גולדה מסבירה למה לא גויסו המילואים: "חשבנו שעצם הגיוס יזרז מלחמה"
מהרגע שנסתיימה האש בתעלת סואץ וברמת הגולן נשאלה השאלה למה לא גויסו המילואים. רה"מ גולדה מאיר טענה בפני ועדת אגרנט כי איש לא הציע גיוס מילואים עד ליום המלחמה, שגיוס מילואים יכול כשלעצמו לזרז מלחמה, שמכת מנע הייתה מונעת את הסיוע האמריקני ושהיא לא הצליחה לפשר בין דיין לרמטכ"ל: "שאלתי מה הם רוצים מחיי?"
יונתן בייסקי
חדשותפורסם:
39 שנים וחצי מאז שהעידה ראש הממשלה בפני ועדת אגרנט, מתפרסם הפרוטוקול של העדות בה מנסה גולדה מאיר להסביר מדוע לא גויסו המילואים ערב המלחמה למרות ההתרעות - האזהרה של אשרף מרואן ופינוי המשפחות הרוסיות ממצרים. "שאלתי את דיין ודדו מה אתם רוצים מחיי, אני צריכה להכריע כמה אוגדות לגייס?".
"במשך השנים הייתה איזה קונספציה שאנחנו נדע על פרוץ המלחמה 48 שעות קודם. אני מאושרת לפחות מדבר אחד, שבשבת בבוקר החלטתי על גיוס", היא אמרה. הגיוס עליו החליטה גולדה היה חלקי מאוד, וגוייסו פחות מ-10% מכוחות המילואים עד פרוץ האש, וגם גיוס זה נעשה רק בלחץ הרמטכ"ל אלעזר, תוך התנגדות של ראש הממשלה מאיר ושר הביטחון דיין לגיוס רחב יותר.
"תמיד הייתה בעיה שעצם הגיוס יכול לזרז מלחמה. ב-1967 איש יותר מומחה בעניינים ביטחוניים ממני, דוד בן-גוריון, התרעם מאוד על הרמטכ"ל רבין שהכריז על גיוס. הוא אמר לו דברים חמורים מאוד, וזה כאשר הצבא המצרי ישב בסיני שבועות. הפחד הוא שאם נגייס הם יחשבו שאנחנו הולכים להתקיף, ואז הם יתקפו. גם זה נלקח בחשבון".
"אמרתי לדיין ודדו מה אתם רוצים מחיי?"
"אחד הטיעונים של הרמטכ"ל, ולפי דעתי בצדק, שאם כבר מגייסים, הרי אין הבדל בין 70 אלף, 120 אלף או 200 אלף. אם תהיה עלילה שאנחנו התחלנו במלחמה. בשבת בבוקר (האש נפתחה ב-14:00) הייתי במצב רוח כזה ובהרגשה כזאת שחוץ ממכת מנע צריכים לעשות כל מה שאפשר לעשות. אם יאשימו אותנו ונגיד שגייסנו רק 70 אלף מישהו ילך לספור? אם יאשימו אותנו ונגיד שגייסנו רק 70 אלף אז מישהו ימחא לנו כף?".
פרסומת
הרמטכ"ל דרש ארבע אוגדות בתוקף, ושר הביטחון שאל האם לא מספיקות שתי אוגדות. דיין אמר שיש בינו לבין דדו חילוקי דעות, ושאני אחליט. אמרתי לו 'מה אתם רוצים מחיי? אני צריכה להכריע ביניכם שתי אוגדות או ארבע אוגדות? עדיין הרגשתי שבליבו דיין לא משוכנע". גולדה מזכירה לוועדה שב-1967 היא לא הייתה בממשלה, ושזו הייתה הפעם הראשונה שהיא הייתה צריכה להכריע בנושאים כאלה.
חבר הוועדה יגאל ידין שאל בפירוש את גולדה האם היו שיקולי בחירות בהחלטה לא לגייס מילואים (המלחמה נערכה שלושה שבועות לפני תאריך הבחירות המתוכנן). גולדה ענתה בכעס שהעברית שלא לא מכירה מספיק מלים כדי להכחיש את הטענה הזאת, ושזה לא היה רק אצלה - כל אחד מחברי הממשלה לא העלה על הדעת את זה. "אפשר להגיד: טעינו, לא שקלנו נכון, הכל, אבל רק לא זה. בשום פנים ואופן לא, אף אחד". יש לזכור כי עד מלחמת יום כיפור "הכוורת" של המערך - גולדה, דיין ואבא אבן - נראתה בלתי מנוצחת, והמערך בראשותם זכה ל-56 מנדטים בבחירות 1969.
מכת מנע הייתה מבטלת את הסיוע מארה"ב
"הסתייגתי מדבר אחד, ואני לא מתחרטת עד היום, הסתייגתי ממכת מנע. הלב מאוד נמשך לזה אבל אני מפחדת, אני לא יכולה להוכיח מה היה אילו, אבל אם היינו הולכים למכת מנע הסיוע האמריקני במלחמה לא היה קיים. הסיוע הרי לא הלך כל כך חלק, ביום השני של המלחמה אמרתי לשגריר בוושינגטון שאני מוכנה עכשיו לצאת ולפגוש את ניקסון. מתוך ייאוש, שמוכנים לעשות איזה דבר דרמטי כדי להזיז אותם, אבל ידעתי שהנימוק של 'אתם התחלתם' זה לא יהיה לו".
פרסומת
"כאשר הרמטכ"ל העלה את העניין של מכת מנע, אמרתי 1973 זה לא 1967, הפעם הדבר לא יסולח לנו ולא נקבע עזרה כשיהיה לנו צורך בה. אני יודעת גם עכשיו שיכול להיות שבחורים שאינם אולי היו נשארים בחיים, אבל אני לא יודעת להגיד כמה בחורים אחרים היו נופלים בגלל חוסר בציוד. אני יכולה להגיד במאה אחוז שהפנטגון כפי שאני מכירה אותו לא היה שולח את הסיוע האווירי".
היא ממשיכה: "לא הייתה הצעת גיוס עד שבת בבוקר, זה האסון, שאיש לא הציע את זה עד שבת בבוקר. אני בטוחה שאילולא היה זה ערב יום הכיפורים לא הייתה חסה על חברים. היו שלושה (שרים) בקיבוצים, הייתי אומרת להם בבקשה תשובו והייתי מזמינה חברים מירושלים. אבל איש לא אמר - ראש אמ"ן, שר הביטחון, הרמטכ"ל. מוכרחים היום להחליט על גיוס, וזה ערב יום הכיפורים. אני שמחה שלפחות עשיתי ישיבה מצומצמת בתל אביב ביום שישי. לא מצאנו את ספיר (שר האוצר), הוא היה בבית הכנסת".
40 שנה למלחמת יום הכיפורים - הסיקור המלא:
מצאתם טעות לשון?