כניסת שבת, זמני יציאת שבת ומועדי הדלקת נרות - 11.09.2026

כניסה ויציאת שבת בערים בארץ - ראש השנה תשפ״ז, א׳ בתשרי תשפ״ז 11.09.2026

הידעת? נתוני זמני ראש השנה תשפ״ז בישראל

זמני כניסת ויציאת שבת וראש השנה בערים ברחבי העולם

מה מיוחד בראש השנה השנה - שלושה ימים ברצף

למה השעה שונה מעיר לעיר - שלוש מדרגות ההדלקה בישראל

שאלות של הרגע האחרון - לקראת כניסת השבת

צ'קליסט ערב שבת - שעה אחרונה לפני ההדלקה

על המידע בעמוד

זמני כניסת ויציאת השבת בעמוד מתעדכנים מדי שבוע על ידי מערכת יהדות מאקו, ומחושבים לפי שיטת צאת הכוכבים הרגיל המקובלת ברוב הלוחות בישראל.

המידע ההלכתי בעמוד מבוסס על המקורות המוסמכים: שולחן ערוך (אורח חיים, סימנים רס"א-רצ"ט), משנה ברורה, ופסיקות גדולי הדור. שיטות חישוב הזמנים כוללות את שיטת הגאונים (צאת הכוכבים הרגיל), שיטת רבנו תם (72 דקות), ושיטת החזון איש (50 דקות).

לכל שאלה הלכתית פרטית מומלץ להתייעץ עם רב הקהילה המקומי. הזמנים בעמוד הם זמני המקום הגאוגרפי המדויקים לפי המנהג המקובל בכל עיר.

ראש השנה תשפ״ז/סיון רהב מאיר

1. ראש השנה מתחיל ביום שישי עם כניסת השבת ומסתיים כעבור יומיים ביום ראשון בערב, קצת אחרי 19:00.

2. המצווה המרכזית בראש השנה - לשמוע שופר. תקיעת השופר נשמעת בבתי הכנסת, בדרך כלל לקראת הצהריים, אבל ברחבי הארץ מתקיים "מבצע שופר", בבתי חב"ד ולא רק שם. השופר יוצא אל הפארקים, הגינות והרחובות.

3. מברכים שתי ברכות מיוחדות לפני ששומעים את השופר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמוֹעַ קוֹל שׁוֹפָר. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזַּמַן הַזֶּה.

4. נהוג לקבל על עצמנו קבלה קטנה בראש השנה, שיפור קטן ומעשי שאפשר לקחת לכל השנה הקרובה. יש בחג עוד הלכות רבות ומנהגים רבים (למשל, ה"תשליך") וביום שני, אחרי החג – צום גדליה.

5. בסעודות החג בלילה נהוג לאכול את ה"סימנים", שיסמנו לנו שנה טובה ומתוקה: תפוח בדבש, גרעיני רימון ועוד. אנחנו בעצם מביאים את בית הכנסת לתוך הבית, ומתפללים גם על המאכלים.

   שנה טובה!

השבוע ביהדות: ראש השנה תשפ״ז

זמני כניסת ויציאת שבת - השבתות הקרובות

מתכננים קדימה? לפניכם זמני הדלקת הנרות (כניסת שבת) וצאת השבת בארבע הערים המרכזיות לארבע השבתות הקרובות. הזמנים מתעדכנים מדי שבוע על ידי מערכת יהדות מאקו.

שאלות ותשובות בנושא השבת - על פי פוסקי ההלכה

האם מותר לאכול אחרי כניסת שבת?

נוהגים לקדש בעת כניסת השבת לפני תחילת הארוחה. השולחן ערוך (אורח חיים רע"א, ד') פוסק שאסור לאכול ולשתות (אפילו מים) מרגע שקיבל את השבת ועד אחרי הקידוש. גם בשתיית תה או קפה אחרי קבלת שבת אסור לפני קידוש. החיוב לקדש על היין הוא מהתורה לפי הרמב"ם (הלכות שבת כ"ט, א').

איפה מומלץ להניח את נרות השבת?

השולחן ערוך (רס"ג, י') כותב שמצווה להניח את הנרות במקום הסעודה כדי שייהנו מאורם. המשנה ברורה (שם, כ"ד) מוסיף שאם יש חשש מילדים קטנים מותר להגביה את הנרות, כי שלום בית קודם. בזמננו נוהגים להניח על שולחן השבת או על מקום מוגבה ומוגן.

איך נקבע זמן כניסת שבת?

זמן כניסת השבת נקבע על פי שני גורמים - השקיעה האסטרונומית ומנהג המקום. בירושלים נוהגים להדליק 40 דקות לפני השקיעה לפי מנהג קדום שיש לו מקורות מתקופת הגאונים. בחיפה 30 דקות לפני השקיעה לפי פסיקת רבני העיר ובראשם הרב יוסף משאש זצ"ל. בשאר הערים 20 דקות לפני השקיעה כמנהג הבסיסי של תוספת שבת.

האם מותר לשחק במשחקי קופסה בשבת?

משחקי קופסה רגילים (שח-מט, מונופול, קטאן) מותרים בשבת לפי רוב הפוסקים, ובלבד שאין בהם כתיבה אסורה. הרב משה פיינשטיין זצ"ל באגרות משה (אורח חיים ד', ע"ה) התיר רוב משחקי הקופסה. יש שמחמירים בכל משחק שיש בו כתיבה או רישום נקודות.

האם מותר להתקלח בשבת?

הרחיצה במים חמים בשבת אסורה לפי השולחן ערוך (שכ"ו, א'), משום שזה היה דרך ההסקה בעבר. במים שחוממו מערב שבת מותר לשטוף רק פנים, ידיים ורגליים לפי המשנה ברורה (שם, ב'). במים פושרים או צוננים יש מחלוקת - הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביביע אומר (חלק ד', או"ח ל') התיר במים צוננים בקיץ במקום צורך.

האם מותר לתת מתנה בשבת?

השולחן ערוך (שו"ו, ה') אוסר מסחר ועסקאות בשבת, אבל מתנה ללא תמורה היא דין שונה. הרמ"א פוסק שמתנה מותרת רק אם יש בה צורך לכבוד השבת או לקיום מצווה. מתנה רגילה ללא קשר לשבת אסורה לפי רוב הפוסקים.

האם מותר לרכוב על אופניים בשבת?

רוב הפוסקים אוסרים רכיבה על אופניים בשבת מכמה סיבות - חשש לתיקון כלי (אם משהו יישבר), חשש למעביר ארבע אמות ברשות הרבים, וחשש מראית עין. הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביביע אומר (חלק ח', או"ח מ"ח) אסר רכיבה לבוגרים. לילדים קטנים שאינם מגיעים לרשות הרבים יש מקילים.

האם מותר לאכול לאחר כניסת השבת?

מרגע שקיבל את השבת אסור לאכול ולשתות לפני קידוש. השולחן ערוך (רע"א, ד') כולל גם איסור על שתיית מים. הקידוש חייב להיעשות במקום הסעודה - כלומר במקום שבו אוכלים אחר כך לחם.

מדוע זמני כניסת השבת משתנים מעיר לעיר בארץ?

השוני נובע משילוב של שני גורמים. הגורם הראשון הוא אסטרונומי - השקיעה משתנה בין ערים בהפרש של דקות. הגורם השני הוא מנהג מקומי - בירושלים מוסיפים 40 דקות לפני השקיעה, בחיפה 30 דקות, ובשאר הערים 20 דקות. מנהגים אלה התקבלו על ידי בתי הדין וגדולי הרבנים המקומיים בכל דור.

