התשובה של שאול אמסטרדמסקי חשפה את החוצפה שלו
מתי "פאודה" תיגמל מהעלבונות לאינטליגנציה? איזה סרט הוא חלק בלתי נפרד מהקאנון הישראלי? ולמה פרויקט המשכורות של השידור הציבורי כשל לחלוטין? רועי אבן רואה את כל מה שיש בטלוויזיה כדי שאתם לא תצטרכו, ועושה לכם סדר בדברים הכי חשובים
-
שושנה בין החוחים
אחרי הטוויסט ההוא והפרקים ההם, "פאודה" (יס) סיימה השבוע עונה. ואולי היא סיימה סדרה? עוד אין שום מידע מפורש בנושא, מה שמסביר את סוף הפרק האחרון - שיכול להחזיק הן בתור סוף זמני והן בתור סוף מוחלט. ועם אקשן מהוקצע מחד וקלישאות מביכות מאידך, הפלוסים והמינוסים של "פאודה" כבר מגולמים במוצר. פרק הסיום כמשל: מצד אחד הייתה בו נקמת דם שלא עולה בשום קנה עם הוראות הפתיחה באש; מצד שני היו בו פיצוח גאוני, לא פחות מזה, של הבטן הרכה של ישראל. רק מי שגר כאן יודע כמה מתח, כמה אימה, אפשר להחדיר לדממה של הצפירה. בהקשר הזה יהיה מעניין לעקוב אחר המסלול שהעונה תעשה בדרך לנטפליקס, כי היא הביאה אמיתות ומראות ששום יצוא כחול-לבן לא הביא עד עכשיו. באקלים החדש, ואחרי ארבעה סיבובים שעוד יחסית עברו בשלום מבחינתה, הפעם "פאודה" כיוונה גם לבטן הרכה של העולם.
אבל העונה החמישית והלא אחידה של "פאודה" הייתה גדולה יותר - ולאו דווקא טובה יותר - מסך כל הרגעים הסמליים ופרקי 7 באוקטובר שלה. גימיק בולט במיוחד היה הליהוק של כוכבת "ממזרים חסרי כבוד", השחקנית הצרפתייה והמוכשרת מלאני לורן. הסיבה ברורה: "פאודה" ראתה את "טהרן" מגייסת את גלן קלוז ויו לורי, ורצתה אורחת בינלאומית משלה. הביצוע לעומת זאת תמוה, בלשון המעטה: בשום שלב לא היה הגיוני שהאלמנה אן תצטרף בכזו קלות לחוליית טרור, ובשום שלב לא היה ברור עד כמה היא יודעת לחשוד במסתערבים שסביבה. הסדרה בראה אותה רק בשביל פונקציה אחת, שמומשה בפרק הסיום, והיא עימותה עם הווידוי של בעלה הנוח'בה. הצד השני של האונס מהפלאשבק ל-7 באוקטובר, שכבר לחלוטין לא מרומז. ובעוד שההחלטה התסריטאית הזאת יעילה להסברה, בצומת בינה לדרמה טובה "פאודה" שוב ושוב ויתרה על כתיבת דמות אמינה. אם היא בכל זאת תמשיך לסיבוב נוסף, ההתנערות הכרונית שלה מסאבטקסט והעלבונות לאינטליגנציה הם מה שעדיין יהיה בעוכריה. כי פרקי 7 באוקטובר מופתיים יש רק פעם אחת, בהנחה שהקונספציה לא מתכננת לחזור על עצמה.
מה לראות?
את "סופ"ש חמישה כוכבים" (יס, הוט וסלקום), סדרה שנועדה לצפייה בסופ"ש אחד - ובתוך גבולות הז'אנר הזה, של דרמות מטופשות וממכרות, שווה כל אחד מחמשת הכוכבים שלה. לביקורת המלאה.
