המשבר בהייטק? החברות בישראל שרק גדלות ומגייסות

בזמן שחלקים גדולים בהייטק הישראלי ממשיכים לקצץ עובדים על רקע מהפכת ה-AI והדולר הנמוך, שוק החומרה, השבבים, הדאטה סנטרס והסייבר דווקא מתרחב ומתקשה לאייש משרות. לפי דוח חברת ההשמה אתוסיה מיוני 2026, שוק החומרה הישראלי מונה כ-34,400 עובדים בתפקידי הנדסה ומחקר, ובאותה תקופה נרשמו בו 1,718 משרות פתוחות.

רק השבוע מאנדיי הודיעה על פיטורים של 20% מכוח האדם שלה, מוביט הודיעה על פיטורים של כ-30% מהעובדים, וויקס קיצצה גם היא כ-20% בחודש מאי, ובמקביל נרשמו פיטורים גם בחברות כמו MyHeritage, רדיס, WSC Sports ועוד. המגמה לא נעצרת בישראל: גם מיקרוסופט, מטא, אמזון ואורקל פיטרו אלפי עובדים, ובמקרה של אמזון ואורקל גם עשרות אלפים. מה שהיה מזוהה עד לא מזמן בעיקר עם קושי של ג'וניורים למצוא עבודה ראשונה בהייטק, מתרחב גם לעובדים בעלי ניסיון, כפי שהראה דוח שירות התעסוקה האחרון.

לצד החברות שנפגעות מהבינה המלאכותית ומהווייב קודינג, יש תחומים שבהם ה-AI הוא דווקא מנוע צמיחה. תעשיית הסייבר הישראלית היא דוגמה אחת: גם אחרי האקזיט של וויז, חברות כמו סייארה ואפווינד ממשיכות לגייס סכומי ענק, וסייארה עצמה מוערכת כבר ב-12 מיליארד דולר. ההיגיון פשוט: כל טכנולוגיה חדשה צריכה שכבת הגנה, וככל שמתקפות הסייבר נעשות מתוחכמות יותר בעזרת AI, כך גם מערכות האבטחה נדרשות להטמיע כלי AI כדי להתמודד איתן.

גם החומרה חוזרת למרכז. אחרי עשור שבו התוכנה הובילה את העולם הטכנולוגי, הביקוש עובר שוב לסיליקון ולמערכות הפיזיות שמחזיקות את מהפכת הבינה המלאכותית: מתקני דאטה סנטר, רכבים אוטונומיים, מערכות ביטחוניות, מכשור רפואי דיגיטלי ותשתיות אנרגיה. כדי שמודלי AI יוכלו לפעול ולעבד נתונים, נדרש כוח מחשוב גדול, שמייצר ביקוש לשבבים מתקדמים, אנרגיה מתחדשת ומתקני דאטה סנטר עם רמות שרידות ויתירות גבוהות.

לפי דוח אתוסיה, מוקד הכובד של התעשייה נע מחברות המחשוב, האחסון והתקשורת המסורתיות אל עולמות ה-Silicon AI, תשתיות הדאטה סנטר, רכיבי הרשת ASICs Networking, שבבי הרכב והאלקטרוניקה הביטחונית. הבעיה המרכזית אינה מחסור כללי במהנדסים, אלא מחסור במומחים עם ידע מדויק לשלבי הפיתוח השונים: מתכנני ארכיטקטורת שבב ובודקי מערכות כמו ASIC, RTL, Verification ו-Physical Design, דרך מומחי RF ו-Analog ועד מהנדסי Firmware ו-Embedded.

סקטור המוליכים למחצה הוא הגדול והאגרסיבי ביותר בגיוס כיום: 15,500 מהנדסי חומרה עובדים בו, שהם 45.1% מההון האנושי בתחום, והוא מחזיק ב-64% מהמשרות הפתוחות. הדוח מראה כי תחום חומרת ה-AI הפך למנוע הגיוס האגרסיבי ביותר ולתת-הסקטור בעל קצב הצמיחה הגבוה בתעשייה, בין היתר בעקבות המעבר של ענקיות כמו אנבידיה, אפל, אמזון ומיקרוסופט לפיתוח עצמאי של שבבים בישראל. במקביל, הסקטור הביטחוני הפך למתחרה ישיר על אותו מאגר עובדים, והוא מעסיק 9,200 איש, שהם 26.7% מהשוק. ההערכה היא כי שנת 2027 תהיה מאתגרת אף יותר בשל החרפת המחסור בטאלנטים בכירים.

