המפלגות מבטיחות להעלות לנו את הנטו בתלוש - בדקנו כמה התוכניות שלהן ישימות

הנטו בתלוש השכר הוא מה שנשאר לנו אחרי שהמדינה לוקחת את החלק שלה במיסים, ומשמש לקניות, לתשלום שכר דירה ולחשבונות. מעבר לכך, לפי ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הישראלים נמצאים במקום האחרון ב-OECD בתחושת התמורה שהם מקבלים עבור המיסים שהם משלמים. אבל מה המפלגות שמתמודדות בבחירות מתכוונות לעשות בנושא?

על רקע חילופי המהלומות המילוליות, נראה שמה שהמפלגות באמת מתכננות לעשות בסוגיות שמשפיעות על חיי היום-יום שלנו הולך לאיבוד. בסיוע המומחים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן ברל כצנלסון, פורום ארלוזורוב ופורום קהלת, חיברנו ב-N12 שאלון שעוסק ב-10 הסוגיות המרכזיות שמשפיעות על כיס האזרח הישראלי.

פנינו למפלגות המרכזיות וביקשנו מהן להשיב עליו, ואז ביקשנו מהמומחים לנתח את התשובות במדד הפופוליזם: כלומר, עד כמה מדובר בתוכניות ישימות - או בהבטחות ריקות. הליכוד וש"ס סירבו להשיב ולכן הניתוח שלהן מבוסס על מה שהן עשו בפועל בממשלה היוצאת ועל ההצהרות הפומביות שלהן.

שאלנו את המפלגות:

האם בסוף הקדנציה שלכם בממשלה המשכורת נטו של שכיר ממוצע תהיה גבוהה או נמוכה יותר - ואיך תשיגו את זה?

בדקנו גם מה שוות תוכניות המפלגות:

• המלחמה ביוקר המחיה
• המאבק במשבר הדיור
• הישראלי עובד יותר - ומקבל פחות

>> 4 אתגרי המפתח שמחכים על שולחן הממשלה הבאה - ויקבעו מה יקרה לנטו שלנו

ישר

בתשובה של ישר נכתב שהנטו של השכיר הממוצע יהיה בסוף הקדנציה גבוה יותר, ו"הדרך לשם היא צמיחה, לא הבטחות". לדברי המפלגה, הכנסת מגזרים שלמים למעגל העבודה תרחיב את בסיס המס, וכשיותר אנשים עובדים ומשלמים מס אפשר להוריד את שיעור המס על העובד הבודד.

עוד נכתב שנקודות הזיכוי וההטבות יתגמלו את מי ש"נושא בנטל הכלכלי והביטחוני", ושהמפלגה תמנע העלאת מיסים ותפעל להפחתת מס הכנסה. חלק מהנטל יועבר למיסים על מוצרים בעלי השפעה שלילית, כמו כלים חד-פעמיים ומשקאות ממותקים, ותוכרז מלחמה בהון השחור.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שהאוכלוסיות שייכנסו למעגל העבודה צפויות להיות בעלות פריון ושכר נמוכים, וספק אם יגיעו לסף המס, מה גם שהתהליך עצמו לוקח שנים. לפי חוקרי המכון, השילוב הוא אומנם מנוע צמיחה משמעותי, אבל קשה להאמין שיהווה מקור להקלת נטל המס בטווח הקצר. עוד ציינו שהמאבק בהון השחור אינו "מפתח קסם" להגדלת ההכנסות.

בפורום ארלוזורוב מעריכים שהשינוי בתמהיל המס יכול להגדיל את הנטו, אך מוסיפים שהשאלה החשובה היא מי מרוויח ומי משלם. לדבריהם, עובדים שאינם מגיעים לסף המס כמעט לא נהנים מהפחתת מס הכנסה.

בקרן ברל כצנלסון מציינים לטובה שהמהלך מרחיב את מעגל משלמי המס במקום להכביד את הנטל על מי שכבר נושא בו. בקרן מוסיפים שמלחמה בהון השחור היא כלי ממשי, אך שהתוכנית כולה תלויה בצמיחה שתגדיל את בסיס המס - הנחה שאינה מובטחת.

