מה שוות התוכניות של המפלגות לקצר לנו את זמן ההמתנה לרופא?

ההישגים הירודים והידועים לשמצה של תלמידי ישראל במבחני PISA מסמנים במידה רבה את הבעיה בשירותים האזרחיים במדינה בכללותם. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההוצאה האזרחית בישראל (ללא ביטחון וריבית) נמוכה בכמעט 10 נקודות אחוז מהתוצר מהחציון במדינות ה-OECD - פער ששווה ערך לכ-200-220 מיליארד שקלים בשנה.

הפער הזה מתבטא גם בעומסי תנועה וזמני המתנה לרופא שהולכים ומתארכים. ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה לנתוני ה-OECD מעלה שנכון לסוף 2024, יותר משני שלישים מהישראלים (69%) סבורים שהם לא מקבלים מהמדינה תמורה הולמת לכספי המיסים שלהם - מה שמציב את המדינה במקום האחרון בארגון בתחושת התמורה ממיסים. מה מתכוונות המפלגות שמתמודדות על הפתק שלנו בבחירות לעשות בנושא?

על רקע חילופי המהלומות המילוליות, נראה שמה שהמפלגות באמת מתכננות לעשות בסוגיות שמשפיעות על חיי היום-יום שלנו הולך לאיבוד. בסיוע המומחים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן ברל כצנלסון, פורום ארלוזורוב ופורום קהלת, חיברנו ב-N12 שאלון שעוסק ב-10 הסוגיות המרכזיות שמשפיעות על כיס האזרח הישראלי.

פנינו למפלגות המרכזיות וביקשנו מהן להשיב עליו, ואז ביקשנו מהמומחים לנתח את התשובות במדד הפופוליזם: כלומר, עד כמה מדובר בתוכניות ישימות - או בהבטחות ריקות. הליכוד וש"ס סירבו להשיב ולכן הניתוח שלהן מבוסס על מה שהן עשו בפועל בממשלה היוצאת ועל ההצהרות הפומביות שלהן.

שאלנו את המפלגות:

מה השירותים האזרחיים המרכזיים - כמו בריאות, חינוך או תחבורה ציבורית - שעבורם אתם מתחייבים לשיפור מוחשי שהאזרח ירגיש, מה בדיוק ישתנה ואיך תשיגו את זה?

בדקנו גם מה שוות תוכניות המפלגות לגבי:

• המלחמה ביוקר המחיה
• המאבק במשבר הדיור
• הישראלי עובד יותר - ומקבל פחות
• איך יעלו לנו את שכר הנטו

>> 4 אתגרי המפתח שמחכים על שולחן הממשלה הבאה - ויקבעו מה יקרה לנטו שלנו

ישר

בתשובה של ישר נכתב שהבעיה המרכזית בשירות לאזרח היא ניהול. לפי התשובה, "מינויים פוליטיים, ג'ובים, סידורי עבודה והעדפות מגזריות" הבריחו את אנשי המקצוע. לכן, כך נכתב, ההתחייבות הראשונה היא שיקום השירות הציבורי: סיום המינויים הלא-מקצועיים, יעדים מדידים לכל משרד שיפורסמו לציבור, סגירת משרדי ממשלה מיותרים והרחבת הדיגיטציה והבינה המלאכותית כדי לקצר תורים. הקו המחבר לשיקום השירותים לפי ישר, הוא שירות ציבורי ש"מתעדף את מי שעובד, משרת ותורם".

על גבי התשתית הזו, נכתב, ייבנה שיפור מוחשי בשלושה תחומים. בבריאות המטרה היא לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז ולהקטין את ההוצאה הפרטית של משקי הבית. "מה שהאזרח ירגיש" הוא "מענה רפואי זמין ואיכותי גם רחוק מהמרכז" וקיצור התורים. בחינוך תינתן עדיפות לחינוך הממלכתי ולימודי הליבה, עם העברת סמכויות ותקציבים למורים ולמנהלים, ובגיל הרך יורחב הסבסוד להורים עובדים ומשרתים.

בתחבורה הציבורית המטרה היא "להחזיר לאזרח את הזמן והכסף שהפקקים גוזלים ממנו", באמצעות שדרה ניהולית מקצועית, העברת סמכויות לרשויות המקומיות והאצת הרכבת והמטרו.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה ציינו לטובה את הכיוון הכללי: בלי טיפול בבעיות השורש של השירות הציבורי, צעדי מדיניות קונקרטיים עלולים להסתכם בשפיכת כסף וביישום חלקי. עם זאת, לדבריהם, בחינוך חסרה התייחסות לשיפור תוצאות המערכת. במכון מוסיפים שסביר שמימון ההצעות ידרוש גם העלאת מיסים, בעיקר אם תקציב הביטחון יישאר גבוה.

