מס סמוי של 3,500 שקל בשנה: מה שוות תוכניות המפלגות לשילוב החרדים בשוק העבודה?

היעדרות החרדים משוק העבודה מטילה על העובד הישראלי הממוצע "מס שקט" של כ-3,500 שקלים בשנה, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה. לפי חישובי המכון, אם החרדים היו משתלבים בעבודה בשיעורים דומים לאלו של יהודים שאינם חרדים, המדינה הייתה מרוויחה כ-9.5 מיליארד שקלים בהכנסות ממיסים ישירים על עבודה ב-2025 לבדה. גם שיעור התעסוקה של נשים ערביות נמוך מהממוצע במשק. מה המפלגות שמתמודדות על הפתק שלנו בבחירות מתכוונות לעשות בנושא?

על רקע חילופי המהלומות המילוליות, נראה שמה שהמפלגות באמת מתכננות לעשות בסוגיות שמשפיעות על חיי היום-יום שלנו הולך לאיבוד. בסיוע המומחים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן ברל כצנלסון, פורום ארלוזורוב ופורום קהלת, חיברנו ב-N12 שאלון שעוסק ב-10 הסוגיות המרכזיות שמשפיעות על כיס האזרח הישראלי.

פנינו למפלגות המרכזיות וביקשנו מהן להשיב עליו, ואז ביקשנו מהמומחים לנתח את התשובות במדד הפופוליזם: כלומר, עד כמה מדובר בתוכניות ישימות - או בהבטחות ריקות. הליכוד וש"ס סירבו להשיב ולכן הניתוח שלהן מבוסס על מה שהן עשו בפועל בממשלה היוצאת ועל ההצהרות הפומביות שלהן.

שאלנו את המפלגות:

שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות נמוכים משמעותית מהממוצע במשק ופוגעים בפריון ובתקציב המדינה: מה תעשו כדי לשנות את המציאות עבור כל סקטור, מה היעדים שתציבו ובכמה תתקצבו את השגת המטרה?

בדקנו גם מה שוות תוכניות המפלגות:

• המלחמה ביוקר המחיה
• המאבק במשבר הדיור
• הישראלי עובד יותר - ומקבל פחות
• איך יעלו לנו את שכר הנטו
• שיקום השירותים האזרחיים
• שילוב החרדים והערביות בשוק העבודה

>> 4 אתגרי המפתח שמחכים על שולחן הממשלה הבאה - ויקבעו מה יקרה לנטו שלנו

ישר

התשובה של מפלגת ישר היא שחובות שווים זכויות. על גברים חרדים נכתב ש"תמריצי המדינה - הטבות, פטורי מס וקצבאות - יתועדפו למי שמשרת ועובד, ומי שאינו משרת יאבד אותם". זאת בשילוב חוק "שירות ממלכתי לכול", לצד הכשרות והשלמת השכלה.

לגבי שילוב נשים ערביות בשוק התעסוקה בישר מציינים כי קיימים חסמים מעשיים, ומוסיפים כי מבחני התמיכה ייגזרו "ממיצוי כושר השתכרות ולא משיוך מגזרי". בנוסף נכתב שיוצבו יעדי תעסוקה מדידים לכל סקטור.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהתמקדות בחובת השירות הצבאי עשויה להעלות את שיעור המשרתים ובחלקו את התעסוקה. אלא שבמכון מוסיפים שבלי התניה במיצוי כושר השתכרות ובלי לימודי יסוד, המיקוד בשירות צבאי לא יוצר תמריץ לעבודה ויחזיר את המשוחררים ללימודים בכולל או לתעסוקה דלת-פריון. בנוגע לנשים ערביות, במכון ציינו שהקריטריונים הגיוניים, אך אין מענה לבעיות העומק הכלכליות בחברה הערבית.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהתוכנית מזהה היטב את החסמים המעשיים של נשים ערביות ומחברת בין מעונות, תחבורה, הכשרה ומעסיקים. עם זאת, לפי הפורום, הקישור בין זכויות לשירות עלול להפוך לכלי ענישה גם כלפי מי שכבר עובד ואינו תחליף להשכלה ולנגישות.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהתשובה חזקה בצד השילוב, משום שהיא מחברת תמריץ חיובי להכשרה עם טיפול בחסמים המעשיים. מנגד, הם מעירים שההיתכנות הפוליטית של "שירות ממלכתי לכול" נמוכה מאוד בשל התנגדות אפשרית מצד שותפים קואליציוניים.