האם מותר לקבל את השבת לפני הזמן?

זוהי מצווה מהתורה להוסיף מחול על הקודש לפי הפסוק "מערב עד ערב תשבתו" (ויקרא כ"ג, ל"ב). השולחן ערוך (רס"א, ב') פוסק שאפשר לקבל שבת מפלג המנחה ואילך, שזה כשעה ורבע זמניות לפני סוף היום. מבחינה מעשית זה אומר כ-50-75 דקות לפני השקיעה.

עד מתי מותר להדליק נרות שבת?

השולחן ערוך (רס"ג, ד') פוסק שזמן הדלקת נרות הוא לפני שקיעת החמה. אישה שעדיין לא קיבלה שבת רשאית להדליק עד רגעי השקיעה ממש. אישה שכבר קיבלה שבת (אמרה "לכה דודי" או הוסיפה תוספת שבת) אינה רשאית להדליק יותר.

מהי יציאת שבת?

יציאת שבת היא הרגע ההלכתי שבו מסתיימת קדושת השבת ומותר לחזור לפעילות הרגילה. השולחן ערוך (רצ"ג, ב') קובע שזה נקבע לפי "צאת הכוכבים" - הופעת שלושה כוכבים בינוניים ברקיע. ברוב הערים בישראל מדובר בכ־18–30 דקות אחרי השקיעה.

מה ההבדל בין יציאת שבת לצאת הכוכבים?

צאת הכוכבים הוא המאורע האסטרונומי שלפיו נקבעת יציאת השבת - רגע הופעתם של שלושה כוכבים ברקיע. יציאת שבת הוא המושג ההלכתי המתאר את סיום השבת בפועל. לפי שיטת הגאונים והמשנה ברורה (רצ"ג, א') יציאת שבת חלה עם צאת הכוכבים הרגיל. לפי שיטת רבנו תם יציאת השבת מאוחרת יותר, 72 דקות אחרי השקיעה.

למה יציאת שבת משתנה מעיר לעיר?

זמן יציאת שבת תלוי בקו הרוחב בגובה מעל פני הים ובמיקום הגיאוגרפי של העיר ביחס לאופק. ערים מערביות יותר חוות שקיעה מאוחרת יותר וערים בהרים או בעמקים מציגות הבדלים נוספים. ההפרש בין ערים בישראל יכול להגיע ל-5-10 דקות.

איך מחשבים יציאת שבת לפי עיר?

החישוב מתבצע לפי מיקום השמש מתחת לאופק גובה העיר קו הרוחב שלה ומאפיינים גיאוגרפיים נוספים. שיטות החישוב המקובלות הן צאת הכוכבים הרגיל (18-20 דקות אחרי השקיעה לפי שיטת הגאונים), שיטת חזון איש (כ-50 דקות), ושיטת רבנו תם (כ-72 דקות). רוב הלוחות בישראל משתמשים בשיטת צאת הכוכבים הרגיל.

מהו זמן מוצאי שבת?

מוצאי שבת הוא הזמן שמתחיל עם יציאת השבת - צאת הכוכבים - ובו מותר לחזור לעשיית מלאכה. השולחן ערוך (רצ"ט, י') פוסק שאסור לעשות מלאכה לפני הבדלה אמיתית או לפחות אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול". זו גם תחילת השבוע החדש מבחינה הלכתית.

שאלות ותשובות בנושא שבת - דיני ספק וחירום

שכחתי להדליק נרות שבת - מה הדין?

אישה ששכחה להדליק נרות בשבת אחת, קנסו אותה חכמים שתדליק נר נוסף על הרגיל בכל שבת מכאן ואילך, כל ימי חייה. כך פוסק הרמ"א (אורח חיים רס"ג, א'). הטעם הוא כדי שתהיה זהירה יותר במצווה. אם שכחה כמה פעמים, מוסיפה נר אחד בלבד (לא נר על כל שכחה) לפי המשנה ברורה (שם, ז').

הדלקתי את הנרות והם כבו לפני כניסת השבת - צריך להדליק שוב?

אם הנרות כבו לפני השקיעה ועדיין לא קיבלה את השבת, מותר להדליק אותם שוב ללא ברכה נוספת. אם כבר קיבלה את השבת (אמרה "לכה דודי" או קיבלה תוספת שבת), אינה רשאית להדליק בעצמה. השולחן ערוך (רס"ג, י') דן בדין נר שכבה, ולכן נהוג להקפיד שהנרות יהיו יציבים ומוגנים מרוח.

אני נוסעת ואגיע ליעד אחרי כניסת השבת - איך נוהגים?

אסור להתחיל נסיעה בערב שבת אם קיים חשש שלא יגיעו ליעד לפני כניסת השבת. אם מדובר באישה הנוסעת למקום שבו תשהה בשבת, נוהגות להדליק נרות במקום שבו תסעודנה ותלונה, ולא במקום הנסיעה. בכל מקרה של ספק, יש להקדים ולהיערך כך שההדלקה תתבצע לפני השקיעה במקום היעד.

אני מתארחת בבית אחר בשבת - האם מדליקה נרות?

אורחת שיש לה חדר נפרד מדליקה נרות בברכה בחדרה. אורחת הישנה בחדר משותף או אוכלת עם המארחים - לפי המשנה ברורה (רס"ג, ל"ח) משתתפת בפרוטה בשמן של בעלת הבית ומדליקה נר אחד בברכה, או מכוונת לצאת בהדלקת המארחת. הספרדים נוהגים שאורחת אינה מברכת אם בעלת הבית כבר בירכה.

בחורה רווקה או אישה הגרה לבד - מדליקה בברכה?

כן. כל אישה (וכן גבר הגר לבד) חייבת בהדלקת נרות שבת בברכה, שכן המצווה מוטלת על כל בית ישראל. רווקה, גרושה או אלמנה מדליקה ומברכת ככל אישה. בחורה הגרה בפנימייה או בדירת סטודנטיות מדליקה בחדרה, ואם אין אפשרות בטיחותית - משתתפת בהדלקה המשותפת לפי הוראת המוסד.

איך שעון קיץ משפיע על זמני כניסת השבת?

זמני כניסת ויציאת השבת בלוחות מוצגים תמיד לפי השעון הנוהג באותה עת - שעון קיץ בקיץ ושעון חורף בחורף. השעה ההלכתית עצמה (היחס לשקיעה ולצאת הכוכבים) אינה משתנה; רק התצוגה על השעון זזה בשעה. לכן בעת מעבר שעון יש לוודא שמסתכלים בלוח המעודכן לאותו שבוע, כפי שמתעדכן בעמוד זה.

סדר יום השבת

ביום שישי לאחר כניסת השבת

• הדלקת נרות שבת
• קבלת שבת
• קידוש וסעודת ליל השבת
• עונג שבת

ביום שבת עצמו:

• תפילת שחרית של יום שבת
• קידוש
• סעודת יום השבת
• תפילת מנחה של שבת
• סעודה שלישית
• הבדלה
• סעודה רביעית

מצוות השבת

כחלק מייחוד יום השבת מיתר ימי השבוע ישנם שלושה אופני התקדשות המבדלים את השבת מחול - מעשה, דיבור ומחשבה. זאת במטרה לשחרר אותנו מכל מלאכה וצער ולהשרות תחושת חופש, הרמוניה וקדושה.

