"כיבוש ישראלי": סערה באיטליה סביב ריזורט יוקרתי "שמשתלט על החוף"

מה שהתחיל כעוד סכסוך סביבתי מקומי על תכנון ובנייה בקו החוף, הופך בימים אלה לסערה גאופוליטית נפיצה שמטלטלת את דרום איטליה. מאות מפגינים יצאו לרחובות בעיירה אוסטוני (Ostuni) שבמחוז פוליה, כשהם מוחים נגד תוכנית ענק להקמת ריזורט יוקרה בהשקעה של כ-100 מיליון אירו. במוקד הזעם הציבורי וההפגנות הסוערות עומדת עובדה אחת מרכזית שהציתה את המפגינים באזור: המעורבות הבולטת של אנשי עסקים, יזמים וקרנות השקעה מישראל, הפועלים בשיתוף פעולה עם רשת המלונות הבין-לאומית Four Seasons, שבה מחזיק מייסד מיקרוסופט ביל גייטס בנתח שליטה מרכזי.

האירועים בחוף האיטלקי אינם מתרחשים בוואקום, אלא מתכתבים באופן ישיר עם מחאות סוערות שנרשמו לאחרונה מעבר לים האדריאטי באלבניה. שם, במשך כמעט חודשיים, יצאו תושבים ופעילים סביבתיים להפגין נגד תוכנית ענק להקמת ריזורט יוקרה באי סזאן (Sazan), המקודמת על ידי ג'ארד קושנר, חתנו של דונלד טראמפ, שלטענת המוחים משלב זרועות עם גורמים עסקיים מישראל. כעת הזעם הציבורי על מה שהפעילים מגדירים "השתלטות ישראלית" על נכסי תיירות וקרקעות בים התיכון, חוצה את המצר ונוחת בעוצמה רבה ישירות ברצועת החוף של פוליה.

>> גז פלפל ואלימות כלפי מפגינים: מיזם המיליארדים מבעיר את אלבניה – התושבים טוענים שמוכרים את המדינה לישראל

>> "אל תגיעי עם דרכון ישראלי": הדרישה מהישראלית שרצתה לסגור חדר במתחם נופש בסיני

>> "הופתעתי מאוד לראות את זה": הישראלי שזכה למחווה מרגשת מבית המלון

"לא לנישול ולא לעסקים ישראליים על האדמה שלנו"

בימים האחרונים התכנסו מאות מפגינים באזור מוגאלה (Mogale) באוסטוני לעצרת מחאה שכללה קריאות נוקבות נגד המעורבות הישראלית. העצרת, שקודמה על ידי "ועד ברינדיזי למען פלסטין" וארגוני סביבה מקומיים, הוגדרה על ידי המארגנים כאירוע שנועד "לעצור את קולוניזציית החופים ואת ההשקעות של ישראל". האירוע שולב בנאומים פוליטיים ובמוזיקת פולקלור מקומית, במה שהפך למפגן כוח "נגד נציגי ההון הזר".

במהלך ההפגנה נשמעו מסרים חריפים ביותר, ונציגי הוועד הכריזו כי "ההתנגדות לאי-צדק מאחדת עמים מברינדיזי ועד עזה", והבהירו כי "תושבי פוליה אינם מתכוונים להסתכל לצד השני" מול מה שהגדירו "סחר נדל"ני של חברות ישראליות באדמותיהם". אל העצרת הצטרף מרחוק טוני לה פיצ'רלה, מראשי משט ה"סומוד" (Global Sumud Flotilla), לצד משלחת מתנועת "פניקוטרי" המובילה את המחאה באלבניה, מה שחיזק את התחושה בקרב המפגינים כי מדובר במאבק בין-לאומי מאוחד.

סבינו דה רזה, המזכיר האזורי של מפלגת "התחייה הקומוניסטית", הגדיר את הפרויקט כ"צורת קולוניאליזם עקיפה של ישראל". הוא הוקיע את מה שתיאר כהתעניינות גוברת והולכת מצד חברות פיננסיות המבוססות בישראל בנכסים באזור, כולל רכישות של מבנים היסטוריים בערים כמו בארי וניסיונות יזמיים נוספים בסלנטו, תוך אזהרה כי המתחמים הללו יסגרו את הגישה לתושבים המקומיים וישרתו רק בעלי ממון זרים.