הליכוד

בליכוד סירבו להשיב. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה בראשות המפלגה, והמומחים התייחסו לממצאים. בפועל, לפי הקרן, הממשלה הרחיבה את תקצוב הישיבות ואת התמיכה בפטור משירות, ובכלל זה תקצוב שנועד להנחות אברכים כיצד להשתמט מגיוס צבאי.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שמדיניות ממשלת הליכוד פועלת בכיוון ההפוך מהמלצות המחקר. לפי המכון, בלי לימודי ליבה ובלי התניית הטבות במיצוי כושר השתכרות, הרחבת התמיכה בישיבות ובמעמד אברך מחזקת את התמריץ השלילי לצאת לעבודה. בחברה הערבית המכון מצביע על קיצוץ ועיכוב של תקציבי פיתוח, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע.

בפורום ארלוזורוב מציינים שברמת הממשלה קיימים יעדי תעסוקה מפורשים ל-2030 ותוכניות הכשרה והשמה לגברים חרדים ולנשים ערביות. עם זאת, בפורום מוסיפים שלא נמצאה לקראת הבחירות תוכנית מובחנת של הליכוד שמפרטת איך ישונו הכלים, התקציב והיעדים לשתי האוכלוסיות. בקרן ברל כצנלסון מעירים שהמדיניות מתמרצת אי-תעסוקה במקום תעסוקה, וממקמת את הליכוד בקוטב המגזרי של המפה.

ביחד

בתשובה של ביחד נכתב שזכאות לקצבאות והטבות בקרב גברים חרדים תותנה ב"מבחן מיצוי כושר השתכרות", ושקצבת האברך תבוטל. במקביל יוסטו תמריצים למלגות להכשרות ולסבסוד מעונות למי שנמצא בהכשרה. עוד נכתב שמערך ההכשרות וההשמות יורחב בשיתוף מעסיקים כבר בשלב מוקדם, ושייפתחו מסלולים מוכווני-ענף. היעד הוא מענה ל"יותר מ-100 אלף דורשי עבודה בתוך ארבע שנים".

לגבי נשים ערביות נכתב שייבנה "רצף מבית הספר ועד לתעסוקה": שיפור הזכאות לבגרות, יותר השכלה גבוהה והרחבת תוכניות ההכוונה, הליווי וההשמה של מרכזי ריאן.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שביחד מזהה נכון את הצורך בהתניית תמיכות במיצוי כושר השתכרות בקרב גברים חרדים. עם זאת, נטען שהמפלגה מתעלמת מהצורך בשינוי מבני בחינוך בגיל הצעיר, מה שישאיר את העובדים במלכודת של תעסוקה באיכות ובשכר נמוכים.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהדגש על תעסוקה איכותית ועל מעורבות מעסיקים כבר בשלב ההכשרה משפר את הסיכוי שהכשרה תוביל לעבודה אמיתית. עם זאת, בפורום מעירים שיעד של יותר מ-100 אלף מקבלי מענה אינו יעד של 100 אלף עובדים חדשים. בקרב נשים ערביות, לפי הפורום, חסרים בתשובה מעונות ותחבורה.

בקרן ברל כצנלסון אומרים שזה היעד המספרי החד ביותר בכל השדה, והוא נשען על מנופים אמיתיים כמו ביטול קצבת האברך ומרכזי ריאן. מנגד, בקרן מוסיפים שהכשרה והשמה של 100 אלף איש דורשות תקצוב ותשתית שהתשובה לא מפרטת.

ישראל ביתנו

בתשובה של ישראל ביתנו נכתב שהרחבת ההשתתפות של גברים חרדים, נשים ערביות ובני מיעוטים בשוק העבודה היא "תנאי לצמיחה ולצמצום הנטל על הציבור העובד". לשם כך יורחבו ההכשרות המקצועיות. בנוסף נכתב שהמפלגה תפעל לבטל "קצבאות והטבות למשתמטים משירות צבאי או אזרחי (לכל המגזרים, לא רק חרדים)" כחלק מהתמריצים להיכנס לשוק התעסוקה.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שישראל ביתנו, כמו ישר, ממקדת את הדיון בחובת השירות, ושגישה זו לא תיצור תמריץ לעבודה בלי התניה במיצוי כושר השתכרות וללא לימודי יסוד. עוד מציין המכון ששירות אזרחי צפוי ליצור עיוותים בענפים שאליהם יופנו המשרתים, משום שייצור תמריץ להעסיק עובדים זמניים וחסרי ניסיון בעלות אפסית. לפי המכון, מקבלי ההחלטות צריכים לשקול את החסרונות הללו לפני בואם לשלול קצבאות מקבוצות שפטורות משירות ביטחוני.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהתשובה חזקה בצד השילוב, משום שהיא מפעילה תמריץ אמיתי וחלה על כל המגזרים. בקרן ופורום ארלוזורוב אומרים ששלילת קצבאות עלולה לפגוע במשפחות לפני שנוצרה להן אפשרות אמיתית לעבוד.