את המגמה אפשר לראות גם בשוק ההון, בעיקר בחברות שעוסקות בשבבים, כרטיסי זיכרון ואחסון, על רקע מחסור בשבבי זיכרון ואחסון שמוביל להתייקרות מחירים. מניית מיקרון טכנולוג'י, יצרנית שבבי זיכרון DRAM ורכיבי אחסון מתקדמים לחוות שרתים ומחשבים, עלתה ב-204% מתחילת השנה. מניית סאן דיסק, שמתמחה בפתרונות אחסון מבוססי Flash, כרטיסי זיכרון וכונני SSD, עלתה ב-481%.

גם מניית אינטל, שפיטרה ב-2024-2025 כ-40 אלף עובדים, כ-4,000 מהם בישראל, עלתה מתחילת השנה ב-160% וב-336% ב-12 החודשים האחרונים. ועדיין, השבוע פורסם כי אינטל מתכננת סבב פיטורים נוסף, בהיקף של מאות עובדים, בחטיבת שבבי השרתים של החברה - דווקא החטיבה הצומחת ביותר שלה.

"נמצאים רק בראשיתו של מהלך חסר תקדים לבניית תשתיות AI"

אנבידיה, החברה בעלת השווי הגבוה בעולם נכון להיום, יותר מ-5 טריליון דולר, עומדת בראש הייצור של שבבי הבינה המלאכותית. אנבידיה ישראל מעסיקה כיום יותר מ-6,000 עובדים בישראל, יותר מ-1,000 מהם גויסו רק בשנה האחרונה, ויש לה יותר מ-450 משרות פתוחות.

"מהפכת ה-AI מגדילה את הביקוש למהנדסות ולמהנדסים בכל התחומים", אומרת ל-mako יעל אבירם-רוזנפלד, דירקטורית הגיוס של אנבידיה ישראל. לדבריה, הביקוש לחומרה ולפיתוח שבבים מתחזק כי הם נמצאים בבסיס תשתיות הבינה המלאכותית, אבל זה לא מגיע על חשבון תוכנה: "מאחורי כל שבב מתקדם נמצאות גם מיליוני שורות קוד". היא הוסיפה כי באנבידיה יש יותר מהנדסי תוכנה מאשר מהנדסי חומרה ופיתוח שבבים.

לפי אבירם-רוזנפלד, השינוי המרכזי בדפוסי הגיוס אינו מעבר חד מתחום אחד לאחר, אלא הרחבה של היקף הגיוסים והמגוון שלהם. החברה מחפשת עובדים לאורך כל רצף הקריירה, מסטודנטים וג'וניורים ועד מהנדסים מנוסים ומנהלים. "אנחנו נמצאים רק בראשיתו של מהלך חסר תקדים לבניית תשתיות AI", היא אומרת.

אבירם-רוזנפלד דוחה את ההגדרה של מעבר מרכז הכובד מתוכנה לחומרה, ומדברת על צמיחה מקבילה ועל העמקת החיבור בין התחומים. היא ציטטה את ג'נסן, מנכ"ל אנבידיה, שמתאר את הבינה המלאכותית כ"עוגה בת חמש שכבות": אנרגיה, שבבים, תשתיות, מודלים ויישומים. "כך שלא מדובר במעבר של מרכז הכובד מתוכנה לחומרה, אלא צמיחה של האקוסיסטם כולו", היא אומרת.

אחד התחומים שאבירם-רוזנפלד מסמנת ככזה שלא תמיד מקבל מספיק חשיפה הוא הנדסת מוצר, Product Engineering. לדבריה, זהו תחום פיתוח שמחבר בין פיתוח המוצר לבין הבאת שבבים ומערכות לייצור בקנה מידה גדול, באיכות ובאמינות הנדרשות. המהנדסות והמהנדסים בתחום מעורבים לאורך חיי המוצר ומשפיעים על הדרך שבה הוא מתוכנן, מפותח ומבשיל למוצר שמופץ בקנה מידה רחב.

באנבידיה, לדבריה, מהנדסי מוצר שותפים גם לפיתוח CPO, טכנולוגיה שמשלבת תקשורת אופטית לצד השבב, כדי לאפשר למערכות AI גדולות להעביר כמויות מידע גדולות ולעבוד כמערכת אחת. תחום נוסף שהיא מזכירה הוא פיתוח ועיצוב שבבים, שמאפשר למהנדסים להשפיע על הטכנולוגיה מהרמות הבסיסיות שלה. לדבריה, באנבידיה AI הוא לא רק היעד של הטכנולוגיות שמפותחות, אלא גם כלי מרכזי בתהליך הפיתוח, שמעניק למהנדסים "כוחות-על" בהתמודדות עם אתגרים מורכבים.