חמשת הלכות השבת מורכבות ושתי מצוות "עשה" ומשלוש מצוות "לא תעשה":

• לשבות בשביעי - לשבות מכל מלאכה ביום השבת
• שלא לעשות בו מלאכה
• שלא לענוש בשבת
• שלא לצאת חוץ לגבול בשבת
• לקדש היום בזכירה

המקורות ההלכתיים של זמני השבת והדלקת נרות

זמני כניסת ויציאת השבת ודיני הדלקת נרות מבוססים על מקורות הלכתיים מרכזיים. הנה המקורות העיקריים מהם נגזרות ההלכות והמנהגים:

מקורות מהתורה

• שמות כ', ח'-י' - "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" - מצוות זכירת השבת (הבסיס לקידוש והדלקת נרות)
• דברים ה', י"ב - "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" - מצוות שמירת השבת (הבסיס לאיסור מלאכות)
• ויקרא כ"ג, ל"ב - "מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ" - הבסיס למצוות "תוספת שבת" (להוסיף מחול על הקודש)

מקורות מהגמרא והמשנה

• תלמוד בבלי, שבת כג ע"ב - חיוב הדלקת נרות שבת ועדיפותה אפילו על קידוש
• תלמוד בבלי, שבת לד ע"א - דין ספק חשכה (זמן בין השמשות)
• תלמוד בבלי, שבת קיט ע"ב - הדלקת נרות שבת כסיבה לשלום בית
• משנה שבת ב', א'-ז' - הפרק העוסק בדיני הדלקת נרות שבת

מקורות מספרי הפוסקים

• שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רס"א - דיני זמן כניסת השבת ותוספת שבת
• שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רס"ג - דיני הדלקת נרות שבת והברכה
• שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רצ"ג - דיני יציאת השבת
• משנה ברורה, סימן רס"א - הביאור המקיף של החפץ חיים לדיני זמני השבת
• שולחן ערוך הרב, חאו"ח רס"א - פסיקת אדמו"ר הזקן (חב"ד)
• כף החיים, אורח חיים רס"א - פסיקת קהילות עדות המזרח

שיטות חישוב זמני יציאת השבת

שיטות חישוב צאת הכוכבים נחלקות לפי הפוסקים:

• שיטת הגאונים (צאת הכוכבים הרגיל) - 18-20 דקות אחרי השקיעה. השיטה המקובלת ברוב הלוחות בישראל.
• שיטת רבנו תם - 72 דקות אחרי השקיעה. נהוגה אצל חסידים, חב"ד וחלק מקהילות עדות המזרח.
• שיטת החזון איש - כ-50 דקות אחרי השקיעה (לפי מעלות שקיעה). נהוגה בקהילות ליטאיות.
• שיטת רבי עובדיה יוסף - כ-25-30 דקות אחרי השקיעה (זצ"ל הביא שיש להמתין יותר מצאת הכוכבים הרגיל)

זמני יציאת החג לפי השיטות השונות - ראש השנה תשפ״ז

רוב הלוחות בישראל מציינים את יציאת השבת לפי צאת הכוכבים הרגיל. קהילות המחמירות נוהגות להמתין עד שיטת החזון איש (כ-50 דקות אחרי השקיעה) או רבנו תם (72 דקות אחרי השקיעה). לפניכם הזמנים השבוע בערים המרכזיות:

הזמנים לשיטות המחמירות מחושבים כתוספת קבועה אחרי שקיעת החמה. קהילות שונות נוהגות בחישובים מעט שונים (לרבות דקות זמניות), ולכל שאלה מעשית יש לנהוג כמנהג המקום ולהתייעץ עם רב הקהילה.

תוספת שבת וקבלת שבת מוקדמת - הדינים הכלליים

נוסף על זמני הכניסה הנקובים בלוח, יש בהלכה מושג של "תוספת שבת" - הוספת זמן מהחול על הקודש לפני כניסת השבת. בסעיף זה מובאים עיקרי הדינים לפי מקורות ההלכה. הדברים מובאים לידיעה כללית בלבד, ובכל שאלה למעשה יש להתייעץ עם רב מוסמך.

מהי תוספת שבת?

לפי השולחן ערוך (אורח חיים רס"א), נהוג להוסיף זמן מהחול על הקודש - כלומר לקבל את השבת מעט לפני השקיעה ולא בדיוק בזמן. מקובל בקהילות רבות להקדים כ-20 דקות לפני השקיעה, ובחלק מהקהילות, בעיקר החסידיות והליטאיות, נהוג להקדים יותר. הזמן המדויק והמנהג משתנים בין הקהילות ובין הפוסקים.

מאימתי אפשר לקבל שבת מוקדם?

לפי הרמ"א (אורח חיים רס"א, ובמשנה ברורה שם), הרוצה להקדים ולקבל עליו את השבת רשאי לעשות כן מ"פלג המנחה" ואילך - זמן המוגדר כשעה ורבע (בשעות זמניות) לפני סוף היום. השולחן ערוך (רס"ג) מציין שאישה המדליקה נרות מקבלת בכך בדרך כלל את השבת, אלא אם כן התנתה במפורש שאינה מקבלת. בהגדרת "פלג המנחה" עצמו יש דעות שונות בין הפוסקים - יש המונים שעה ורבע לפני הלילה (צאת הכוכבים), ויש המונים שעה ורבע לפני השקיעה (משנה ברורה, סימן רס"ז).

מה הדין מרגע שקיבלו את השבת?

לפי השולחן ערוך (אורח חיים רס"א), מרגע שאדם קיבל עליו את השבת - גם אם השקיעה עדיין לא הגיעה - נאסר עליו במלאכה כדין שבת לכל דבר. לכן מי שמקדים לקבל שבת, נוהג בכל דיני השבת מאותו רגע, אף שעל פי השעון עדיין יום. בעניין זה יש פרטים ודקויות, ולמעשה יש להתייעץ עם רב.

בין השמשות - זמן הספק

"בין השמשות" הוא פרק הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, שבו קיים ספק אם הוא עדיין יום או כבר לילה. מפני הספק, נוהגים בו בחומרי שבת. לפי המשנה ברורה (סימן רס"א), משך הזמן הזה ואופן חישובו נתונים במחלוקת פוסקים, ולכן מקובל להחמיר ולסיים כל מלאכה לפני השקיעה ולא להיכנס לזמן הספק. גם כאן, ההכרעה למעשה מסורה לרב.

הסברים על מנהגים מקומיים

ההבדלים בזמני הדלקת נרות בין הערים מבוססים על מנהגים מקומיים שהשתרשו לאורך הדורות:

• מנהג ירושלים (40 דקות לפני השקיעה) - מבוסס על מנהג קדום מתקופת הגאונים, כדי להוסיף תוספת משמעותית מחול על הקודש בעיר הקודש
• מנהג חיפה (30 דקות לפני השקיעה) - בעקבות פסיקת הרב יוסף משאש זצ"ל, רב חיפה
• מנהג שאר ערי ישראל (20 דקות לפני השקיעה) - הזמן המינימלי של תוספת שבת לפי רוב הפוסקים
• מנהג פתח תקווה ובני ברק - יש המקפידים על 25 דקות לפני השקיעה בעקבות פסיקת רבני העיר

כמה דקות לפני השקיעה מדליקים נרות שבת? ברוב ערי ישראל מדליקים נרות שבת 18-20 דקות לפני שקיעת החמה, כמופיע ברוב הלוחות. בירושלים נהוג להקדים 40 דקות לפני השקיעה, באזור חיפה 30 דקות, ובחלק מהערים החרדיות כ-22 עד 27 דקות. ההקדמה מקיימת את מצוות תוספת שבת - הוספה מהחול על הקודש.

