"אין ארוחות חינם": איך מתכוונות המפלגות לממן את התוכניות שלהן - והאם זה יספיק?

כל הבטחת בחירות, מהורדת יוקר המחיה ועד להגדלת מספר החרדים העובדים, מלווה בשאלה אחת: איך ישלמו על זה? מאז 7 באוקטובר הוצאות הביטחון של ישראל זינקו בכ-100 מיליארד שקל בשנה, והן צפויות להישאר גבוהות מאוד בעשור הקרוב. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, הממשלה הבאה - לא משנה מי ירכיב אותה - תצטרך לבחור בין העלאת מיסים, קיצוץ בשירותים האזרחיים, צמצום הוצאות הביטחון או גיוס חוב נוסף.

כל אחת מהדרכים האלה מגיעה בסוף לכיס שלנו: במיסים, בתורים ארוכים יותר לרופא או בריבית שהמדינה משלמת על החוב ומשאירה פחות להשקיע באזרחים. אז מהיכן המפלגות שמתמודדות על הפתק שלנו בבחירות מתכוונות להביא את הכסף?

על רקע חילופי המהלומות המילוליות, נראה שמה שהמפלגות באמת מתכננות לעשות בסוגיות שמשפיעות על חיי היום-יום שלנו הולך לאיבוד. בסיוע המומחים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן ברל כצנלסון, פורום ארלוזורוב ופורום קהלת, חיברנו ב-N12 שאלון שעוסק בסוגיות המרכזיות שמשפיעות על כיס האזרח הישראלי.

פנינו למפלגות המרכזיות וביקשנו מהן להשיב עליו, ואז ביקשנו מהמומחים לנתח את התשובות במדד הפופוליזם: כלומר, עד כמה מדובר בתוכניות ישימות - או בהבטחות ריקות. הליכוד וש"ס סירבו להשיב ולכן הניתוח שלהן מבוסס על מה שהן עשו בפועל בממשלה היוצאת ועל ההצהרות הפומביות שלהן.

שאלנו את המפלגות:

אילו הוצאות תגדילו ותקטינו כדי לממן את התוכניות וההבטחות שלכם, ואילו מיסים תעלו או תורידו? איך תבצעו הפחתת מיסים ותגדילו את ההוצאות בלי להגדיל עוד ועוד את הגירעון ואיתו את תשלומי הריבית העתידיים?

בדקנו גם מה שוות תוכניות המפלגות:

• המלחמה ביוקר המחיה
• המאבק במשבר הדיור
• הישראלי עובד יותר - ומקבל פחות
• איך יעלו לנו את שכר הנטו
• שיקום השירותים האזרחיים
• שילוב החרדים והערביות בשוק העבודה

>> 4 אתגרי המפתח שמחכים על שולחן הממשלה הבאה - ויקבעו מה יקרה לנטו שלנו

ישר

במפלגת ישר השיבו שהם "לא מבטיחים חלוקת מתנות על חשבון הגירעון". לפי התשובה, המימון יגיע מקיצוצים: ביטול הכספים הקואליציוניים, בחינה מחדש של ההטבות והקצבאות לאוכלוסיות שאינן עובדות או משרתות, וסגירת משרדי ממשלה מיותרים. עוד נכתב ש"שירות ממלכתי לכל" יקטין את עלויות המילואים.

בנוסף, לפי התשובה, ההשקעה בצמיחה, בתשתיות ובהכנסת אוכלוסיות חדשות לשוק העבודה תחזור למדינה כהכנסות ממיסים. המפלגה גם מתכוונת להילחם בהון השחור באמצעות דיווח דיגיטלי, צמצום המזומן וכלי AI.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה, בפורום ארלוזורוב ובקרן ברל כצנלסון מציינים שלא ברור אם המקורות שישר מציעה מספיקים לממן את ההבטחות. במכון מעירים שההצעה "על פניה, לא מתכנסת": ביטול התקציבים המגזריים יכול לממן בטווח הקצר רק מספר מצומצם של תוכניות ולא השקעה בצמיחה לצד הנטל הביטחוני.

אנשי המכון מוסיפים שאומנם מאמצי הגבייה הצליחו מעל המצופה בשנים האחרונות, אבל ללא הצלחה פנומנלית בגבייה בהמשך, המשמעות היא קיצוץ בהשקעה בשירותים האזרחיים כחינוך, בריאות ותחבורה. בקרן ברל כצנלסון מציינים לחיוב שחלק מהמקורות, כמו ביטול הכספים הקואליציוניים, מיידיים וברורים. עם זאת, בפורום מעירים שהפחתת מיסים והרחבת שירותים דורשות גם מימון ביניים ותוואי רב-שנתי.

