מהפך: הונדורס בחרה נשיא פלסטיני – אבל היחסים עם ישראל ממשיכים להתחמם

בחירתו של נסרי "טיטו" אספורה לנשיא הונדורס פותחת פרק חדש לא רק עבור המדינה המרכז-אמריקנית המקוטבת, אלא גם עבור אחת ממערכות היחסים הדיפלומטיות הייחודיות ביותר באמריקה הלטינית: הקשר הארוך, הטעון והאסטרטגי בין הונדורס לישראל.

ניצחונו הצר והשנוי במחלוקת של אספורה בבחירות הכלליות שנערכו ב-30 בנובמבר, ואשר אושרו רשמית על ידי המועצה הלאומית לבחירות (CNE) ב-26 בדצמבר, מגיע לאחר ארבע שנים של מתיחות ביחסים בין טגוסיגלפה לירושלים, תחת ממשלת השמאל היוצאת של הנשיאה סיומרה קסטרו. ואולם, המשמעות הפוליטית של האירוע עמוקה אף יותר: אספורה, איש עסקים שמרני וראש עיריית טגוסיגלפה לשעבר, הוא בן למשפחה ממוצא פלסטינית-נוצרית, עובדה שעוררה תשומת לב בין-לאומית נוכח האותות הברורים שהוא משדר בדבר שימור היחסים ואף התקרבות נוספת לישראל.

>> "זה פשוט הזוי": המטייל הישראלי שכמעט נעצר בניקרגואה - נחשד כמרגל

>> הונדורס: מה יש לעשות ברפובליקת הבננות?

>> 8 מקומות משגעים שהתיירים עדיין לא הציפו

תגובות בין-לאומיות מהירות ואיתות דיפלומטי ברור

התגובות להכרזתו של אספורה כנשיא הנבחר הגיעו במהירות, הן מבית והן מהעולם. מדינות רבות באירופה ובאמריקות, ובהן צרפת, ספרד, בריטניה, צ'ילה וארצות הברית, הכירו בתוצאות הבחירות וקראו להעברת שלטון שקטה לקראת השבעתו של אספורה בינואר 2026.

בין התגובות הראשונות והסמליות ביותר הייתה זו של ישראל. שר החוץ גדעון סער בירך את אספורה בפומבי, הדגיש את "ההיסטוריה הארוכה של ידידות בין הונדורס לישראל ולעם היהודי", והזמין את הנשיא הנבחר לביקור רשמי בישראל בשנת 2026. שגריר ישראל בהונדורס, נדב גורן, חזר על המסר והדגיש את מחויבותה של ישראל לחיזוק הדיאלוג ושיתופי הפעולה עם הונדורס.

המסר הדיפלומטי התחזק עוד יותר מצדו של אספורה עצמו. זמן קצר לאחר אישור ניצחונו, ערך ביקור חסר תקדים במעון שגריר ישראל בטגוסיגלפה, צעד שנתפס כהצהרה מכוונת על סיום תקופת הקיפאון ביחסים בתקופת ממשלת קסטרו. עבור ישראל, שבמשך יותר משנה השגריר שלה נותר ללא הכרה רשמית ועם נוכחות דיפלומטית מוגבלת, היה זה איתות ברור לכיוון שאליו אספורה הולך.

מערכת יחסים שנרקמה דרך ביטחון ואסטרטגיה

היחסים עם להונדורס החלו כבר עם הקמת מדינת ישראל. הונדורס הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו בישראל בשנת 1948, ולאורך השנים התפתחו קשרים הדוקים שנשענו בעיקר על גיאופוליטיקה של תקופת המלחמה הקרה ועל זיקה משותפת לארצות הברית.

בשנות ה-70 וה-80, כאשר מרכז אמריקה הפכה לזירת עימות אידיאולוגי, ישראל הפכה לספקית מרכזית של ציוד צבאי והדרכה לכוחות הביטחון של הונדורס. קשרים אלו, שהתבססו על שיקולי ביטחון, נמשכו גם אל תוך המאה ה-21 והתרחבו לשיתופי פעולה בתחומי חקלאות, ניהול מים ופיתוח, באמצעות סוכנות הסיוע הבין-לאומית של ישראל, מש"ב.