הליכוד

בליכוד סירבו להשיב. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה בראשות המפלגה, והמומחים התייחסו לממצאים. בפועל, לפי הקרן, בינואר 2025 הועלה המע"מ ל-18%, הוקפאו מדרגות המס ונקודות הזיכוי והועלו דמי הביטוח הלאומי.

כפי שפרסמנו ב-N12 לפני כניסת הגזרות בתוקף, חישוב של איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה העריך ששכיר עם שלושה ילדים שמשתכר 8,000 שקלים ברוטו בחודש צפוי להפסיד כ-3,600 שקלים בשנה בגלל אי-עדכון מדרגות המס, העלאת הביטוח הלאומי והקפאת קצבאות הילדים. מי שמשתכר 15 אלף שקלים ברוטו היה צפוי להפסיד כ-5,900 שקלים, ומי שמשתכר 35 אלף שקלים - כ-10,700 שקלים.

מה אומרים המומחים:

בפורום ארלוזורוב ובמכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שבתקציב 2026 קודם גם צעד בכיוון ההפוך של ריווח מדרגות המס - מה שלדברי הפורום מעיד על היעדר מדיניות עקבית ושילוב בין הגדלת הכנסות המדינה והקלות ממוקדות. בקרן ברל כצנלסון מציינים שממשלת הליכוד העלתה מיסים עקיפים כמו מע"מ, כך שהנטל הוגבר דווקא על מי שמתקשה לשאת בו.

ביחד

בתשובה של ביחד נכתב שהמטרה היא להגדיל משמעותית את כוח הקנייה, כך ש"המשכורת של כל ישראלי פשוט תקנה יותר". לדברי המפלגה, המבחן בסוף הקדנציה הוא לא רק המספר שמופיע בתלוש אלא כמה אפשר לקנות בו, והדרך לשם היא הורדת יוקר המחיה (על תוכניות המפלגות בתחום זה ראו כאן).

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה ציינו לטובה את הגישה שלפיה המבחן הוא כמה אפשר לקנות בשכר, אך הוסיפו שהיא מסגור חלקי. בפורום ארלוזורוב מציינים שהמענה כמעט כולו עובר דרך הורדת מחירים, בלי שינוי ישיר במס או בשכר. בקרן ברל כצנלסון מציינים שהמסגור נכון כלכלית, אך שתשובת ביחד מתחמקת מהשאלה על מדרגות המס ועל התלוש עצמו.

ישראל ביתנו

ישראל ביתנו ציינה בתשובתה שתרחיב את מענק העבודה (תוספת שהמדינה מעבירה לעובדים בשכר נמוך) גם לרווקים מעל גיל 26 שמשתכרים עד 8,000 שקל בחודש. לפי המפלגה, עבור ציבור זה מדובר ב"הגדלה ישירה של ההכנסה הפנויה". לצד זאת הפנו במפלגה לצעדים למלחמה ביוקר המחיה שנועדו להגדיל את כוח הקנייה (על תוכניות המפלגות בתחום זה ראו כאן).

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה שואלים מהיכן יגיע המימון להרחבת מענק העבודה, בפרט לנוכח הגידול בהוצאות הביטחון. בפורום ארלוזורוב ובקרן ברל כצנלסון מציינים לטובה שהרחבת מענק העבודה היא כלי ממוקד שמגיע ישירות לעובדים בשכר נמוך. עם זאת, המומחים ציינו שהמענק מטפל בקבוצה מוגדרת ולא משנה את מבנה המס או השכר. בקרן הוסיפו עוד שמדובר בכוונון של כלי קיים ולא ברפורמה.

הדמוקרטים

בתשובה של הדמוקרטים נכתב שהיעד הוא להעלות את שכר הנטו של שכיר, בעיקר בעשירונים הנמוכים והבינוניים. הצעד המרכזי הוא עצירת "המס הסמוי" של הקפאת מדרגות המס שננקטה בממשלה היוצאת: כשהמדרגות לא מתעדכנות לפי האינפלציה, ההכנסה נשחקת בשקט מדי שנה, ולכן העדכון האוטומטי שלהן יוחזר.