גם בקרן ברל כצנלסון מציינים שהאבחנה נכונה: אין טעם לשפר שירות לפני שמתקנים את מי שמספק אותו. אבל אם כל שיפור תלוי קודם ברפורמה עמוקה בניהול, מציינים בקרן, הרגע שבו האזרח ירגיש שינוי עלול להידחות אל מעבר לקדנציה.

בפורום ארלוזורוב מציינים לטובה שלצד דיגיטציה ומקצועיות התוכנית מציעה השקעה בבריאות, בחינוך, במעונות ובתחבורה - כי אי אפשר "לייעל" מחסור באחיות, במורים ובתשתיות. מנגד, לדבריהם, סגירת משרדים וביזור אינם תחליף לתכנון כוח אדם ולתקצוב רב-שנתי, וההעדפה של מי שעובד ומשרת דורשת הסבר לגבי מי נשאר בחוץ.

הליכוד

בליכוד סירבו להשיב. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה בראשות המפלגה, והמומחים התייחסו לממצאים. בתחום התחבורה, השרה מירי רגב (הליכוד) קידמה את רפורמת "צדק תחבורתי", שכללה הנחות לתושבי הפריפריה ונסיעה חינם לחיילים משוחררים. בתחום החינוך, בניהולו של השר יואב קיש (הליכוד) הקרן מציינת שנחלשה אכיפת לימודי הליבה בשל הסכמים קואליציוניים.

מה אומרים המומחים:

טיוטת מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעריכה שהסבסוד לנוסע אכן גדל מאוד, אך לא שינה את הרגלי הנסיעה, כי המחיר אינו הגורם המכריע אלא שיפור איכות וזמינות התחבורה הציבורית. בחינוך, במכון מציינים שהחלשת האכיפה של לימודי הליבה החמירה אתגר כלכלי ארוך טווח, כי היעדרם הוא שורש הפער בהון האנושי ובתעסוקה בחברה החרדית.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהרפורמה של רגב מתמקדת במחיר ולא בבעיות המרכזיות של אמינות, תדירות, זמני נסיעה וצפיפות. לדבריהם, שיעור המימוש של חלק מההנחות היה נמוך ובמקביל עלו התעריפים הכלליים, ולכן מדובר בהקלה ממוקדת בעלות הנסיעה ולא בשינוי מערכתי.

ביחד

מפלגת ביחד השיבה שחיברה תוכניות מפורטות עם אנשי מקצוע שמטרתן "לייצר שיפור מוחשי בשירותים שהאזרח פוגש בחיי היום-יום". בחינוך הוצעו העלאת הרף המקצועי ושיפור השכר ההתחלתי של מורים, לימודי ליבה כתנאי למימון ציבורי ומעונות מסובסדים מלידה עד גיל שלוש. בתחבורה הציבורית הוצעו נתיבים ייעודיים, תדירות גבוהה יותר לרכבות וקיצור לוחות הזמנים של המטרו. בגיל השלישי הוצעו חיזוק הביטחון הכלכלי וסידור מערך הסיעוד.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שההצעות ראויות אך יקרות, וסביר שידרשו העלאות מיסים - ודאי אם הוצאות הביטחון לא יצומצמו. לדבריהם, הניסוח "נחזיר סמכויות למנהלות, למורות ולרשויות המקומיות" אינו מדויק, כי מערכת החינוך בישראל ריכוזית: 69% מההחלטות על בתי הספר מתקבלות ברמת המדינה, לעומת 34% בממוצע ב-OECD.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהתוכנית נוגעת כמעט בכל השירותים החשובים למשפחה, אבל הרשימה רחבה עד כדי כך שקשה להבין מה יעמוד בראש סדר העדיפויות ובאיזה היקף. בנוסף, לדבריהם, העדפה למשרתים בחלק מהשירותים מעלה שאלה על אוניברסליות השירות.

ישראל ביתנו

בתשובה של ישראל ביתנו נכתב שתורחב תוכנית בתי הספר של החופש הגדול כך שתפעל לאורך כל יולי ואוגוסט, ושיופחתו תשלומי ההורים. עוד נכתב שיסובסדו מעונות יום לילדי מילואימניקים ולמשפחות שבהן שני ההורים עובדים בהיקף כולל של לפחות 125% משרה, ושבתחבורה הציבורית יורחב השירות ויוזלו התעריפים.

