הישראלי עובד חודש יותר בשנה לעומת עמיתו האירופי - מה הפוליטיקאים מתכננים לעשות בנושא?

העובד הישראלי עובד בשנה כחודש יותר מהעובד הממוצע במדינות ה-OECD, והתמורה שהוא מקבל עבור כל שעת עבודה קונה לו פחות. לפי פורום ארלוזורוב, ב-2024 כוח הקנייה של שעת עבודה בישראל היה נמוך בכ-27% מזה של העובד הממוצע ב-OECD. מה המפלגות שמתמודדות על הפתק שלנו בבחירות מתכוונות לעשות בנושא?

על רקע חילופי המהלומות המילוליות, נראה שמה שהמפלגות באמת מתכננות לעשות בסוגיות שמשפיעות על חיי היום-יום שלנו הולך לאיבוד. בסיוע המומחים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן ברל כצנלסון, פורום ארלוזורוב ופורום קהלת, חיברנו ב-N12 שאלון שעוסק ב-10 הסוגיות המרכזיות שמשפיעות על כיס האזרח הישראלי.

פנינו למפלגות המרכזיות וביקשנו מהן להשיב עליו, ואז ביקשנו מהמומחים לנתח את התשובות במדד הפופוליזם: כלומר, עד כמה מדובר בתוכניות ישימות - או בהבטחות ריקות. הליכוד וש"ס סירבו להשיב ולכן הניתוח שלהן מבוסס על מה שהן עשו בפועל בממשלה היוצאת ועל ההצהרות הפומביות שלהן.

שאלנו את המפלגות:

הישראלי הממוצע עובד יותר זמן ומקבל פחות ימי חופשה מהממוצע ב-OECD: כיצד תקטינו את הפער?

• 4 אתגרי המפתח שמחכים על שולחן הממשלה הבאה - ויקבעו מה יקרה לנטו שלנו

ישר

בתשובה של ישר נכתב שהפער בשכר ובתנאים "נגזר קודם כול מפריון": הישראלי עובד יותר שעות ומפיק פחות, בגלל תת-השקעה בהון ובטכנולוגיה וענפים "שבורי-תחרות". לדברי המפלגה, "התשובה אינה סיסמה על 'העלאת שכר' אלא הגדלת הפריון עצמו".

בישר מציינים שהפריון יועלה בשלושה מהלכים: עידוד השקעות הון והטמעת טכנולוגיה ואוטומציה; שבירת ריכוזיות והגברת תחרות בענפים סגורים; וחיזוק ההון האנושי בחינוך ממלכתי, בלימודי ליבה ובהכשרות מקצועיות. לדבריהם, כשהפריון עולה השכר עולה איתו, ו"אפשר לעבוד פחות שעות בלי לוותר על ההכנסה". במפלגה ציינו גם "צמצום מספר שעות העבודה והוספה אפשרית של מספר ימי החופש".

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שהאמירה שהפתרון של העלאת פריון היא נכונה כלכלית, אבל ממשלות בישראל מנסות להעלות את הפריון כבר עשרות שנים ולא מצליחות. לדבריהם, מדובר בתהליך איטי ביותר, שלא יאפשר העלאת שכר מיידית וגם לא בתוך שנים בודדות - אופק הזמן שבוחן פוליטיקאי. עוד הם שואלים מהיכן יגיעו התקציבים להשקעות בהון, בטכנולוגיה ובהכשרות.

בפורום ארלוזורוב מעריכים שהצעדים יכולים להעלות את התוצר לשעת עבודה, אבל זה לא בהכרח אומר שעובדים יעבדו פחות שעות. לדבריהם, בלי הסדרה של שעות, חופשה וכוח מיקוח, תוספת הפריון יכולה להישאר ברווח של המעסיק או בשכר, בלי להפחית עומס. לפי הפורום, התוכנית טובה יותר לשיפור הפריון מאשר כתוכנית להפחתת שעות עבודה.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהעמדה עקבית ונכונה כלכלית, אבל שאין בה שום צעד שהעובד ירגיש בטווח הקדנציה. לדבריהם, זו תפיסה שעוסקת במקור השכר בטווח הארוך ולא תשובה על תנאי העבודה עכשיו.

הליכוד

בליכוד סירבו להשיב. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה בראשות המפלגה, והמומחים התייחסו לממצאים. בפועל, לפי הקרן, לא קודם בקדנציה האחרונה שום מהלך ייעודי לשיפור תנאי העבודה, בשעה שהקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי שחקה את השכר נטו הריאלי.

