ראש השנה 2025 (תשפ"ו): זמני כניסת ויציאת החג ומדריך מקיף למנהגי החג
ראש השנה 2025 יחל השנה ביום שני ה-22.09.2025 ויסתיים במוצאי יום רביעי ה-24.09.2025. מתי בדיוק נכנס ויוצא החג? מה עושים בערב ראש השנה? ומהם המנהגים שחשוב להכיר? ריכזנו כאן את כל הזמנים לפי ערים, בתוספת מדריך קצר שיעזור לכם לחגוג כמו שצריך, מהשופר ועד התפוח בדבש.
ראש השנה תשפ"ו יחל בערב יום שני, 22 בספטמבר 2025 . החג יסתיים במוצאי יום רביעי, 24 בספטמבר 2025.
זמני כניסת ויציאת ראש השנה 2025 לפי ערים בישראל:
החל מהערב של 22/09/2025 ועד 24/09/2025
| ירושלים
כניסת החג: 18:00 יציאת החג: 19:10 | תל אביב
כניסת החג: 18:17 יציאת החג: 19:12 |
| חיפה
כניסת החג: 18:09 יציאת החג: 19:11 | באר שבע
כניסת החג: 18:18 יציאת החג: 19:11 |
| פתח תקווה
כניסת החג: 18:17 יציאת החג: 19:12 | טבריה
כניסת החג: 18:07 יציאת החג: 19:09 |
| צפת
כניסת החג: 18:09 יציאת החג: 19:09 | אילת
כניסת החג: 18:06 יציאת החג: 19:10 |
| קריית שמונה
כניסת החג: 18:04 יציאת החג: 19:09 | עזה
כניסת החג: 18:09 יציאת החג: 19:13 |
| נתניה
כניסת החג: 18:16 יציאת החג: 19:11 | חדרה
כניסת החג: 18:07 יציאת החג: 19:11 |
| אשקלון
כניסת החג: 18:08 יציאת החג: 19:12 | רחובות
כניסת החג: 18:18 יציאת החג: 19:11 |
| אשדוד
כניסת החג: 18:16 יציאת החג: 19:12 | מודיעין
כניסת החג: 18:19 יציאת החג: 19:11 |
| עפולה
כניסת החג: 18:06 יציאת החג: 19:10 | נהריה
כניסת החג: 18:06 יציאת החג: 19:11 |
| קרית גת
כניסת החג: 18:09 יציאת החג: 19:11 | בית שמש
כניסת החג: 18:06 יציאת החג: 19:11 |
| בית שאן
כניסת החג: 18:02 יציאת החג: 19:09 | אופקים
כניסת החג: 18:10 יציאת החג: 19:12 |
| כפר סבא
כניסת החג: 18:17 יציאת החג: 19:11 | ראשון לציון
כניסת החג: 18:16 יציאת החג: 19:11 |
| ערד
כניסת החג: 18:09 יציאת החג: 19:10 | רעננה
כניסת החג: 18:18 יציאת החג: 19:11 |
| חולון
כניסת החג: 18:16 יציאת החג: 19:12 | דימונה
כניסת החג: 18:06 יציאת החג: 19:10 |
| ראש העין
כניסת החג: 18:08 יציאת החג: 19:11 | עכו
כניסת החג: 18:06 יציאת החג: 19:11 |
| רמלה
כניסת החג: 18:07 יציאת החג: 19:11 | שדרות
כניסת החג: 18:18 יציאת החג: 19:12 |
| בני ברק
כניסת החג: 18:17 יציאת החג: 19:11 | לוד
כניסת החג: 18:07 יציאת החג: 19:11 |
| מגדל העמק
כניסת החג: 18:05 יציאת החג: 19:10 | ראש העין
כניסת החג: 18:08 יציאת החג: 19:11 |
| כרמיאל
כניסת החג: 18:05 יציאת החג: 19:10 | נתיבות
כניסת החג: 18:10 יציאת החג: 19:12 |
| מעלה אדומים
כניסת החג: 18:05 יציאת החג: 19:09 | גבעת שמואל
כניסת החג: 18:17 יציאת החג: 19:11 |
| רמת גן
כניסת החג: 18:17 יציאת החג: 19:11 | יבנה
כניסת החג: 18:17 יציאת החג: 19:12 |
| בת ים
כניסת החג: 18:16 יציאת החג: 19:12 | הרצליה
כניסת החג: 18:07 יציאת החג: 19:11 |
| אריאל
כניסת החג: 18:06 יציאת החג: 19:10 | גדרה
כניסת החג: 18:09 יציאת החג: 19:11 |
| נס ציונה
כניסת החג: 18:17 יציאת החג: 19:11 | הוד השרון
כניסת החג: 18:17 יציאת החג: 19:11 |
| אור יהודה
כניסת החג: 18:17 יציאת החג: 19:11 | אלעד
כניסת החג: 18:06 יציאת החג: 19:11 |
| זכרון יעקב
כניסת החג: 18:08 יציאת החג: 19:11 | קרית מלאכי
כניסת החג: 18:07 יציאת החג: 19:12 |
זמני כניסת ויציאת ראש השנה 2025 בערים ברחבי העולם
| ניו יורק
כניסת החג: 18:33 יציאת החג: 19:30 | לונדון
כניסת החג: 18:29 יציאת החג: 19:44 |
| פריז
כניסת החג: 19:19 יציאת החג: 20:31 | אמסטרדם
כניסת החג: 19:08 יציאת החג: 20:25 |
| בודפשט
כניסת החג: 18:11 יציאת החג: 19:23 | ברצלונה
כניסת החג: 19:18 יציאת החג: 20:26 |
| אתונה
כניסת החג: 18:52 יציאת החג: 19:58 | רומא
כניסת החג: 18:37 יציאת החג: 19:45 |
| קייב
כניסת החג: 18:26 יציאת החג: 19:40 | פראג
כניסת החג: 18:33 יציאת החג: 19:44 |
| בנגקוק
כניסת החג: 17:44 יציאת החג: 18:45 | אומן
כניסת החג: 18:27 יציאת החג: 19:40 |
| ברלין
כניסת החג: 18:37 יציאת החג: 19:50 | ורשה
כניסת החג: 18:03 יציאת החג: 19:19 |