הדמוקרטים

בתשובה של הדמוקרטים נכתב שבקרב גברים חרדים היעדר התעסוקה קשור לחינוך ולחלוקת הנטל. לכן, הם אומרים, יבוטל המימון לרשתות החינוך המפלגתיות והפרטיות, יורחב החינוך הממלכתי החרדי, יושקעו הכשרות תעסוקתיות מותאמות ותיאכף חובת הגיוס. עוד נכתב שיובטח ש"כסף ציבורי אינו ממשיך לתגמל השתמטות".

בקרב נשים ערביות הושם דגש על מעונות וצהרונים מסובסדים בגיל 0 עד 3, שעלותם "חוסמת יציאה לעבודה", לצד השקעה בתחבורה ציבורית בחברה הערבית ותמיכה בעסקים קטנים.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהדמוקרטים מעמידים במרכז שינוי עומק בחינוך החרדי, אבל תולים את שלילת התמיכות בחובת השירות הצבאי ולא במיצוי כושר השתכרות. לפי המכון, המהלך מחמיץ את המנגנון שמעודד יציאה לשוק העבודה.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהדמוקרטים מציעים מענה ממשי לשני הסקטורים, שנוגע בחסמים הנכונים ומפעיל את המנוף החזק ביותר: התניית כסף ציבורי בגיוס ובלימודי ליבה. בפורום ארלוזורוב ציינו כי בקרב נשים ערביות נדרש גם חיבור חזק יותר למעסיקים ולקידום לתעסוקה איכותית, ולא רק לכניסה לעבודה. גם בקרן וגם בפורום ציינו שהתוכנית כמעט שאינה מציבה יעדים מספריים ותקציב.

ש"ס

ש"ס לא השיבה לשאלון. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה שבה הייתה שותפה, והמומחים התייחסו לממצאים. בקרן מציינים כי ש"ס שמרה על תקצוב הישיבות ועל הפטור מגיוס, בין היתר באמצעות תקצוב של כ-550 מיליון שקל לבחורים שאינם מתגייסים.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהמדיניות המתוארת פועלת בכיוון ההפוך להמלצות המחקר, שכן הגדלת תקציב הישיבות ושמירת ההטבות הקשורות למעמד אברך מחזקות את התמריץ השלילי לצאת לעבודה. עוד מציין המכון שמעונות מסובסדים והנחות בארנונה מתגמלים אי-מיצוי כושר השתכרות, ושבמדיניות המתוארת אין התייחסות לתעסוקת נשים ערביות.

בפורום ארלוזורוב אומרים שמשרד העבודה, שהיה בתקופה משמעותית מהקדנציה בידי שר מש"ס, קבע יעדי 2030 של 65% תעסוקה לגברים חרדים ו-53% לנשים ערביות והמשיך תוכניות הכשרה והשמה. אלא שבמקביל, מציינים בפורום, ש"ס תמכה במדיניות מעונות שנועדה לשמור על תעסוקת נשים חרדיות גם כשבן הזוג אינו עובד, וקיימת מחלוקת מקצועית על השפעתה על תמריצי התעסוקה של גברים.

בקרן ברל כצנלסון מוסיפים שמהלכי ש"ס מנציחים את שיעור התעסוקה הנמוך בחברה החרדית ועומדים בניגוד להצעות המפלגות האחרות. לפי הקרן, מדיניות זו מחזקת את החסם לתעסוקה במקום להסירו.

הרשימה המשותפת

בתשובה של הרשימה המשותפת נכתב שכדי להמשיך את מגמת העלייה בשיעור התעסוקה של נשים ערביות יש להקים מסגרות לטיפול בילדים, לפתח תחבורה ציבורית יעילה ביישובים הערביים ומנגנוני הכשרה מקצועית, ולפתוח את השירות הציבורי לאלפי רופאות, מורות ואחיות ערביות מובטלות.

לגבי גברים חרדים נכתב ששיעור התעסוקה שלהם אינו גדל כ-25 שנה. הפתרון, לפי המשותפת, הוא "הנהגת לימודי ליבה בכלל החינוך החרדי תוך פיקוח אמיתי על ההוראה". בתשובה אין התניה בקצבאות או בהטבות לאף אחת משתי הקבוצות.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהצעה לשלב מורות ערביות בשירות הציבורי הגיונית, משום שמורות ערביות משתלבות בשיעורים גוברים בהוראה בחינוך הממלכתי העברי. בתחום הבריאות, לעומת זאת, במכון אומרים שכבר עתה ערבים משכילים מיוצגים ביתר ביחס לחלקם באוכלוסייה, ולכן סביר שהחסמים להשתלבותם בתחום זה בשירות הציבורי קשורים יותר להשכלה ולתנאי סף.