שיא היחסים נרשם בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר חואן אורלנדו הרננדס (2014–2022), אז הפכה הונדורס לאחת מבעלות הברית האמינות ביותר של ישראל בזירה הבין-לאומית. בשנת 2021 העביר הרננדס את שגרירות הונדורס מתל אביב לירושלים, מהלך רגיש פוליטית שהציב את המדינה בקבוצה מצומצמת של מדינות שעשו זאת. ישראל מצדה פתחה שגרירות בטגוסיגלפה, כסמל לברית אסטרטגית הדדית.

המגמה השתנתה בחדות עם בחירתה של סיומרה קסטרו בסוף 2021. ממשלתה, מטעם מפלגת ליברה השמאלית, אימצה קו ביקורתי יותר כלפי ישראל, במיוחד לאחר שהחלה המלחמה באוקטובר 2023. כבר בנובמבר של אותה שנה החזירה הונדורס את שגרירה מישראל וסירבה להכיר רשמית בכתב האמנה של שגריר ישראל בטגוסיגלפה.

למרות שהיחסים לא נותקו רשמית, שיתופי הפעולה צומצמו משמעותית. ביקורים רמי דרג הופסקו, שיתופי פעולה ביטחוניים הוקפאו, והשגרירות ההונדורסית בירושלים, שנותרה פתוחה פורמלית, פעלה במתכונת מצומצמת ומבודדת. גורמים בישראל תיארו את התקופה כמצב של "הקפאה", בעוד טגוסיגלפה התקרבה לממשלות שמאל אזוריות ואף ניתקה את יחסיה עם טאיוואן לטובת סין.

ניצחון אספורה והפנייה הפרו-ישראלית

בחירתו של אספורה מסמנת כעת חזרה לקו מדיני מוכר. אספורה, מועמד שמרני הנתמך על ידי דונלד טראמפ ואחת הדמויות הבולטות במפלגה הלאומית, התחייב להשיב את היחסים עם ארצות הברית לעדיפות עליונה, לחדש את הקשרים עם טאיוואן ולבנות מחדש את הברית האסטרטגית עם ישראל.

בישראל רואים בניצחונו של אספורה כחלק מ"גל פרו-ישראלי" מתרחב באמריקה הלטינית, הכולל מנהיגים בהם נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, נשיא בוליביה הנבחר רודריגו פז, נשיא פרגוואי סנטיאגו פניה, נשיא צ'ילה הנבחר חוסה אנטוניו קאסט, ונשיא אל סלבדור נאיב בוקלה, שגם הוא בן למשפחה ממוצא פלסטיני ותומך מוצהר בישראל.

בהונדורס עצמה צפוי חידוש שיתוף הפעולה בשלושה תחומים מרכזיים: מודרניזציה חקלאית באמצעות טכנולוגיות מים והשקיה מישראל; חידוש שיתופי הפעולה הביטחוניים והסייבר במאבק נגד כנופיות ופשיעה מאורגנת; והפעלה מלאה מחדש של השגרירות בירושלים באופן מלא.

הפרדוקס לכאורה של נשיא ממוצא פלסטיני המאמץ קו פרו-ישראלי מדגיש את ההיסטוריה הייחודית של הפזורה הערבית בהונדורס. במדינה חיה אחת האוכלוסיות הגדולות בעולם ממוצא פלסטיני, המוערכת בעד 300 אלף איש. רובם המכריע הם נוצרים, שמוצאם באזור בית לחם והיגרו בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20.

עם השנים הפכו משפחות אלו לחלק בלתי נפרד מהאליטה הכלכלית והפוליטית של הונדורס, והשתלבו במפלגות השמרניות. בפוליטיקה ההונדורסית, מוצא פלסטיני כמעט שאינו מתורגם לתמיכה בלאומיות פלסטינית, אלא מתקיים לצד עמדות פרו-אמריקניות ופרו-ישראליות מובהקות. אספורה עצמו מציג את מורשתו המשפחתית כעניין של זהות אישית, בעוד שהוא רואה בישראל שותפה אסטרטגית המסוגלת לספק פתרונות טכנולוגיים, כלכליים וביטחוניים לאתגרי הונדורס.