מתכון לחלת שבת

• חשוב מאוד לנפות את הקמח (ולא מטעמי כשרות, זו פרקטיקה) ולא לשכוח את המלח. בצק ללא מלח מתקבל תפל ובלתי אכיל (מלח חשוב גם למאפים מתוקים).
• אפשר גם ללוש את הבצק 10 דקות בידיים (זמן הלישה חשוב בשביל שהגלוטן בבצק יבנה רשת יציבה ושהבצק יהיה מוכן לתפוח).
• והכי הכי חשוב: מוציאים את החלות ולא מעיזים לבצוע או לחתוך אותן לפני שהן מתקררות (פתיחת מאפה חם מהתנור הורסת אותו ומותירה אותו בצקי מבפנים. אם אוהבים לאכול חלה כשהיא חמה, פשוט מחממים אותה לפני האכילה).

המצרכים (3 מנות):

• 1 ק״ג קמח מנופה
• רבע כוס (50 גרם) סוכר
• רבע כוס (60 מ"ל) שמן
• 1 כף שמרים יבשים
• 1 כף מלח
• 2 וחצי כוסות (600 מ"ל) מים

לציפוי:

• ביצה טרופה
• קורט מלח
• קורט סוכר
• זרעי שומשום

אופן ההכנה:

1. מערבבים את כל החומרים מלבד המים כדקה (עד לאיחוד) במיקסר עם וו לישה.
2. יוצקים פנימה את המים ולשים במהירות בינונית כ-6-7 דקות, עד לקבלת כדור בצק.
3. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומעליו מניחים מגבת. מתפיחים כ-45 דקות ובודקים את המצב - אם הבצק הכפיל את נפחו ממשיכים, אם לא, נותנים לו עוד רבע שעה.
4. כשהבצק מכפיל את נפחו מחלקים אותו ל-3 חלקים שווים. חוצים כל חלק לשניים, כך שמתקבלים 6 חלקים שווים.
5. קולעים או מעצבים את החלה: יוצרים שני גלילים מאורכים ומניחים בצורת צלב אחד על גבי השני. מתחילים להצליב את הגלילים משני הכיוונים כך שהחלה נקלעת לגובה ואז משכיבים אותה. אפשרות נוספת: חותכים כל גליל ל-4, יוצרים כדורים ומסדרים אותם בצורת כתר. חוזרים על הפעולה פעמיים נוספות, עם שאר הבצק.
6. מתפיחים, מברישים ואופים: מכסים את החלות המעוצבות במגבת ומתפיחים כחצי שעה או עד שהנפח כמעט מכפיל את עצמו והחלות מתעגלות יפה. במקביל מחממים תנור ל-220 מעלות (או 200 בטורבו).
7. מברישים את החלות בביצה טרופה עם מלח וסוכר, מפזרים שומשום ואופים 25 דקות, או עד שהחלות אפויות וזהובות יפה. מצננים לחלוטין ומגישים.

איך מדליקים נרות שבת – מדריך שלב אחר שלב

1. בדיקת זמן ההדלקה: מדליקים לפני כניסת השבת - בירושלים כ-40 דקות לפני השקיעה, בחיפה כ-30 דקות, ובשאר הערים כ-20 דקות לפני השקיעה.
2. הכנת הנרות: מניחים לפחות שני נרות במעמד יציב, על שולחן השבת או במקום מוגבה אם יש ילדים קטנים בבית.
3. הדלקת הנרות: מדליקים את הנרות בנחת לפני אמירת הברכה.
4. כיסוי עיניים: מכסים את העיניים בכפות הידיים, כדי לא ליהנות מאור הנרות לפני הברכה.
5. אמירת הברכה: אומרים בקול: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת".
6. תפילה אישית: מסירים את הידיים ומתבוננים באור הנרות. רגע זה נחשב לעת רצון מיוחדת - נשים רבות מוסיפות תפילה אישית לבריאות, פרנסה ושלום בית.

הידעתם? בגלל מחלוקת במשמעות ההלכתית של מועד "צאת הכוכבים", יש מי שנוהגים למשוך ולהאריך את השבת ולהוציא אותה בשעה מאוחרת יותר. השעה המאוחרת יותר מהשעה הנקובה בדרך כלל, נובעת מחישוב זמנים אחר אותו קבע רבי יעקב בן מאיר, הקרוי גם 'רבנו תם' וכונן את המושג "זמן רבינו תם" שמתייחס למצוות ולהלכות הקשורות לסוף היום ולתחילת הלילה. נוסח ברכת הדלקת נרות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת". יש שמוסיפים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקיי ואלוקי אבותיי שתחונן אותי ואת אישי (ואת בני ואת אבי ואת אמי) ואת כל קרובי, ותיתן לנו ולכל ישראל חיים טובים וארוכים, ותזכרנו בזיכרון טובה וברכה, ותפקדנו בפקודת ישועה ורחמים, ותברכנו ברכות גדולות, ותשלים ביתנו, ותשכן שכינתך בינינו, וזכנו לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה', יראי אלוקים, אנשי אמת, זרע קדש, בה' דבקים, ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים, ובכל מלאכת עבודת הבורא. אנא שמע את תחינתי בעת הזאת, בזכות שרה ורבקה ורחל ולאה אמותינו. האר נרנו שלא יכבה לעולם ועד, והאר פניך ונושעה, אמן".

מדוע מדליקים נרות שבת?

הדלקת נרות שבת היא מנהג עתיק ימים, המלווה את עם ישראל כבר אלפי שנים. למרות שהסיבה המקורית הייתה פונקציונלית - להאיר את הבית בימים שבהם האור היחיד היה אש - המסורת רוויה במשמעויות רבות ועמוקות.

ראשית, הנרות מסמלים את השלווה והאחדות המשפחתית. בעבר, החשכה עלולה הייתה לגרום לבלבול, התנגשויות ואי-נוחות בתוך הבית. האור הנעים של הנרות הדליק לא רק את החלל הפיזי, אלא גם את לבבות בני המשפחה באהבה ואחווה.

נוסף על כך, נרות השבת מכבדים את קדושת היום ומעניקים לו תחושה של חגיגיות וענג. האור הזוהר מוסיף יופי ומשדרג את חווית הסעודות והמנוחה. בנוסף, הנרות קשורים לתיקון חטאה של חוה הראשונה שכיבתה את "נרו של עולם".

יש הרואים בנרות סמל לנשמה הנוספת שאדם מקבל בשבת, בהתאם לפסוק "נר ה' נשמת אדם". בנוסף, חכמים טוענים כי לכל מצווה ישנן סיבות רוחניות נסתרות שאינן ידועות לנו לחלוטין.

לבסוף, הדלקת הנרות מביאה לבית הארה רוחנית מיוחדת, מלבד האור הפיזי, ומחברת אותנו לשורשים העמוקים של מסורת ישראל.

חשיבות המצווה

חכמינו הדגישו את מרכזיותה של מצוות הדלקת הנרות עד כדי כך שקבעו: אדם הנדרש לבחור בין רכישת יין לקידוש או נרות שבת, עדיף שיבחר בנרות. יתרה מזאת, אדם שאין ביכולתו הכלכלית, מונחה לבקש עזרה מאחרים כדי לקיים מצווה זו.

שורשי המסורת

מקור המצווה נעוץ בדברי חכמים, והיא מעוגנת במסכת שבת. המשנה מקדישה פרק שלם לנושא, ומדגישה את חובת התזכורת לבני הבית להדליק נרות טרם כניסת השבת.

