החשש לחטיפה: מבחן לישראל וארצות הברית
לאחר שהתברר כי אחד הנערים הנעדרים הוא בעל אזרחות אמריקנית, עולה השאלה כיצד ינהגו האמריקנים, שנוהגים להצהיר כי אינם באים במשא ומתן עם חוטפים. במקביל, נמשך שיתוף הפעולה בין ישראל לפלסטינים, למרות האצבע המאשימה שהפנתה הממשלה לאבו מאזן


מבחינה מדינית, הדבר המשמעותי ביותר כרגע בפרשת החשש לחטיפה הוא הקשר בין דרגים בכירים בישראל וברשות הפלסטינית כדי לנסות ולמצוא מידע אודות מקום הימצאם של הנערים.
שיתוף הפעולה מגיע בבד בבד עם האמירה המדינית הישראלית החד משמעתית, שרואה באבו מאזן ובממשלתו אחראים לגורל הנערים. המאמץ המשותף הישראלי והפלסטיני מתקיים, אך קשה לדעת עד כמה הוא מחלחל לשטח בשעות אלו.
הפרשה מעלה סוגייה משמעותית בנוגע לשחרור חטופים, אם אכן מדובר בחטיפה: הכלל האמריקני אומר שלא דנים בכלל עם חוטפים, אך ראינו לאחרונה, בפרשת החייל בו ברגדאל, שיש לכלל גם יוצא מן הכלל. כעת, כשהתברר כי אחד הנעדרים הוא בעל אזרחות אמריקנית, הנושא יעמוד לדיון מדיני.

כשישראל ניסתה לגייס את האמריקנים לעניין גלעד שליט, בארה"ב הבהירו בתגובה כי להם חטפו 40 אנשים בעירק, ולמרות זאת הם לא פתחו במשא ומתן. המצב הנוכחי הוא מבחן לאמריקנים וגם לממשלה הישראלית, שדנה השבוע בסוגייה הזו במסגרת דיון פנימי על החוק שיזמה הח"כית איילת שקד שדורש למנוע שחרור רוצחים.
סיקור מיוחד - חשש לחטיפת נערים ביהודה ושומרון:
