עמדות המפלגות: בדקנו מה שוות התוכניות למלחמה ביוקר המחיה

בסופר, בפארם ובחשבונות הקבועים, הישראלי משלם יותר מעמיתו בחו"ל. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, רמת המחירים בישראל גבוהה בכ-34% מהממוצע במדינות ה-OECD. המזון לבדו הוא 17% מסל הצריכה של משק הבית הממוצע, ובעשירונים הנמוכים משקלו גבוה יותר. מה המפלגות שמתמודדות על הפתק שלנו בבחירות מתכוונות לעשות בנושא?

על רקע חילופי המהלומות המילוליות, נראה שמה שהמפלגות באמת מתכננות לעשות בסוגיות שמשפיעות על חיי היום-יום שלנו הולך לאיבוד. בסיוע המומחים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן ברל כצנלסון, פורום ארלוזורוב ופורום קהלת, חיברנו ב-N12 שאלון שעוסק ב-10 הסוגיות המרכזיות שמשפיעות על כיס האזרח הישראלי.

פנינו למפלגות המרכזיות וביקשנו מהן להשיב עליו, ואז ביקשנו מהמומחים לנתח את התשובות במדד הפופוליזם: כלומר, עד כמה מדובר בתוכניות ישימות - או בהבטחות ריקות. הליכוד וש"ס סירבו להשיב ולכן הניתוח שלהן מבוסס על מה שהן עשו בפועל בממשלה היוצאת ועל ההצהרות הפומביות שלהן.

שאלנו את המפלגות:

מחירי המזון והצריכה הבסיסית בישראל גבוהים משמעותית מהממוצע ב-OECD. מה המוצרים העיקריים שבהם תתמקדו להורדת יוקר המחיה, באילו צעדים תנקטו כדי לעשות את זה ואיך הצרכן הממוצע ירגיש את זה בכיס בסוף הקדנציה?

• 4 אתגרי המפתח שמחכים על שולחן הממשלה הבאה - ויקבעו מה יקרה לנטו שלנו

ישר

בתשובה של ישר נכתב "אנחנו לא מבטיחים 'כפתור קסם' שמוריד מחירים". לדברי המפלגה, ישראל היא "אי כלכלי", שוק קטן שבו מעט חברות גדולות שולטות גם בתשתיות ההפצה, האחסון והקירור. מהמפלגה מסרו שיבטלו תקנים ישראליים ייחודיים נטולי הצדקה ויפתחו את השוק ליבוא מקביל.

בנוסף, תשתיות ההפצה והקירור ייפתחו ל"גישה הוגנת", כדי שיבואן קטן יגיע למדף בלי להיות תלוי במתחרה הגדול. חברות דומיננטיות יחויבו בשקיפות מחירים ורווחיות. בחקלאות, המפלגה מבקשת לעבור בהדרגה ממכסים לתמיכה מבוססת השקעות.

מה אומרים המומחים:

בפורום ארלוזורוב מעריכים שהנקודה החזקה של ישר כאן היא הטיפול בתשתיות שמאחורי המחיר, ולא רק במכס על המוצר המיובא. לדבריהם, הפחתת יוקר המחיה תלויה באכיפה של הגישה לתשתיות ובתוכנית חקלאית ארוכת טווח.

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ציינו לטובה את הפתרונות שהציעו אנשי ישר, והדגישו שההמלצה בתחום החקלאות היא בהתאם להמלצות ה-OECD. בקרן ברל כצנלסון מציינים שהכלים כולם בסמכות הרגולטור, ושחסר יעד מספרי שהצרכן יוכל לבחון בסוף הקדנציה.

הליכוד

בליכוד סירבו להשיב. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה בראשות המפלגה, והמומחים התייחסו לממצאים. בפועל, שר הכלכלה ניר ברקת (הליכוד) המשיך את רפורמות התחרות והיבוא לפי התקינה האירופית. במקביל, הממשלה העלתה את המע"מ ל-18%.

מה אומרים המומחים:

בשלושת הגופים מציינים שהעלאת המע"מ קיזזה חלק מהתועלת לצרכן. בפורום ארלוזורוב מעריכים שבשוק ריכוזי אין ודאות שהחיסכון ביבוא יגיע לצרכן, וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים שחלק משמעותי מהחיסכון אכן לא הגיע אליו.