חופשת ראש השנה 2025 במערכת החינוך
התלמידים במערכת החינוך הישראלית ייצאו לחופשת ראש השנה ביום שני, כ"ט באלול (22 בספטמבר 2025). הלימודים יתחדשו ביום חמישי, ג' בתשרי (25 בספטמבר 2025), מה שמאפשר לתלמידים ולמשפחות ארבעה ימי חופשה רצופים.

תחזית מזג האוויר לערב חג ראש השנה וימי החג
ביום שני, ערב ראש השנה, מזג האוויר צפוי להיות חם עד שרבי. ביום רביעי, מוצאי ראש השנה 2025 הטמפרטורות יוסיפו להיות גבוהות.
משמעות חג ראש השנה במסורת היהודית
ארבעת הממדים הרוחניים של ראש השנה:
ראש השנה הוא חג רב-משמעות במסורת היהודית, הנושא בתוכו ארבעה ממדים מרכזיים:
- יום הדין - הקב"ה דן את כל הנבראים וקובע את גורלם לשנה הקרובה. זהו זמן של חשבון נפש ותשובה.
- המלכת הקב"ה - עם ישראל מקבל מחדש את מלכותו של הבורא, המתבטאת בתקיעת שופר ובאמירת מלכויות, זכרונות ושופרות.
- תחילת עשרת ימי תשובה - ראש השנה פותח את "הימים הנוראים" המסתיימים ביום כיפור, עשרה ימים של התעוררות רוחנית.
- זכר ליום בריאת אדם הראשון - החג מציין את היום השישי לבריאת העולם, יום בריאת האדם.

מנהגי ראש השנה: סימנים מסורתיים לשולחן החג
מנהג אכילת הסימנים בליל ראש השנה, הנקרא בלשון הקודש "סימנא מילתא" (סימן טוב), מוזכר כבר בתלמוד הבבלי. להלן פירוט מקיף של עשרת הסימנים המסורתיים:
רימון - סמל פוריות וריבוי מצוות
הברכה: "יהי רצון שירבו זכויותינו כרימון"
הסמליות הדתית: הרימון מסמל ריבוי מצוות. על פי המסורת היהודית, ברימון ישנם 613 גרגרים, כנגד תרי"ג מצוות התורה.
הערך התזונתי: הרימון עשיר בנוגדי חמצון, ויטמין C ותכונות אנטי-דלקתיות המקדמות בריאות.

תפוח בדבש - סמל המתיקות והטוב
הברכה: "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"
המקור הקבלי: לפי הקבלה, התפוח מסמל את השכינה, והדבש מייצג את חסדי השם.
המנהג המעשי: רבים נוהגים לטבול את התפוח בדבש שלוש פעמים רצופות, כמסמל התמדה ורציפות המתיקות.