משמעות הדלקת הנרות

למצווה זו שלושה טעמים מרכזיים:

1. כבוד השבת - הארת הבית מהווה ביטוי מוחשי לכבוד השבת, כנאמר "וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד"
2. עונג שבת - האור תורם לאווירה חגיגית ומענגת, המעצימה את חווית השבת
3. שלום בית - התאורה מונעת מכשולים ומתחים, ותורמת לאווירה משפחתית נעימה.

הדלקת נרות שבת בעידן המודרני

למרות קיומה של תאורה חשמלית, הדלקת נרות השבת המסורתית נשמרת בקפידה. האור החם והטבעי של הנרות מעניק ממד רוחני ייחודי שאינו ניתן להחלפה באור מלאכותי.

סגולות וברכות

רגע הדלקת הנרות נחשב לעת רצון מיוחדת, ומסורת ישראל מייחסת לו סגולות מיוחדות:

1. זכות לבנים תלמידי חכמים
2. הזדמנות לתפילה אישית
3. קירוב הגאולה

נשים רבות מנצלות רגע קדוש זה לתפילה מעומק הלב, אם בנוסח קבוע ואם בתפילה אישית, מתוך אמונה בכוחה המיוחד של שעה זו.

נוסח ברכת הדלקת נרות שבת:

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת". יש שמוסיפים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקיי ואלוקי אבותיי שתחונן אותי ואת אישי (ואת בני ואת אבי ואת אמי) ואת כל קרובי, ותיתן לנו ולכל ישראל חיים טובים וארוכים, ותזכרנו בזיכרון טובה וברכה, ותפקדנו בפקודת ישועה ורחמים, ותברכנו ברכות גדולות, ותשלים ביתנו, ותשכן שכינתך בינינו, וזכנו לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה', יראי אלוקים, אנשי אמת, זרע קדש, בה' דבקים, ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים, ובכל מלאכת עבודת הבורא. אנא שמע את תחינתי בעת הזאת, בזכות שרה ורבקה ורחל ולאה אמותינו. האר נרנו שלא יכבה לעולם ועד, והאר פניך ונושעה, אמן".

ברכות ותפילות לערב שבת

סדר מסורתי של תפילות ושירים שנהוג לומר בין הדלקת הנרות לקידוש, מליל שבת ועד לסעודה הראשונה.

שלום עליכם

שיר שנהוג לשיר עם החזרה מבית הכנסת בליל שבת, לקבלת פני מלאכי השרת המלווים את האדם הביתה. השיר נאמר שלוש פעמים, כשבכל פעם משנים את הפנייה: בואכם לשלום, ברכוני לשלום, צאתכם לשלום.

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן,
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן,
מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

ברכת הבנים

נהוג בלילי שבת וחג שהאב והאם מברכים את ילדיהם, לפני קידוש או לאחריו, מנהג עתיק שמקורו בברכת יעקב לבני יוסף ובברכת הכוהנים.

לבנים: יְשִׂמְךָ אֱלוֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה.
לבנות: יְשִׂמֵךְ אֱלוֹהִים כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה.
ולסיום: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

אשת חיל

פרק כ"א ממשלי שלמה (פרק ל"א), 22 פסוקים על פי סדר הא"ב, שנהוג לשיר לאישה לפני סעודת ליל שבת. הפרק הוא דברי שבח לאישה היהודייה, ומסורת רבה רואה בו גם רמז לכבוד השכינה ולתורה.

אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ, וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר.
גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ.

קידוש ליל שבת

הקידוש הוא הברכה שבה מקדשים את השבת על כוס יין, לפני סעודת ליל שבת. נוסח הקידוש כולל ארבעה חלקים: ויכולו (פסוקי בריאת העולם בשבת השביעית), ברכת בורא פרי הגפן, ברכת קדושת היום, ובסיום ברכת המוציא על שתי החלות.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם...
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ...

יציאת שבת - מדריך מקיף

מה זו הבדלה ומתי עושים אותה? הבדלה היא הטקס המסיים את השבת ומבדיל בין קודש לחול, על כוס יין, בשמים ונר. את ההבדלה עורכים במוצאי שבת, מיד לאחר צאת הכוכבים - הזמן המופיע בלוחות כ"יציאת שבת". השנה, מכיוון שראש השנה חל בשבת והחג נמשך אל תוך יום ראשון, אין הבדלה במוצאי שבת. ההבדלה נאמרת רק במוצאי החג, ביום ראשון 13 בספטמבר 2026: בתל אביב בשעה 19:26, בירושלים 19:24, בחיפה 19:26 ובבאר שבע 19:26.

מי שלא הבדיל במוצאי שבת רשאי להשלים ולהבדיל על הכוס עד סוף יום שלישי, אך ללא ברכות הנר והבשמים.

יציאת שבת, או צאת השבת, היא הרגע שבו מסתיימת קדושת היום ומתחיל מוצאי שבת. לפי ההלכה, הזמן המדויק נקבע כאשר נראים בשמים שלושה כוכבים קטנים – סימן לכך שהלילה ירד לחלוטין. ברוב המקומות בישראל, יציאת שבת מתרחשת כ־20–30 דקות אחרי השקיעה, אך יש הבדלים בין ערים: בתל־אביב הזמן מעט מאוחר יותר מאשר בירושלים, ובחיפה היא מתרחשת כמה דקות אחרי המרכז.
מיד לאחר יציאת השבת נוהגים לערוך את טקס ההבדלה: כוס יין, בשמים ונר, המהווה סמל למעבר בין השבת לשגרת השבוע. מנהג זה נושא משמעות דתית וחברתית עמוקה, והוא שונה מקהילה לקהילה.

כדי לדעת את זמן יציאת השבת המדויק בעירכם, מומלץ להיעזר בלוח זמנים הלכתי המתעדכן לפי שעון קיץ וחורף.

מהי יציאת שבת וכיצד נקבע זמנה?

יציאת שבת מציינת את סיום יום השבת והמעבר לימי החול. זמן יציאת השבת נקבע לפי "צאת הכוכבים" - כאשר נראים שלושה כוכבים בינוניים ברקיע. ישנן מספר שיטות לחישוב זמן יציאת השבת:

1. צאת הכוכבים הרגיל - 18-20 דקות לאחר שקיעת החמה (משתנה לפי אזור גיאוגרפי)
2. זמן רבנו תם - כ-72 דקות לאחר השקיעה
3. שיטת החזון איש - כ-50 דקות לאחר השקיעה
   
   

רוב הקהילות והלוחות בישראל מציינים את זמן צאת השבת לפי שיטת צאת הכוכבים הרגיל, אך ישנן קהילות המחמירות ונוהגות לפי זמן רבנו תם או שיטות אחרות.

מדוע זמני יציאת השבת שונים בין הערים?

בדומה לזמני כניסת השבת, גם זמני יציאת השבת משתנים בין ערים שונות בישראל. הסיבות לכך הן:

1. הבדלים גיאוגרפיים: מיקום העיר משפיע על זמן השקיעה - ערים מערביות יותר יחוו שקיעה מאוחרת יותר
2. טופוגרפיה: ערים הממוקמות בהרים או בעמקים יחוו שקיעה בזמנים שונים
3. מנהגים מקומיים: בערים מסוימות נוהגים להוסיף זמן נוסף מעבר לצאת הכוכבים הרגיל

השוני בזמנים בין הערים יכול להגיע לכ-5-10 דקות, כפי שניתן לראות בטבלאות זמני השבת השבועיות.