מה אומרים המומחים:

בפורום ארלוזורוב מציינים שלא נמצא מהלך מובחן של הליכוד בקדנציה האחרונה, וגם לא התחייבות עדכנית, לקיצור שבוע העבודה או להגדלת ימי החופשה. בקרן ברל כצנלסון מציינים שלא רק שאין צעד חיובי, אלא שהמדיניות שהונהגה פעלה ישירות נגד השכר נטו של השכיר.

ביחד

בתשובה של ביחד נכתב שהישראלי הממוצע עובד יותר מעמיתו ב-OECD משום שפריון העבודה בישראל נמוך. לכן, כך נכתב, "קודם כול נעלה את הפריון". לדברי המפלגה, ככל שהפריון עולה אפשר לייצר יותר ערך בפחות שעות עבודה, לשפר את השכר ו"להקטין בהדרגה את הפער" מול המדינות המפותחות בהיקף שעות העבודה.

בביחד מציינים שיפעלו לשם כך בכמה דרכים: שיפור מערכת החינוך והרחבת לימודי הליבה, השקעה בהכשרות מקצועיות ובהסבות לאורך החיים, והטמעת טכנולוגיות וכלי AI בשוק העבודה.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין ש"קודם כל נעלה את הפריון" היא "סיסמה יפה", ושנכון כלכלית שכדי להעלות שכר יש להעלות פריון. עם זאת במכון הוסיפו גם כאן שהממשלות מנסות להעלות פריון כבר עשרות שנים בלי הצלחה. במכון ציינו שחסר הסבר מה ביחד יעשו אחרת ממה שנעשה עד היום, כולל במערכת החינוך, שבה ניסיונות רבים נעשו ללא הצלחה גורפת. בנוסף הם שואלים מהיכן יגיע המימון להכשרות ולטכנולוגיה.

בפורום ארלוזורוב מעריכים שהשקעה בחינוך, במיומנויות ובטכנולוגיה יכולה להעלות את הפריון. אבל לדבריהם, "אין סיבה להפוך עליית פריון לתנאי מוקדם לזכות לעבוד פחות שעות", משום שפריון גבוה יותר אינו הופך אוטומטית לזמן פנוי לעובדים. לפי הפורום, התשובה כמעט אינה עונה על מה שנשאל: מה הממשלה תעשה בפועל כדי לקצר שעות ולהגדיל חופשה תוך שמירה על השכר.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהעמדה עקבית אבל אינה מיידית, ואין בה שום צעד שהעובד ירגיש בטווח הקדנציה.

ישראל ביתנו

ישראל ביתנו ציינה בתשובתה שבכוונתה לפעול להגדלת מספר ימי החופשה במשק ולהתאמת לוח החופשות במערכת החינוך ללוח של ההורים העובדים. לפי תוכנית המפלגה, החופש הגדול יקוצר בשבועיים, ובתמורה ייקבעו ארבעה סופי שבוע ארוכים במהלך השנה, בשילוב עם החגים. בתשובה נכתב שהמהלך "יוסיף ימי חופשה לכלל העובדים במשק" ויצמצם את הפער עם ממוצע ה-OECD. כך, נכתב, הורים לא יצטרכו עוד למצוא פתרונות לילדיהם בימים שבהם מערכת החינוך מושבתת והמשק ממשיך לפעול.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין לטובה שההצעה יכולה לסייע להורים עובדים לשמור על מקום העבודה ולהיעדר פחות. עם זאת, במכון ציינו שהצעות לקצר את החופש הגדול ולהתאים את הלוח לשוק העבודה הועלו כמה פעמים בעשורים האחרונים, ותמיד ירדו מסדר היום בגלל התנגדות ארגוני המורים. במכון מציינים שחסר הסבר איך מתגברים על ההתנגדות הזו, ושהמהלך צריך להיות מקודם יחד עם ארגוני המורים, המעסיקים והעובדים.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהתוכנית מזהה קושי אמיתי בהתאמה בין חופשות הילדים לחופשות ההורים, אבל צריך לדייק את מקור הפער: לדבריהם, ההורים מקבלים מעט ימי חופשה, ולא שלילדים יש יותר מדי חופשות. התאמת הלוח יכולה להקל על משפחות אך אינה תחליף לזכות לחופשה, ואין כאן מהלך לקיצור שבוע העבודה - ולכן המענה חלקי ביחס לעומס העבודה השנתי.

