המחלקה הוקמה לאחר המלחמה
המחלקה הוקמה לאחר המלחמה | צילום:

בחדרה הצנוע בבסיס השלישות ברמת גן תלויות שתי תמונות אחת ליד השנייה: תמונת מטס חיל האוויר מעל אושוויץ ותמונת חמשת הנעדרים של צה"ל. מכל מקום בחדר רואים את התמונות הללו "כדי שלא נשכח, אפילו לא לרגע, שהמטרה שלנו היא להחזיר את הנעדרים הללו הביתה" - מסבירה אלוף-משנה יפה מור, שעומדת בראש מחלקת נפגעים בצה"ל. אל"מ מור אחראית על ענף איתור נעדרים, ענף נפגעים וקציני עיר וענף קשר למשפחות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

מערך הנפגעים הוקם כחלק מלקחי ועדת אגרנט לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובימים אלה עובדים חיילי וקציני המערך ללא הפסקה, לקראת ציון 40 שנה למלחמה. אז - הורי החללים לא ידעו ולא עודכנו. חלקם לא שמעו את ילדיהם אז הלכו לחפש אותם - בשטח, בבתי החולים, בשטחי הכינוס.

מאז, מדובר במערך מורכב, רגיש ואנושי. אם תשאל בני משפחה שכולה על קצין הנפגעים שמלווה אותם הם יספרו בדרך כלל על קשר אמיץ. הם איתם באירועים, בשמחות, באזכרות - תומכים לאורך כל הדרך, מאז האובדן הכבד. ממש הפכו למשפחה.

בדובר צה"ל הביעו צער (צילום: רויטרס)
הנחת זר בהר הרצל. ארכיון | צילום: רויטרס

"אנחנו הופכים אבן על אבן ומשקיעים בזה הרבה כסף ומשאבים. אני מסתכלת על תמונת הנעדרים כל בוקר - זו המשימה שלי", אומרת אלוף-משנה יפה מור בריאיון לחדשות 2 באינטרנט לציון 40 שנה למלחמת יום כיפור.

"הסיפורים של המשפחות מלמדים אותך על העבר: הם חיו באי בהירות, לא ידעו מה קורה עם הילד. לקח זמן עד שגורם רשמי של הצבא נקש בדלת ואמר להם: 'הבן שלכם נעדר או נהרג'. כשאני מנסה לדמיין את זה היום זה לא עולה על הדעת".

"מה יקרה להם אחרי הנקישה בדלת?"

ממלחמת יום הכיפורים ישנם 19 חללים שמקום קבורתם עדיין לא נודע. מלאכת החיפוש כוללת הרבה מודיעין ושימוש בחומרי ארכיון - והמאמצים נמשכים כל הזמן מתחת לפני השטח כדי להביא את כולם הביתה.

למרות שהודעה על נפגעים והרוגים הפכה לחלק מעבודתם של הקצינים והחיילים  - זה אף פעם לא הופך להיות קל יותר. גם מור, שקיבלה עדכונים על הרוגים רבים מאז ועד היום - מתקשה לעכל כל פעם את ההודעה מחדש. "אני ישר מדמיינת את המשפחה. יש סיפור מאחורי כל שם. משפחה שלמה שהחיים שלה בדקה אחת בה נקיש לה על הדלת ישתנו ב-180 מעלות", היא אומרת בעצב. "אני מסתכלת כל פעם איפה החייל גר ומי יהיה מאחורי הדלת, וחושבת מה יקרה להם אחרי זה".

רמ"ח נפגעים, אל"מ יפה מור (צילום: ליאור עפרון, במחנה)
רמ"ח נפגעים, אל"מ יפה מור | צילום: ליאור עפרון, במחנה

בין היתר היא גם אחראית על מודיעי הנפגעים. הם לא מקבלים ימי מילואים בזמן הכוננות שלהם, אך מסתובבים עם מדים ברכב וחייבים להיות זמינים 24/7. מהרגע שהוא מקבל את הטלפון - תוך 30 דקות הוא צריך להגיע לבית המשפחה. מעולם לא היה מודיע שלא ענה ולא הגיע.

