עמדות המפלגות: בדקנו מה שוות התוכניות של המפלגות למאבק במשבר הדיור

הדיור הוא סעיף ההוצאה הכבד ביותר בסל הצריכה של משק הבית הממוצע בישראל. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא מהווה 27% מהסל, לעומת 17% למזון. יחד, הדיור והמזון מסבירים כ-58% מפער המחירים בין ישראל לשוודיה, אוסטריה, דנמרק, הולנד ופינלנד. מה המפלגות שמתמודדות על הפתק שלנו בבחירות מתכוונות לעשות בנושא?

על רקע חילופי המהלומות המילוליות, נראה שמה שהמפלגות באמת מתכננות לעשות בסוגיות שמשפיעות על חיי היום-יום שלנו הולך לאיבוד. בסיוע המומחים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן ברל כצנלסון, פורום ארלוזורוב ופורום קהלת, חיברנו ב-N12 שאלון שעוסק ב-10 הסוגיות המרכזיות שמשפיעות על כיס האזרח הישראלי.

פנינו למפלגות המרכזיות וביקשנו מהן להשיב עליו, ואז ביקשנו מהמומחים לנתח את התשובות במדד הפופוליזם: כלומר, עד כמה מדובר בתוכניות ישימות - או בהבטחות ריקות. הליכוד וש"ס סירבו להשיב ולכן הניתוח שלהן מבוסס על מה שהן עשו בפועל בממשלה היוצאת ועל ההצהרות הפומביות שלהן.

שאלנו את המפלגות:

מה הכלים המרכזיים שתפעילו כך שבסוף הקדנציה יגדל הסיכוי של זוג צעיר לקנות דירה, ושוכרי דירות לא יצטרכו לחשוש מזינוק במחירי השכירות?

בדקנו גם מה שוות תוכניות המפלגות:

• המלחמה ביוקר המחיה
• הישראלי עובד יותר - ומקבל פחות

>> 4 אתגרי המפתח שמחכים על שולחן הממשלה הבאה - ויקבעו מה יקרה לנטו שלנו

ישר

בתשובה של ישר נכתב ש"הורדת מחירי הדיור בבעלות היא מהלך מבני שלוקח שנים", ולכן המפלגה תמדוד הצלחה בדירות שנבנו ואוכלסו בפועל ולא בתוכניות שאושרו. לדברי המפלגה, "שוק השכירות הוא זירה שבה אפשר להשפיע מהר יחסית". בצד היצע הדירות, בישר אומרים שיתמרצו קבלנים בבונוסים על עמידה באבני דרך ובקנסות על עיכובים. הם גם אומרים שיקצרו את הליכי התכנון והרישוי בלוחות זמנים מחייבים, ויבנו סביב תחנות תחבורה ציבורית.

בשכירות, ישר מתכוונת לפרסם מחירים לכל רחוב ושכונה, לקדם חוזים ארוכי טווח ו"מסלולים להגבלת קצב עליית שכר הדירה בתוך תקופת החוזה", ולסגור את פרצת דמי התיווך. עוד נכתב שהמשרתים יקבלו עדיפות בשכירות ארוכת הטווח ובהלוואות מסובסדות.

מה אומרים המומחים:

בפורום ארלוזורוב מציינים שהחוזקה של ישר היא המעבר ממדידת תוכניות מאושרות למדידת דירות מאוכלסות, והחיבור בין דיור לתחבורה, תעסוקה ושירותים. לדבריהם, גם צעדי השכירות יכולים לתת ודאות מהר יחסית. מנגד, הם מציינים ש"חוזה ארוך אינו הופך דירה לזולה", ושהתוכנית כמעט אינה בונה חלופה ציבורית או מסובסדת למי שהשוק נשאר יקר עבורו.

בקרן ברל כצנלסון מציינים לטובה את החלפת מדד ההצלחה, מתוכניות שאושרו לדירות שנבנו, משום שהיא מזיזה את התמריץ מהנייר לביצוע. ועדיין, חסר יעד כמותי: כמה דירות ייבנו ובכמה אמור לרדת שכר הדירה.

הליכוד

בליכוד סירבו להשיב. במקום זאת, פורום ארלוזורוב בדק הצהרות של המפלגה לקראת הבחירות. לפי הפורום, הליכוד הציג תוכנית להרחבת הטבות דיור למשרתי מילואים, עם כ-20 אלף הזדמנויות לרכישת דירה או קרקע והנחות משמעותיות.