הליכוד

בליכוד סירבו להשיב. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה בראשות המפלגה, והמומחים התייחסו לממצאים. בפועל, לפי הקרן, המימון בשנות הממשלה התבסס על מיסים רגרסיביים ועל הגדלת הגירעון, לצד הרחבת הכספים הקואליציוניים לשיא.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה ובקרן ברל כצנלסון מציינים שהרחבת הכספים הקואליציוניים פועלת בכיוון ההפוך מהתוואי המומלץ. במכון מוסיפים שבשעה שתקציב הביטחון והריבית תופסים יותר משליש מתקציב המדינה, כל הוצאה מגזרית נוספת מגיעה על חשבון השירותים לכלל הציבור.

בפורום ארלוזורוב מעירים שלקראת הבחירות טענו בליכוד שאפשר להגדיל את תקציב הביטחון בלי להעלות מיסים נוספים - אלא שהמפלגה לא הציגה מסגרת שמראה איך ימומנו יחד הביטחון, השירותים והקלות המס.

ביחד

בתשובה של ביחד נכתב שיוסט "סדר העדיפויות התקציבי" כדי לאזן מחדש את הנטל בין מי שמשרת ועובד לבין מי שאינו עושה זאת. לפי התשובה, המימון להטבות לציבור המשרת יגיע מביטול כספים קואליציוניים, קצבאות אברך והנחות לא מוצדקות בביטוח הלאומי ובארנונה, לצד ביטול ההשוואה בין מעמד אברך למעמד סטודנט.

עוד נכתב שהמדינה תרחיב את "העוגה": זאת באמצעות הסרת חסמים להייטק ולבינה מלאכותית, הפחתת רגולציה, חיזוק החינוך החרדי הממלכתי ולימודי הליבה, והאצת תשתיות תחבורה ואנרגיה. לפי ביחד, גם השתלבות בשירות "תפנה מיליארדים רבים" שמושקעים היום במילואימניקים.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה, בפורום ארלוזורוב ובקרן ברל כצנלסון מציינים שהמקורות של ביחד אינם מכסים את היקף ההבטחות. במכון אומרים שבטווח הביניים, בין ההשקעות היום לתשואה בעוד שנים, חסרים מקורות משמעותיים. הם מוסיפים שנראה שהמפלגה מניחה שסגירת הפערים בין הציבור החרדי לשאר הציבור מהווה מקור תקציבי ולא השקעה שדורשת תקציבים.

בקרן מוסיפים שהפער הגדול ביותר הוא סביב ההבטחה לוואוצ'ר של מיליון שקל לדיור למשרתים, שאינו מתומחר כלל. בפורום מציינים שחלק מהמקורות הם קצבאות והטבות למשקי בית, ושנדרש תוואי רב-שנתי שמראה מה מממן מה ומתי.

ישראל ביתנו

בתשובה של ישראל ביתנו נכתב שתוגדל ההשקעה בתשתיות, בדיור, בתחבורה הציבורית, בחינוך, בהכשרות ובבינה מלאכותית. מנגד תהיה "התייעלות במגזר הציבורי": פרישה מרצון בלי איוש מחדש של משרות שהתייתרו, ומעבר מתגמול לפי ותק לתגמול לפי מצוינות. בנוסף, יימשכו ההפרטות ויבוטלו קצבאות הילדים מהילד החמישי.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה ובפורום ארלוזורוב מציינים שהמקורות שהוצעו אינם מספיקים למימון ההבטחות. לפי המכון התוכנית "על פניה, בלתי אפשרית": צמצום כוח האדם וכיווץ הקצבאות לא יכסו את הגידול התקציבי המתואר במשרדים האזרחיים לצד הגדלת תקציב הביטחון ל-8%-10% שאליו התחייבה המפלגה ושמירה על גירעון נמוך.

בקרן ברל כצנלסון מעירים כי ביטול קצבת הילדים מהילד החמישי פוגע במשפחות גדולות גם אם הוא מוצג כתמריץ ליציאה לעבודה. בפורום ארלוזורוב ציינו שהפרטה היא הכנסה חד-פעמית ולא מקור שמאפשר לממן הוצאה קבועה.