כל אחד יכול לצלם ולתעד

הרמטכ"ל בני גנץ הגיע לפני שנה וחצי לאזכרה בהר הרצל לזכר חלל ממלחמת לבנון, וראה שם את חיילי היחידה של היום. הוא תהה האם הם יודעים למי האזכרה ומה סיפורו, החליט לבחון אותם. הוא עשה סבב והתרשם: כל אחד מהם ידע את סיפורו של החייל שמת לפני עשורים. הוא היה גאה, וזה משקף את עבודתם.

במחלקת נפגעים נערכים גם למצב של חירום ומתאמנים לתרחישי קיצון. במלחמת לבנון השנייה הייתה בעיה כשחיילים שנהרגו נקברו תחת איום טילים בבתי העלמין, נהלים ששונו וחודדו מאז. בין היתר, יש תכנית לקבורה בזמן מלחמה שגובשה, שלפיה יחידה חלופית תערוך לוויה לחייל, בזמן שהיחידה הלוחמת תמשיך במשימתה בקרב. לכן הוקם גם בית עלמין דמה בבית ליד, שם מתרגלים את הנושא.

"השיח הוא חשוב מאוד, המשפחות של חללי יום כיפור מרגישות שזוכרים את החללים אבל זה פותח פצעים רבים. אנו מתאמים את האזכרות, וכל טקסי ההתייחדות השנה הם בסימן 40 שנה למלחמה", היא מדגישה. החשש הגדול שלה הוא מטעות בתהליך. "אני פוחדת שינקשו על הדלת הלא נכונה", היא מציינת - ומשבחת את אנשי המחלקה על פעילותם המקצועית.

דגלון על כל קבר. הרמטכ"ל גנץ (צילום: דו"צ)
הרמטכ"ל גנץ מניח דגלון לנופל | צילום: דו"צ

לא יהיה להם חג שמח

אלוף-משנה מור החלה כקצינת מודיעין ואז הכירה ביום מן הימים משפחה שכולה מחיל הים שנגעה מאוד ללבה. ואז עשתה צעד נדיר - היא ביקשה לשוחח עם קצין המודיעין הראשי. "אני רוצה להיות קצינת נפגעים, זה הייעוד שלי", אמרה לו - והוא הסכים. היא שכנעה את קצין החימוש הראשי בזמנו והחלה בתפקיד כראש מדור פרט ונפגעים בחיל החימוש. מאז ועד היום היא התקדמה בסולם הדרגות, וצללה עוד ועוד לעולם הנפגעים היקר ללבה. לפני כשנה היא נכנסה לתפקיד ראש המחלקה.

עם כניסתה היא הציבה לעצמה מטרות: להעמיק את הקשר עם המשפחות והפצועים, להיערך לחירום ולתרחישי קיצון ולפתח את אנשיה. על עיניה ניתן לראות עד כמה הנושא חשוב לה - כל פרט, כל משפחה, כל חלל מהראשון ועד האחרון.

"כשאני יושבת עם המשפחה שלי בראש השנה, חלק מהראש שלי לא בבית. השולחן שלי מלא אבל אני יודעת שיש הרבה משפחות שהשולחן שלהן חסר", היא מסכמת עם דמעות בעיניה. "כשאני מתקשרת להגיד שנה טובה למשפחה שכולה אני לא אומרת 'חג שמח' אלא שתעברו את החג בקלות".

40 שנה למלחמת יום הכיפורים - הסיקור המלא:

הטלפון האדום: כך הכרזתי על פרוץ המלחמה

גנץ מצטט את דדו: "למודי העבר - מוכנים להמשך הקרב"

תיעוד מזווית אחרת: הקומיקס והאיורים של מלחמת יום הכיפורים

צפו: אמני ישראל במלחמת יום כיפור

איך נראתה המלחמה בעיניים מצריות?

העדויות הנדירות מהבור נחשפות

40 שנה אחרי - סרט המלחמה נחשף

צפו: דיין על הפעולה נגד המצרים

הקולות מהקרב בחווה הסינית: "טובחים אותנו חזק עם טנקים"

"הרגשה הייתה שהולכת להיות שואה"

האלוף אדן לוועדת אגרנט: "מאשים את עצמי בזלזול"

עדות מפקד חיה"א בוועדת אגרנט: "לא היה חסר מודיעין על ההיערכות"