בקרן ברל כצנלסון מציינים לטובה שההצעה מעשית וייחודית: זהו אחד הצעדים הבודדים שהאזרח ירגיש כבר בשנה הראשונה, והוא זול ובר-ביצוע מיידי. מנגד, לדבריהם, הוא צר ונוגע באיזון בין עבודה למשפחה, ולא בשכר או בתנאים הרחבים.

הדמוקרטים

בתשובה של הדמוקרטים נכתב שמכסת ימי החופשה המינימלית תועלה בהדרגה מ-12 ל-22 ימים בשנה, באמצעות הוספת יום בשנה במשך עשור. המכסה תחליף את מנגנון הוותק, דבר שלטענת המפלגה מתאים לשוק עבודה שבו ל-53% מהשכירים יש ותק של פחות מחמש שנים. לצד זאת, בתשובה נכתב ששבוע העבודה יקוצר ל-40 שעות, "כמקובל ב-OECD", מספר ימי המחלה יוגדל ותעוגן תקופת לידה ייעודית לאבות, שאינה ניתנת להעברה.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין שההצעות טובות בהיבט הסוציאלי, אבל חסרה התייחסות לשאלה מי יספוג את תוספת העלויות. לפי מומחי המכון, הגדלת ימי החופשה המינימליים ביותר מ-80%, הוספת ימי מחלה וקיצור שבוע העבודה מייקרים את העבודה. בשירות הציבורי מדובר בתוספת לא מבוטלת לתקציב המדינה, ובמגזר העסקי בעיקר בעסקים עם עובדים בשכר נמוך, שרמת הרווחיות שלהם נמוכה. במכון הוסיפו שהצעות כאלה צריכות להיות מקודמות במהלך משותף עם ארגוני המעסיקים והעובדים, ולצד צעדים להעלאת הפריון בשירות הציבורי, בענפים המסורתיים ובענפי המבחר והשירותים.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהתוכנית פועלת ישירות על זמן העבודה עצמו: יותר ימי חופשה, שבוע עבודה קצר יותר וזכויות הורות. לדבריהם, היתרון בתוכנית הוא שאינה מחכה לכך שהפריון יעלה מעצמו לפני שמשנים את זכויות העובדים, והפריסה ההדרגתית מאפשרת למשק להסתגל. מנגד, הצלחת המהלך תלויה בשמירת השכר, בהסכמות קיבוציות ובהבטחה שהחלפת מנגנון הוותק לא תגרע זכויות קיימות.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שזו התשובה הישירה והשאפתנית ביותר בנושא, עם פריסה מספרית ברורה. הסיכון, לדבריהם, הוא תזמון: חלק מהצעדים מייקרים את העבודה כבר עכשיו, בעוד עליית הפריון שאמורה לממן אותם מגיעה בהדרגה. המימון של העלות המוקדמת נשאר, לפי הקרן, "הנקודה הרכה".

ש"ס

ש"ס לא השיבה לשאלון. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה שבה הייתה שותפה, והמומחים התייחסו לממצאים. לפי הקרן, תיק העבודה נמצא בידי ש"ס, אך לא קודם ממנו שום מהלך מובחן להעלאת שכר או לקיצור שעות, כך שהחזקה בתיק לא תורגמה לתועלת לעובד.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהכשרות מקצועיות ולמידה לאורך החיים הן תחום שבאחריות משרד העבודה, אך שהתחום "קרס" בשנים שהמשרד היה באחריות ש"ס. לפי המכון, רק 24% מבני 25-65 משתתפים בלמידה לאורך החיים לעומת 37% ב-OECD - פער השקעה שמוערך בכ-4 מיליארד שקלים בשנה. בפורום ארלוזורוב אמרו דברים דומים, והוסיפו שלא אותרה ערב הבחירות התחייבות מפלגתית או מדיניות של ש"ס בנושא. בקרן ברל כצנלסון ציינו שהקפאת מדרגות המס שננקטה בתקופת הממשלה האחרונה שחקה את השכר נטו הריאלי.

