חג החירות זו הזדמנות מעולה להקדיש זמן איכות ולהעריך עצמאות מוזיקלית אמיתית. בשנים האחרונות אנחנו נהנים מפריחה עצומה של אלבומים שאמנים יצרו מתוך חופש יצירתי מוחלט ובלי להתחשב בהכרח בשיקולים מסחריים. הם עוד לא נבחרו להיות מנטורים, רובם לא מככבים במצעדי ההשמעות, קיסריה כנראה תחכה להם קצת אבל הם הלכו עם המוזיקה עד הסוף וכל אחד, בדרכו עשה את זה הכי טוב שאפשר. קבלו את שנים עשר אלבומי הרוק והאלטרנטיב שהקרובים אליכם ישמחו לקבל לחג.
איפה הילד - "בני המאה ה-20"
לפני יותר מעשרים שנה הם התחילו לחפש אותו, וחלפו שנתיים בדיוק מאז שהתאחדו לסיבוב הופעות שהתגלגל להקלטות האלבום החמישי, "בני המאה ה-20". "האיש מחוץ לזמן, לא שייך לכאן", נכתב בפזמון של השיר השלישי ונראה שזו הסיבה שכמו הקולגות "נקמת הטרקטור", "מוניקה סקס", "הקספרים" ושאר החברות מהניינטיז שבאות והולכות, גם "איפה הילד?" השתדלה באלבום הזה לשמור על הסאונד הייחודי לה ובמקביל לתבל אותו בתוסף מרענן שיחבר אותם למה שקורה היום. המטרה הזו בהחלט צלחה בזכות ההחלטה של חברי ההרכב- חמי רודנר, אסף שריג, אופיר בר עמי ואסף מרוז, להפיק את האלבום עצמאית לחלוטין הפעם.
טעימות מומלצות: "אני במצב", "מחוץ לזמן" ו"איש מוזר".
>> "איפה הילד" בהופעה עם שירי האלבום החדש
גבע אלון - "In the morning glory"
ארבעה אלבומים בשש שנים, זה לא דבר של מה בכך וזו ההוכחה החותכת שהדרך להגיע רחוק, כמו במקרה של גבע אלון, רצופה בהתמדה ועבודה קשה. מאז ההתחלה לפני יותר מעשור עם ה"פליינג בייבי" ועד היום, הוא חורש במות ברחבי הארץ ולא מוותר גם על הקהל בחורים הכי נידחים. ההבדל הקטן הוא שאת האלבום החדש, "In the morning light", הוא כבר הקליט עם כמה מהמוזיקאים הבולטים בסצנת הפולק-רוק האמריקאי כמו אוטו האוזר, דן הינדמן וג'ף היל. לכאורה, גבע אלון לא מחדש שום דבר באלבום הזה אבל האזנה בתשומת לב לאלבום הזה מביאה איתה "הארה גדולה" שכל אמן היה שואף לגרום לקהל שלו.
טעימות מומלצות: "She calls my name'' ,"I Wonder if She's Fine". ,"The great enlihtment' ו-'Carolina'.
>> גבע אלון במופע עם דפדרו
רוני פיטרסון - "Rock n roll warrior"
טוב שיש עדיין מי שנלחם בעזות מצח על הרוקנ'רול, אחרת ייכחדו להם האלבומים שמבוססים על הרוק הקלאסי הטהור כמו האלבום הנהדר הזה. הפעם התגייס למשימה החשובה הזו אחד מנגני הבלוז הכי חשובים במדינה שהבלוז בה לא תמיד בכותרות. למרות שרוני פיטרסון כבר בן 55 ובזכות הניסיון הרב שצבר מעבודה עם שלום חנוך, מאיר אריאל ואהוד בנאי הוא מכסח כאן בקטעים קשוחים שכבר נדיר לשמוע פה על טהרת הגיטרה, בס, תופים. לצד הנגנים הותיקים, פיטרסון מקבל כאן משב רוח רענן מאמנים צעירים כמו סטפני זינגר, להקת בצפר והסולן שלה אביטל תמיר שגם הפיק את האלבום.
טעימות מומלצות: 'Hey hey' ,'Helter skelter' ו-'Warior'.
>> מופע ההשקה של רוני פיטרסון
איתי פרל - "מסע בלוז"
אם בבלוז עסקינן, הנה אמן שללא ספק, הושפע עמוקות מהקריירה של רוני פיטרסון בארץ. איתי פרל עשה את השינוי האמנותי הכי מבורך שאפשר היה לבקש והקליט אלבום בלוז שכולו בעברית וזה ממש לא מובן מאליו. כדי להרגיש את הפרויקט הזה מבפנים, פרל יצא למסע בלוז אמיתי לפני כחצי שנה מדן ועד אילת במהלכו התבשל האלבום וקיבל את העוצמות שלו. תמר אייזנמן, עוזי רמירז ואדם בן אמיתי הם רק חלק מהגיטריסטים המעולים שמלווים את הטקסטים המתוסכלים על "המצב".