רוביא (שעועית) - סמל צמיחה ופוריות
הברכה: "יהי רצון שירבו זכויותינו כרוביא"
הקשר הלשוני: השם 'רוביא' קשור למילה 'ירבו', המסמלת ריבוי, צמיחה ופוריות.

כרתי (כרישה/פרה) - סמל הסרת מכשולים
הברכה: "יהי רצון שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו"
המשמעות: 'כרתי' מלשון 'יכרתו', מבטא תפילה להסרת מכשולים ואויבים מחיינו.

ראש דג או כבש - סמל מנהיגות
הברכה: "יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב"
הסמליות התנ"כית: הדג מסמל פריון ושפע במסורת היהודית, ואילו ראש הכבש מזכיר את סיפור עקידת יצחק.
מנהג מיוחד: יש הנוהגים לאכול את העין של הדג, המסמלת ראייה רוחנית וחכמה לשנה החדשה.

גזר - סמל גזירות טובות
הברכה: "יהי רצון שתקרע רוע גזר דיננו, ושייקראו לפניך זכויותינו"
הקשר הלשוני: המילה 'גזר' קשורה ל'גזר דין', והתפילה מבקשת גזירות טובות לשנה החדשה.

סלק - סמל הסרת שליליות
הברכה: "יהי רצון שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו"
המשמעות: 'סלק' מלשון 'יסתלקו', מסמל הרחקת דברים שליליים מחיינו.

תמר - סמל סיום החטא
הברכה: "שייתמו חטאינו"
הסמליות המקראית: בתנ"ך, התמר מסמל צדיק הפורח ומשגשג אף בזקנה.

דלעת (קרא) - סמל קריעת גזרות רעות
הברכה: "יהי רצון שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכויותינו"
הקשר הארמי: בארמית, 'קרא' (דלעת) דומה למילה 'קרע', המסמלת קריעת גזרות רעות.

פרי חדש - סמל התחדשות
הברכה: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"
המנהג המעשי: נהוג לבחור פרי עונתי שלא נאכל ממנו זמן ממושך.

סדר הברכות בליל ראש השנה
קידוש ובירכת המזון החגיגי
בחג ראש השנה, סדר הברכות משתנה בהתאם לחגיגיות המיוחדת:
- ברכת הקידוש: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, בורא פרי הגפן"
- ברכת הלחם: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ"
- ברכת העץ: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, בורא פרי העץ" (על תמרים)
- ברכת האדמה: לפני הסימנים הגדלים באדמה

הכנות מקיפות לחג ראש השנה
ערב ראש השנה - יום ההכנות הרוחניות
סליחות מיוחדות:
- אמירת סליחות ארוכות לפני תפילת שחרית
- השתתפות בתפילות הציבור בבתי הכנסת ברחבי הארץ
- הסליחות כוללות וידויים, י"ג מידות הרחמים ותחינות
טקס התרת נדרים:
- ביטול נדרים ושבועות שנעשו בטעות במהלך השנה
- מתבצע בפני שלושה אנשים (או עשרה, לפי מנהגים מסוימים) לאחר תפילת שחרית
- חשוב לציין: הטקס אינו מבטל נדרים שנעשו בכוונה תחילה או התחייבויות ממוניות
ביקור בקברי צדיקים ואבות:
- מנהג מקובל לבקר בקברי הורים וצדיקים ידועים
- מטרת הביקור: עוררת זכות אבות ותפילה לשנה טובה
- התפילה מופנית לקב"ה ולא לנפטרים עצמם
- חשוב להדגיש שהתפילה מופנית לקב"ה, ולא לנפטרים עצמם

פדיון נפש (מנהג חסידי):
- מנהג חסידי לכתוב בקשות ברכה לרבי
- כיום, רבים שולחים את בקשותיהם לציון של הרבי מליובאוויטש בניו יורק
- הבקשה כוללת תפילות לשנה טובה, בריאות, פרנסה וכדומה
הכנות אישיות:
- להסתפר ולהתגלח (גברים)
- טבילה במקווה (מנהג חסידי)
- להתקלח וללבוש בגדי חג
- לקצוץ ציפורניים
הכנות ביתיות מיוחדות:
- השארת נר דולק למשך 24 שעות להעברת אש בלילה השני של החג
- ניתוק מצית הגז מהחשמל (אם מתכוונים לבשל בחג)
- הכנת מאכלי החג המסורתיים (תפוח ודבש, ראש דג, רימון וסימנים נוספים)
- עריכת שולחן חגיגי עם כל סימני החג