הבדלה - הטקס המסיים את השבת

עם יציאת השבת, מצווה לערוך הבדלה - טקס המסמל את ההבדלה בין קודש לחול. ההבדלה כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים המסומנים בראשי התיבות "יבנה":

• י - יין: מברכים "בורא פרי הגפן" על כוס יין או מיץ ענבים
• ב - בשמים: מברכים "בורא מיני בשמים" ומריחים בשמים לנחם את הנפש על עזיבת הנשמה היתרה
• נ - נר: מברכים "בורא מאורי האש" על נר הבדלה (נר שיש לו לפחות שתי פתילות)
• ה - הבדלה: ברכת "המבדיל בין קודש לחול"

נהוג להדר בכוס יין גדולה, להשתמש בבשמים מיוחדים (כגון הדסים, קינמון או ציפורן), ולהדליק נר מיוחד בעל מספר פתילות או שתי נרות שמחברים את להבותיהם.

נוסח ברכת ההבדלה

להלן נוסח ההבדלה המלא:

הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד, כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה. ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. לה' הישועה על עמך ברכתך סלה. ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה. ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך. ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו. ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. כן תהיה לנו. כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא.

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא מיני בשמים.

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא מאורי האש.

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול.

מתי מותר להתחיל במלאכות לאחר השבת?

עם יציאת השבת, מותר לחזור ולעשות את כל המלאכות שהיו אסורות במהלך השבת. עם זאת, ישנה חשיבות להבדיל בין קודש לחול לפני עשיית מלאכות:

1. למי שאינו עורך הבדלה מלאה - די באמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" כדי להתיר עשיית מלאכות
2. מי שאינו אומר כלל את נוסח ההבדלה - מותר בעשיית מלאכות מיד עם צאת השבת, אך מצווה מן המובחר להבדיל תחילה

ההלכה קובעת שאין לעשות מלאכות עד לאמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" או עד לעריכת הבדלה מלאה.

מנהגים מיוחדים במוצאי שבת

במוצאי שבת ישנם מספר מנהגים ייחודיים ומסורות מיוחדות:

1. סעודת "מלווה מלכה"

סעודה רביעית הנערכת במוצאי שבת ללוות את השבת ביציאתה. יש הנוהגים לאכול מאכלים חמים ולשיר זמירות מיוחדות. מסורת זו מקורה באמירה שיש ללוות את השבת בצאתה כפי שמלווים מלך או מלכה חשובים.

2. שירת "אליהו הנביא"

במוצאי שבת נהוג לשיר "אליהו הנביא" ולספר על בואו של משיח. על פי המסורת, אליהו הנביא יבשר על הגאולה, ומוצאי שבת נחשב לזמן מסוגל לגאולה.

3. מנהגי ההבדלה המיוחדים

1. שפיכת יין - נוהגים לשפוך מעט מהיין של ההבדלה לסימן ברכה ושפע
2. כיבוי הנר ביין - נהוג לכבות את נר ההבדלה בשאריות היין שנשפכו לצלחת
3. טבילת האצבעות ביין - יש הנוהגים לטבול אצבעותיהם ביין השפוך ולהעבירן על העיניים או כיסי הבגדים לסימן ברכה

4. אמירת "ויתן לך"

רבים נוהגים לומר את פסוקי "ויתן לך" לאחר הבדלה - אוסף פסוקי ברכה מהתנ"ך המבקשים שפע, ברכה והצלחה לשבוע החדש.

5. הבשמים וסגולותיהם

השימוש בבשמים במוצאי שבת אינו רק חלק מטקס ההבדלה, אלא גם בעל משמעויות וסגולות:

1. מנחם על עזיבת הנשמה היתרה שניתנה בשבת
2. מרומם את הנפש לקראת השבוע החדש
3. מסמל את הריח הטוב שיש להוציא מהשבת אל ימי החול

זמן רבנו תם - למחמירים ביציאת שבת

רבים שואלים על "זמן רבנו תם" המוזכר לעיתים בלוחות השנה. זהו זמן יציאת שבת מאוחר יותר, שנקבע על פי שיטתו של רבי יעקב בן מאיר (רבנו תם), נכדו של רש"י, שחי במאה ה-12.

לפי שיטה זו, השקיעה שאנו רואים אינה סוף היום ההלכתי, אלא רק תחילת תהליך השקיעה. רבנו תם סבר שיש להוסיף 72 דקות נוספות אחרי השקיעה הנראית עד לסיום השבת.

יש קהילות וחסידויות שמחמירות ונוהגות לפי זמן רבנו תם תמיד, וישנם רבים שנוהגים להימנע ממלאכות מסוימות (כגון נסיעה) עד לזמן רבנו תם, אך מתירים מלאכות קלות אחרי צאת הכוכבים הרגיל.

הבדלי עדות ומנהגים בזמני כניסת ויציאת השבת

למרות שזמני השבת מחושבים בכל מקום לפי השקיעה והמיקום הגאוגרפי, המסורת היהודית מגלה פסיפס של מנהגים שונים בין עדות ישראל - בעיקר סביב זמן יציאת השבת וההכרעה מהו "צאת הכוכבים". כל עדה אימצה שיטות חישוב ודגשים משלה, המעוגנים בפסיקת גדוליה. להלן עיקרי ההבדלים והמקורות שלהם.

מנהג ירושלים והמקומות הקדושים

בכניסת השבת, ההבדל המרכזי אינו בין עדות אלא בין מקומות: בירושלים נהוג להדליק נרות כ-40 דקות לפני השקיעה, בחיפה כ-30 דקות, וברוב הערים כ-20 דקות. מנהג ההקדמה בירושלים מקובל על כלל העדות החיות בה, אשכנזים וספרדים כאחד, והוא מבוסס על מסורת קדומה של הקהילות בעיר.

מנהג הספרדים ופסקי מרן הרב עובדיה יוסף

בני עדות הספרדים נוהגים על פי פסיקת מרן השולחן ערוך (אורח חיים, סימנים רס"א ורצ"ג), שהוא הפוסק המרכזי לבני ספרד. בדורנו, פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (בספריו "יביע אומר", "חזון עובדיה - שבת" ובסדרת "ילקוט יוסף") הם הבסיס המעשי לרוב הקהילות הספרדיות בארץ. לעניין יציאת השבת, דרכו של הרב עובדיה היא להמתין לצאת הכוכבים בוודאות לפני עשיית מלאכה, ולכל שאלה מעשית יש לעיין בלוח הנוהג בקהילה.

שיטת אור החיים הקדוש - דקות זמניות

יש הנוהגים לחשב את צאת השבת לפי דקות זמניות ולא לפי תוספת קבועה - כלומר יחידות זמן המשתנות לאורך השנה בהתאם לאורך היום. שיטה זו מיוחסת לדברי רבי חיים בן עטר, ה"אור החיים הקדוש", ומבטאת הקפדה יתרה: בקיץ, כשהיום ארוך, התוספת בפועל גדולה יותר מאשר בחורף.

מנהג רבנו תם - חסידים, חב"ד ועדות המזרח

שיטת רבנו תם (רבי יעקב בן מאיר, מבעלי התוספות) קובעת שיציאת השבת חלה כ-72 דקות אחרי השקיעה הנראית. שיטה זו נהוגה בקרב חסידים, קהילות חב"ד וחלק מקהילות עדות המזרח, ויש המקפידים עליה במיוחד לעניין מלאכות מהתורה. (הזמנים המעשיים לכל עיר מופיעים בטבלת השיטות שבעמוד זה.)

