"בקושי נושמים": שאלנו את המפלגות איך יטפלו במצוקה הכלכלית של הישראלים - והמומחים ניתחו את התשובות

הנתונים אומרים שהכלכלה יציבה וממשיכה לצמוח, אבל רובנו מרגישים אחרת. אנחנו עובדים ומשלמים מיסים, ובכל זאת נדרשים להוסיף מהכיס על דברים שהמדינה אמורה לספק: תור קצר יותר לרופא, שיעורים פרטיים לילדים. לאלו מצטרפים המחירים בסופר ושכר הדירה או תשלומי המשכנתה, שנראה שרק עולים ועולים.

"רוב הישראלים מרגישים שהם בקושי נושמים מבחינה כלכלית", אומר מנכ"ל פורום ארלוזורוב עמית בן-צור. "זו הרגשה אמיתית, נכונה, והיא לא באה לידי ביטוי בנתוני המאקרו הרגילים".

הישראלי הממוצע עובד יותר שעות אבל יכול לקנות בשכר שהוא מקבל סל שמכיל פחות מוצרים בהשוואה לעמיתו האירופי. בשפת כלכלנים קוראים לזה "כוח הקנייה של שעת עבודה", ולפי בן-צור, זה של העובד הישראלי פתח פער עם זה של עמיתו האירופי שאף ממשלה לא הצליחה לשנות כבר כ-30-20 שנה.

עוד לפני המלחמה ההוצאה של המדינה על השירותים האזרחיים שאנחנו מקבלים - חינוך, בריאות, תחבורה - הייתה נמוכה בהשוואה למקובל במדינות המפותחות. כעת, עם הזינוק בתקציב הביטחון (שצפוי להישאר גבוה בעשור הקרוב) הסיכוי לשינוי מגמה מתרחק עוד יותר.

>> 4 אתגרי המפתח שמחכים על שולחן הממשלה הבאה - ויקבעו מה יקרה לנטו שלנו

"אנחנו בעצם משלמים פעמיים", אומר בן-צור: פעם במיסים שנועדו לממן את השירותים שאנחנו מקבלים באיכות ירודה, ופעם שנייה בכסף פרטי כדי להשלים את החסר, למשל בשיעורים פרטיים, רופאים מומחים או דלק.

המפלגות שרוצות לקבל מחר (שלישי) את הקול שלנו מבטיחות לשפר את המצב הזה - אבל מה באמת הן מתכוונות לעשות מאחורי ההצהרות הכלליות? בסיוע המומחים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן ברל כצנלסון, פורום ארלוזורוב ופורום קהלת, חיברנו ב-N12 שאלון שעוסק בסוגיות המרכזיות שמשפיעות על כיס האזרח הישראלי.

פנינו למפלגות המרכזיות וביקשנו מהן להשיב עליו, ואז ביקשנו מהמומחים לנתח את התשובות במדד הפופוליזם: כלומר, עד כמה מדובר בתוכניות ישימות - או בהבטחות ריקות. הליכוד וש"ס סירבו להשיב ולכן הניתוח שלהן מבוסס על מה שהן עשו בפועל בממשלה היוצאת ועל ההצהרות הפומביות שלהן.

המלחמה ביוקר המחיה

בסופר, בפארם ובחשבונות הקבועים הישראלי משלם יותר מעמיתו בחו"ל. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, רמת המחירים בישראל גבוהה בכ-34% מהממוצע במדינות ה-OECD, והמזון לבדו הוא 17% מסל הצריכה של משק הבית הממוצע.

שאלנו את המפלגות:

מחירי המזון והצריכה הבסיסית בישראל גבוהים משמעותית מהממוצע ב-OECD. מה המוצרים העיקריים שבהם תתמקדו להורדת יוקר המחיה, באילו צעדים תנקטו כדי לעשות את זה ואיך הצרכן הממוצע ירגיש את זה בכיס בסוף הקדנציה?

מה ענו המפלגות ומה אמרו המומחים >>>

המאבק במשבר הדיור

הדיור הוא סעיף ההוצאה הכבד ביותר בסל הצריכה של משק הבית הממוצע בישראל: 27% מהסל, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה. יחד עם המזון הוא מסביר כ-58% מפער המחירים בין ישראל לשוודיה, אוסטריה, דנמרק, הולנד ופינלנד.

שאלנו את המפלגות:

מה הכלים המרכזיים שתפעילו כך שבסוף הקדנציה יגדל הסיכוי של זוג צעיר לקנות דירה, ושוכרי דירות לא יצטרכו לחשוש מזינוק במחירי השכירות?

