לא, לא מדובר בפנקייק (שכבודו במקומו מונח וזוהר למרחקים!) - מדובר בלביבות על בסיס גבינה לבנה ורוויון, שדואג שהן יצאו רכות רכות, וגם סוכר, וניל וקינמון לחובבים. מגישים עם דבש, סירופ מייפל או ריבה, ובמצבי חירום אפשר גם להכין מהן כריך מתוק (כפול או משולש, אנחנו לא שופטים).
בגזרה המלוחה תמיד אפשר לסמוך על יונית צוקרמן שתציע את המנה הכי ביתית ומחממת לב שיש. אחרי התלבטות לא קצרה בחרנו לא ללכת על אחד הסירים הנפלאים שבהם היא ידועה (הם מחכים לכם כאן), אלא דווקא על מאפה מסוג בורקס, במילוי של תערובת בשרית עם פטריות. רוצים לקחת את זה עוד שלב קדימה? אפשר גם להכין רוטב.
עוגת הגבינה הזו, שמרכיבים בתוך קערה ענקית, יכולה בכיף להספיק ל-6 מנות, אולי אפילו יותר, אבל בימים כאלה אנחנו מעדיפים פשוט להתיישב איתה על הברכיים עם כמה אנשים שאנחנו אוהבים, ולחפור בכף, ישר מהקערה לפה. בוודאי תסכימו איתנו שזאת לא העת לגינונים.
מזג האוויר אומנם לא ממש מתאים את עצמו לזמן בשנה, ובטח שלא למצב הרוח הלאומי, אבל יש זמנים שבהם האדם צריך מולו קערה של מרק שעועית חם וטוב, ולא משנה כמה מעלות יש בחוץ. רוצים להכניס פנימה אורז מבושל? אנחנו האחרונים שנעמוד בדרככם. אפשר להכין בלי בשר, אבל אפילו יותר טעים עם. יש לכם עצמות בקר במקפיא? זרקו גם אותן לתוך הסיר, רע לא יצא מזה.
פעם - עניין של 30-40 שנה - היה אפשר למצוא את העוגה הזאת בהמון בתים, מאז היא פינתה את מקומה לעוגות אופנתיות יותר, ועכשיו, אנחנו מרגישים, זה בדיוק הזמן להחזיר אותה לחיים - בגרסה מותאמת ומשודרגת, כמובן. הבסיס הוא עוגת שוקולד פשוטה יחסית (עם שוקולד אמיתי, לא קקאו. אנחנו לא ברברים), מעליה שכבת קרם וניל (עם אינסטנט פודינג כמובן) ולסיום ציפוי של שוקולד.
עוגת שוקולד נוסטלגית עם קרם וניל
אנחנו מסתכלים על התמונה של הסיר הזה, וכבר מרגישים יותר טוב. שימו לב, לא מדובר במתכון הכי קל ובסיסי לספגטי עם קציצות - יש כאן עשבי תיבול גם בקציצות וגם ברוטב, ואת הקציצות מטגנים לפני הכניסה לרוטב (האמת, לא חייבים. אבל זה יותר טעים ככה). ההמלצה שלנו היא לעשות מה שכתוב, כי התוצאה באמת שווה את זה.
מי שזוכר את עוגת השוקולד מלפני שתי פסקאות בטוח מכיר גם את עוגת הקצף והקצפת, שליוותה אותנו בערך באותן שנים. בזכות לייזה פאנלים, שכללה אותה בספר "לפני, אחרי ותוך כדי", העוגה עשתה קאמבק מסוים בשנים האחרונות, ומדובר בחדשות טובות לא רק למי שהיא מעוררת בו נוסטלגיה אלא גם לכל מי שיודע להעריך מרנג, קצפת ואת השילוב ביניהם.
לחמניות ביתיות זה תמיד טעים, אבל כשמחליפים את המים בבצק בחלב, מטמיעים בו קצת חמאה ומחביאים מילוי של נוטלה - התוצאה היא כבר בליגה אחרת.
גם פחמימה, גם מתוקה וגם בבישול ארוך (במקרה הזה, אפייה ארוכה) - השילוב הזה, ביחד עם הטעם הבאמת מטריף, הופך את הקוגל החרפרף-מתקתק למאכל הנחמה הקלאסי.
יש כאלה שחושבים שדייסה זה אוכל תינוקות, ואין לנו מה להגיד להם למעט "פחחחחח, פראיירים". אבל גם אותם אנשים בטוח ייהנו מהדייסה הספציפית הזאת, שהיא בעצם סוג של פאי תפוחים רק בגרסה רכה ומנחמת יותר.
