מהפך בלימה: הנשיאה הפרו-ישראלית הושבעה – המדינה מצטרפת לגל הכחול ששוטף את האזור
קייקו פוג'ימורי נכנסה לארמון הנשיאות כאישה הראשונה בתולדות פרו, והשלימה את הצטרפותה לגל השמרני והפרו-ישראלי באמריקה הלטינית. נסיקתה בת ה-51 מסמנת מעבר לשיתוף פעולה אסטרטגי גלוי מול ירושלים בתחומי הביטחון, הסייבר והמים, לצד קו תקיף נגד הפשיעה והטרור במדינה שכולל בניית בית כלא ענק


האולמות המפוארים של בניין הפרלמנט בלימה היו עדים אתמול לטקס השבעה היסטורי, טעון ומתוח במיוחד: קייקו פוג'ימורי הושבעה רשמית לנשיאות פרו. עבור פוג'ימורי בת ה-51, מנהיגת מפלגת "הכוח העממי" ואחת הדמויות המשפיעות והמפלגות בפוליטיקה המקומית, מדובר בסגירת מעגל לאחר שלושה ניסיונות כושלים וקמפיין יצרי במיוחד.
אבל כדי להבין את גודל האירוע, צריך להסתכל על המספרים: פוג'ימורי ניצחה בסיבוב השני שנערך ביוני בפער זעום של פחות מ-50 אלף קולות בלבד מול יריבה מהשמאל, חבר הקונגרס רוברטו סאנצ'ס. מי שסגר עבורה את הפינה והביא את הניצחון הדרמטי הייתה הצבעת הפרואנים שמחוץ למדינה, מאות אלפי אזרחים המתגוררים ברחבי העולם והכריעו את הכף ברגע האחרון. בכך הפכה פוג'ימורי לאישה הראשונה בהיסטוריה של פרו שנבחרה לתפקיד הנשיאה בבחירות ישירות, ולמנהיגה העשירית שנכנסת לארמון הנשיאות בתוך עשור סוער אחד, שמתאפיין בחוסר יציבות פוליטית כרונית שבה רק שלושה נשיאים נבחרו כהלכה והיתר הודחו או התפטרו בצל פרשיות שחיתות.
אולם מעבר לדרמה הפנימית בפרו, לעלייתה לשלטון יש השפעה ישירה ומיידית גם על מדינת ישראל: התחזקות הציר השמרני בדרום אמריקה פותחת פתח לציון דרך חדש ביחסים המדיניים, הביטחוניים והטכנולוגיים בין לימה לירושלים, וצפויה להביא עמה בשורות של ממש גם עבור אלפי התרמילאים והמטיילים הישראלים שגודשים את המדינה מדי שנה.
הגל הכחול שוטף את אמריקה הלטינית
הטלטלה בלימה אינה אירוע נקודתי, אלא חלק ממגמה רחבה בהרבה שמשנה לחלוטין את מפת היבשת. אחרי שנים של "הגל הוורוד" והשתלטות של מנהיגי שמאל, אמריקה הלטינית חווה כעת תנודת מטוטלת חדה ימינה.
בשנים האחרונות ניצחו מועמדים שמרנים בשבע מערכות בחירות נשיאותיות מרכזיות באזור. הציבור באמריקה הלטינית, שנחנק מגלי פשיעה גואים, סחיטה של ארגוני פשיעה, הגירה בלתי מבוקרת וצמיחה כלכלית מדשדשת, פשוט מראה לשמאל את הדרך החוצה. הרצף הזה קיבל רוח גבית משמעותית עם כניסתו של ממשל דונלד טראמפ בוושינגטון ב-2025, ויצר ציר שמרני חדש מחבייר מיליי בארגנטינה, רודריגו פאז בבוליביה דרך חוסה אנטוניו קאסט בצ'ילה, סרי "טיטו" אספורה בהונדורס ועד נשיאה הנבחר של קולומביה, אבלרדו דה לה אספרייה, שצפוי להיכנס לתפקידו באוגוסט הקרוב. חלקם אף הגיעו לטקס של הנשיאה הנכנסת של פרו בתור אורחי כבוד.
כחלק מהשינוי הגיאופוליטי הזה, וושינגטון ממהרת לחבק את לימה. סגן שר החוץ האמריקני, כריסטופר לנדאו, הגיע במיוחד לטקס ההשבעה ונפגש עם פוג'ימורי. על השולחן: שילובה של פרו ביוזמת הביטחון "מגן האמריקות" (Shield of the Americas) למלחמה בפשיעה המאורגנת, וצעד אסטרטגי של ארה"ב לבלימת ההשפעה הכלכלית והתשתיתית של סין באזור.
לשינוי הפוליטי הזה יש זווית ישראלית ישירה ומרתקת. היחסים בין פרו לישראל נמתחים על פני יותר משבעה עשורים, עוד מ-1947, כאשר פרו כיהנה כחברה בוועדת אונסקו"פ (UNSCOP) של האו"ם ותמכה בתוכנית החלוקה. לאורך השנים, הקשר בין המדינות תורגם לשיתופי פעולה מעשיים: מטכנולוגיות השקיה וניהול מים של סוכנות מש"ב שהפכו את החוף הצחיח של פרו למעצמת יצוא חקלאי, דרך רכש ביטחוני וטילי "ספייק", ועד משלחות סיוע רפואי וחירום של צה"ל ברעידות אדמה קשות.