בנוסף ישראל ביתנו השיבה שתחייב זמני טיפול מחייבים במכרזי כוח אדם, וכן שתוביל מודל תגמול בשירות הציבורי שיתבסס גם על מצוינות ולא רק על ותק.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה ציינו שההצעות בנושא כוח האדם חשובות, אבל מתמקדות בדרגים זוטרים ובינוניים ולא בסגל הבכיר, כמו בדרישות סף מקצועיות למנכ"לים. בחינוך, חסרה לפי המכון התייחסות למדדי תוצאה.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהצעדים יכולים להקל מהר יחסית על הוצאות של משפחות עובדות: מסגרות קיץ, מעונות ותשלומי הורים. מנגד, בפורום וגם בקרן ברל כצנלסון ציינו שההטבות או חלקן מותנות בשירות ובעבודה ולכן אינן הרחבה אוניברסלית.

הדמוקרטים

הדמוקרטים כתבו שיפעלו להגדלת הוצאות המדינה על שירותים אזרחיים כך שיתקרבו לממוצע ה-OECD, עם דגש על בריאות הנפש. בתחום החינוך המפלגה כתבה שאנשיה יפעלו ליישום מסקנות ועדת שפירא להקטנה דרמטית של הכיתות. בגיל הרך הצעד הראשון הוא השוואת שכר הצוותים וייצוב המסגרות, ולצידו הוזלה ראשונה של מעונות הסמל ל-3,000 שקלים בחודש, בעלות של כ-525 מיליון שקלים. בתחבורה הציבורית תואץ בניית המטרו, תושקע תוספת בתדירות ובאיכות האוטובוסים, תתאפשר תחבורה ציבורית מותאמת בשבת ויוזלו התעריפים.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שההצעות ראויות אך יקרות מאוד, ושיידרשו העלאות מיסים למימון ההוצאה המוצעת. בתחבורה, הם מעריכים שהוזלת תעריפים אינה החסם המרכזי להרחבת השימוש. בחינוך, לדבריהם, הקטנת כיתות היא צעד מבורך, אבל אין הסבר איך הוא יחזיר מורים למערכת ואיך כל אלה יתורגמו לתוצאות מדידות.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהתוכנית מציבה את הרחבת השירותים האזרחיים כמטרה כלכלית: הקטנת הצורך של המשפחה לקנות בריאות, חינוך וטיפול בילדים מכיסה. האתגר, לדבריהם, הוא יכולת הביצוע - כסף לבדו לא מקצר תורים ולא מקטין כיתות בלי כוח אדם, מבנים ותכנון.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שזה אחד המקומות הבודדים בתשובות שבהם מופיע תג מחיר מפורש לצד היעד. הסייג, לדבריהם, הוא שהבאת ההוצאה האזרחית לרמת ה-OECD היא יעד רב-שנתי שתלוי במרחב התקציבי.

ש"ס

ש"ס לא השיבה לשאלון. במקום זאת, קרן ברל כצנלסון אספה את מה שעשתה הממשלה שבה הייתה שותפה, והמומחים התייחסו לממצאים. בקרן מציינים שמשרד הרווחה בראשות יעקב מרגי (ש"ס) הכריז על תוספת של מיליארד שקל, אך בפועל התקציב נחתך בכ-80 מיליון שקל למימון המלחמה, כולל קיצוץ של כ-10% בתקציב חוק זכויות אנשים עם מוגבלות. במקביל, לדברי הקרן, גדלו תקציבי שירותי הדת.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה מעריכים שללא העלאת מיסים או צמצום ההוצאה הביטחונית, קיצוצים נוספים בהוצאה האזרחית כמו זה שננקט במשרד הרווחה הם תוצאה צפויה. לדבריהם, קיצוץ בשירותי הרווחה ובשירותים לאנשים עם מוגבלות במקביל להגדלת תקציבי שירותי הדת מעורר סימני שאלה אם נבחנה טובת כלל האוכלוסייה.

בפורום ארלוזורוב מציינים שהגידול בתקציב כשלעצמו אינו מעיד על שיפור בשירות, והמבחן הוא זמינות, כוח אדם ואיכות. לדבריהם, מהרקורד קשה לזהות תוכנית רחבה של ש"ס לשיפור מדיד של בריאות, חינוך ותחבורה לכלל האוכלוסייה.

הרשימה המשותפת

בתשובה של הרשימה המשותפת נכתב שהמדיניות "הקפיטליסטית הניאו-ליברלית" הנהוגה בישראל פועלת זה עשורים להקטנת השירותים לאזרח, ובראשם הרווחה, החינוך, הדיור והתחבורה הציבורית. לכן, יש לפעול להחזרה עקבית של נכסים שהופרטו בעבר.