הונדורס בצומת דרכים

מעבר למדיניות החוץ, אספורה יורש מדינה מפולגת, וניצחונו בפער של פחות מאחוז אחד אינו מוכר על ידי יריבו סלבדור נסראללה, שהאשים אותו בזיוף ותקף את מוסדות הבחירות. הפגנות ומתיחות פוליטית נמשכות עם התקרבות מועד חילופי השלטון וצפויות להגיע לשיאן ביום ההשבעה ובשבועות שלאחר מכן.

ההקשר הרחב מורכב: הונדורס ממשיכה להתמודד עם עוני, שחיתות, אלימות כנופיות והגירה רחבת היקף, בעוד צל משברים קודמים, ובהם ההפיכה ב-2009 ונפילתו של הנשיא לשעבר הרננדס, ממשיך לרחף מעל הזירה הפוליטית. הכלכלה, התלויה בהעברות כספים ממהגרים שעברו למדינות אחרות ובמיוחד לארצות הברית, חשופה במיוחד לזעזועים פוליטיים.

ברמה האזורית, בחירתו של אספורה משתלבת במגמה רחבה יותר במרכז אמריקה ובאמריקה הלטינית, שבה בוחרים רבים פונים ימינה מממשלות שמאל לעבר הנהגה שמרנית, המתמקדת בביטחון ומתקרבת מחדש לוושינגטון ולירושלים. עם התקרבות ינואר 2026, הציפיות מממשלת אספורה גבוהות, הן בתוך הונדורס והן מחוצה לה. עבור ישראל, מדובר בהשבת בעלת ברית לאחר שנים של צינון דיפלומטי. עבור הונדורס, זהו הימור על פרגמטיות, יישור קו בין-לאומי והתנעה כלכלית מחודשת, הימור שנעשה על רקע קיטוב פנימי עמוק.

חופים יפהפיים, ערים מסוכנות

הונדורס מציעה למבקרים בה שילוב מרשים של טבע פראי, היסטוריה וחופים מהיפים בעולם, מה שהופך אותה ליעד פופולרי בקרב תרמילאים ומטיילים ישראלים המבקרים במרכז אמריקה. מוקדי המשיכה המרכזיים כוללים את איי המפרץ: רואטן (Roatan) ואוטילה (Utila), הנחשבים לגן עדן לצוללים בזכות שונית המחסום השנייה בגודלה בעולם ומחירי צלילה אטרקטיביים במיוחד. בנוסף, במדינה גם האתר הארכיאולוגי קופאן (Copán), המציע הצצה נדירה לתרבות המאיה המפוארת עם פירמידות ומקדשים השמורים היטב. עבור ישראלים רבים, הונדורס היא תחנה בלתי נפרדת מה"מסלול" הקלאסי, המשלבת הרפתקאות כמו רפטינג בנהר הקנגרחאל וסיורים בג'ונגלים.

מבחינה ביטחונית, המטה לביטחון לאומי מגדיר נכון לסוף 2025 את הונדורס כמדינה ללא אזהרת מסע (רמה 1), אך מדגיש כי מומלץ לנקוט באמצעי זהירות רגילים בעת השהייה בה. למטיילים הישראלים הנמצאים במדינה, חשוב לזכור כי בעוד אזורי התיירות באיים ובקופאן נחשבים לבטוחים יחסית, הערים הגדולות (כמו טגוסיגלפה וסן פדרו סולה) סובלות משיעורי פשיעה גבוהים. מומלץ להימנע מהפגנות פוליטיות, לא להחזיק סממני עושר גלויים (תכשיטים או שעונים יקרים) ולהשתמש בשירותי הסעה מוכרים בלבד. ככלל, כדאי לשמור על ערנות גבוהה במרכזים עירוניים ולעקוב אחר עדכוני המל"ל באתר הרשמי במידה וחלה תפנית במצב הביטחוני האזורי.