גם כשיחסי ישראל עם מדינות מפתח באזור כמו קולומביה, ונצואלה ובוליביה ספגו טלטלות קשות תחת שלטון השמאל, פרו שמרה על שגרה פרגמטית. גם כשהצביעה לעתים באו"ם בעד החלטות התומכות במדינה פלסטינית, פרו הקפידה לשמור על המסחר, הביטחון והמודיעין הפעילים שלה עם ישראל, והדיפלומטים הפרואנים דאגו לשמור על ערוצים פתוחים מתחת לרדאר. עתה, עם כניסתה של פוג'ימורי, היחסים הללו יוצאים מהצללים: שר החוץ הישראלי, גדעון סער, כבר שוחח עם הנשיאה הנבחרת לאחר פרסום תוצאות הבחירות, בירך אותה בשם מדינת ישראל והחמיא למחויבותה "במלחמה בלתי מתפשרת בטרור ובפשיעה המאורגנת". השיחה הולידה הסכמות להדק את הקשר בתחומי הסייבר, הביטחון, המים והחקלאות, לצד תמיכה ישראלית מלאה בהצטרפות פרו לארגון ה-OECD והזמנה רשמית לפוג'ימורי לבקר בירושלים.
מה זה אומר על המטיילים הישראלים בשטח?
פרו הייתה ועדיין אחד היעדים האהובים ביותר על התרמילאים הישראלים בדרום אמריקה. מדי שנה אלפי משוחררים טריים ומטיילים מציפים את שביל החומוס מהבירה לימה, דרך הנופים של הואראז (Huaraz) ונווה המדבר בוואקצ'ינה (Huacachina), ועד הטרקים היוצאים מקוסקו לכיוון המאצ'ו פיצ'ו.
בשנים האחרונות, הפשיעה הגואה, מעשי הסחיטה וגלי המחאות הפוליטיות יצרו לא מעט כאבי ראש וחששות עבור מטיילים זרים. פוג'ימורי, שנכנסת לתפקיד כשהיא מציגה קו ניצי המושפע ישירות מהמודל של נשיא אל סלבדור נאיב בוקלה, הציבה את הביטחון האישי בראש סדר העדיפויות. מצע הבחירות שלה כולל הקמת בית כלא ענק, הכרזת מצבי חירום שיאפשרו לצבא לסייע בפעילויות שיטור עירוניות, ורפורמות שיאפשרו לשופטים לשפוט עבריינים בזהות חסויה.

לצד זה, בישראל מוסיפה לעמוד בעינה אזהרת המסע המשולבת לפרו (ברמה 1/3). האזהרה מתמקדת בעיקר באזור VRAEM (עמק נהרות האפורימק, האנה והמנטראו) ובאזור הגבול עם קולומביה. במרחבים אלו קיימת פעילות מתמשכת מצד ארגון הטרור המאואיסטי Shining Path ("הנתיב הזוהר"), המהווה מזה כארבעה עשורים את איום הטרור העיקרי במדינה והמוציא העיקרי לפועל של פיגועים בפרו. פעילות זו מהווה סיכון לישראלים ששוהים במרחבים אלו, ומומלץ להימנע מנסיעות שאינן חיוניות לאזור.
עבור הקהל הישראלי, המהלכים הללו, יחד עם הידוק התיאום המודיעיני והביטחוני מול ירושלים, צפויים לייצר מעטפת הגנה הדוקה יותר. הקו הפרו-מערבי והידידותי של הממשל החדש בלימה מבטיח לא רק תחושת ביטחון משופרת באזורי התיירות והטרקים המרוחקים, אלא גם ערוצים קונסולריים יעילים, גב ממלכתי ושיתוף פעולה מהיר ברגעי חירום.