בואו לא ניתמם, אנחנו יודעים טוב מאוד למה אנחנו אוהבים את החגים שלנו. ולא, רשימת הסיבות ממש לא כוללת את הפקקים הבלתי נגמרים בדרכים או הברכות לשנה טובה שמגיעות מכל כיוון אפשרי.
בדיחה עתיקת יומין טוענת כי כל חג יהודי ניתן לסכם בשלושה שלבים: ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו – בואו נאכל. אז אומנם עד כה לא מצאנו מישהו שניסה להרוג אותנו בדיוק בראש השנה, אבל כנראה משהו ב-DNA של היהודים כולל בין היתר תאוות מזון, והמהדרין מצליחים לשלב אותה בתוך תרי"ג המצוות. הרי בינינו, מי לא מאמין שזו מצווה לאכול טוב.
אז על פי המסורת, רגע לפני שמגיעים למתכונים המושקעים לראש השנה ועוגות הדבש המפתיעות, מחכה לכם "סדר ראש השנה" הכולל את "הסימנים". אל דאגה, לא מדובר בשפה חדשה שאתם צריכים ללמוד, אלא בסך הכל בסדרה של מאכלים סימבוליים שמסמלים עבורנו את השנה הטובה שאנחנו מאחלים לנו ולסובבים אותנו. יש המכנים את הסימנים גם "ברכות", "ברכיות" (לא אלה שאתם חושבים עליהם) וכמובן איך אפשר בלי הסלנג "היהי רצונים" (רמז לנוסח התפילות הנאמרות על כל סימן מאכל). את התפוח בדבש והרימון אתם בטח כבר מכירים, אבל תודו שלא תיארתם לעצמכם שיש גם שעועית ודלעת.
>> כאן מחכים לכם כל המתכונים לראש השנה
לאחר שהוזכר "ליל סדר ראש השנה" בתלמוד הבבלי, המנהג החל להתפשט בתקופת הגאונים והתפתח לאורך השנים והדורות באופן שונה בעדות ישראל השונות. זה התחיל מארבעה סימנים בלבד ולאט לאט הלך וגדל כשהתפוח בדבש הוא בכלל תוספת יחסית מאוחרת של המנהג.
אם לוקחים בחשבון את כל העדות וכל המנהגים שלהן, יש כמעט 20 סימנים בראש השנה (לא בכל בית מצליחים להגיע לכולם), אבל אם באמת תצליחו להגיע אחרי כל אלה רעבים לסעודה עצמה, אנחנו נסיר בפניכם את הכובע. בינתיים רק נספר לכם שאת הסימנים יש לאכול בלי מלח, ולאחר הקידוש ובציעת החלה (וטבילתה בדבש במקום במלח) מתחילים במלאכה. לפני כל אחד מהסימנים ישנה ברכה מיוחדת והרי לפניכם רשימה מכובדת של עשרה סימנים לפי הסדר כדי שלא תפספסו אף סגולה לשנה מתוקה.
סדר ברכות לראש השנה
תמר
לפני שנתחיל, נקדים ונאמר כי כל הקונספט של הסימנים או הברכות הוא בסך הכל גרסה מתקדמת ואכילה של משחקי מילים, ומעבר למתיקות של הסימנים, אנחנו בעצם משתמשים בשם שלהם והופכים אותו לברכה. למשל התמר מזכיר לנו גם את המילה "תם" (תמימות) וגם את המילה "תום" (סוף).
לוקחים את התמר ביד אחת (אפשר תמר לח, תמר מג'הול ואפילו תמר צהוב), המהדרין טובלים אותו בדבש ולפני האכילה אומרים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שייתמו שונאינו, אויבינו וכל מבקשי רעתנו".
והנה מתכון מעולה עם תמרים? לחצו כאן
לוביה (רוביא)
בניגוד לתמר, על סימן ה לוביה (שנקראת גם רוביא) יש כמה גרסאות לזיהוי. הפופולרית שבהן היא מין שעועית שנקרא בערבית לוביא ונראה כמו שעועית לבנה עם "עין". אחרים מסתפקים בשעועית ירוקה ואילו עדות תימן נהגו לזהות את הרוביא כצמח החילבה.
לוקחים את הרוביא ביד אחת, טובלים בדבש ולפני האכילה אומרים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שירבו זכויותינו (אם אתם אוכלים לוביה אפשר להוסיף: ותלבבנו)".
והנה מתכון מושלם של לוביה לראש השנה
רוצים לדעת מה עוד אפשר לעשות עם לוביה? לחצו כאן
כרישה (כרת)
הגענו לשלב של הכרישה או הלוף, בשמם התלמודי – כרתי, או בשמם הטעים – פרסה. יש הנוהגים לקחת כרישה מאודה ולטבול בדבש, אחרים מכינים קציצות ירק פשוטות וטעימות. בכל מקרה לוקחים את הסימן, טובלים בדבש ולפני האכילה אומרים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"
מחפשים מתכון פשוט וטעים לקציצות פרסה? בבקשה
סלק
הגיע תורו של הסימן הסגול והאהוב – הסלק. יש שמכינים ממנו מרק בורשט, יש שמבשלים אותו ומגרדים אותו לסלט מתוק ואחרים גם יכינו לביבות מעלי מנגולד. הסלק לא הגיע לסדר בגלל הצבע או הטעם שלו, אלא בגלל השורש "ס.ל.ק" שמשתלב באיחולים לשנה החדשה. לוקחים את הסלק המאודה או את תבשיל הסלק שהכנתם, טובלים בדבש ולפני האכילה אומרים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שיסתלקו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"
רוצים לדעת מה עוד אפשר להכין עם סלק? לחצו כאן
דלעת (קרא)
קרא הוא כינוי קדום למין ממשפחת הדלועיים, אך לגבי זהותו הספציפית הדעות בימינו עדיין חלוקות. יש הנוהגים לקחת דלעת, לאדות אותה או להכין ממנה לביבות וריבה. אחרים נוהגים לקחת קישוא גדול ולהכין ממנו תבשיל חם עם גרגירי חומוס ותבלינים. לוקחים את הקרא, טובלים במשהו מתוק ולפני האכילה אומרים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו".
