"כלא את העובדים בחדרים בלי מזגן": דיווח בטורקיה - זה הישראלי שניהל את הונאת הענק

פרטים חדשים נחשפים בטורקיה על הרשת הבין-לאומית שעומדת מאחורי מעשי הונאה נרחבים בתחומי הפורקס והקריפטו. הרשת, כך מתברר, פעלה באמצעות עשרות מוקדי טלמרקטינג ופלטפורמות השקעה מזויפות. במסגרת מבצע מעצרים נרחב של התביעה באיסטנבול, ארגון הביון הטורקי (MIT) והרשות לחקירת פשעים פיננסיים, נעצרו יותר מ-200 חשודים, בהם אזרחים ישראלים.

במרכז הדיווחים בתקשורת המקומית עומד הישראלי יגאל עמית. העיתון "Sabah" מציג אותו כאחת מדמויות המפתח ברשת, ובחלק מהפרסומים נטען כי הוא אף עמד בראשה. לפי הדיווח, עמית הפעיל את המערך באמצעות חברת Webmove Holdings Limited שמושבה בלימסול, קפריסין - עיר המתוארת כמוקד עולמי לפעילות פיננסית ולחברות אופשור.

עמית מחזיק גם בדרכון פורטוגלי, שאותו קיבל במסגרת מסלול האזרחות לצאצאי יהודים ספרדים. העיתון הטורקי טוען כי הבחירה בפורטוגל לא הייתה מקרית, וכי האזרחות האירופית אפשרה לעמית חופש תנועה ברחבי האיחוד האירופי וגמישות ניכרת בפעילות פיננסית, בין היתר בעקבות המדיניות הנוחה של המדינה כלפי מטבעות קריפטוגרפיים.

התקשורת הטורקית מייחסת לעמית את הקמתם של יותר מ-40 מוקדי טלמרקטינג באיסטנבול. השיטה שבה פעלו המוקדים זכתה בעיתון לכינוי "אסכולת תל אביב/ישראל", כאשר נטען שעמית שילב טכנולוגיות סייבר ותוכנות שמקורן בישראל יחד עם היתרונות שסיפקה לו אזרחותו הזרה. יש לציין כי מדובר בפרשנות של העיתון בלבד, ולא בקביעה רשמית של גורמי האכיפה.

הפלטפורמות שהוצגו ללקוחות כאתרי מסחר לגיטימיים היו, לפי החשד, מזויפות לחלוטין ולא חוברו מעולם לשווקים הפיננסיים האמיתיים. בדיווח נטען כי התוכנות נבנו כך שצוותי סייבר בישראל יכלו להתערב בנעשה מאחורי הקלעים, ולשנות בלחיצת כפתור את המספרים על המסך כך שהלקוח יראה רווח או הפסד, בהתאם לאינטרס של מפעילי הרשת.

בחירת הקורבנות נעשתה בצורה ממוקדת. עובדי המוקדים השתמשו במאגרי מידע שנגנבו במתקפות סייבר, וסימנו אנשים בעלי אוריינות פיננסית נמוכה שחיפשו באינטרנט אפיקי השקעה. בין היעדים הבולטים היו קשישים, פנסיונרים ואלמנות בעלות חסכונות. נציגי המוקדים הציגו את עצמם כמומחים בכירים ממרכזים פיננסיים בלונדון, בניו יורק ובפרנקפורט, ושכנעו את הקורבנות להשקיע סכום התחלתי קטן. למחרת, הוצגו ללקוחות רווחים פיקטיביים שנועדו לבסס אמון ואף התאפשרה משיכה של סכומים קטנים. לאחר מכן, הופעל על הקורבנות לחץ להשקיע את כל חסכונותיהם, ובמקרים מסוימים אף למשכן את בתיהם. כשניסו בסופו של דבר למשוך את הכסף, המערכת נסגרה או שהם נדרשו לשלם "מס" או "עמלת חסימה" בדויה.

אחד הפרטים החריגים והמטרידים ביותר בדיווח הטורקי נוגע לשיטות הניהול האישיות של עמית עצמו. נטען כי הוא יישם את שיטת ה-"Boiler Room" (חדר דוודים) באופן מילולי ופיזי. עובדים שלא עמדו ביעדי המכירות נשלחו לחדרים קטנים וצפופים, והמזגנים כובו. הם נדרשו להמשיך לבצע שיחות באווירה מחניקה עד שיסגרו עסקאות. הלחץ הקיצוני שהופעל על העובדים תורגם להפעלת מניפולציות רגשיות קשות על הקורבנות מעברו השני של הקו, שחלקם אף הגיעו לכדי בכי בטלפון בניסיון להציל את חסכונותיהם.

מנגנון הלבנת ההון מתואר בדיווח בפירוט רב. כספי הקורבנות הועברו לחשבונות בנק אירופיים תחת כסות לגיטימית של "דמי רישיון תוכנה" או "פרסום דיגיטלי". משם הומר הכסף במהירות למטבעות קריפטוגרפיים יציבים (Stablecoins) באמצעות ברוקרים מקומיים לא מורשים, והוברח לפורטוגל. רשת הטלוויזיה "A Haber" הרחיקה לכת וטענה כי היקף ההונאה מגיע למיליארדי אירו, טענה חריגה בהיקפה שטרם זכתה לאימות רשמי.

החקירה בטורקיה עדיין בעיצומה, והרשויות בודקות כעת את תנועות הכספים והקשרים בין החברות השונות המעורבות, תוך חסימת חשבונות בנק וקריפטו. גורמי החקירה ציינו כי המידע שנאסף חושף מעורבות ישראלית משמעותית במבנה הבעלות של הרשת. עם זאת, במשטרה המקומית ובאינטרפול מבהירים כי רבות מהטענות המפורטות נגד עמית, כולל שיטות הענישה בחדרים ללא מיזוג והיקף הכספים המדויק, הן בשלב זה דיווחים עיתונאיים ולא קביעות שיפוטיות חלוטות.

ממשרד החוץ נמסר ביום שישי האחרון כי "התקבלו דיווחים על מעצרם של מספר אזרחים ישראלים בטורקיה בחשד למעורבות בפעילות פלילית (ככל הנראה כחלק מגל מעצרים רחב יותר). משרד החוץ מטפל באירוע ופועל לוודא כי זכויותיהם של האזרחים הישראלים נשמרות".