מה אומרים המומחים:

בפורום ארלוזורוב מציינים שמדובר בסיוע ממוקד לקבוצת זכאים ולא בפתרון למשבר. לדבריהם, הגדלת היכולת לרכוש אינה מבטיחה כשלעצמה יותר דירות ואין בה מענה ישיר לשוכרים. הם גם מבחינים בין הצהרה לבין היצע דיור שכבר הגיע לשוק. בקרן ברל כצנלסון מציינים שתיק הבינוי לא היה בידי הליכוד, ושמחירי הדיור המשיכו לעלות לאורך הקדנציה, ולכן אין בתחום הישג שאפשר לזקוף לזכות המפלגה.

ביחד

בתשובה של ביחד נכתב שיעניקו למשרתים פעילים חסרי דירה ואוצ'ר של מיליון שקל לרכישת דירה, במסגרת "המיליון הראשון". המפלגה מסרה שתבטיח מלאי שיאפשר לממש את הזכאות בתוך ארבע שנים, ותקצה דירות בהנחה לציבור המשרת בכל מכרזי הקרקע לבנייה רוויה.

בשכירות, המפלגה ציינה שתקים אלפי דירות להשכרה ארוכת טווח, ש-40% מהן יוצעו במסלול מסובסד בהנחה של עד 30% ממחיר השוק. בתמורה, היזמים יתחייבו להשכרה של עשר שנים לפחות. בנוסף, משכירים שיציעו חוזים לחמש שנים לפחות יקבלו הטבות מס, ועדכון שכר הדירה יוצמד למדד. בהתחדשות עירונית, ביחד מבקשת לקצר את משך הפרויקטים ממעל לעשור לכחמש שנים. במקביל, מרכז הכובד של התכנון יועבר לוועדות המקומיות.

מה אומרים המומחים:

בפורום ארלוזורוב מעריכים שהוואוצ'ר הוא כלי חזק, אבל דווקא בגלל גודלו הוא מסוכן אם הדירות לא יגיעו לשוק באותו קצב, משום שחלק מהסיוע עלול להיספג במחירים. לדבריהם, ההתחייבות למלאי מפחיתה את הסיכון אך לא מבטלת אותו. הם מוסיפים שהתוכנית ממוקדת מאוד בציבור המשרת, ונותרת שאלת המענה לשאר משקי הבית.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שההטבה מותנית בשירות, ולכן מחריגה מראש את מי שאינו משרת. לדבריהם, "המיליון הראשון" הוא הסעיף היקר ביותר בכל התשובות, ואינו מתומחר: אין בתשובה עלות שנתית, מספר זכאים או מקור מימון.

ישראל ביתנו

בתשובה של ישראל ביתנו נכתב ש"הפתרון המרכזי למשבר הדיור הוא הגדלה עקבית ומהירה של היצע הדירות". המפלגה מסרה שתשנה את שיטת שיווק קרקעות המדינה, כך שבמקום שהיזמים יתחרו על התשלום הגבוה ביותר עבור הקרקע - הם יתחרו על איכות הבנייה, מהירות המסירה והמחיר הסופי לצרכן. רשויות מקומיות שיאשרו היתרי בנייה במהירות יקבלו תמריץ כספי. בנוסף, המפלגה מתכוונת להרחיב בנייה מתועשת ולהשקיע בפרויקטים לשכירות ארוכת טווח.

מה אומרים המומחים:

בפורום ארלוזורוב מציינים שהמיקוד בהפיכת קרקע מתוכננת לדירות שנמסרות בפועל עוסק באחד מצווארי הבקבוק בין תכנון להיצע, ושהשכירות ארוכת הטווח מוסיפה יציבות. מנגד, רוב התוכנית ממשיכה את קו ההיצע של השנים האחרונות, ונותנת מעט מענה למשקי בית שלא יוכלו לקנות גם אחרי שההיצע יגדל, ולשוכרים שזקוקים לדיור נגיש ולא רק לחוזה ארוך.

בקרן ברל כצנלסון מציינים לטובה את שינוי שיטת המכרזים, משום שהוא משנה את תמריץ היזם עצמו. לדבריהם, זה אחד המהלכים הישימים בתחום, כולו בסמכות הממשלה. עם זאת, הם מוסיפים שחסר כימות של התוצאה: בכמה אמור לרדת המחיר הסופי ובתוך כמה זמן.

