mako
פרסומת

נטעלי שם טוב מבשלת את הביזיון הגדול הבא

למה "מזוודות ורודות" ו"זהב שחור" לא עוברות את המכס המקצועי? איזו התנצלות מגיעה לצופי "בית הדרקון"? ומי כבר הפך לג'ו רוגן של מערכת הבחירות? רועי אבן רואה את כל מה שיש בטלוויזיה כדי שאתם לא תצטרכו, ומסביר על מה באמת כדאי לכם לדבר

רועי אבן
פורסם: | עודכן:
נטעלי שם טוב, הפודקאסט של אבי שושן
היא? האירוע? נטעלי שם טוב בפודקאסט של אבי שושן | צילום: יוטיוב; עיצוב: סטודיו Keshet Digital
הקישור הועתק
  1. המסלול האדום

    מבחינת השתלטות על השיח הציבורי, אין ספק ש"מזוודות ורודות" (יס) היא מהסדרות הכי מצליחות של השנה. כך גם מבחינת חוויית הצפייה בה: המרואיינות כריזמטיות, העריכה קצבית ברובה, והטוויסט בפרק הסיום מספיק בשביל לשמוט את הלסת לכל מי שלא היה בקיא עד כדי כך בפרטי הפרשה. אבל לצד הדיון המוסרי המטרחן בעקבותיה - ואינספור ראיונות ההמשך עם הגיבורות הפושעות שלה - ניצב כישלון במבחן העיתונאי, שהוא חלק בלתי נפרד מכל יצירת תעודה. למה אחת מהבלדריות קיבלה עונש כבד יותר? גוגל מגלה שהיא סירבה לשיקום. למה התמונות של שתיים מהן מטושטשות? בירור מגלה איומים משפטיים שנפקדו מהדוקו עצמו. ולמה לא מקשים על ההתנגשות בין נרטיב הבריכה בבית לנרטיב המשבר הכלכלי? למה אין שום שאלות על מפעילי הסוחרות? האם שיתוף הפעולה שלהן הותנה בהתעלמות הזאת? אחרת למה לא מאתגרים אותן? למה לא מאתגרים את המשטרה? למה היוצרים לא מאתגרים את עצמם?

    הצלחה טלוויזיונית וכישלון עיתונאי הם גם מנת חלקה של סדרת הדוקו המדוברת האחרת של התקופה, "זהב שחור: סיפורו של ההיפ הופ הישראלי" (כאן 11). אלה לא רק פרשת יואב קוטנר, ההשמטה של דמויות מסוימות או ההטיה המובהקת לטובת נקודת מבט אחת - זו העובדה שרוב העונה כבר שודר, ולא היה בו גילוי מסעיר אחד. "זהב שחור" שפכה משאבים רבים על גלריית מרואיינים עשירה ושפה חזותית שמתכתבת היטב עם המוזיקה, רק שצורה לעולם לא תהיה תחליף לתוכן. פרק מתוסרט כמו האחד ששודר השבוע הוא גימיק שמסריח ממצוקת חומרים, ולכך מצטרפת התהייה הקולקטיבית איך סדרה שתכף מצטלבת עם ההווה תצליח להצדיק עוד שלושה פרקים מלאים. בניגוד ל"מזוודות ורודות", שלפחות אפשר לראות בעצם קיומה הישג עיתונאי, כאן הנושא קל המשקל דרש חידושים אמיתיים. ולכן כשניגשים למכס של הטלוויזיה, השיקוף המקצועי חושף את הדוקואים במערומיהם. הזהב מצטלם יפה, ורוד זה תמיד סקסי, אבל שניהם נשלחים למסלול האדום של הז'אנר.


    מה לראות?

    את "הרסיסים" (דיסני+), סדרת נוער תקופתית, סקסית, מסתורית ורצחנית - סך כל ההתמחויות של ראיין מרפי. מסוג הסדרות שמבקרים אמורים לשנוא, אבל בתוך-תוכם גם הם מתמכרים אליהן. לביקורת המלאה.