מה ענו המפלגות ומה אמרו המומחים >>>

הישראלי עובד יותר - ומקבל פחות

העובד הישראלי עובד בשנה כחודש יותר מהעובד הממוצע במדינות ה-OECD, והתמורה שהוא מקבל עבור כל שעת עבודה קונה לו פחות. לפי פורום ארלוזורוב, ב-2024 כוח הקנייה של שעת עבודה בישראל היה נמוך בכ-27% מזה של העובד הממוצע ב-OECD.

שאלנו את המפלגות:

הישראלי הממוצע עובד יותר זמן ומקבל פחות ימי חופשה מהממוצע ב-OECD: כיצד תקטינו את הפער?

מה ענו המפלגות ומה אמרו המומחים >>>

איך יעלו לנו את שכר הנטו

הנטו בתלוש השכר הוא מה שנשאר לנו אחרי שהמדינה לוקחת את החלק שלה במיסים, והוא משמש לקניות, לשכר דירה ולחשבונות. לפי ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הישראלים נמצאים במקום האחרון ב-OECD בתחושת התמורה שהם מקבלים עבור המיסים שהם משלמים.

שאלנו את המפלגות:

האם בסוף הקדנציה שלכם בממשלה המשכורת נטו של שכיר ממוצע תהיה גבוהה או נמוכה יותר - ואיך תשיגו את זה?

מה ענו המפלגות ומה אמרו המומחים >>>

שיקום השירותים האזרחיים

ההישגים הירודים של תלמידי ישראל במבחני PISA, עומסי התנועה וזמני ההמתנה לרופא מסמנים את הבעיה בשירותים האזרחיים. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההוצאה האזרחית בישראל, ללא ביטחון וריבית, נמוכה בכמעט 10 נקודות אחוז מהתוצר מהחציון ב-OECD, פער ששווה לכ-200–220 מיליארד שקלים בשנה.

שאלנו את המפלגות:

מה השירותים האזרחיים המרכזיים - כמו בריאות, חינוך או תחבורה ציבורית - שעבורם אתם מתחייבים לשיפור מוחשי שהאזרח ירגיש, מה בדיוק ישתנה ואיך תשיגו את זה?

מה ענו המפלגות ומה אמרו המומחים >>>

שילוב החרדים והערביות בשוק העבודה

שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות נמוכים מהממוצע במשק. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, היעדרות החרדים משוק העבודה מטילה על העובד הישראלי הממוצע "מס שקט" של כ-3,500 שקלים בשנה. אם החרדים היו משתלבים בעבודה בשיעורים דומים לאלו של יהודים שאינם חרדים, המדינה הייתה מרוויחה כ-9.5 מיליארד שקלים בהכנסות ממיסים ישירים על עבודה ב-2025 לבדה.

שאלנו את המפלגות:

שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות נמוכים משמעותית מהממוצע במשק ופוגעים בפריון ובתקציב המדינה: מה תעשו כדי לשנות את המציאות עבור כל סקטור, מה היעדים שתציבו ובכמה תתקצבו את השגת המטרה?

מה ענו המפלגות ומה אמרו המומחים >>>

איך יממונו כל ההבטחות

כל הבטחת בחירות מחזירה לשאלה אחת: מי ישלם עליה. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אחרי שהוצאות הביטחון גדלו בכמעט 100 מיליארד שקל בשנה, הממשלה הבאה תצטרך לבחור בין העלאת מיסים, קיצוץ בשירותים האזרחיים, צמצום הוצאות הביטחון או גיוס חוב נוסף.

שאלנו את המפלגות:

אילו הוצאות תגדילו ותקטינו כדי לממן את התוכניות וההבטחות שלכם, ואילו מיסים תעלו או תורידו? איך תבצעו הפחתת מיסים ותגדילו את ההוצאות בלי להגדיל עוד ועוד את הגירעון ואיתו את תשלומי הריבית העתידיים?

מה ענו המפלגות ומה אמרו המומחים >>>

מתלבטים בין שתי מפלגות? הכירו את מאצ' פוליטי, הכלי שיצרנו ב-N12 בשיתוף עמותת 121 שיעזור לכם לגלות איזו מפלגה קרובה יותר לעמדות שלכם. התוצאה משקפת התאמה בעמדות שנבדקו, ולא המלצה למי להצביע.