מנהג הליטאים - שיטת החזון איש

בקהילות הליטאיות רבים נוהגים על פי שיטת החזון איש (רבי אברהם ישעיהו קרליץ), המחמירה ביציאת השבת מעבר לצאת הכוכבים הרגיל (כ-50 דקות אחרי השקיעה לפי החישוב המקובל בשמה).

מנהג תימן

קהילות יהדות תימן (בלדי ושאמי) שמרו במשך דורות על חישוב אסטרונומי מקומי מדויק של זמני היום, לעיתים תוך תצפית ישירה בשקיעה ובכוכבים, ונוטות להקפדה בזמן צאת השבת בהתאם למסורת אבותיהן.

למעשה: זמני יציאת השבת הנקובים בטבלאות עמוד זה מחושבים לפי שיטת צאת הכוכבים הרגיל, המקובלת ברוב הלוחות בישראל. בן כל עדה ינהג כמנהג אבותיו וכהוראת רב קהילתו, ולכל שאלה הלכתית מעשית - מומלץ להתייעץ עם רב מוסמך.

"שבוע טוב" - המעבר משבת לשגרה

המעבר משבת לימות החול הוא הזדמנות להתחדשות. רבים נוהגים לברך זה את זה ב"שבוע טוב" במוצאי שבת, בתקווה שברכת השבת תשפיע על השבוע כולו.

מסורת ישראל מלמדת שברכת השבת מתפשטת לימי השבוע, ואדם שזכה לשמור שבת כהלכתה, יזכה לשבוע של שפע וברכה.

יציאת השבת היא לא רק סיום טכני של יום המנוחה, אלא מעבר מהותי מקודש לחול, המלווה בטקסים ומנהגים המסייעים לנו לשמר משהו מקדושת השבת גם בימי המעשה. ההבדלה וסעודת מלווה מלכה מסמלות את רצוננו להמשיך ולהיות מושפעים מאווירת השבת גם בשבוע החדש העומד בפתח.

מילון מונחי הלכה לכניסת ויציאת השבת

הבנה של המונחים ההלכתיים העיקריים תעזור לכם לקרוא נכון לוחות זמני שבת ולהבין את המנהגים השונים:

זמנים הלכתיים

פלג המנחה - זמן הקדום ביותר שניתן לקבל בו שבת מבעוד יום. חישובו הוא שעה ורבע זמניות לפני סוף היום ההלכתי. בקיץ הוא חל בסביבות 17:30-18:00 ובחורף בסביבות 15:30-16:00.

שקיעת החמה - הרגע שבו השמש יורדת מתחת לאופק הנראה. זהו הרגע הקובע לתחילת השבת מבחינה הלכתית במובן הבסיסי, אך נוהגים להקדים ולהוסיף תוספת שבת.

צאת הכוכבים - הרגע שבו רואים שלושה כוכבים בינוניים ברקיע. זמן זה קובע את יציאת השבת. צאת הכוכבים הרגיל הוא כ-18-20 דקות אחרי השקיעה.

בין השמשות - פרק הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, שמעמדו ההלכתי הוא ספק - ספק יום ספק לילה. בזמן זה החמירו חכמים על כניסת השבת ועל יציאתה.

תוספת שבת - מצווה להוסיף מחול על הקודש, כלומר להתחיל את השבת לפני שקיעת החמה ולסיים אותה אחרי צאת הכוכבים. מקור המצווה הוא בויקרא כ"ג, ל"ב.

זמן רבנו תם - שיטת חישוב מאוחרת ליציאת השבת, על פי שיטת רבי יעקב בן מאיר (רבנו תם), נכדו של רש"י. לפי שיטה זו יציאת השבת חלה 72 דקות אחרי השקיעה הנראית.

שעות זמניות - חלוקת היום ההלכתי ל-12 שעות שוות, בין הנץ החמה לשקיעה. שעה זמנית בקיץ ארוכה משעת שעון רגילה ובחורף קצרה ממנה.

מצוות ודינים

הדלקת נרות - מצווה דרבנן (מדברי חכמים) להדליק שני נרות לפני כניסת השבת. המצווה מוטלת על האישה, ובהיעדרה - על האיש.

קבלת שבת - הסדר הקבוע של פיוטים ומזמורים בערב שבת, שתוקן בצפת על ידי תלמידי האר"י הקדוש. כולל את הפיוט "לכה דודי" ופרקי תהילים.

קידוש - הברכה הנאמרת על כוס יין לפני סעודת שבת, המקדשת את היום מן התורה. נוסח הקידוש כולל "ויכולו", ברכת הגפן וברכת קדושת היום.

הבדלה - הטקס המסיים את השבת, הכולל ברכות על יין, בשמים, נר וברכת המבדיל בין קודש לחול. המקור הוא בגמרא ברכות לג ע"א.

מלאכה - בהקשר ההלכתי, אחת מ-39 המלאכות האסורות בשבת (אבות מלאכה), כפי שהן מפורטות במשנה שבת ז', ב'.

תחומין - גבול ההליכה המותר בשבת, 2000 אמה (כ-960 מטר) מהעיר. מי שיצא מתחומי העיר אסור עליו לחזור עד מוצאי שבת.

מונחים תפילתיים

נשמה יתרה - על פי המסורת, בכניסת השבת אדם מקבל נשמה נוספת מעולמות עליונים, ובמוצאי השבת היא נפרדת ממנו. זו הסיבה שמברכים על בשמים בהבדלה - לנחם על אובדן הנשמה היתרה.

מלווה מלכה - הסעודה הרביעית, הנערכת במוצאי שבת ללוות את "המלכה" (השבת) ביציאתה. המקור הוא בגמרא שבת קיט ע"ב.

סעודה שלישית - הסעודה האחרונה של השבת, הנערכת בין מנחה לערבית. נחשבת לסעודה רוחנית במיוחד ויש שמקפידים לאכול בה לחם.

לחם משנה - שתי כיכרות שלמות שמברכים עליהן המוציא בסעודות שבת ויום טוב, זכר למן שירד במדבר בכמות כפולה ביום שישי.

זמנים הלכתיים

רוצים לדעת מתי עלות השחר ומתי זמן ציצית ותפילין בעיר מגוריכם? במאקו תמצאו את זמני היום ההלכתיים עבור ערי ישראל השונות. פשוט בחרו במערכת את עיר מגוריכם וצפו ברשימת הזמנים המקובלים באזור.

>> לוח זמני היום

איזה מתכונים כדאי להכין בשבת הקרובה?

אנו מזמינים אתכם להיכנס למתחם מתכוני השבת שלנו ולהתעדכן במגוון רחב של סוגי תבשילים, מנות ראשונות, עיקריות וקינוחים, המתאימים בדיוק למזג האוויר ולאווירה של השבת הקרובה

>> ארוחת שבת

באיזו מסעדה כדאי לבקר בשבת הקרובה?

מחפשים מסעדה מעולה לבקר בה בסוף השבוע? היכנסו לפינת האוכל של מבקר המסעדות ניר מאולבוגט במאקו וגלו את מיטב המסעדות בכל רחבי הארץ.

>> פינת אוכל

עדכוני חדשות בזמן אמת - גם בסוף השבוע

רוצים להתעדכן בחדשות הכי חמות גם בסוף השבוע? הצטרפו ללמעלה ממיליון גולשים שכבר הורידו את V1 - אפליקציית סרטוני חדשות קצרים מבית שידורי קשת.

>> V1

איזו מוזיקה לשמוע בשבת הקרובה?