הדמוקרטים

בתשובה של הדמוקרטים נכתב שישונו סדרי העדיפויות, כך שהכסף יופנה מהשקעה בהשתמטות, במאחזים ובהטבות מגזריות להשקעה בשירותים לטובת כלל הציבור. לפי התשובה, מיגור ההשתמטות וחיסול ההטבות המגזריות "יחסכו מיליארדים רבים בטווח הקצר", וסגירת הזירות וצמצום ימי המילואים יחסכו "סכומים אדירים".

עוד נכתב כי אם יידרש, הגירעון יוגדל לכל היותר "באחוז אחד, ששווה היום כ-20 מיליארד שקלים". עוד מוזכרת אפשרות של "מס צבוע בסכומים צנועים למשק בית", שהכנסותיו מיועדות מראש למטרה מוגדרת, כמו ביטוח סיעודי.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה ובפורום ארלוזורוב מציינים שהתוכנית תלויה בהצלחה לצמצם את הוצאות הביטחון, ושהגדלת הגירעון אינה מקור למימון הוצאה קבועה. במכון אומרים שצמצום ההוצאות הוא הדרך היחידה להימנע מגידול בחוב או מהעלאת מיסים, ושגם אם הדבר יתממש, סביר שהדמוקרטים יידרשו להעלאת מיסים לכיסוי התוכניות החברתיות בטווח הקצר, כפי שהמפלגה מציעה לשקול.

בפורום ארלוזורוב מוסיפים שחלק גדול מהחיסכון שעליו מדברים הדמוקרטים תלוי בהתפתחויות מדיניות, שלהוצאה אזרחית קבועה נדרש מקור הכנסה קבוע, ושהמס הרחב מוזכר כאפשרות אך עדיין אינו מגובש.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהדמוקרטים הם היחידים שנוקבים מקור מימון כמותי וריאלי, במקום לתלות הכול בצמיחה עתידית. בקרן אומרים כי אומנם ההודאה הזו חושפת את המפלגה לביקורת, אבל גם מאפשרת לבדוק אם הסכום מכסה את ההבטחות.

ש"ס

ש"ס לא השיבה לשאלון. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה היוצאת שבה המפלגה הייתה שותפה, והמומחים התייחסו לממצאים. לפי הקרן, המימון הנגלה של ש"ס הוא כספים קואליציוניים והעברות מגזריות - כרטיסי מזון, ישיבות ושירותי דת - בתוך תקציב רגרסיבי וגירעוני.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים שכספים קואליציוניים והעברות מגזריות "אינם מקור מימון אלא הוצאה", ושהם עומדים בסתירה לתוואי שהמכון ממליץ עליו: קיצוץ בתקציבים המגזריים, העלאה הדרגתית של נטל המס והגדלת ההוצאה האזרחית.

בפורום ארלוזורוב מציינים שלקראת הבחירות ש"ס הציגה תוכנית חומש לחברה החרדית בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. כדי להעריך אותה צריך לדעת מה היעדים, אילו הוצאות חדשות נדרשות ומה מקורות המימון, ובפרטים שפורסמו נכון לבדיקת תשובות המפלגות המסגרת המימונית לא הייתה מלאה.

הרשימה המשותפת

בתשובה של הרשימה המשותפת נכתב שבעלי ההון "חייבים לשלם מס אמת על הכנסותיהם, גם מהון ומנכסים". בנוסף, לפי התשובה, מדיניות של "שלום צודק ונסיגה מכל השטחים הכבושים" תניב "הכנסות פנויות שנתיות של כ-70 מיליארד שקל", שיאפשרו לצמצם את הגירעון ולהפנות משאבים לרווחה, לחינוך ולדיור.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה, בפורום ארלוזורוב ובקרן ברל כצנלסון מציינים שאומדן ה-70 מיליארד שקל אינו מבוסס ותלוי בהכרעה מדינית. במכון מוסיפים שגם אם יתממש, הוא אינו פותר את הדילמה התקציבית של השנים הקרובות, ולכן ההצעה אינה מתכנסת בטווח הקצר.

בפורום אומרים שמיסוי גבוה יותר על הון ונכסים הוא מקור מבני שיכול לממן הרחבת שירותים באופן מתמשך. בקרן מציינים שמבחינת הוגנות המימון - כלומר מי משלם - זו העמדה החזקה מבין כל המפלגות, משום שהיא היחידה שמציבה את מיסוי ההון במרכז.