הפעילות בישראל, לפי אבירם-רוזנפלד, מתמקדת בטכנולוגיות שמאפשרות למאות אלפי מעבדים גרפיים לפעול יחד כיחידה אחת ולהניע את "מפעלי הבינה המלאכותית". היא תיארה את הטכנולוגיות שמפותחות בישראל כמערכות שמחברות בין שבבים ומערכות בקנה מידה עצום, ומשמשות "כמערכת העצבים של הבינה המלאכותית".

בתפקידי הגיוס עצמם, עיקר המשרות הפתוחות הן בהנדסה ופיתוח, אבל לא רק בחומרה. אבירם-רוזנפלד אומרת כי החברה מגייסת בהיקפים משמעותיים לתפקידי הנדסת תוכנה, חומרה, פיתוח שבבים, ארכיטקטים, מהנדסי מערכות ותקשורת, מומחי אבטחה וחוקרי AI.

על השאלה אם יש מחסור בטאלנטים בתחומי החומרה והשבבים, אבירם-רוזנפלד אומרת כי ישראל נהנית מבסיס טוב בתחום ולכן לא הייתה מגדירה את המצב כמחסור גורף. עם זאת, האתגר מורגש יותר בתפקידים שדורשים מומחיות עמוקה, כמו תכנון ופיתוח שבבים, ארכיטקטורה והנדסת מערכות, ובעיקר בקרב מהנדסות ומהנדסים מנוסים שהידע שלהם נבנה לאורך שנים.

להערכתה, הביקוש למהנדסי חומרה ימשיך לגדול בשנים הקרובות, משום שהמהלך לבניית תשתיות AI עדיין בתחילתו. היא אומרת כי מדובר בתחומים שדורשים ידע טכנולוגי עמוק ומומחיות שנבנית לאורך שנים, ולכן החברה עובדת עם פקולטות להנדסה באוניברסיטאות ובמכללות, מגייסת מהנדסים צעירים ומלווה אותם בהכשרה ובהתפתחות מקצועית ארוכת טווח. לדבריה, אחד האתגרים המשמעותיים הוא קצב ההתפתחות הטכנולוגית, שמחייב עדכון רציף גם של ההכשרה האקדמית וגם של ההכשרה בתוך הארגון.

מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בבאר שבע הוא חלק מאסטרטגיית ההתרחבות של החברה בישראל, לפי אבירם-רוזנפלד. היא אומרת כי הקמת האתר נובעת מההבנה שיש בישראל הון אנושי "הרבה מעבר לגבולות מרכז הארץ" ומהרצון לחזק את החיבור בין האקדמיה לתעשייה. באתר בבאר שבע מועסקים כיום כ-150 עובדים, ובשנים הקרובות החברה מתכננת לצרף אליהם מאות עובדים נוספים ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם האקדמיה בעיר.

"מכירים בצורך הגובר בביקוש למהנדסי חומרה"

חברה נוספת שמגייסת על הרקע הזה היא אפלייד מטיריאלס ישראל, שמפתחת ציוד לתהליכי ייצור מוליכים למחצה. החברה הודיעה לאחרונה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם TSMC להאצת פיתוח טכנולוגיות הדור הבא, ומשקיעה כ-5 מיליארד דולר בהקמת מרכז EPIC בסיליקון ואלי. במקביל היא מפתחת מערכות מארזים מתקדמות וטכנולוגיות הנדסת חומרים שנועדו להפחית את צריכת האנרגיה ולהאיץ את מהירות השבבים.

כיום פתוחות באפלייד מטיריאלס יותר מ-200 משרות, מתוכן יותר מ-50 מיועדות לסטודנטים ובוגרים טריים, דווקא בתקופה שבה ג'וניורים מתקשים למצוא עבודה בהייטק. "הזינוק בביקוש לשבבי בינה מלאכותית מניע תנופת צמיחה חסרת תקדים בפעילות שלנו", אמר לאון שטיימן, מנהל הגיוס באפלייד מטיריאלס. "ייצור השבבים המתקדמים ביותר בעולם נשען על הטכנולוגיות והמערכות שלנו, ולכן אנחנו מחפשים את הדור הבא של המהנדסים והחוקרים שיפתחו את התשתיות לעשור הבא. בימים אלו אנו מגייסים למגוון רחב של תפקידים, בעולמות הפיתוח, מחקר וייצור - ממהנדסי תוכנה וחוקרי Deep Learning ואנשי DevOps, ועד לסטודנטים לתעשייה וניהול ומהנדסי אלקטרוניקה, שרוצים לקחת חלק במהפכה הגדולה של זמננו".