-
מכתב לאחים
אולי בגלל עומק הטראומה זה מרגיש כמו הרבה יותר מחצי שנה, אבל טרם עברו שישה חודשים מאז היום שבו הוסרו הסיכות הצהובות כולן. השבת גופתו של רן גואילי הייתה האות לסיום עידן החטופים הישראלי האחרון, שהחל שנים לפני 7 באוקטובר - ותחילת ההחלמה עבור אלה שחזרו בחיים עוד קודם, חלקם כבר הספיקו להיטמע היטב בתרבות המקומית. כותבים ספרים, משחקים במיקרו-דרמות, עושים "מחוברים", מתראיינים לפודקאסטים פרובוקטיביים, ובעיקר עומדים במוקד סרטים תיעודיים. אם צריך להכין קפסולת זמן של הימים המודחקים האלה, היא תהיה חייבת לכלול כמה מיצירות הדוקו המשמעותיות שנעשו כאן. ואף רשימה שכזו לא תהיה מושלמת בלי "מכתב לדוד - הגרסה השלמה" (הוט).
כשסרטו של תום שובל על ועבור דוד קוניו, כוכב סרטו הראשון "הנוער", עלה לאקרנים - קוניו עדיין היה "מרחק של שני קילומטר, אבל רחוק שנות אור". כך גם אריאל, אחיו. אחר כך שניהם חזרו הביתה, על הרגליים, וכשהכל נרגע שובל חזר לחדר העריכה. עכשיו דוד הוא חלק מ"מכתב לדוד", ו"הגרסה השלמה" החדשה לא זקוקה ליותר מדקות בודדות של חומר גלם נוסף. רוחב הפס שהתפנה בנפש הופך את הצפייה בסרט לשונה בתכלית מצפייה בו כשקוניו עדיין היה בעזה, וכך מתאפשר לשפוט אותו בכלים מקצועיים, נטולי מעמסה רגשית, יחס שכל סרט ראוי לו. והמסקנה היא שאפילו במרחב הכמעט-ניטרלי הזה, אין תלונות. "מכתב לדוד" הוא מהסרטים הכי מקוריים ונוגעים של עידן החטופים, ו"הגרסה השלמה", כשמה כן היא, משלימה את הפיכתו לחלק בלתי נפרד מהקאנון הישראלי.
פריים אחד למזכרת
שורדי השבי גלי וזיוי ברמן מגיעים לאולפן של "רוקדים עם כוכבים" (קשת 12).
וגם לאולפן של "דה וויס" (רשת 13).
וגם ל"מחוברים" (הוט).
-
שכרו בהפסדו
מבושם מכל המהפכים ששידר במונדיאל, מגיש "חדשות הלילה" שרון דוידוביץ' היה בטוח שגם הבונקר הזה ייפרץ. "שאול אמסטרדמסקי, מה תלוש המשכורת שלך?", הוא שאל את הפרשן הכלכלי של התאגיד ומוביל פרויקט "התלוש של המדינה" (כאן 11), ונענה ב"אם תראה לי את שלך, אני אראה לך את שלי". זה לפחות מה שאמסטרדמסקי התכוון לומר: בפועל הוא גמגם "אם תראה לי את שלי, אני אראה לך אה... תראה לך..." ומהר-מהר החליף נושא. תשובה לגיטימית ואנושית, כי מי היה רוצה לענות על זה בשידור חי. זה לא שרגע לפני כן אמסטרדמסקי הפנה בדיוק את אותה שאלה ל-50 אנשים מכל קצוות האוכלוסייה, והסביר לצופים בכל כך הרבה דרכים למה הגיעה העת לשבור את קשר השתיקה.