טעימות מומלצות: 'לא בידיים שלך"', "בלדה לחילוני", 'אזרח סוג ז' ו'דרומה'.
אמילי קרפל 2
לא בכדי האלבום הזה היה מומלץ השבוע בעמוד הראשי של הבנדקאמפ העולמי. אין שום סיבה שאמילי קרפל תמשיך "לעמוד בתור לאושר גדול" - הדבר הזה חייב לצאת ולהגיע כמה שיותר רחוק מחוץ לגבולותינו, אחרת זה ייחשב בזבוז נוראי ליוצרת המוכשרת הזו. הרבה דברים מלבבים יצאו בשנתיים האחרונות באדיבות כמה זמרות צעירות, אבל הפעם מדובר באלבום עם סאונד מדבק ועדכני שמותיר אותך בסופו עם הבקשה-תני לי עוד. כמתבקש, לקראת יציאת האלבום הצבעוני הזה , יצאו שני קליפים מצוינים לסינגלים ונעשתה עבודת פופ-ארט מדהימה על עטיפת האלבום.
טעימות מומלצות: "אושר", 'אני מדבר' ו'הכפתור'.
הקרטל - "עם כל מה שהיה"
מאלקטרו-פופ, אנחנו ממשיכים לאלקטרו-רוק מבית יונתן גלילה ויקיר בן טוב. "הקרטל" קיימים שלוש שנים בלבד, אבל כבר מצליח להתבסס כצמד שממלא חסך רציני במוזיקה הישראלית והכוונה לשירים שפשוט אמורה לספק פאן פאן פאן. מדובר בטקסטים קלילים על מצע של פאנק-גרוב-אלקטרוני וכשמאזינים לאלבום, קשה שלא להבחין בהנאה שנשפכה מהחברים בזמן ההקלטות. אין פה שום יומרה לתחכום יתר ומצד שני, ההפקה המוסיקלית של החברים בעצמם מאוד מרשימה ומהוקצעת. בהזדמנות הראשונה שהשמש תאפשר, סעו לים ובדרך שימו בפול ווליום את 'שיר לאוטו'.
טעימות מומלצות: יתפוצץ העולם" ו'עם כל מה שהיה'.
>> "הקרטל" במופע השקה מצויין
רות דולורס וייס - "My middle name is misury"
אין הרבה אמנים אם בכלל שהיו אוזרים מספיק אומץ כדי לבצע באותו אלבום גרסאות כיסוי לניק קייב, בריטני ספירס ואלביס פרסלי. האומץ הזה אפילו מתגמד נוכח שמונה עשר הביצועים עוצרי הנשימה של רות דולורס וייס, הזמרת בעל הקול הייחודי. השירים זוכים כאן לפרשנות חדשה לגמרי בניגוד לאינסוף אלבומי קאברים מעייפים שלא מביאים איתם שום חידוש. בהקלטת האלבום השתתפו שבעה נגנים והוא הופק על ידי יהוא ירון, מה שבהחלט מוסיף לאווירה הקודרת והחוויתית של האלבום הזה.
טעימות מומלצות: 'Trouble', 'Toxic' ו-'One for my baby'
יעל דקלבאום - "שמחה ועצב"
בדומה לחברתה מ"הבנות נחמה", דנה עדיני שעשתה את זה בשנה שעברה, גם יעל דקלבאום בחרה לקראת האלבום השני לעשות את המעבר מאנגלית לעברית וטוב שכך. הפעם דקלבאום נשמעת הרבה יותר מחוברת לטקסטים הנהדרים שכתבה. מדובר באלבום מאוד אישי ובוגר שמציב אותה כאחת הזמרות המבטיחות בארץ ומעניין לעקוב איך תתפתח הקריירה שלה מכאן. שיתוף הפעולה באלבום עם המפיק יונתן לוי ונגנים כמו שלומי אלון, שאול עשת וגיל לואיס הכניס שמחה לעצב שנשקף בחלק מהסיטואציות שדקלבאום בחרה לחשוף בשירים.
טעימות מומלצות: "לבדי", "שובי לכאן" ו'קצוות'
נערות ריינס - "נשמור על החברים"
הנה עוד אלבום שממש לא לקה ב"תסמונת האלבום השני", נהפוך הוא - זה אלבום ראוי שמשגר את הקריירה של הלהקה הזו לדרך מוצלחת במיוחד. אם פתחנו את הכתבה ב"בני המאה העשרים" שמנסים לשמר את רוח הניינטיז מאז ועם היום, הרי ש"נערות ריינס" עושים את הדרך ההפוכה. החברים הקליטו אלבום מרענן שמתכתב באופן ישיר עם דברים שקורים כיום בעולם, אבל יצקו לתוך השירים מוטיבים מדור הרוקסן שאפשר להניח, היווה עבורם המון השראה. בלי יותר מדי שטיקים וניסיונות לעטוף את המוזיקה בקישוטים מיותרים, נערות ריינס עושים רוקנרול פשוט ולעניין.