"אנחנו מכירים בצורך הגובר בביקוש למהנדסי חומרה, והוא קשור ישירות לשלב שאליו נכנסה מהפכת הבינה המלאכותית", אומרת מירי חיון, מנהלת משאבי אנוש במארוול ישראל. לדבריה, בשנים האחרונות ישראלים רבים נמשכו לעולמות התוכנה, שנתפסו כמנוע מרכזי של החדשנות הטכנולוגית. "ה-AI אינו מפחית מחשיבות התוכנה, אבל יצר מציאות חדשה שבה עולם התעסוקה בתחום עובר שינויים מהירים", היא אומרת.

במארוול טוענים כי התרחבות מערכות הבינה המלאכותית מחדדת את הצורך במהנדסי חומרה. ככל שמערכות AI נשענות על מספר גדול יותר של מעבדים ומאיצים, כמויות המידע שעוברות בין הרכיבים גדלות ודורשות פתרונות בתחומי הקישוריות, הזיכרון וצריכת החשמל.

מארוול מפתחת שבבים מותאמים ופתרונות קישוריות לתשתיות AI ולמרכזי נתונים. מרכזי הפיתוח של החברה בפתח תקווה וביקנעם משתתפים בפיתוחים הגלובליים שלה. כיום מועסקים במארוול ישראל כ-500 עובדים, לאחר צמיחה של כ-10% בשנה האחרונה, ולחברה עשרות משרות פתוחות בתחומי ההנדסה.

חיון אומרת כי לצד הביקוש למהנדסים, מדובר בשוק תחרותי שבו חברות מתחרות גם על עובדים מנוסים. "אלה מקצועות שדורשים בסיס הנדסי חזק, ניסיון מעשי ויכולת לעבוד על מערכות מורכבות מאוד", היא אומרת. לדבריה, כלי AI לא מחליפים את מהנדסי החומרה, אלא מאפשרים להם להתמודד עם מערכות מורכבות יותר ולשפר את תהליכי הפיתוח.

גם תחום האנרגיה נכנס לשרשרת. חברת אנלייט, שהיא אחת מהמובילות בעולם בתחום האנרגיות המתחדשות, מציגה את הדאטה סנטרס כמנוע צמיחה שמתחבר לליבת הפעילות שלה באנרגיות מתחדשות. החברה מקדמת בישראל הקמת מתקנים סמוך למקורות ייצור חשמל, ובהם פרויקט באשלים שבנגב על שטח של כ-200 דונם. הפרויקט צפוי לכלול חוות שרתים בהספק של כ-100 מגה-וואט לצד מתקני אנרגיה סולארית ואגירת אנרגיה. במקביל, החברה ממשיכה לקדם פרויקטים נוספים בארץ ובעולם, ולאחרונה נכללה בדירוג CofaceBDi של 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל.

"מהפכת ה-AI משנה את הביקוש לחשמל ויוצרת צורך אמיתי באנרגיה מתחדשת", אומר גלעד דורון, סמנכ"ל HR באנלייט. "הצמיחה המואצת של חוות שרתים מחייבת מענה אנרגטי תואם ומהיר. פרויקטים של אנרגיה סולארית הם ממקורות החשמל הזולים והמהירים ביותר להקמה, לצד תרומתם הסביבתית הברורה, ולכן השילוב בין ייצור אנרגיה מתחדשת לאגירת אנרגיה הופך לרכיב מרכזי בתשתית שתאפשר הקמה של חוות שרתים נוספות". על סביבת העבודה הוא מוסיף: "זה מקום לאנשים שרוצים להשפיע, לצמוח ולעשות טוב".

השכבה השלישית בשרשרת היא הדאטה סנטרס עצמם. בינת דאטה סנטרס, מקבוצת רד-בינת, מקימה ומפעילה מתקנים שמיועדים להתמודד עם עומסי מערכות ה-AI, תוך שילוב מערכות קירור מתקדמות, בהן קירור נוזלי. הקבוצה בונה רשתות תקשורת מהירות לעיבוד נתונים בזמן אמת ומציעה פתרונות ענן, אבטחת סייבר ושירותי DevOps.

"בבינת דאטה סנטרס אנחנו בונים את הארכיטקטורה הפיזית של הבינה המלאכותית", אומר דוד בירן, סמנכ"ל תפעול בחברה. "הצוותים שלנו מתמחים בשיטות אחזקה מתקדמות עם אופרציה של 24/7. לכן, אנחנו מחפשים מנעד רחב של טאלנטים ומציעים הזדמנות יוצאת דופן לעבוד על המכרזים המורכבים והגדולים ביותר במשק, שבהם הטכנולוגיה החדשנית ביותר פוגשת את הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הקריטיים ביותר של מדינת ישראל".