הרשת התאגידית העמוקה שמאחורי הריזורט

הסערה סביב הפרויקט, המתוכנן להשתרע על פני כ-88 דונם של חוף בתולי ולכלול 49 מבנים, 150 חדרים, וילות פרטיות, בריכות שחייה ומכלול מתקני ספא, התגברה ככל שנחשפו פרטים על הגורמים המנהלים אותו. את הקרקע מנהלת חברה מרומא בשם Merletto Srl, אך בדיקת הבעלויות מראה כי מאחוריה עומדת רשת סבוכה של חברות החזקה בין-לאומיות הרשומות בין היתר בלוקסמבורג, בריטניה, האי מן, גיברלטר וקפריסין.

במרכז התמונה העסקית הזו עומדים יזמים ואנשי נדל"ן ישראלים, העומדים בראש קבוצת ההשקעות Omnam ומנהלים פרויקטים של מלונאות יוקרה ברחבי איטליה. על פי הדיווחים באיטליה, אליהם מתווספים משקיעים בעלי זיקות עמוקות לישראל, המעורבים במקביל בניהול קרנות, חברות אוף-שור במקלטי מס, וגופים פילנתרופיים בבריטניה. חלק מחברות הניהול המעורבות במיזם קשורות במישרין לארגונים המגייסים תרומות בהיקפים נרחבים למען שיקום נכי צה"ל ונפגעי טרור בישראל, כמו גם לקידום תוכניות חינוך וזהות יהודית בחו"ל.

המקורות הכספיים הללו, לצד הקשרים הפוליטיים והחברתיים של הנפשות הפועלות, הפכו את הדיון התכנוני ממאבק ירוק רגיל לסוגיה גאופוליטית לוהטת. ארגונים פרו-פלסטיניים, הפועלים לצד פעילים מהשמאל הרדיקלי, טוענים כי השקעת הון ישראלי מסוג זה מעלה שאלות אתיות חמורות לגבי מעורבות עקיפה ואופיים של המקורות המממנים את הפרויקט.

תככים פוליטיים וקרב משפטי על קו החוף

לצד הזעם על הזיקה הישראלית והמאבק האידיאולוגי, המפגינים וארגוני איכות הסביבה הוותיקים באזור, ובראשם ארגון Legambiente, טוענים כי הריזורט יגרום לנזק סביבתי בלתי הפיך למערכת האקולוגית הרגישה של מוגאלה. האזור מתאפיין בדיונות חול ייחודיות, מערות טבעיות, בולענים, ומטעי זיתים עתיקים המשמשים בית גידול לציפורים נודדות וזנים מוגנים. הרשות האיטלקית להגנת מורשת התרבות והנוף (Soprintendenza) אף הדהדה אזהרות אלה באופן רשמי, והתריעה כי המיזם עלול לשנות לצמיתות את האופי המורפולוגי והתפקודי של המרחב הכפרי והחופי.

נוסף על הביקורת הסביבתית, עולה גם סערה פוליטית נוספת על ההליך המנהלי שבאמצעותו קודם הפרויקט. הממשלה ברומא העניקה בתחילה אישור במסגרת "אזור כלכלי מיוחד" (SEZ), מסלול מזורז שנועד לעודד השקעות בדרום איטליה, ונתפס על ידי המתנגדים כקומבינה ביורוקרטית שנועדה לעקוף חוקי תכנון ובנייה רגילים. בעקבות המחאה הגוברת והערעורים שהוגשו לבית המשפט המנהלי (TAR), ביקשה הממשלה המרכזית לצנן את הלהבות. סגן השר במשרד ראש הממשלה, לואיג'י סבארה, הבהיר כי האישור הראשוני התייחס רק לשינוי ייעוד הקרקע העירוני, והעביר את ההכרעה הסופית לגבי תסקיר השפעה על הסביבה לממשל האזורי בפוליה, בראשות אנטוניו דקארו.

המהלך המנהלי הזה מתרחש בתוך ואקום פוליטי מקומי, לאחר שבסוף אפריל הודח ראש עיריית אוסטוני, אנג'לו פומס, מה שמשאיר את תפוח האדמה הלוהט בדרגים האזוריים. כעת, כשהמארגנים מתכננים להרחיב את הפגנות המחאה ולהגיע עד לבירת המחוז בארי כדי למחות מול מוסדות השלטון, המאבק באוסטוני כבר מזמן אינו סביבתי בלבד.