צימעס דלעת כבר טעמתם? לחצו כאן
וכאן מחכים לכם שלל מתכונים עם דלעת לראש השנה
גזר
והנה הגענו לסימן שאמנם הגיע היישר ממזרח אירופה, אך מכיוון שמדובר במצרך שכיח וקל להשגה החלטנו שמגיע לכולם ליהנות ממנו – הגזר. הגזר בשמו היידי – "מעהרן", כבר כלל כמה קונוטציות חיוביות שכן הוא הזכיר את המילה שמשמעה "לרבות" וגם בשפה העברית הצליחו לנסח גרסה אופטימית למדי. לוקחים את הגזר (או הצימעס), טובלים בדבש או סוכר ולפני האכילה אומרים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שתגזור עלינו גזירות טובות"
מה עוד אפשר להכין עם גזר? לחצו כאן ותגלו
רימון
כמה שהפרי הזה יפה, ככה הוא מסובך לקילוף ופריטה. כיאה ליהלומים מתוקים וחמצמצים בפנים שהופכים כל מאכל (כמעט) לז'ונגלר, המחיר לטעמם המיוחל יקר מנשוא. מזל שעם השנים גילינו כמה טריקים נחמדים שמקלים על המלאכה. אז למעשה הרימון הוא בין הסימנים הבודדים שהשימוש בו הוא לא בשם אלא במהות. פרי עם המון המון גרעינים בפנים, על פי המסורת -613 כמניין המצוות ביהדות (למרות שכבר לא מעט מתנדבים ספרו לא מעט רימונים וגילו שזה לא מדויק). הברכה היא שהזכויות שלנו יהיו רבות כמו הגרעינים ברימון, ובמקרה הזה אנחנו נסתפק גם בפחות מתרי"ג.
לוקחים חופן גרעיני רימון (הנוהגים מברכים "שהחיינו" על פרי חדש) ולפני האכילה אומרים: "יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שירבו זכויותינו כרימון".
מה עוד אפשר לעשות עם רימון? לחצו כאן וקבלו כמה רעיונות
תפוח בדבש
והנה הרגע שכולנו חיכינו לו, הדובדבן שבקצפת – התפוח שבדבש. זה שאף אגרת לשנה טובה ואף מסיבה בגן או הרמת כוסית לא שלמה בלעדיו. הפרי הכה נגיש והתוספת הכה מתוקה כבר מזמן הפכו לסימן ההיכר של החג.
לוקחים את התפוח, טובלים בדבש ולפני האכילה אומרים:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"
אל תוותרו על עוגת התפוחים בסוף הסעודה. לחצו כאן למתכון
והנה מגוון קינוחים מדהימים לראש השנה
ראש דג
כן, אנחנו יודעים. לא לכולנו קל לבלוע את זה (תרתי משמע), אבל כיאה לחג הראשון בשנה שגם נקרא באופן מפתיע ומקורי – ראש השנה, אי אפשר להעביר את סדר הסימנים בלי ראש שיסמן את ההתחלה וההתחדשות. הרגועים יאכלו ראש של דג, הרציניים יותר יאכלו ראש של טלה, והצמחונים יאכלו את עצמם בשלב הזה של הארוחה.
לוקחים חתיכה מראש הדג, מרימים ומברכים לפני האכילה:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב"
דגים
אם הלכתם על הגרסה הרגועה בסימן הקודם, כל שנשאר לכם כעת הוא לאכול את הדג עצמו ולעבור במעבר חלק למהלך הארוחה. עדות אשכנז נוהגות לאכול את הגפילטע פיש המתוק המסורתי ולספרדים יש את הגרסה שלהם לחריימה חגיגי של ראש השנה. כך או כך – הברכה היא תמיד אותה ברכה:
"יהי רצון מלפניך אלוהינו ואלוהי אבותינו שנפרה ונרבה כדגים".
לא רוצים להתחרות עם סבתא, ובכל זאת: מתכון מושלם לגפילטע פיש מנצח
ואם אתם עוד כאן, סימן שעדיין לא מיציתם את ברכות ראש השנה
עד כה מנינו בפניכם עשרה סימנים עיקריים, אבל המוח היהודי הספיק כמובן להמציא דברים חדשים ומפתיעים. מעבר לשומשום ("שנפרה ונרבה כשומשומין"), הריאה ("שתהא שנה זו קלה עלינו כריאה"), החבושים ("שיצאו חבושי ישראל ממאסרם"), התאנה ("שתהא שנה זו טובה ומתוקה כדבלה") ועוד, אצלנו בבית היינו ממציאים סימנים מכל מאכל שהיינו מייחלים לו בשולחן כמו גלידה ("שיגלידו כל פצעינו"), בקר ("שנלך לבקר יותר חברים"), אבטיח ("שאבא יקיים את ההבטחה ויקנה כבר מחשב חדש"), אורז ("שהאח הגדול יארוז את הדברים שלו ויפנה לי את החדר") ורוגלך ("שתהיה שנה רגועה"). האמת? מדובר במשחק מומלץ ביותר. ואם לראש השנה הזה לא תספיקו לחשוב על כמה רעיונות חדשים, תמיד יש את שנה הבאה.