"זאת התנחלות ציונית": הישראלים שמתגוררים בכפרים באיטליה מואשמים בניסיונות כיבוש

בצילן של פסגות מונטה רוזה בצפון איטליה, המדרונות התלולים והמיוערים של חבל ואלסזיה (Valsesia) שימשו במשך דורות כמקלט ירוק ושקט. בעבר, הדאגה המרכזית של ראשי הרשויות באזור האלפיני הנידח הזה הייתה הדמוגרפיה הדועכת: כפרים שלמים שהתרוקנו מיושביהם ככל שהדור הצעיר עזב לטורינו או למילאנו בחיפוש אחר תעסוקה.

אל הריק הזה נכנס "פרויקט ביתא" (Baita Project), יוזמה שקמה ב-2022 על ידי אוגו לוגאצי (Ugo Luzzati) במטרה לאכלס מחדש את הכפרים הנטושים באמצעות משיכת משפחות המחפשות דרך חדשה. בשנים האחרונות הצליח הפרויקט למשוך כ-150 משפחות ישראליות, כ-250 בני אדם, לעיירות כמו וראלו (Varallo). הרחק מדימוי של חלוצים אגרסיביים, המשפחות הללו הגיעו בעיקר כדי למצוא מקלט מהמתיחות המתמשכת ומהטראומה של המלחמה. הם קנו בתים היסטוריים מוזנחים, שיפצו גגות דולפים, והחשוב מכל, השפיעו ישירות על המרחב המקומי. השתלבותם של כ-70 ילדים במערכת החינוך המקומית אף מנעה את סגירתם של בתי ספר כפריים. "בחיי היום-יום, לאף ישראלי לא היו בעיות עם איטלקים, וכך גם להפך", מספר לוגאצי. "בוואלסזיה יש אווירה של שלווה ורוגע, והפשיעה כמעט אינה קיימת".

>> "כולם כאן חיילים, הם יחסלו אותנו": מסיבה ישראלית הפכה לעימות לאומני בפרו

>> "שירגאו היא לא הגדה המערבית": המאבק נגד "הכיבוש הישראלי" באי עולה שלב – "אתם לא בעלי הבית"

>> סירופ מייפל, שלכת ושנאת ישראל: כך הפכה ניו אינגלנד הפסטורלית לחזית של ה-BDS

אלא שהמציאות השקטה הזו נתקלת בסערת נגד גועשת, והגיעה לשיאה בסוף החודש שעבר כאשר קליע ומכתב שבו נכתב "זו האזהרה היחידה לפני שנתחיל לירות". ברחבי איטליה, יישובן השקט של המשפחות באלפים הפך לכר פורה עבור תאוריות קונספירציה, גילויי אנטישמיות ברשת וחששות רחבים יותר מפרויקטי תיירות יוקרה בדרום המדינה. מה שהחל כניסיון דמוגרפי מקומי נקלע לצומת סוער של שיח ציבורי ודיגיטלי קוטבי.

מהאלפים ועד לאלגוריתם

בעוד החיים היום-יומיים בוואלסזיה נותרו שלווים, ברשתות החברתיות התפתח נרטיב שונה לחלוטין. ברשתות החלו להשתרש טענות על "קולוניאליזם ישראלי" באיטליה, שזכו לתפוצה רחבה בקרב מאות אלפי גולשים. יוצרי תוכן איטלקים בעלי קהל מעריצים גדול תרמו להרחבת החששות הללו, וביניהם מטאו גראציס (Matteo Gracis), משפיען בעל כ-290 אלף עוקבים בטיקטוק, שהעלה סרטון המטיל ספק במניעים מאחורי השינוי הדמוגרפי בעמק.

"במרכז השינוי הזה עומד 'פרויקט ביתא', יוזמה שכבר הביאה יותר מ-80 משפחות ישראליות לוואלסזיה, כ-250 איש עם מעל 400 נרשמים, הנחושים להתחיל חיים חדשים ולהשקיע באזור שעד לא מזמן סבל מהתרוקנות אוכלוסין", אומר גראציס. "הנרטיב התקשורתי השולט מתמקד בהצלת הכפרים ובבריחתם של אנשים העייפים ממתיחות המלחמה. מנגד, המנהל המקומי של ורצ'לי מקבל בברכה את הגעתם של האנשים הללו ואת הונם, תוך שהוא מטשטש את המשקל הגיאופוליטי של 'השתילה' הדמוגרפית הזו".

גראציס ממשיך וקושר בין מאמצי האכלוס מחדש לבין פערים מעמדיים וגלובליים, כשהוא מציג את ההגירה דרך פריזמה ביקורתית: "הארץ המובטחת החדשה הזו בלב ואלסזיה נגישה אך ורק לבעלי דרכונים חזקים ומשאבים, בעוד ממשלות במערב מקלות על זכותם של אזרחים אלה לנוע בחופשיות, לקנות בית באלפים ולקבל סיבים אופטיים במהירות גבוהה לעבודה מרחוק. האוכלוסייה האזרחית בעזה סובלת מהרס וממצור הרמטי, מנותקת ממים, מבתי חולים ומכל אפשרות יציאה. מה שקורה בפיימונטה אינו מקרה בודד, זה קורה גם בפוליה, בסרדיניה ובאזורים נוספים באיטליה. איטלקים, שימו לב, כי תחת אדישות כללית ושתיקה שמזינות הפוליטיקה והתקשורת, משהו מדאיג קורה באיטליה ולדעתי הוא ראוי לתשומת הלב, להתערבות ולהתנגדות שלנו לפני שיהיה מאוחר מדי".

