המהפכה הבריאותית שמתחוללת בשנים האחרונות והמודעות הגוברת לתזונה נכונה גרמו לאשליה שהמזון המהיר של היום הוא לא המזון המהיר של פעם. שהוא פחות מזיק לבריאות. נכון, כולנו יודעים שכשאנחנו יושבים ברשת פאסט פוד אנחנו לא בדיוק מקבלים ארוחה בריאה ומזינה, אבל היום אנחנו מודעים הרבה יותר למה שנכנס לנו לפה. אנחנו מסתכלים על רשימת המרכיבים, נמנעים משומן טראנס, בודקים כמה קלוריות יש בארוחה. נוסף לכך, קמפיינים של רשתות מזון מהיר שמבטיחות שהמזון פחות מעובד ממה שהיה פעם שכנעו אותנו שהמבורגר וצ'יפס של 2019 הם טובים יותר מההמבורגר וצ'יפס שגדלנו עליו בשנות ה-80 וה-90.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

אך לאחרונה יצא מחקר חדש שמצביע בדיוק על ההפך. החוקרים מצאו שמזון מהיר של שנות ה-80 היה בריא יותר מהמזון המהיר שמוגש היום. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת הרפואי Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics, לפיהן מאז 1986, גודלן של מנות עיקריות שהוגשו בעשר רשתות המזון המהיר הגדולות בארה"ב (לפי מכירות) גדל ב-39 גרם, השווה לכ-90 קלוריות.

אם אתם חושבים ש-90 קלוריות זה ממש לא הרבה, אז דעו שזה מתווסף ויכול להגיע ללא מעט קלוריות בשנה, בהתאם לתדירות שבה אתם צורכים מזון מהיר. אם אתם אוכלים ארוחה ברשת מזון מהיר (ללא תוספות) אחת לשבוע, אתם תצרכו כ-4,680 יותר קלוריות בשנה – בהשוואה לערך הקלורי של המזון המהיר בשנות ה-80. נוסף לכך, המנות העיקריות בפאסט-פוד מכילות כ-13.8 אחוז יותר נתרן משהן הכילו לפני 30 שנה.

View this post on Instagram

A post shared by Delirious Burgers (@burgerdelirious) on


עוד ב-mako בריאות:
>> מדהים: עשתה דבר אחד ונשירת השיער פסקה
>> בדקנו והופתענו: מה בריא יותר, מיונז או חמאה?
>> אחת ולתמיד: האם מזיק לישון עם שיער רטוב?

מבט מעמיק וראשון מסוגו על המזון המהיר

כדי לבחון האם אכן הייתה עלייה בכמות הקלוריות והנתרן בארוחות של רשתות מזון מהיר, החוקרים ניתחו פריטים שנכללו בתפריטים של רשתות פאסט-פוד, כמו ברגר קינג, ג'ק אין דה בוקס, מקדונלד'ס, KFC, וונדי'ז ועוד – משנת 1986, 1991 ו-2016. ד"ר מייגן איי. מק'רורי, המחברת הראשית של המחקר, טוענת כי המחקר מספק התבוננות מעמיקה לערך הקלורי וההרכב התזונתי של מזון מהיר במשך עשורים, דבר שלטענתה לא נעשה עד כה.

נוסף לכך, החוקרים מצאו כי גם תוספות, כמו צ'יפס, עלו בערכן הקלורי במשך השנים, ב-42 קלוריות וב-11.7 אחוז בכמות הנתרן. ונראה שהמהפך הבריאותי והסלטים שנוספו לתפריטים ברשתות המזון המהיר לא עזרו הרבה. עדיין הם מכילים רטבים עתירי קלוריות ותוספות לא בריאות שלבסוף הופכות סלטים רבים ללא יותר טובים מהמבורגר. אז מה מסקנות המחקר? החוקרים ממליצים לרשתות המזון המהיר להתחיל להציע מנות קטנות יותר – או מהלך קיצוני יותר: לדרוש מס בהתאם לערך הקלורי של המנה. אם הייתם צריכים לשלם יותר על מנות שמכילות יותר קלוריות, זה כנראה היה מוריד לכם את החשק לשלם על ארוחה שלמה. בישראל מחירי המנות ברשתות המזון המהיר יקרים יותר בהשוואה לארה"ב – ונראה שבמקרה הזה מדובר ביתרון בריאותי לא קטן.