במכון מוסיפים שהרפורמה תואמת את המחקר שלהם, אבל צריכה ללכת יד ביד עם ביטול הבלעדיות של יבואנים וגישה הוגנת לתשתיות ההפצה. בקרן ברל כצנלסון מסכמים שהרפורמות והמע"מ פעלו בכיוונים מנוגדים, ולכן התוצאה נטו מעורבת ובחלק מהמקרים שלילית.

ביחד

בתשובה של ביחד נכתב שיתמקדו ב"כלל מוצרי המזון והצריכה הבסיסית ובכל שלבי שרשרת הייצור והאספקה". הצעד המרכזי הוא "מאבק בריכוזיות ובמונופולים", לצד חיזוק החקלאות המקומית, פתיחת השוק ליבוא, הפחתת רגולציה ופתיחת שוק הכשרות.

מהמפלגה מסרו שיתמקדו בקטגוריות עם פערי מחירים גדולים מול העולם: מוצרי חלב, טואלטיקה, פארם, מזון ארוז ומותגים בין-לאומיים. במפלגה גם ציינו מקרה שבו מותגי משחות שיניים או מותגי שמפו "מתחרים" מיובאים על ידי אותו יבואן.

מה אומרים המומחים:

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים שהמקרה של משחות שיניים מתחרות שמשווקות בידי אותו יבואן מדגים בעיה שהפתרון שלה הוא בפתיחת ערוצי היבוא, ולאו דווקא בפירוק. לדבריהם, ההמלצות בתחום החקלאות והכשרות מצוינות.

בפורום ארלוזורוב מעריכים שהשילוב רחב ומאוזן יותר מכלי יחיד, אבל בחקלאות חסרה מסגרת ארוכת טווח שמגדירה מה ישראל רוצה לייצר בעצמה. בלי ודאות כזו, הם מזהירים, רפורמות מחירים עלולות לבוא על חשבון הייצור המקומי.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהצעדים מבניים ובסמכות הממשלה, והמיקוד בקטגוריות הכואבות ולא גורף, מה שמחזק את הישימות, ומציינים את היעדרו של יעד מספרי להורדת מחיר.

ישראל ביתנו

בתשובה של ישראל ביתנו נכתב שהמאבק ביוקר המחיה "חייב להתחיל בפתיחת השוק לתחרות ובהסרת חסמים רגולטוריים". המפלגה מסרה שתתמקד במזון ובמוצרי צריכה בסיסיים, וגם בהוצאות התחבורה והחינוך של משקי הבית.

הצעדים: הרחבת היבוא לפי תקינה בין-לאומית, הסדרת היבוא המקביל, ביטול מעמד היבואן הבלעדי, הפחתת מכסים ואימוץ מסקנות ועדת בלניקוב נגד ריכוזיות במזון. בתחבורה הציבורית, נסיעה חינם לכלל הפנסיונרים והפחתת עלויות לצעירים ששירתו. בחינוך, הפחתת תשלומי ההורים.

מה אומרים המומחים:

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים שההתמקדות במזון נכונה, אבל לא ברור מה ההצעה מחדשת על מה שכבר עשתה הממשלה ביבוא. לדבריהם, בתחבורה הציבורית לא ברור מקור המימון, וחסרה התייחסות לשיפור השירות. הם גם שואלים איך ייווצר ביטחון מזון אם פתיחה לתחרות תפגע בחקלאות המקומית.

בפורום ארלוזורוב מעריכים שהתוכנית רחבה יותר מרפורמות היבוא של השנים האחרונות, אבל מרכז הכובד נשאר בפתיחת השוק. השאלה, הם אומרים, היא אם הטיפול בכוח השוק יהיה משמעותי מספיק.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שכהונתו של יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן במשרד האוצר מוסיפה אמינות להבטחות, אך מוסיפים שנסיעה חינם לפנסיונרים והפחתת תשלומי הורים מיטיבות דווקא עם העשירונים הנמוכים, ומציינים את היעדרו של יעד מספרי להורדת מחיר.

הדמוקרטים

בתשובה של הדמוקרטים יש שני מעגלים: הראשון הוא סל המזון, שבו "נפרק את הריכוזיות לכל אורך השרשרת". הם מתכוונים לחייב ספקים וקמעונאים גדולים להעביר למדינה נתונים, להקים ועדה ציבורית לצעדי פירוק והפרדה ולהגביל שליטה של רשת בודדת ל-30% מהשוק האזורי.