בעוד שגראציס מיקד את ביקורתו בהיבטים גיאופוליטיים ובפערים גלובליים, במקומות אחרים ברשת הגבולות נחצו לעבר רטוריקה פוגענית ואף אנטישמית. יוצר התוכן פרנצ'סקו שוץ (Francesco Shotz), המנהל ערוץ עם כ-30 אלף עוקבים, ניצל סדרת סרטונים העוסקת ב"עובדות מעניינות" על יהודים כדי להפיץ תאוריות קונספירציה. באחד הסרטונים טען באופן ישיר כי ישראל "מייצרת קולוניזציה באיטליה", והזהיר את צופיו: "הידעתם שישראל למעשה יוצרת קולוניה באיטליה? זהו חבל פיימונטה, ומאז 2023, כ-250 ישראלים נמלטו ממדינתם בגלל המלחמה והקימו מה שהם מכנים 'פרויקט'. זו למעשה קהילה בעיירה קטנה בשם וראלו, ואני חושב שזה חשוב מאוד שאנשים ידעו מה קורה כי זה באמת מדאיג. אני די בטוח שאיטליה היא לא המדינה היחידה שחווה את זה. יש כנראה מצבים דומים בכל אירופה ובעולם כולו. תעקבו לעוד עובדות מעניינות על היהודים ותמשיכו לשים לב".

מהרשתות החברתיות לאיומים במציאות

הפער בין שיח ברשת לבין המציאות בשטח חצה קו אדום בסוף יוני, כאשר מעטפה ובה קליע ומכתב איום נשלחה למשרדי עיריית וראלו. על המכתב חתמה קבוצה המכנה את עצמה "התנועה האנטי-ציונית", והוא כוון ישירות נגד הנוכחות הישראלית בעמק ונגד מובילי הפרויקט כמו לוגאצי.

ההתנכלות בוואלסזיה משקפת אווירה ציבורית מתוחה יותר ברמה הלאומית. רק לפני שבוע התערבו רשויות החוק באיטליה כדי להסיר טופס מקוון בעילום שם ב-Google Forms, שמטרתו הייתה "למפות תיירות ציונית" ולעקוב אחר מלונות, דירות נופש ועסקים המקושרים ליהודים וישראלים ברחבי המדינה. התופעה זכתה לגינוי נחרץ מצד גורמי ממשל ונציגים למאבק באנטישמיות, שהגדירו את היוזמה כגרסה מודרנית של "הטלאי הצהוב". על פי נתוני המרכז לתיעוד יהודי בן זמננו (CDEC), הוקלטו כאלף תקריות אנטישמיות ברחבי איטליה, נתון המצביע על עלייה בהתבטאויות עוינות.

האווירה הציבורית הושפעה גם ממחאות נרחבות בדרום איטליה. בחבל פוליה, מאות תושבים יצאו לרחובות בעיירה אוסטוני (Ostuni) כדי למחות נגד פרויקט להקמת אתר נופש יוקרתי באזור מוגאלה. המיזם, שמאחוריו עומדת קרן ההשקעות הישראלית Omnam Investment Group בשיתוף רשת המלונות Four Seasons (שבה מחזיק ביל גייטס בנתח מרכזי), עורר התנגדות מקומית עזה. המפגינים מחו נגד פגיעה בסביבה ונגד ספסרות נדל"ן זרה, תוך שילוב בין טיעונים אקולוגיים למחאה פוליטית.

באזורים הכפריים בצפון, קבוצות מקומיות ניסו לחבר בין המחאות בדרום לבין האכלוס מחדש בוואלסזיה. במהלך סיור בין הכפרים המשתתפים ב"פרויקט ביתא", חילקו פעילים אזהרות לתושבים וטענו: "מה שמוצג כפרויקט לאכלוס מחדש של עמק סזיה אינו אלא ניסיון לקדם חדירה כלכלית ופוליטית לארצנו, במטרה ליצור התנחלות קולוניאלית ממש. כך זה התחיל גם בפלסטין: הציונים הגיעו והבטיחו כסף, פיתוח, שלום ומקומות עבודה. כולנו ראינו את המציאות עם ההריסות של עזה. אנחנו לא רוצים להפוך לעזה".

עבור המשפחות הישראליות המתגוררות בוואלסזיה, המרחק בין המתח ברשת לבין החיים עצמם בולט ומעורר חשש. לאחר שהגיעו לחפש שקט, אוויר צח ומסגרות חינוכיות, עולה החשש כי השיח ברשתות ישפיע בסופו של דבר על ביטחונם האישי. לוגאצי מצידו ממשיך להדגיש את ההבדל בין המציאות בשטח לבין הדימוי שנוצר ברשת, והוא מצביע על סימנים של שילוב והשתלבות: מורים מקומיים שלמדו עברית בסיסית כדי לתקשר טוב יותר עם התלמידים החדשים, ספר היסטורי על העיר וראלו שתורגם לעברית לבקשת התושבים החדשים, ומבני אבן עתיקים שזוכים לעדנה ולשיפוץ. "בחיי היום-יום, הדו-קיום עובד", מסכם לוגאצי. האתגר המרכזי העומד כעת בפני תושבי ואלסזיה, הוותיקים והחדשים כאחד, הוא למנוע מהסערות שבחוץ ומתאוריות הקונספירציה ברשת לפגוע בשקט ובמרקם החיים שנוצר בעמק.