  2. מלחמת ההתשה

    פעם, בימי הפרינט, נהוג היה לפרסם הבהרות או התנצלויות בגיליונות העוקבים - טעויות אנוש, דיווחים שהופרכו, ציטוטים לא מדויקים. הרבה גיליונות אינטרנט כבר הודפסו מאז יוני האחרון, אבל עדיין צריך לחזור לביקורת שפורסמה כאן על העונה השלישית של "בית הדרקון" (HBO מקס), וקבעה כי היא סוף סוף מחזירה את ההשקעה בה: זו הייתה טעות. עיתונאים מסביב לעולם קיבלו בשעתו את הפרקים הראשונים לעונה, ויצאו מהם עם תחושה שאחרי הימרחות ארוכה, סדרת ההמשך של "משחקי הכס" באמת התחילה. בדיעבד, זו הייתה אשליה הארנהולית קלאסית. רק השבוע, בפרק הסיום, "בית הדרקון" נזכרה לתת עבודה.
    עד הקרב שחתם אותו, ויצר בילדאפ לקראת העונה הבאה - שתגיע בעוד שנתיים ותהיה האחרונה - פרק סיום העונה של "בית הדרקון" הציג עוד ברברת בלתי נגמרת בדרך לאש דרקונים ומוות באמצעות חרב בתחת. מחנה ראינירה ניצב מול ההתלבטות "בין ניצחון להר של בני הייטאוור מתים", וכהרגלו בקודש בחר באופציה השנייה. הגיבורה הפשיסטית של הסדרה ממשיכה להיות מכונת הרג של כל האחים שלה, אולי כי גם היא שכחה מי הבן של מי שם: אין שום דרך רצינית לעקוב אחרי "בית הדרקון" כל עוד הדמויות בה נקראות אותו הדבר. ראינירה, ריינה, רייניס, דיירון, דיימון, אייגון, איימונד, אורמונד, אליס, אלין, ליינה והלינה. בסוף מגיע בכלל איזה אולף אחד, מנהיג "הגוש השלישי" של ווסטרוז שהיה דומיננטי עוד פחות ממקבילו הישראלי, והורג חצי מהקאסט. החצי השני ייהרג כבר בעונה הבאה, שבה ל"בית הדרקון" לא תהיה ברירה חוץ מללחוץ חזק-חזק על הגז. ככה, ורק ככה, ניתן יהיה לסלוח על חרפת האיטיות שלה.

    פריים אחד למזכרת

    הפרומו של "הצינור" (רשת 13) הבטיח תגובה ראשונה של משתתפת "פאוור קאפל" שנפצעה במשימה. הבעיה: הפציעה שלה שודרה רק אחר כך. בעיה נוספת: לא הייתה שום "הדחה בהפתעה".


  3. למען השם טוב

    מי יהיה המנצח של מערכת הבחירות הזאת? אנשים שמתיימרים לדעת כבר עכשיו מפגינים יוהרה ברמות פילבריות. אבל מי יהיה הג'ו רוגן שלה? מי יהיה הסמל של עליית הפודקאסטרים, והיכולת שלהם להשפיע על הבוחרים עוד יותר מהמדיה המסורתית, כפי שקרה לפני שנתיים עם טראמפ? כאן התשובה כבר ידועה: אבי שושן. פאנליסט ערוץ 14 מציג ארסנל מרואיינים אקלקטי כמו השולחן של "כמעט שבת שלום", והישגי למדי בכל הנוגע לפוליטיקה ימנית - נתניהו, סמוטריץ', לוין ואמסלם מתארחים אצלו בין פרקים עם תמיר גל, אודטה, סמדי בומבה ו"חגית הבלשית בפיג'מה". השבוע נוספה לרשימת המרואיינים של שושן נטעלי שם טוב, לרגל מה שמרגיש, מריח ונראה כמו הימים האחרונים לפני שגם היא נכנסת לפוליטיקה. "יש כמה הצעות", היא השיבה לשושן אחרי דיווחים על מועמדותה לשריון איפשהו ברצף שבין ארדן לנתניהו, והבהירה ש"זה לגמרי על השולחן".

    בכל הנוגע לצורך הנראותי בתקופת צינון, שם טוב מסודרת. שנה חלפה מאז עזיבתה את מסך חדשות 13 - פרידה סוערת שהייתה צפויה מהרגע הראשון, הסלימה בעקבות החלטתה של מגישת החדשות להנחות את טקס המשואות וממשיכה להעסיק גם בימים אלה את בתי המשפט. זו הייתה הסיבה הפורמלית לריאיון אצל שושן: הזדמנות לשבור שתיקה ולהציג את הצד שלה בפרשה, באופן לא בלתי מעורר הזדהות שמטבע הדברים גורם ליריבתה טלי בן עובדיה להיראות מזעזע. מנכ"לית חדשות 13 בהווה מוצגת על ידי המפוטרת כמי שעוד לפני ההיכרות ביניהן, כששם טוב עדיין עבדה בחדשות 12, שלחה אליה הודעות כאחרונת הטוקבקיסטיות המשועממות והמתנשאות בשעה שזו שידרה מהפגנת הימין לתמיכה ברפורמה. חיסול החשבונות החד-צדדי הגיע אחרי ששם טוב פתחה את הריאיון בהבהרה שהיא "לא מאמינה בז'אנר הזה של עיתונאים שמתראיינים", תוך תיבול מתבקש עם "אני לא האירוע". היא? האירוע? למה שמישהו יחשוב שהיא הופכת את עצמה לאחד, בסך הכל מדובר בשעה שלמה שמתמקדת רק בה ובסופה הבטחה כמעט-רשמית לקפיצה לפוליטיקה.

