עורך משנה מגזין ומבקר הקולנוע של mako
"חיים ללא כיסוי" הוא מהסרטים החזקים אי פעם
כוכבי "כדורים ברשת" מסתפקים בלדפוק נוכחות
עונת הסיום של "הבנים" לא איבדה מהאדג' שלה
אבל הוא יוצא טוב מהכישלון של "הסתברות לאהבה"
"מייק וניק וניק ואליס" מתעקש להיות משהו אחר
זה לא יהיה כיף, אבל צפו ב"בעומק המנוספרה"
מדי פעם מרגיש ש"המדיסון" היא בכלל הטרלה
"סקראבס" חזרה (כמעט) בלי הדבר הכי טוב בה
"זה עובד" מצליח איפה שאחרים כושלים
"הולה צ'או" לא מצליח להצחיק ולא מצליח לגעת
"ברנינג מן" משקיף על הגדוּלה בלי לבוא בשעריה
גרם לנו להרגיש מיליונרים – אבל בלי הדאווין
ל"אין ברירה אחרת" יש רק שני הילוכים
הבמאי בעיקר ידע מה לא לעשות
"כריסטי" כשל בקופות - ואנחנו הבנו למה
"המנט" זה בגלובוס, ויש הייפ של אוסקר. על מה?
הבמאי מתעדף את גחמותיו על פני חוויית צפייה