הדמוקרטים

בתשובה של הדמוקרטים נכתב שהמפלגה תסייע לזוגות צעירים "באמצעות הגדלת ההיצע והחזרת המדינה לשוק". חלק ניכר מקרקעות המדינה ישווקו במחיר מופחת, בתמורה להתחייבות היזם לדיור בר-השגה למכירה ולהשכרה. בכל מתחם חדש תחויב הקצאה לדיור ציבורי ולדיור בהישג יד. כמו כן, המפלגה מבקשת לקצר את זמני האישור במנהל התכנון, להאיץ התחדשות עירונית בלוחות זמנים מחייבים ולזרז בנייה בעזרת תיעוש הענף.

לשוכרים, הדמוקרטים מציעים "חוק שכירות הוגנת" שיבטיח חוזים הוגנים, סטנדרט לאיכות ולתחזוקה ומסלול מהיר לטיפול בהפרות. הצעד המבני המרכזי הוא רשות ממשלתית לדיור בר-השגה, עם קרן קבועה שתמומן בין השאר מהפניית שיעור קבוע מהכנסות מכרזי הקרקע.

מה אומרים המומחים:

בפורום ארלוזורוב מציינים שהתוכנית משנה את נקודת המבט: לא רק איך עוזרים לזוג צעיר לקנות, אלא גם איך יוצרים חלופת שכירות יציבה ודיור ציבורי ובר-השגה. לדבריהם, חזרת המדינה לתפקיד פעיל בקרקע, במימון ובהיצע נותנת מענה גם למי שלא יצליח לרכוש. האתגר, הם אומרים, הוא ביצוע: תכנון, תשתיות, בנייה ומימון צריכים לנוע יחד, אחרת ההבטחה תישאר על הנייר.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהכיוון מיטיב בבירור עם מעמד הביניים ומטה, שכל הכלים בסמכות הממשלה, ושהקרן ממומנת ממקור אמיתי - הכנסות ממכרזי הקרקע. הנקודה החלשה לדבריהם היא הביצוע, משום שקצב הבנייה תלוי במחסור בכוח אדם ובתיעוש הענף, ובשני אלה התשובה נוגעת רק בכלליות.

ש"ס

ש"ס לא השיבה לשאלון. במקום זאת, פורום ארלוזורוב בדק הצהרות של המפלגה לקראת הבחירות. לפי המפלגה, היא מקדמת את העיר כסיף בנגב, שבה מתוכננות כ-20 אלף יחידות דיור לציבור החרדי.

מה אומרים המומחים:

המחסור בדירות בציבור החרדי הוא אמיתי, ובפורום ארלוזורוב מציינים שהתוכנית של כסיף יכולה לתת לו מענה - אבל זה יקרה רק אם העיר תיבנה בפועל, יחוברו אליה כבישים ותשתיות ותושבים יעברו להתגורר בה. מנגד, לפי הפורום התוכנית נוגעת בקבוצה אחת ובמקום אחד, ואינה תוכנית כוללת לשאר הציבור. בקרן ברל כצנלסון מציינים שתיק הדיור לא היה בידי ש"ס ושמחירי הדיור המשיכו לעלות, ולכן אין בתחום הישג מובחן שאפשר לזקוף לזכותה.

הרשימה המשותפת

בתשובה של הרשימה המשותפת נכתב שהיא מציעה פיקוח על דמי השכירות בערים, "כפי שהיה נהוג בעבר בישראל". עוד נכתב שיוקם בנק משכנתאות ממלכתי שיעניק הלוואות בריבית נמוכה לזוגות צעירים ולעובדים בשכר נמוך, ושהדיור הציבורי יורחב מדי שנה "במקום צמצומו כפי שנעשה כיום". בנוסף, המפלגה מתכוונת ליזום הפשרת אדמות ליישובים הערביים, כדי להבטיח מגרשים לבנייה, ולהקים חברת בנייה ציבורית-ממשלתית ללא מטרת רווח.

מה אומרים המומחים:

בפורום ארלוזורוב מציינים שהתוכנית נותנת למדינה תפקיד ישיר ורחב, ולכן עונה גם למי שהשוק החופשי אינו מספק לו דיור נגיש. מנגד, הם מעירים שמשכנתאות מסובסדות עלולות להגדיל את הביקוש לפני שההיצע גדל, ושפיקוח על שכר דירה חייב להיות מתוכנן כך שלא יפגע בתחזוקה ובהיצע. הכיוון ברור, הם אומרים, והאפקטיביות תלויה בתיאום בין האשראי, הבנייה והפיקוח.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שזו ההתערבות המדינתית העמוקה והמקיפה ביותר בתחום, שנוגעת בהיצע, בשכירות ובהפשרת קרקע ביישובים הערביים. החולשה לדבריהם היא הריאליות: פיקוח על שכר דירה עלול לצמצם את ההיצע לאורך זמן, משום שהוא מרתיע בעלי דירות מהשכרה, והתשובה אינה מיישבת את המתח הזה. בנוסף, הם מציינים שחברת בנייה ממשלתית ובנק משכנתאות ממלכתי הם מהלכים כבדים, שהיתכנותם ולוח הזמנים שלהם אינם מפורטים.