הרשימה המשותפת

בתשובה של הרשימה המשותפת נכתב שנדרשת "רפורמה בחוקי העבודה כדי להבטיח ימי חופשה ופנאי כמקובל במדינות המתקדמות". עוד נכתב שיש לתגבר את הפיקוח והאכיפה של דיני הבטיחות התעסוקתית, בעיקר בענפי הבנייה והתשתיות, ולהקים צוות ייעודי שיבחן את שעות העבודה השבועיות והיומיות בכל ענף. לפי המפלגה, הבחינה תכלול עובדים שעתיים מוחלשים, עובדים פלסטינים וזרים ומשרות זוטרות בהייטק.

מה אומרים המומחים:

המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שההצעה לרפורמה אינה עונה על השאלה מהי הרפורמה הנדרשת, איך אפשר ליישם אותה ומי יישא בעלותה. במכון אומרים שההמלצה על אכיפה "טובה ונכונה", אבל תחייב הגדלת תקנים של מפקחים, כלומר עלות כספית, וגם כאן חסר אופן הביצוע. את ההצעה להקים צוות לבחינת שעות העבודה מגדירים במכון "טובה וחשובה", ומוסיפים שיש לערב בו את ארגוני המעסיקים והעובדים.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהתוכנית כוללת באופן ישיר צעדים להבטחת זכויות לחופשה, בחינת שעות העבודה לפי ענף והסתכלות מיוחדת על עובדים מוחלשים. לדבריהם, האכיפה מוסיפה ממד חשוב, אף שאכיפת בטיחות אינה זהה לאכיפת שעות וחופשה. החסר העיקרי, לפי הפורום, הוא שאין יעד ממשי לקיצור שבוע העבודה או תוואי רב-שנתי להפחתת עומס, וצוות בדיקה אינו תחליף להתחייבות ברורה.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהתשובה רצינית ומקיפה בכל מה שנוגע לאכיפה ולהגנה על העובדים החלשים, והיא היחידה שכוללת במפורש את מי שנמצא בשולי שוק העבודה. מנגד, בכל הנוגע לקיצור שעות והוספת חופשה המשותפת מסתפקת בהקמת צוות בחינה, בלי יעד מספרי ובלי לוח זמנים.

עוצמה יהודית

מפלגת עוצמה יהודית לא סיפקה תשובה לשאלה זו. בפורום ארלוזורוב מציינים שבחומר שנמסר לא נמצאה התייחסות לשעות עבודה או לימי חופשה, ולכן אין בסיס לנתח את מדיניות המפלגה בנושא. בקרן ברל כצנלסון מציינים שאין למפלגה מדיניות מוצגת בנושא.

הציונות הדתית

לא התקבלה תשובה לשאלה מהציונות הדתית. בפורום ארלוזורוב מציינים שבחומר ששלחה המפלגה אין בסיס לנתח מדיניות להפחתת שעות העבודה או להגדלת ימי החופשה. בקרן ברל כצנלסון מציינים שהדגש הרלוונטי היחיד במסמך הוא מצוינות מורים וחוזים אישיים, ושזה נוגע בצד ההיצע של החינוך ולא בתנאי העבודה של כלל העובדים.

מה היה חסר בתשובות המפלגות

בפורום ארלוזורוב מציינים שתשובות ישר וביחד, שנשענות על העלאת הפריון, לא מתרגמות בהכרח לכך שהעובדים יעבדו פחות שעות, ושתשובת ישראל ביתנו לא כוללת מהלך לקיצור שבוע העבודה. בקרן ברל כצנלסון מעירים על כך שבתשובות של ישר וביחד אין שום צעד שהעובד ירגיש בטווח הקדנציה, ושברשימה המשותפת קיצור השעות והוספת החופשה נשארים בגדר צוות בדיקה, בלי יעד מספרי ולוח זמנים.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שהצעות הדמוקרטים והרשימה המשותפת לא מפרטות מי יישא בעלות, ושישר וביחד לא מסבירות מהיכן יגיע המימון להשקעות בפריון.

ועדיין, חרף החוסרים, המפלגות לעיל הציגו תוכניות לתחום, בניגוד לליכוד, ש"ס, עוצמה יהודית והציונות הדתית שלא מצאו לנכון להתייחס לסוגיות השכר ותנאי העבודה של העובד הישראלי.

מתלבטים בין שתי מפלגות? הכירו את מאצ' פוליטי, הכלי שיצרנו ב-N12 בשיתוף עמותת 121 שיעזור לכם לגלות איזו מפלגה קרובה יותר לעמדות שלכם. התוצאה משקפת התאמה בעמדות שנבדקו, ולא המלצה למי להצביע.