אנו מזמינים אתכם להיכנס למצעד המוזיקה השבועי של מאקו ולהתעדכן בכל להיטי השבוע החולף במצעד הישראלי ובמצעד הבינלאומי. כמו כן תוכלו להאזין לרשימת הטופ -100 שעשו את השבוע (ישראלי ולועזי כאחד) ישירות מהספוטיפיי.

>> היטליסט - המצעד השבועי של ישראל

מה לקרוא בשבת הקרובה?

התעדכנו בכל הסיפורים החמים במגוון עולמות תוכן שונים החל ממתכונים מומלצים לשבת הקרובה, דרך אופנה, טורי דעה ועד לכתבות עומק עם האישים המעניינים ביותר בישראל.

>> למגזין סוף השבוע של מאקו

לאיזה פודקאסט להאזין בשבת הקרובה?

אנו מזמינים אתכם להאזין למגוון הפודקאסטים הפופולאריים מבית מאקו כגון: בזמן שעבדתם עם דרור גלוברמן ודני פלד, Wako הפודקאסט, אחד ביום עם אלעד שמחיוף ועוד.

>> למתחם הפודקאסטים שלנו

מה לראות בטלוויזיה בשבת הקרובה

רוצים לעשות בינג' על סדרה ולא יודעים איזו סדרה לבחור? מחכים להשלים את כל פרקי השבוע של אחת מתוכניות קשת? היכנסו למתחם "מה רואים היום" כדי למצוא סדרות ראויות לבינג' בהתאמה אישית ול-12+ בכדי לבצע השלמות צפייה של תכני קשת השונים.

טיול לשבת - חג ראש השנה 11-13/09/2026

רוצים לנסוע לטיול בשבת הקרובה ולא יודעים לאן? אנו במאקו שמחים להציג את פינת טיול לשבת: כל המקומות ששווה לבקר בהם בעת הזו:

נווה צדק

תוואי הליכה אורבני של מספר קילומטרים במרכז הארץ מחבר בין פארק המסילה, הסמטאות ההיסטוריות של נווה צדק ואזור שוק הפשפשים ביפו. המסלול הרגלי כולל מוקדי תרבות כמו מוזיאון נחום גוטמן לאומנות ומרכז סוזן דלל, לצד סיורים קולינריים, מתחמי אומנות רחוב ואפשרויות לינה במלונות בוטיק.

נחל צלמון

פרויקט התשתית "המוביל ההפוך" החזיר את המים לנחל צלמון והפך את המסלול הגלילי ליעד מושלם לימים החמים. הטיול הקליל, באורך של כקילומטר וחצי לכל כיוון, מציע הליכה מוצלת לצד בריכות צוננות, בוסתנים ושרידי 14 טחנות קמח עתיקות. בדרך ניתן לעצור במסעדות של ראמה ובמבשלה המקומית בקיבוץ מורן.

>> למסלולי הטיול המלאים

תחזית אסטרולוגית לשבוע הקרוב -06-12/09/2026

מזל בתולה - תחזית שבועית:

ראשון עד שלישי: בעיות שקשורות למישהו במשפחה המורחבת יעלו על הפרק ויחייבו קבלת החלטה. היזהרו מהוצאות כספיות מיותרות למרות שהן נראות לכם חיוניות בשלב זה. עם כל הכבוד לחוש השיפוט שלכם, כדאי לבחון דברים מקרוב עוד לפני שמתחייבים לטווח הרחוק. הרקיע מעודד אתכם לשקול מחדש קשרים שכבר מיצו את עצמם. יחד עם זה, אל תניחו להרפתקנים להאמין שהם נמצאים במקום הנכון.רביעי עד שבת: כדאי שתקשיבו לעצה של חבר שיפגיש אתכם עם אנשים חדשים באירוע חגיגי. מה שנראה לאנשים מבחוץ כשמרנות ואיפוק מיותרים, גורם לכם לעיתים להפסיד חוויות נפלאות שאתם כמהים אליהן בסתר ליבכם. גלו כנות כלפי עצמכם וגם כלפי אחרים ורק תרוויחו. מצב הרוח משתפר במידה ניכרת אחרי שאתם מצליחים לשבור את הכלים. מצב הנדמה כאשלייתי והזוי, עשוי להיות הפתרון לכל בעיותיכם.

מזל מאזניים - תחזית שבועית:

ראשון עד שלישי: אתם נקלעים למחשבות בנוגע לשינוי בקריירה או במקום העבודה. שטף הדיבור שלכם עלול להגיע גם לאנשים לא רצויים. היזהרו מטיפוסים כפייתיים. לעומת המתח בעבודה, האווירה בבית ממש טובה. יש לכם נחת מן היקרים לליבכם. אל תהססו לספר להם את זה. הם זקוקים למילה טובה. הרקיע מעודד אתכם לראות את הדברים ב – 'גדול' משום שזו דרך נפלאה לשפר את איכות חייכם.רביעי עד שבת: קושי בתקשורת גורם ללא מעט אי הבנות. אתם מתוסכלים אך מצליחים להתאושש ולא להרוס לעצמכם את כל פרק הזמן החגיגי הזה. אדם אשר בשמו מופיעה האות נ' ישמש דמות מפתח להוביל אתכם למחוזות חדשים. שתפו פעולה רק במידה המתאימה לכם ולא יותר. קחו לעצמכם מרחב אישי ואל תשכחו להקדיש זמן למנוחה. תוכלו לכבוש את העולם בעזרת סגנון מלכותי שתאמצו לעצמכם, אל תחששו לערוך לעצמכם מסע של ניצחון.

מזל עקרב - תחזית שבועית:

ראשון עד שלישי: הרגשות שלכם בפריחה וכמוהם גם התחום האישי. היכרות חדשה ומפתיעה הינה בעלת פוטנציאל רומנטי במידה ותורידו לחץ. זה פרק זמן עם הרבה הספקים. למי שנמצא בקשר זוגי קבוע, זה עיתוי מתאים להזמין את בני הזוג לבילוי במקום אקזוטי. לפנויים, צאו לבלות במקום קרוב לבית. הדברים הכי טובים קורים לכם מתחת לאף. הרקיע מעודד אתכם לחלוק את חוויותיכם עם יועצים שומרי סוד.רביעי עד שבת: רמת החיים שלכם בעליה בזכות סכום כסף שמתקבל מכיוון לא צפוי. למרות השפע, אתם ממשיכים להתלונן ואינכם מרוצים וחבל. ולו רק הודות לאווירה החגיגית כדאי לכם להתמקד בחלקים הטובים שקיימים. הסערה הפנימית אינה שייכת באמת לאירועי המיידיים. עליכם להתעסק בקונפליקט הפנימי. אל תניחו לטיפוס שתלטן לנהל לכם את החיים, יש חיים גם בלעדיו. האדם האחרון שאתם זקוקים לו עכשיו הוא טיפוס שתלטן וכפייתי. אם זה מה שקורה, יש מקום לשקול חלופה מוצלחת יותר.

>> לתחזית השבועית של יתר המזלות

שינויים בתחבורה הציבורית במהלך סוף השבוע

רכבת ישראל

לקבלת מידע על זמני הרכבות האחרונות בימי שישי והרכבות הראשונות במוצאי שבת יש להיכנס לאתר רכבת ישראל.

>> רכבת ישראל

אוטובוסים

לקבלת מידע על זמני האוטובוסים האחרונים בימי שישי והאוטובוסים הראשונים במוצאי שבת יש להיכנס לאתר הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

>> הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

לקבלת מידע על מערכי ההיסעים בסופי השבוע של הרשויות המקומיות יש להיכנס לאתר נעים בסופ"ש.

>> נעים בסופ"ש