עוצמה יהודית

בתשובה של עוצמה יהודית נכתב שבתחום הדיור "יש לפעול להגדלת היצע הדירות באמצעות הסרת חסמי תכנון ובנייה וקיצור הליכי רישוי". לצד זאת, המפלגה מציעה "חלוקת קרקעות ללא עלות לחיילים משוחררים בנגב ובגליל", בתנאי שיגורו שם 10 עד 20 שנה. לדבריה, כך אפשר לעודד צעירים לעבור לפריפריה.

מה אומרים המומחים:

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ציינו שלא ברור מה ההצעות מחדשות על הקיים ומהם הצעדים הספציפיים. בפורום ארלוזורוב מציינים שקרקע בחינם אינה דירה בחינם: בנייה, פיתוח, תחבורה ושירותים נשארים יקרים. לדבריהם, התוכנית אינה נותנת מענה לשוכרים או לבעיית הדיור במרכזי הביקוש, ולכן זה כלי התיישבותי ממוקד ולא תוכנית כוללת.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שההטבה מותנית בשירות ומכוונת לפריפריה, ולכן מצומצמת מראש לקבוצה מסוימת. לדבריהם, הסרת חסמי התכנון וקיצור הרישוי הם הרכיב הכללי והנכון יותר, שעשוי להשפיע על ההיצע מעבר לזכאים.

הציונות הדתית

הציונות הדתית כתבה בתשובתה ש"אין פתרונות קסם למשבר הדיור" ושהדרך המרכזית להתמודד איתו היא "הגדלה משמעותית ומתמשכת של היצע הדירות". לדברי המפלגה, יש בישראל מאות אלפי יחידות דיור פוטנציאליות באזורי ביקוש, שמעוכבות בגלל חסמים בירוקרטיים, תשתיתיים ותכנוניים.

במפלגה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מדברים על הגדלה משמעותית של שיווקי הקרקע, העסקאות והתחלות הבנייה, והאצת התחדשות עירונית. בנוסף, הם מבקשים להסיר חסמים באזורי ביקוש וליצור שיתוף פעולה בין רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, הרשויות המקומיות והיזמים.

מה אומרים המומחים:

בפורום ארלוזורוב מציינים שהגדלת היצע, הסרת חסמים והתחדשות עירונית הם כלים נחוצים, אבל גם לב המדיניות שננקטה בישראל שנים ארוכות. לדבריהם, המרחק בין שיווק קרקע לדירה מאוכלסת גדול: תשתיות, כוח אדם ורשויות מקומיות קובעים אם ההיצע באמת מגיע לשוק. הם מוסיפים שהתוכנית עשויה להשפיע על המחירים לאורך זמן, אבל כמעט אינה נותנת מענה ישיר לשוכרים או למשקי בית שזקוקים לדיור בר-השגה.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהעיקרון - יותר קרקע משמעה פחות מחיר - נכון. לדבריהם, התשובה פחות מפורטת משל מפלגות אחרות שענו על השאלון, ונעדרת יעד או לוח זמנים. עוד הם מציינים שהיא נוגעת בהיצע ובהתחדשות אך לא בשכירות או בדיור בר-השגה.

מה היה חסר בתשובות המפלגות

בפורום ארלוזורוב מציינים שברוב התשובות, ובהן של ישר, הליכוד, ביחד, ישראל ביתנו, ש"ס, עוצמה יהודית והציונות הדתית, אין מענה ישיר לשוכרים או למשקי בית שלא יוכלו לקנות דירה גם כשההיצע יגדל. בקרן ברל כצנלסון מעירים על כך שישר, ישראל ביתנו והציונות הדתית נעדרות יעד כמותי: כמה דירות ייבנו, או בכמה אמורים לרדת מחירי הרכישה והשכירות.

מתלבטים בין שתי מפלגות? הכירו את מאצ' פוליטי, הכלי שיצרנו ב-N12 בשיתוף עמותת 121 שיעזור לכם לגלות איזו מפלגה קרובה יותר לעמדות שלכם. התוצאה משקפת התאמה בעמדות שנבדקו, ולא המלצה למי להצביע.