לצד זאת נכתב שיורחב מענק העבודה לבעלי שכר נמוך, ושכר המינימום יועלה בהדרגה ובתכנון מראש. במקביל יחוזק כוח העובדים בעידוד הסכמים קיבוציים ובאכיפת הזכויות. לדברי המפלגה, גם הסכמים מדיניים אזוריים וסגירת זירות הם "תנאי הכרחי" להגדלת פריון העבודה.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שהצמדת המדרגות לאינפלציה תגרום לכך שיותר אנשים לא יגיעו לסף המס, ותשלומי מס ההכנסה הכוללים יפחתו, ושואלים איך ימולא החסר התקציבי. לגבי העלאת שכר המינימום, במכון מציינים שמדובר בהכבדה על עלויות המעסיקים ובעלות גבוהה לתקציב המדינה, ושמהלך כזה נעשה מאז ומתמיד בהסכמה בין ארגוני המעסיקים והעובדים. עוד שואלים במכון מהיכן יגיע המימון להרחבת מענק העבודה ולהשקעה בהכשרות ובתשתיות.

בפורום ארלוזורוב מציינים לטובה שהמפלגה לא מנסה להעלות את הנטו רק דרך הפחתת מס, אלא משלבת הצמדת מדרגות, מענק עבודה, שכר מינימום וכוח מיקוח. עם זאת, לדבריהם, התוכנית צריכה להתחבר להרחבת השירותים האזרחיים ולמקורות מימון ברורים.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שעצירת המס הסמוי באמצעות הצמדת המדרגות למדד היא צעד פרוגרסיבי ישיר וריאלי, שיורגש בעיקר בעשירונים הנמוכים והאמצעיים. בקרן מוסיפים שהתוכנית ממוקדת: היא אינה מתיימרת לשנות את כל מבנה המס אלא לעצור את השחיקה הסמויה של שכירים.

ש"ס

ש"ס לא השיבה לשאלון. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה שבה הייתה שותפה, והמומחים התייחסו לממצאים. לפי הקרן, ש"ס הייתה שותפה לחבילת המיסים שכללה את העלאת המע"מ ל-18%, הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי והעלאות בביטוח הלאומי.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שעם הזינוק בהוצאות הביטחון, העלאת מיסים הייתה במידה רבה בלתי נמנעת, ומזכירים שבתקציב 2026 היה גם מרכיב של הורדת מיסים, בדמות ריווח מדרגות המס.

בפורום ארלוזורוב אומרים שהרקורד של הממשלה היוצאת לא מראה מדיניות כוללת מצד ש"ס להגדלת הנטו של שכירים. במקום זאת יש שילוב בין צעדי מס כלל-ממשלתיים לבין סיוע ממוקד לקבוצות זכאים, כמו כרטיסי המזון.

בקרן ברל כצנלסון מוסיפים שהמפלגה לא השתמשה במשקלה הפוליטי כדי להגן על השכר נטו, על אף הרטוריקה החברתית שלה.

הרשימה המשותפת

בתשובה של הרשימה המשותפת נכתב שממשלות הימין "עשו כול שביכולתן בדור האחרון" כדי "להעשיר את העשירים ולרושש את העובדים". לכן, כך נכתב, המפלגה מציעה "להפוך את הפירמידה": שהעובדים יקבלו נתח אמיתי מעוגת ההכנסות, על חשבון רווחי בעלי ההון.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה אומרים שהטענה הבסיסית של המשותפת אינה נכונה ו"מהווה עיוות של המציאות". במכון מציינים שבחינת נתוני רשות המיסים ל-2025 מראה ששני העשירונים העליונים אחראים ליותר מ-80% מהמס הישיר, וחמשת העשירונים התחתונים - מחצית מהאוכלוסייה העובדת - משלמים יחד 3.6% ממס זה בלבד.