חשבון מעשר כספים:
- בדיקת חשבון הצדקה השנתי
- חישוב הסכום שיש להפריש לצדקה לפי ההכנסה השנתית
- הפרשת הסכום או התחייבות להפרישו בהקדם
צדקה מיוחדת לחג:
- נתינת צדקה מיוחדת לכבוד החג
- הרבי מליובאוויטש הדגיש את חשיבות ההתחייבות לתת צדקה באופן קבוע במשך השנה החדשה
תפילת מנחה האחרונה:
- תפילת מנחה האחרונה של השנה
- יש הנוהגים לומר את וידוי "על חטא" לאחר תפילה זו
- הדלקת נרות החג:
הדלקת נרות החג לפני השקיעה
- הדלקת נרות לפני החג בשקיעה
- ברכות: "להדליק נר של יום הזיכרון" ו"שהחיינו"

מהלך החג - יום ראשון ושני
ליל החג הראשון
ברכות מסורתיות: "לשנה טובה תכתב ותחתם" (גברים) / "תכתבי ותחתמי" (נשים)
סעודת החג המיוחדת:
- קידוש חגיגי
- טבילת חלה בדבש במקום במלח
- אכילת תפוח בדבש עם הברכה המסורתית
- הגשת כל הסימנים עם ברכותיהם
יום החג הראשון
התפילות המיוחדות:
- תפילות חגיגיות מיוחדות לראש השנה
- תקיעת שופר - המצווה המרכזית של החג:
- תקיעות "מיושב" (30 קולות) לאחר קריאת התורה
- תקיעות "מעומד" במהלך תפילת מוסף
מנהג התשליך:
- תפילה מיוחדת ליד מקור מים זורמים
- מתבצעת בדרך כלל אחרי תפילת מנחה
- סמלית להשלכת החטאים למים

ליל ויום החג השני
הדלקת נרות וקידוש מיוחד:
- הדלקת נרות עם ברכת "שהחיינו"
- הבאת פרי חדש לשולחן לכיוון ברכת "שהחיינו"
- חזרה על מנהגי היום הראשון

שאלות נפוצות - מדריך מעשי לחג ראש השנה
מדוע אומרים סליחות בערב ראש השנה?
הסליחות משמשות הכנה רוחנית לקראת יום הדין, מסייעות בעריכת חשבון נפש ובבקשת סליחה לקראת השנה החדשה.
האם חובה לערוך התרת נדרים?
אין זו חובה הלכתית אלא מנהג חשוב. רבים מקפידים עליו להיכנס נקיים לשנה החדשה.
האם חייבים לאכול את כל הסימנים?
אין חובה הלכתית. זהו מנהג יפה, אך אם חסרים סימנים או מישהו לא אוהב אז אין בעיה.
מה לגבי אנשים עם הגבלות תזונה?
בריאות קודמת. ניתן לומר את ה"יהי רצון" בלי אכילה, או למצוא תחליפים בהתייעצות עם רופא.
האם מותר להתאפר בערב ראש השנה?
מותר ואף רצוי להתקשט לכבוד החג, כולל איפור לנשים הנוהגות בכך.
מה עושים אם אין אפשרות להגיע לבית כנסת בערב החג?
אפשר להתפלל ביחידות. לגבי התרת נדרים, במקרה הצורך אפשר לעשות זאת גם בטלפון עם שלושה אנשים.
האם מותר להתקלח בערב ראש השנה?
בהחלט מותר ואף רצוי להתרחץ ולהתנקות לכבוד החג.
מנהגים וסגולות נוספים לחג
צדקה ומעשים טובים:
- הרבי מליובאוויטש הדגיש את חשיבות מתן צדקה לפני החג ולאורך השנה כולה
- נהוג לחשב ולהפריש מעשר כספים
- הרבי מליובאוויטש הדגיש את חשיבות ההתחייבות לתת צדקה באופן קבוע במשך השנה החדשה
לימוד תורה ותפילה:
- הקדשת זמן ללימוד תורה בימי החג
- להרבות בתפילות ובקשות לשנה טובה
הימנעות משינה:
- יש הנמנעים משינה ביום ראש השנה, לפחות עד אחר חצות היום
- מנהג זה נועד להדגיש את חשיבות היום ואת הצורך בערנות רוחנית