לצד זאת, מציעים לעגן בחוק הגדרה ל"מחיר מופרז", לבטל הסכמי בלעדיות ולפתוח את שוק הכשרות. המעגל השני מכונה "יוקר המחיה הסמוי": הגדלת ההשקעה הציבורית בבריאות, בחינוך ובגיל הרך, כדי שההוצאה הפרטית של המשפחה על ביטוחים, מורים פרטיים ומעונות תרד.

לגבי התחושה של הצרכן בכיס, הדמוקרטים מציבים "יעד לאומי מחייב להורדת מחיר סל המזון בתוך שלוש שנים". לדבריהם, המעקב יהיה שקוף בלמ"ס, וכוח משימה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ידווח לוועדת הכספים אחת ל-90 יום.

מה אומרים המומחים:

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שהדמוקרטים הם היחידים שמציבים יעד מחייב ומנגנון מעקב, אם כי בלי יעד מספרי. לצד זאת הם מזהירים שפירוק קונגלומרטים הוא "צעד מרחיק לכת וכמעט בלתי הפיך, ואין לו תקדים בעולם בתחום המזון". לדבריהם, גם לא ברור מהיכן יגיעו המקורות למעגל השני, כשהביטחון והריבית כבר מגיעים לכ-37% מתקציב 2026.

גם בפורום ארלוזורוב וגם בקרן ברל כצנלסון מציינים שהתוכנית רחבה, ושהיא נוגעת גם במחיר בסופר וגם בהוצאה הפרטית על שירותים. בפורום ארלוזורוב מעריכים שהצעדים המבניים נגד ריכוזיות "מורכבים ואיטיים", ומציינים שהמבחן יהיה אם מנגנוני האכיפה והמעקב יהפכו אותם לירידת מחירים.

בקרן ברל כצנלסון אומרים שזו התשובה עם הישימות התפעולית הגבוהה ביותר, משום שהיעד נשען על מנגנון שאפשר לאכוף ולמדוד. הסייג שלהם: הורדת סל המזון בתוך שלוש שנים תלויה בשיתוף הפעולה של הרשתות.

ש"ס

ש"ס לא השיבה לשאלון. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה שבה הייתה שותפה, והמומחים התייחסו לממצאים. לפי הקרן, המהלך הבולט של ש"ס בתחום יוקר המחיה הוא כרטיסי המזון של אריה דרעי. אלו תוקצבו בכ-257 מיליון שקל במסגרת הכספים הקואליציוניים של 2025.

מה אומרים המומחים:

בשלושת הגופים מציינים שכרטיסי המזון הם סיוע ממוקד ולא רפורמה להורדת מחירים. כרטיסי המזון מגדילים את יכולת הקנייה של הזכאים, אבל לא משנים את מחירי המזון ולא מטפלים בריכוזיות. חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שמימון התוכנית מכספים קואליציוניים ולא מבסיס התקציב אינו מבטיח המשכיות. בקרן ברל כצנלסון מציינים שיש לכרטיסים ערך חלוקתי אמיתי, אבל הם יושבים באותו תקציב שהעלה את המע"מ ל-18%, כך שחלק מהתועלת מתקזז.

הרשימה המשותפת

בתשובה של הרשימה המשותפת נכתב שעל המדינה "להגדיר סל קיום בסיסי לנפש" ולכלול בו מוצרים בריאים "בפיקוח מחירים הדוק". עוד נכתב שרשות התחרות צריכה לפעול ב"אכיפה אגרסיבית" נגד מה שהמפלגה מכנה הקרטל של המונופולים במזון, ושיש להעלות באופן קבוע את שכר המינימום. המפלגה תומכת בתוכנית סיוע לעסקים קטנים בתחום המזון דרך איגוד המכולות, במקום תוכנית השיווק של השר ברקת.

מה אומרים המומחים:

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים שהמחירים הגבוהים של המזון הטרי נובעים בעיקר מההגנה על הייצור המקומי, ופיקוח מחירים אינו מטפל במקור הזה. הם אף ציינו לרעה את התעלמות המפלגה מהיבוא, שהוא לפי החוקרים החלופה המרכזית להורדת המחירים. האכיפה נגד מונופולים קרובה לחלופות המועדפות במכון על פירוק קונגלומרטים, אך אינה מפורטת מספיק.

גם במכון הישראלי לדמוקרטיה וגם בקרן ברל כצנלסון מזהירים שפיקוח מחירים עלול לפגוע בהיצע המוצרים. בקרן מוסיפים שפיקוח רחב על סל שלם עלול ליצור מחסור במדף ודורש מנגנון אכיפה גדול, וש"המהלך מכוון במדויק אל העשירונים הנמוכים".