טעימות מומלצות: 'הילוך איטי', 'לשמור על החברים' ו'חמצן'.
יוני רכטר - "העיקר זה המוסיקה"
האלבום "העיקר זה המוסיקה" של יוני רכטר נשמט מסקירת אלבומי המיינסטרים שיצאו לקראת החג, אבל הוא מתאים גם להגדרה הרחבה של רוק. רכטר הוציא אלבום הופעה חיה כפול, שהוקלט במופע של רכטר שנעל את פסטיבל הפסנתר 2010. האלבום משלב שירים חדשים של רכטר, לצד שירים מוכרים ואהובים. מתארחים בו קרוב לארבעים מוזיקאים, ביניהם יהודית רביץ, רונה קינן, נתנאלה, שלומי שבן, אלי דג'יברי, איתי פרל, יעל צבי, יעל נחשון, נעה לוי, מקהלת עדי ועוד.
יש כאן דואטים יפהפיים כמו "כל עוד" עם מקהלת "עדי", שביצע רכטר גם בתוכנית הסיום של "בית ספר למוסיקה", "עטור מצחך" עם רביץ, "תן לי יד" עם יעל צבי וכמובן "כולם יודעים ששוב היא כאן" עם שבן, לצד שירים קלילים יותר כמו "שיר הקרואסון" עם שבן. אלבום שהמילה "איכות" מתנוססת מעליו באותיות קידוש לבנה.(אסף נבו).
נתן גושן - "נתן גושן"
נתן גושן הצליח לשלב באלבום הבכורה שלו איכות ופופולריות. ולראייה - מצד אחד הוא הוכתר כ"פריצת השנה" במצעד השנתי של גלגלצ, ומנגד הוכרז כחתן פרס אקו"ם ל"מלחין השנה". הטהרנים של הרוק התל אביבי יכולים להגיד שמדובר בעוד מוצר מבית "טדי הפקות", אבל העובדה היא שגושן כתב את השירים האלה הרבה לפני שטמירה ירדני גילתה אותו. ואגב, הטהרנים של הרוק התל אביבי יכולים לקפוץ לגושן ולמעריצות, שממלאות את ההופעות שלו. לא בטוח שגם בפסח הבא נמליץ כאן על אלבום חדש של נתן גושן, כי מי יודע מה יקרה איתו, אבל לפסח הזה מדובר במתנה יפה בהחלט.
טעימות מומלצות: "יודע", "פנים אחרות, גבולות ההגיון". (אסף נבו)
לירן דנינו - "לירן דנינו"
אלבום הבכורה של לירן דנינו הוא דיסק שכל מי שאוהב את השילוב בין כוכב נולד לרוק ישראלי ישמח לקבל כמתנה. מצד שני, האלבום הזה הוא לא אף אחד מהם באופן מובהק. דנינו הצליח ליצור לעצמו כאן פינה פרטית משלו בתוך המוזיקה הישראלית. הוא שר רוק, אבל גם מסלסל, הוא מבצע היטב שירים של אחרים וגם מלחין, וקשה מאוד להשוות את הקול שלו למישהו אחר. הוא גם נכנס בקלות לנישת אלה שאי אפשר להישאר אדיש אליהם, כי או שאתה מתחבר ואוהב או שאתה לא. כנראה שיש יותר כאלה שאוהבים, ואולי הם אלה שגם יקבלו או יתנו את הדיסק הזה כמתנה בפסח הקרוב.
טעימות מומלצות: "שבר ממולי", "זמן אחר", "אין לי כוח" (אסף נבו).
אפרת בן צור, יאיר קז, פרופס
אפרת בן צור - "Robin"
השחקנית והזמרת אפרת בן-צור תשחרר ביום שני הקרוב (2.4) את אלבומה החדש והשני, שמורכב כולו משירי המשוררת המפורסמת אמילי דיקנסון.
מתוך האלבום יצאו כבר הסינגלים 'Robin' הממכר ו-'Storm' המצוין. מומלץ לחובבי המוזיקה האיכותית והמיוחדת.
יאיר קז - Automatic Orchestra
האיש שייסד יחד עם גלעד כהנא את להקת ג'ירפות, שיחרר אלבום סולו בכורה שיוצא אך ורק כאי.פי לרשת מתוכו יצאו 'End of the day' ו-'Baby on my back'. באלבום האלקטרוני שיצר והפיק עצמאית, הוא משלב בין מינימל לתזמורת של מגוון מקלדות ושאר צעצועים אינסטרומנטליים.
פרופס - E.P.1
ג'וני שועלי, הסולן של "רעש" ואמיר פרי הסולן של פורטרט חוברים לצמד ומשחררים אי.פי ראשון שמאופיין בטקסטים קודרים וסאונד אורבני אלקטרוני. מהאי.פי שמכיל ארבעה שירים בלבד, בולט במיוחד השיר 'האדמה רועדת'.