פרשת העוקץ הטורקי: האי שהפך למקלט עבור עבריינים מישראל

גל מעצרים רחב היקף התרחש בימים האחרונים בטורקיה, כאשר רשויות האכיפה עצרו יותר מ 200 חשודים, בהם אזרחים ישראלים, בחשד למעורבות ברשת בין לאומית של מעשי הונאה בתחומי הפורקס והקריפטו. המבצע הדרמטי של התביעה באיסטנבול, בשיתוף ארגון הביון הטורקי (MIT) והרשות לחקירת פשעים פיננסיים, מגיע שבוע בלבד לאחר הפרסום ב-mako על אודות עבריינים מישראל שהפכו את קפריסין לבסיס אם לתעשיית עוקץ שמגלגלת מאות מיליוני יורו בשנה.

המעצרים בטורקיה ממחישים את היקף התופעה שנחשפה כאן בשבוע שעבר. עבריינים מארגוני פשע בישראל, יהודים וערבים, פועלים בשנים האחרונות מקפריסין באמצעות חברות שמוצגות כחברות שיווק והשקעות. "העבריינים מישראל השתלטו על קפריסין ועושים מאות מיליוני יורו בשנה מהונאות פורקס וסחר במטבעות דיגיטליים", ציין גורם המעורה בפרטים. לדבריו, הם מקימים מוקדי שירות במדינות כמו בולגריה, גיאורגיה, טורקיה, וגם בערים במרכז הארץ.

"יש מוקד שפועל למשל בבולגריה ועוקץ אנשים שנמצאים בגרמניה. הבעלים של החברה, העבריינים הישראלים שמנהלים אותה, פועלים מקפריסין, כשהמרכז הפיננסי הוא באי", הסביר עו"ד שגיב רוטנברג, מומחה למשפט בין לאומי שמייצג ישראלים רבים שנעקצו. לדבריו, הכסף מהונאת הפורקס מולבן אוטומטית בקפריסין באמצעות רכישת נדל"ן כדי לטשטש עקבות.

גורמים במשטרת ישראל מאשרים את קיומה של "מונית אווירית" של עבריינים שטסים לקפריסין ופותחים שם חברות. "אותם עבריינים יודעים שבישראל לא ניתן להם לפעול באופן חופשי. הם עברו לעבוד בקפריסין והקימו קומונה של כמה עשרות עבריינים", אמר גורם במשטרה. חקירות בין לאומיות נפתחו לאחרונה בעקבות פניות של רשויות האכיפה בגרמניה לאינטרפול, לאחר שהתברר שכספי פנסיונרים אירופאים זרמו לחברות קפריסאיות בבעלות ישראלית.

במשרד החוץ ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות באיסטנבול, ובתגובה לגל המעצרים נמסר: "התקבלו דיווחים על מעצרם של כמה אזרחים ישראלים בטורקיה בחשד למעורבות בפעילות פלילית. משרד החוץ מטפל באירוע ופועל לוודא כי זכויותיהם של האזרחים הישראלים נשמרות".

במרכז הדיווחים בתקשורת הטורקית עומד הישראלי יגאל עמית, שמצטייר כאחת מדמויות המפתח ברשת ולפי חלק מהפרסומים אף עמד בראשה. על פי הדיווח בעיתון Sabah, עמית הפעיל יותר מ 40 מוקדי טלמרקטינג באיסטנבול באמצעות חברת Webmove Holdings Limited, שמושבה בלימסול שבקפריסין. נטען כי הוא ניצל את הדרכון הפורטוגלי שברשותו כדי לנוע בחופשיות ברחבי האיחוד האירופי ולנהל את מנגנון הלבנת ההון.

אחד הפרטים המטרידים ביותר שעולים מהחקירה בטורקיה נוגע לשיטות הניהול האכזריות. לפי הדיווחים, יושמה שיטת "חדר דוודים" (Boiler Room) הלכה למעשה: עובדים שלא עמדו ביעדי המכירות והעקיצה נשלחו לחדרים קטנים וצפופים שבהם המזגנים כובו. הם נדרשו להמשיך לבצע שיחות באווירה מחניקה עד שיסגרו עסקאות. הלחץ הקיצוני הזה תורגם למניפולציות רגשיות קשות על הקורבנות מעברו השני של הקו, שחלקם הגיעו לכדי בכי בטלפון בניסיון להציל את חסכונותיהם.

הפלטפורמות שהוצגו ללקוחות כאתרי מסחר לגיטימיים היו לפי החשד מזויפות לחלוטין. נוכלי הרשת השתמשו במאגרי מידע שנגנבו במתקפות סייבר וסימנו קורבנות בעלי אוריינות פיננסית נמוכה, ובהם קשישים, פנסיונרים ואלמנות. נציגי המוקדים התחזו למומחים מלונדון או פרנקפורט, שכנעו את הקורבנות להשקיע, הציגו להם רווחים פיקטיביים ולאחר ששאבו את כל כספם סגרו את המערכת. הכספים הולבנו דרך חשבונות בנק באירופה, הומרו למטבעות קריפטוגרפיים והוברחו.