עוצמה יהודית

מפלגת עוצמה יהודית לא סיפקה תשובה לשאלה. בפורום ארלוזורוב מציינים שבחומר שנמסר מהמפלגה אין מסגרת מימון שמחברת בין ההבטחות, ההוצאות, המיסים והגירעון. לפי הפורום, קיימות הצעות בעלות משמעות תקציבית, כמו הקצאת קרקע ללא תמורה, אך אין הסבר איך הן ימומנו. בקרן ברל כצנלסון אומרים שאין למפלגה מדיניות בנושא.

הציונות הדתית

הציונות הדתית כתבה בתשובתה ש"מדיניות כלכלית אחראית חייבת להסביר לא רק מה רוצים לעשות, אלא גם כיצד מממנים זאת". לפי המפלגה, התוכנית נשענת על ארבעה מנועים: הרחבת בסיס המס באמצעות דיגיטציה ומאבק בהון השחור, וצמיחה לצד הפחתת שיעורי מס.

שני המנועים האחרים הם גיוס הון פרטי ומוסדי למימון חלק מההתעצמות הביטחונית, וקרן תשתיות לאומית מהכנסות משיווק קרקעות, שתושקע בתחבורה ולא בהוצאות שוטפות.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה, בפורום ארלוזורוב ובקרן ברל כצנלסון מציינים שגיוס הון פרטי לביטחון אינו מקור מימון מובטח. במכון אומרים שההצעה "על פניה, לא מתכנסת": הון פרטי הוא עדיין חוב, וגם קרן התשתיות תדרוש מקור תקציבי בטווח הקצר, ובלי הצלחה פנומנלית בגבייה, המשמעות היא קיצוץ בהוצאה האזרחית.

בפורום מוסיפים שמימון פרטי יכול לדחות תשלום אך לא להפחית אותו, ושיש היגיון בייעוד הכנסות מקרקע לתשתיות - אלא שהפחתות מס, הוצאה ביטחונית גבוהה והרחבת שירותים אזרחיים מתחרות על אותם מקורות. בקרן אומרים שהמנועים נעדרי מספרים ומעירים שיו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' פעל בכהונתו כשר אוצר לכיוון הנגדי, תוך קידום מיסוי רגרסיבי והרחבת כספים קואליציוניים.

מה היה חסר בתשובות המפלגות

בפורום ארלוזורוב, בקרן ברל כצנלסון ובמכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שברוב התשובות אין חיבור ברור בין היקף ההבטחות למקורות המימון, והמכון אף מעיר שרוב ההצעות אינן מתכנסות בטווח הקצר. ועדיין, חרף החוסרים, ישר, ביחד, ישראל ביתנו, הדמוקרטים, הרשימה המשותפת והציונות הדתית הציגו מקורות מימון ולו חלקיים, בניגוד לליכוד, ש"ס ועוצמה יהודית שלא חשבו שלציבור מגיע לדעת איך ימומנו ההבטחות.

במכון אומרים שבסופו של דבר "אין ארוחות חינם": הצעה שאינה בוחרת במפורש בין העלאת מיסים, קיצוץ בשירותים, צמצום הביטחון או חוב נוסף - עושה זאת במובלע.

בשאלת הביטחון, לפי המכון, גם המפלגות שמציעות לקבע את ההוצאה הגבוהה וגם אלה שמציעות לצמצם אותה בטווח הארוך יידרשו בשנים הקרובות להעלות מיסים, להגדיל חוב או לקצץ בהוצאה האזרחית. ההבדל, לפי חוקרי המכון, הוא שבטווח הארוך אפשר יהיה להקל על הנטל.

במכון מעירים כי לפי בנק ישראל, הגירעון המבני בישראל כבר היום גבוה מהרמה שמייצבת את החוב, לאחר שזה הוגדל לטובת מימון הזינוק בהוצאות הביטחון. המשך הגדלה של החוב יגדיל גם את תשלומי הריבית עבורו, כך שיישאר לממשלות פחות כסף לשירותים. במכון מסכמים שאי אפשר להמשיך להגדיל את תקציב הביטחון, לשמור על שירותים ציבוריים ראויים, להשקיע בצמיחה וגם לייצב את החוב.

מתלבטים בין שתי מפלגות? הכירו את מאצ' פוליטי, הכלי שיצרנו ב-N12 בשיתוף עמותת 121 שיעזור לכם לגלות איזו מפלגה קרובה יותר לעמדות שלכם. התוצאה משקפת התאמה בעמדות שנבדקו, ולא המלצה למי להצביע.