    ולכשתקפוץ פנימה, שם טוב ככל הנראה תשוריין. אם אצל ארדן אז כמשוריינת בין משוריינים, אם בליכוד אז כמשוריינת בין פוליטיקאים ותיקים ממנה שעומדים להקיז דם בפריימריז רק בשביל להתמקם מתחתיה. כאן מגיע הבדל שחשוב לעמוד עליו: כשיאיר לפיד ניתר מ"אולפן שישי" לבחירות, זה לפחות היה במפלגה שהוא הקים במו ידיו; כששלי יחימוביץ' זינקה מריאיון עם עמיר פרץ ב"פגוש את העיתונות" לריצה תחת פרץ במפלגת העבודה, היא לפחות רצה בפריימריז כאחת האדם. האופציה הליכודית של שם טוב מזכירה - כמה סמלי - דווקא את זו של ינון מגל. יום אחד הוא ערך אתר חדשות, ועוד באותו יום הוא שוריין אצל בנט על הראש של מתמודדי פריימריז אחרים. על שם טוב נכפתה כאמור תקופת צינון ארוכה מזו, אבל סימני השאלה שעולים מהריאיון איתה אמורים להטריד לא רק את חברי הכנסת המתנדנדים.

    "יש הבדל בין קשרים בזמן העבודה בתקשורת לקשרים שנולדים בהמשך", הסבירה שם טוב לשושן. אבל מי יודע אם זה אכן המצב? ההאשמות שהוטחו נגדה במסדרונות חדשות 13, וייתכן מאוד שעל לא עוול בכפה, יחודשו ויתודלקו בתרחיש הלא-מוכחש של שריון אצל ראש הממשלה - בטח אם זה יקרה בלי לעמוד לבחירתם של מתפקדי התנועה. אי אפשר להתלונן שהתנכלו אלייך בלי סיבה, ואז לבשל את הביזיון הגדול הבא. מה גם שאפילו בשלב זה, האג'נדה של שם טוב לא ידועה. תמיכה בשכניה תושבי הצפון אינה תפיסה מדינית, וכמו בכל ריאיון עם פוליטיקאית האירוח שלה אצל שושן עסק במתמטיקה יותר מאשר במהות. מי ידע בכלל שהיא ימנית? למי היה אכפת שהיא ימנית? כל מה ששם טוב אמרה לשושן בנושא זה שנתניהו "קיבל החלטות נכונות", ומיד הבהירה שזה לא אומר שאין לה שאלות. האם השאלות האלה יישארו לה אחרי מועד סגירת הרשימות?

    בשבוע הבא

    מיציתם את סדרות הקומיקס אבל לא את סדרות הבלשים? "לנטרנים" החדשה של DC תנסה לשלב בין שתיהן, עם דגש על הז'אנר השני (HBO מקס, 17.8); צמד פרקי הסיום של "בודקת" (יס, 18.8); רקפת רוסק-עמינח, עדי סופר-תאני, קרנית פלוג ונוי הדס מתייצבות מול המצלמות בדוקו הכלכלי-נשי "כסף משלהן" (כאן 11, 20.8); ועונה חדשה של "קונאן או'בריאן חייב ללכת", כשהפעם הקומיקאי מטייל בהודו, הולנד, מרוקו והפיליפינים (HBO מקס, 22.8).

    צילום אוראל בן-חיים ועמית אולמן: מתוך "מזוודות ורודות" ו"זהב שחור: סיפורו של ההיפ הופ הישראלי", יס וכאן 11 / צילום אמה ד'ארסי: מתוך "בית הדרקון", HBO מקס / צילום שיר טרן: מתוך "הצינור", רשת 13 / צילום אבי שושן: מתוך הפודקאסט של אבי שושן