בפורום ארלוזורוב ציינו לחיוב את ההתאמה שביצעה המפלגה בין הכלים לחסמים - מעונות ותחבורה לנשים ערביות ולימודי ליבה לגברים חרדים. לצד זאת מציינים בפורום ששני המסלולים פועלים בטווחי זמן שונים: שינוי בחינוך הילדים ישפיע בעוד שנים, ולכן נדרש פתרון גם לגברים חרדים שכבר בגיל העבודה.

בקרן ברל כצנלסון מוסיפים שזו התשובה המבוססת ביותר בנתונים מכל המשיבים, ומצביעה על החסמים הנכונים בשני הסקטורים. החסר הוא יעד מספרי ולוח זמנים, ולכן אי אפשר לדעת לאיזה שיעור תעסוקה המפלגה חותרת ובתוך כמה זמן.

עוצמה יהודית

מפלגת עוצמה יהודית לא סיפקה תשובה לשאלה זו. בפורום ארלוזורוב מציינים שבחומר שהעבירה המפלגה לא נמצאה תוכנית נפרדת לגברים חרדים ולנשים ערביות, ולא נמסרו יעדים או תקציב, ולכן אין בסיס לנתח את מדיניות המפלגה בנושא. בקרן ברל כצנלסון אומרים שאין למפלגה מדיניות מוצגת בנושא.

הציונות הדתית

הציונות הדתית כתבה בתשובתה שהגדלת שיעורי התעסוקה והפריון היא "אינטרס לאומי". לפי המפלגה, בקרב גברים חרדים יימשכו התוכניות לשילובם בשוק העבודה, בהכשרות מקצועיות ובאקדמיה, במסלולים שמתאימים לאורח חייהם, ויוסרו חסמים וייווצרו תמריצים לרכישת מקצוע. בתשובה לא הוזכרו נשים ערביות, התניה בקצבאות או יעדים.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהציונות הדתית אינה מציעה טיפול באף אחד מחסמי העומק המבניים, ולכן מנציחה תעסוקה חלקית והכנסה נמוכה. בפורום ארלוזורוב מציינים שהמשך ההשקעה בהכשרות ובאקדמיה יכול לשפר מיומנויות והשתלבות, אבל התשובה כמעט אינה נוגעת בשורש החינוכי של פערי המיומנויות ואינה נותנת מענה ייעודי לנשים ערביות.

בקרן ברל כצנלסון מוסיפים שכשותפה קואליציונית של המפלגות החרדיות, הציונות הדתית אינה מתנה את התמיכה בגיוס, ובכך מוותרת מראש על המנוף המרכזי להגדלת התעסוקה החרדית. לפי הקרן, המשך התוכניות הוא צעד אמיתי אך חלש, כי בלי התניית הכסף בגיוס ובלימודי ליבה הוא מטפל בתסמין ולא בשורש.

מה היה חסר בתשובות המפלגות

בפורום ארלוזורוב אומרים שבתשובות הדמוקרטים, ישראל ביתנו, ישר והמשותפת חסרים יעדים מספריים ותקציב, ושיעד של יותר מ-100 אלף מקבלי מענה אצל ביחד אינו יעד של 100 אלף עובדים חדשים. בקרן ברל כצנלסון מעירים שהדמוקרטים לא תרגמו את היעדים לתקצוב, אף שהשאלה ביקשה לנקוב בסכום, שביחד לא פירטה תקצוב ותשתית להכשרת 100 אלף איש, ושבמשותפת חסרים יעד מספרי ולוח זמנים.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שקידום תעסוקת גברים חרדים צריך להישען על שלושה נדבכים - לימודי ליבה, תמריצים שאינם מתגמלים אי-עבודה והכשרות - ואף אחת מהתשובות שנבחנו לא משלבת אותם יחד.

ועדיין, חרף החוסרים, ישר, ביחד, ישראל ביתנו, הדמוקרטים והרשימה המשותפת הציגו תוכניות לתחום, וגם הציונות הדתית הציגה צעדים כלשהם - בניגוד לליכוד, ש"ס ועוצמה יהודית שלא מצאו לנכון להתייחס לשאלה.

מתלבטים בין שתי מפלגות? הכירו את מאצ' פוליטי, הכלי שיצרנו ב-N12 בשיתוף עמותת 121 שיעזור לכם לגלות איזו מפלגה קרובה יותר לעמדות שלכם. התוצאה משקפת התאמה בעמדות שנבדקו, ולא המלצה למי להצביע.