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שתשובת המשותפת כללה מעט התייחסות למקורות המימון להרחבת השירותים. מיסוי על ההון הוא מקור אפשרי, לדבריהם, אבל יש לנהוג בו בזהירות בשל המיסוי הפרוגרסיבי הגבוה כבר היום והניידות של ההון.

בפורום ארלוזורוב מציינים שבעלות ציבורית כשלעצמה על שירות אינה מבטיחה שירות טוב יותר, כי האזרח מרגיש זמינות, איכות, זמן המתנה ומחיר ולא את מבנה הבעלות.

בקרן ברל כצנלסון מציינים שהכיוון העקרוני ברור, אבל אין בתשובה התחייבות לשירות מסוים שישתפר. לדבריהם, הלאמה מחדש היא מהלך גדול, יקר ושנוי במחלוקת, והתשובה אינה מציינת מהיכן מתחילים ובכמה.

עוצמה יהודית

מפלגת עוצמה יהודית לא סיפקה תשובה לשאלה. בפורום ארלוזורוב מציינים שבחומר שהעבירה המפלגה לא נמצאה תוכנית ייעודית לבריאות, לחינוך או לתחבורה ציבורית, ולכן אין בסיס להעריך איך ישתנו השירותים האזרחיים.

הציונות הדתית

הציונות הדתית כתבה בתשובתה שמערכת החינוך "ריכוזית מדי". לפי המפלגה היא תפעל לפתיחת אזורי הרישום כך שההורים יוכלו לבחור את בית הספר, מנהלים יקבלו עצמאות ניהולית רחבה יותר והמדינה תתמקד בקביעת המסגרת בתחומי בטיחות, בריאות ולימודי ליבה. בנוסף מוצע לקדם חוזים אישיים למורים, שיכללו מסלולים שיאפשרו תוספות שכר "משמעותיות" של עד 30%.

בתחום התחבורה הציבורית, המפלגה מסרה שתפעל לארגון מחדש של מערך התחבורה כרשת אחת שבה האמצעים השונים יתחברו זה לזה. המבחן לפי הציונות הדתית יהיה תחבורה שתהיה "זמינה יותר, אמינה יותר, יעילה יותר וזולה יותר".

מה אומרים המומחים:

במכון הישראלי לדמוקרטיה ובקרן ברל כצנלסון מציינים שפתיחת אזורי הרישום בתחום החינוך מעלה שאלות של שוויון הזדמנויות, עלולה ליצור מערכות חינוך מקבילות ולהגדיל פערים בין בתי ספר חזקים לחלשים. בפורום ארלוזורוב מציינים שחוזים אישיים אינם פתרון מערכתי למחסור, לשחיקה ולפערי השכר של המורים. על הצעת המפלגה בתחום התחבורה ציינו במכון כי מדובר בסלוגן טוב אך לא ברור אם יש תוכנית שעומדת מאחוריו.

מה היה חסר בתשובות המפלגות

בפורום ארלוזורוב מציינים שבתשובה של ביחד, רשימת היוזמות רחבה עד כדי כך שקשה להבין מה יעמוד בראש סדר העדיפויות; ושבתשובה של ישר, סגירת משרדי ממשלה וביזור אינם תחליף לתכנון כוח אדם ולתקצוב רב-שנתי. בקרן ברל כצנלסון מעירים שבתשובה של הרשימה המשותפת אין התחייבות לשירות מסוים שישתפר.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שאף מפלגה לא התייחסה ישירות לאתגר התקציבי של השירותים האזרחיים, אף שהוא מטיל צל כבד על היכולת לממן את הרפורמות. לדבריהם, הדמוקרטים וביחד הציעו את ההצעות המקיפות ביותר, אך בלי מקור מימון הן אינן מעשיות. בנוסף, במכון מציינים שאף מפלגה לא הציעה שיפור בהישגי מערכת החינוך שהאזרח פוגש בקצה.

ועדיין, חרף החוסרים, ישר, ביחד, ישראל ביתנו, הדמוקרטים והציונות הדתית הציגו תוכניות לתחום, בניגוד לליכוד, ש"ס ועוצמה יהודית שלא מצאו לנכון להתייחס לסוגיית השירותים האזרחיים של האזרח הישראלי.

מתלבטים בין שתי מפלגות? הכירו את מאצ' פוליטי, הכלי שיצרנו ב-N12 בשיתוף עמותת 121 שיעזור לכם לגלות איזו מפלגה קרובה יותר לעמדות שלכם. התוצאה משקפת התאמה בעמדות שנבדקו, ולא המלצה למי להצביע.