כמו בפרויקט הקודם שלו, שעסק בנדל"ן ודיור, שאול אמסטרדמסקי הצליח לספק ב"התלוש של המדינה" תוכן תיעודי קצבי וטוב. למרות שבפורמט היו כמה ליקויים בסיסיים - לא כל המשתתפים הציגו תלוש פיזי (ואולי בילפו), הכנסות ממקורות נוספים נשארו מחוץ לתמונה (והיו משפיעות עליה משמעותית) - במשימה הטלוויזיונית הוא עמד: פרויקט זורם שלא מרגיש כמו רצף סרטונים לטיקטוק, עם איזון יוצא דופן בין מציצנות לערך מוסף. "התלוש של המדינה" אף הביא לתאגיד נתוני רייטינג נאים ביותר, ועוד בערבים עמוסי ריאליטי בערוצים המסחריים ובלי טיפה אחת של מונדיאל. אפשר להבין את הצופים שהסתקרנו מהתוכנית, כי אמסטרדמסקי ממש הצהיר בפתיחתה על המטרה "לנפץ את הטאבו". אבל חס וחלילה לנפץ את הטאבו הפרטי שלו. עם כל הכבוד לעורך הדין, ההייטקיסטית ונהג הקטר, אף אחד לא יוכל להציץ על תלוש השכר של אמסטרדמסקי עצמו.
רצה הגורל, ואמסטרדמסקי הוא טאלנט בכיר בשידור הציבורי. מתוקף היותו כזה טבלת שיאני השכר בו היא פומבית, אם כי אנונימית. אבל אז פשוט פועלים ברוח הסלוגן הנצחי, עושים 1+1 - ומגלים שהפרשן הכלכלי היה מתברג בצמרת הטבלה שהוא עצמו הניח על השולחן. וזה עוד לפני שמשקללים פנימה את החלטורות הצדדיות, תחום אהוב על עיתונאים בכלל ועל אמסטרדמסקי בפרט. בריאיון אחר השבוע, כשנשאל שוב על התלוש שלו, הוא הסביר ש"אנשים אוהבים לשנוא את התאגיד, הם רוצים לסגור אותו בכל מקרה, אז זה סתם דלק". רק שאי אפשר להתלהב תמידית מכך ש"רק בשידור הציבורי" מקבלים תוכן כמו "התלוש של המדינה", ומצד שני לא להכיר בכך שנדרשת חוצפה בלתי תיאמן לצאת למסע כזה באותו שידור ציבורי, ואז להחריג ממנו את עצמך. על אחת כמה וכמה כשאמסטרדמסקי הוא עיתונאי-משפיען, אדם בעל נוכחות חזקה וחשופה ברשתות החברתיות שבאותה תוכנית אף סיפר ש"יש לי הרבה עניינים עם השיער". אין תחרות לאדם שמוכן לנפץ כאלה טאבואים, ואין כפוי טובה כמו האדם שמנפץ אותם רק באמצעות אחרים. ל"התלוש של המדינה" הייתה מטרה מאוד ברורה, ודווקא בגלל הפרזנטור הפרויקט הזה כשל לחלוטין.
בשבוע הבא
עונה עשירית של "בואו לאכול איתי" יוצאת לדרך (כאן 11, 19.7); אבל זו רק מנת פתיחה לקראת גמר מונדיאל 2026 (כאן 11, כנ"ל); את החור שייפער בלוח השידורים ימלאו עבור התאגיד גם הקומדיה "הפשוטע" (כאן 11, 20.7); וגם הדוקו "זהב שחור: סיפורו של ההיפ הופ הישראלי" (כאן 11, 21.7); גיתית פישר יוצרת ומככבת בדרמה הקומית "בודקת" (יס, כנ"ל); ואימפריית "המפץ הגדול" ממשיכה להתרחב עם הספין-אוף "סטיוארט נכשל בהצלת היקום" (HBO מקס, 24.7).
צילום מלאני לורן: מתוך "פאודה", יס / צילום דוד קוניו: מתוך "מכתב לדוד - הגרסה השלמה", הוט / צילום גלי וזיוי ברמן: מתוך "רוקדים עם כוכבים", "דה וויס" ו"מחוברים", קשת 12, רשת 13 והוט
מצאתם טעות לשון?