ועוד דייסת קוואקר אחת, הפעם עם שוקולד, כדי לזכור שתמיד אפשר יותר מתוק.
מבין כל המרקים, מרק בצל הוא אחד המרגיעים ביותר. קערה כזו, עם כל התוספות הנלוות, והנפש כבר נהיית קצת יותר שקטה.
את האמת, לא הייתם שמחים לגור בתוך עוגת שמרים? ברור שכן, ולא רק בימים של מלחמה. אז נתחיל עם שבלולי קינמון, שבנוסף לניחוחות השמרים מפיצים גם את ניחוח הקינמון מטריף החושים.
ונמשיך עם עוגת שמרים קרמבו, שהיא מעולה ומנחמת כי היא עוגת שמרים, וגם כי מוטמנים בה קרמבואים שלמים!
הפודינג הזה הוא לא באמת פודינג, אלא תפוח עץ שנעטף בחמאה ונכנס לאפייה כל כך ארוכה, עד שקיבל מרקם פודינגי לגמרי.
מרק גריסים ופטריות - קרופניק, בשבילכם - הוא עוד מרק שכולו נחמה. כאן בגרסה משודרגת שהופכת אותו לטעים אפילו יותר.
הבראוניז האלה כל כך שוקולדיים וטעימים, שאחריהם בטוח תחשבו שהחיים טובים יותר ממה שהם באמת.
ועוד בראוניז, פשוט כי השילוב של שוקולד וקוקוס יכול לדעתנו לנצח הכל.
אחרון בגזרת המרקים - מרק אפונה, שהוא גם בריא וגם טעים למות, עם מתקתקות עדינה וסמיכות שעושה טוב על הנשמה.
פאי פקאן הוא משפר מצב רוח ידוע, אבל לא תמיד יש את האנרגיה, הזמן או החשק כדי להכין אותו. אז הנה גרסה סופר מקוצרת, וטעימה ממש ממש. מניסיון.
מה יותר מנחם ומפנק מפירה? התשובה היא פירה מטוגן - כזה שבילה כמה רגעים במחיצת שמן זית וחמאה, שהשחימו אותו קצת והוסיפו לו טעמים של חטא.
יש קסם מיוחד בלחם שאופים לבד, בעיקר כי כבר שעות לפני האכילה מתחילה חוויית הסנפת הניחוחות המשמעותית לא פחות. עכשיו קחו את אותו לחם ביתי והשחילו בין שכבותיו תערובת של חמאה, שום וגבינה. מה קיבלתם?
חצילים הם מאכל שכולו נחמה, וגם השמיכה הנעימה של הטחינה החמימה מוסיפה לזה. והבשר הטחון? טוב, אנחנו אמורים לשבוע ממשהו (וזה גם טעים אש).
אם אתם בעניין של תפוחי אדמה מעוכים, כאן אתם יכולים למצוא מתכון בסיסי מצוין. אבל אם אתם רוצים לקחת את זה שלב אחד קדימה, עם חיזוק של אורגנו, גבינות וזעתר - זה המתכון שייקח אתכם לשם.
מחפשים את הנחמה הפחמימתית הקלאסית? מק אנד צ'יז, נו מה.
יש משהו אייטיזי באפייה של ירק מוקרם בבשמל, אבל מי אנחנו שנצא נגד האייטיז? אם זה הקטע שלכם, ראשית אין לכם שום סיבה להתבייש, ושנית - המתכון הזה הוא בול.
הבשמל שולח אותנו ישר למחשבות על מוסקה, עם השילוב הקסום שכבר פגשנו פה של בשר טחון וחצילים, אבל חכו - גם לשומרי הכשרות יש פתרון נהדר. המתכון הזה יניב לכם מוסקה פשוט מושלמת, שאין בה שום רכיב חלבי.
ועוד תפוד לחבורה: פאי רועים הוא אחד המאפים שהכי כיף להתנחם בהם, וכאן, בגרסה של אהרוני, זה אפילו כיף מהרגיל. יש פה פטריות, יש פה ערמונים וכן, יש פה גם בשר טחון ופירה הגון. בקיצור, לא יהיה אחד בשולחן שיזלזל בכישורי המטבח שלכם.
ולסיום עוד שניים מתוקים: העוגה שאתם רואים כאן היא לא בדיוק עוגה, אלא מעדן מתוק שהוא בין סופלה לפודינג אורז, שאצל הילדים בגרמניה נחשב לפינוק מיוחד. אז מה, לנו לא מגיע?
ולסיום סיומת - עוד אחד מהשילוב המפנק והמנחם ביותר של עולם המתוקים: שוקולד וקוקוס.