בפורום ארלוזורוב מעריכים שפיקוח סלקטיבי יכול להיות אפקטיבי במוצרים בסיסיים, אבל אסור שיהפוך לפיקוח גורף. לדבריהם, העלאת שכר המינימום מחזקת כוח קנייה אך אינה מורידה מחירים, ועדיין אין מסגרת שמחברת בין הפיקוח, התחרות והשכר.

עוצמה יהודית

בתשובה של עוצמה יהודית נכתב שהדרך להתמודד עם יוקר המחיה "היא לא באמצעות פיקוח ממשלתי רחב על מחירים, אלא באמצעות הגדלת התחרות וההיצע". לדברי המפלגה, כשיותר יבואנים נכנסים לשוק וקל יותר להקים עסק, "התחרות על הצרכן גדלה". בתשובה מצוין גם שיש לצמצם רגולציה ובירוקרטיה ולהסיר חסמי כניסה לשווקים.

מה אומרים המומחים:

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים שעוצמה יהודית היא המפלגה היחידה שקושרת בין קלות עשיית עסקים ליוקר המחיה, "ובצדק רב". לדבריהם, יש בתחום פוטנציאל הוזלה גבוה והשפעה רוחבית על ענפים רבים. הם מוסיפים שגם הדגש על כניסת יבואנים נוספים תואם את המחקר שלהם. עם זאת, בשלושת גופי המחקר מציינים שתשובת עוצמה יהודית נשארת ברמת העקרונות.

במכון אומרים שהמפלגה אינה מציינת באילו מוצרים יתמקדו, אינה מפרטת צעדים ואינה מעריכה כמה ירגיש הצרכן בכיס. בפורום ארלוזורוב מוסיפים שקלות עשיית העסקים יכולה לסייע בחלק מהשווקים, אבל אינו מספיק כשמקור הבעיה הוא כוח שוק של ספקים וקמעונאים גדולים, ואין כלי שמבטיח שהוזלת עלויות תגיע לצרכן. בקרן ברל כצנלסון מציינים שאין יעד, מספר או מנגנון שאפשר לעקוב אחריו.

הציונות הדתית

הציונות הדתית כתבה בתשובתה ש"יוקר המחיה בישראל אינו גזירת גורל" ושאחד הגורמים המרכזיים לה הוא שוק ריכוזי. המפלגה ציינה שבכוונתה לקדם הגבלות על נתח השוק המרבי של שחקנים דומיננטיים, לבחון חיוב חברות עם כוח שוק חריג למכור מותגים, ולחדש את עבודת ועדת סלבין. לצד זאת, בכוונת אנשיה להמשיך במדיניות "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", להפחית חסמי תקינה ולהקל על יבואנים חדשים.

מה אומרים המומחים:

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים שאין בהמלצות הסבר באילו ענפים בכוונתם להתמקד. בפורום ארלוזורוב ציינו לחיוב שהתשובה לא מסתפקת בהסרת חסמי יבוא אלא מתייחסת גם לכוח של חברות גדולות בשוק המקומי. לדבריהם, הגבלת נתחי שוק יכולה להשפיע יותר מהפחתת מכסים בלבד.

מנגד, בפורום הוסיפו שחלק מהצעדים מוצגים כאפשרות לבדיקה ולא כתוכנית סגורה וידרשו אכיפה חזקה. בקרן ברל כצנלסון מציינים שהכיוון עקבי עם תפיסת השוק של המפלגה, אבל נשאר ברמת העיקרון, בלי יעד מספרי שהצרכן יוכל לבחון.

מה היה חסר בתשובות המפלגות

לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אף מפלגה לא התייחסה במפורש לרפורמות ספציפיות ברישוי עסקים ובבירוקרטיה הממשלתית, אף שהשפעתן רחבה על ענפים רבים. רוב המפלגות הציגו רשימה ארוכה של צעדים בלי לתעדף ביניהם, ואף אחת לא העריכה כמה הצרכן ירגיש בכיס בסוף הקדנציה, אף שנשאלו על כך במפורש.

מתלבטים בין שתי מפלגות? הכירו את מאצ' פוליטי, הכלי שיצרנו ב-N12 בשיתוף עמותת 121 שיעזור לכם לגלות איזו מפלגה קרובה יותר לעמדות שלכם. התוצאה משקפת התאמה בעמדות שנבדקו, ולא המלצה למי להצביע.