לדברי אנשי המכון, מציאות זו היא תוצאה של שיעורי מס גבוהים בחלק העליון של סולם ההכנסות ומערכת זיכויים נרחבת. בשורה התחתונה, במכון אומרים שאם מדיניות הרשימה המשותפת תיושם היא תעמיק את הפער ותעודד בריחת מוחות נוספת של רופאים ואנשי הייטק.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהכיוון החלוקתי ברור: להגדיל את חלק העובדים בהכנסה באמצעות שכר גבוה יותר ומיסוי כבד יותר על הון ונכסים, דבר שעשוי לחזק את ההכנסה הפנויה של עובדים גם בלי הפחתת מס הכנסה.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהתשובה כוללת אמירה ערכית חדה נגד שלטון ההון, אבל אין בה מנגנון שמסביר כיצד ישתנה התלוש של השכיר הממוצע - לא דרך מדרגות המס, לא דרך נקודות זיכוי ולא דרך מענק.

עוצמה יהודית

מפלגת עוצמה יהודית לא סיפקה תשובה לשאלה. בפורום ארלוזורוב מציינים שבחומר שנמסר לא נמצאה מדיניות מס או הצעה להגדלת הנטו של שכירים. בקרן ברל כצנלסון מציינים שאין למפלגה מדיניות בנושא.

הציונות הדתית

הציונות הדתית השיבה ש"כסף שנשאר אצל האזרחים והעסקים מניע את הכלכלה טוב יותר מכסף שנלקח מהם שלא לצורך". לכן, כך נכתב, המפלגה תפחית את מס ההכנסה ואת מס החברות, לצד הרחבת בסיס המס באמצעות מאבק בהון השחור ודיגיטציה של מערכת המס.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה מגדירים את ההבטחה להפחית מס הכנסה ומס חברות "ריקה מבסיס כלכלי". לדבריהם, ההפחתות יקשו בוודאות על עמידה ביעדי התקציב והגירעון וביחס חוב-תוצר, ואילו ההשפעה של המאבק בהון השחור על ההכנסות מוטלת בספק.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהפחתת מס הכנסה מגדילה את הנטו של מי שמשלם מס, אבל לא מסייעת באותה מידה לעובדים בשכר נמוך - ותקשה לממן את השירותים החברתיים ולטפל בבעיית התשלום הכפול של הציבור העובד אם מפחיתים הכנסות בלי להרחיב מקורות אחרים. בקרן ברל כצנלסון מוסיפים שהפחתת מס חברות ומס הכנסה תיטיב עם העשירונים העליונים והתאגידים.

מה היה חסר בתשובות המפלגות

בפורום ארלוזורוב מציינים שבתשובות של הדמוקרטים, ישר והרשימה המשותפת חסר חיבור ברור בין שכר ומיסים לבין הרחבת השירותים האזרחיים ומקורות המימון. בקרן ברל כצנלסון מציינים שבתשובות של ביחד והרשימה המשותפת אין מנגנון שישפיע על התלוש של השכיר הממוצע, ושישר והציונות הדתית מתבססות על הנחה לא מובטחת לצמיחה שתגדיל את בסיס המס.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שבתשובות של הדמוקרטים, ישראל ביתנו והציונות הדתית חסר מקור תקציבי לצעדים המוצעים.

ועדיין, חרף החוסרים, ישר, ביחד, ישראל ביתנו, הדמוקרטים, הרשימה המשותפת והציונות הדתית התייחסו לשאלה - בניגוד לליכוד, ש"ס ועוצמה יהודית שלא חשבו שלציבור מגיע לדעת אם ואיך בכוונתם להשפיע על הנטו של השכיר הישראלי.

מתלבטים בין שתי מפלגות? הכירו את מאצ' פוליטי, הכלי שיצרנו ב-N12 בשיתוף עמותת 121 שיעזור לכם לגלות איזו מפלגה קרובה יותר לעמדות שלכם. התוצאה משקפת התאמה בעמדות שנבדקו, ולא המלצה למי להצביע.