סידני סוויני בסוף תגיע לאוסקר. השאלה היא רק מתי

לא צריך סיכומי 2025 כדי לדעת שסידני סוויני היא אחת הדמויות המדוברות ביותר בשנה החולפת. בין אם מדובר בקריירת המשחק שלה, שצברה תאוצה עם תפקידים ב"עדן" ו"אקו ואלי", בפרסומת מעוררת המחלוקת ל"אמריקן איגל", או בחיי האהבה המתוקשרים - זוגיות עם המפיק היהודי-אמריקאי סקוטר בראון והשמועות האחרונות על קשר עם הכדורגלן כריסטיאן פולישיץ'. סידני סוויני פשוט בכל מקום.

אם כך, אין זה פלא שגם 2026 מתחילה עבורה בקידום של שלושה פרויקטים במקביל: העונה השלישית של "אופוריה", הסרט הביוגרפי והמדובר "כריסטי" והמותחן הפסיכולוגי "עוזרת הבית". באחרון, שעולה השבוע לאקרנים, היא מככבת לצד אמנדה סייפריד ("מאמא מיה"), ובראיונות ל-mako לקידומו הן שתיהן הבטיחו שמדובר בסרט שירתק את הצופים לכיסא - או במילותיה של סוויני: "זה סיפור שמשחק ישירות לפחדים האנושיים שיש לכל אחד מאיתנו".

ב"עוזרת הבית" סוויני מגלמת את מילי, צעירה עם רקע פלילי אותו היא מנסה להסתיר, שנשכרת בתור עוזרת בביתם של בני הזוג נינה (סייפריד) ואנדרו (ברנדון סקלנאר, "איתנו זה נגמר"). ככל שהסיפור מתקדם, המתיחות בין הדמויות גוברת, הסודות חושפים טוויסטים אפלים והעלילה מגיעה לנקודת רתיחה. הסרט, אותו ביים פול פיג ("מסיבות רווקות", "מכסחות השדים"), מבוסס על רומן רב המכר של פרידה מקפאדן, שנמכר במיליוני עותקים, תורגם ל-45 שפות וזכה כבר לשלושה ספרי המשך.

סוויני, שאגב - הגיעה אל הפרמיירה בלוס אנג'לס עם שמלה של המעצבת הישראלית גליה להב - משמשת כאן גם כמפיקה-שותפה. היא אומרת שכשקראה את הספר, היא לא יכלה "להוריד אותו מהידיים - כל המרכיבים כאן משאירים את הקורא על הקצה, וזה דבר מאוד מיוחד".

ואיך היית מתארת את הסרט?
"הוא מאוד כיפי, העלילה כל כך עסיסית ומעוררת תיאבון שגורמת לצופים לעלות על רכבת הרים של רגשות. מסוג אותן חוויות צפייה בקולנוע שיוצאים מסופקים מהן מאוד, ובתור מי שאהבה את הספר עוד לפני שבכלל הפרויקט היה על הפרק מבחינתי - זה מאוד מרגש אותי שאני חלק מהצוות שאחראי לכך שהוא הפך לסרט.

"בכלל, מיד התאהבתי במילי, היא כל כך חשופה ופגיעה ועברה מסע מטורף בעלילה. לא משנה מה יקרה לה, היא שורדת. אני מאוד אוהבת שנשארנו נאמנים לדמות כפי שהיא בספר, היא ממילא מנסה לחשב מסלול מחדש בחייה - והנה היא צריכה לנווט את צעדיה בתוך דינמיקה מאוד לא שגרתית כשהיא עוברת להתגורר בביתם של נינה ואנדרו".

אמנדה, כמה מהנה היה התפקיד עבורך?
"קודם כל, עוד כשקראתי את הספר כבר יצאתי למסע מסעיר, עסיסי, אפל ומבדר - כל התחושות עברו בי. בסופו של דבר, אתה נסחף למותחן טוב כשהסיפור מלא רבדים, ועובר את המבחן מהספר אל המסך. והבונוס היה לעבוד עם סידני, מהר מאוד התחברנו ואני מעריכה אותה בתור שחקנית. היא מושלמת לתפקיד כי כמו הדמות שלה - יש לה המון תאווה לחיים, כמוני עם עיניים גדולות ומלאות סקרנות, רעבות לטרוף כל מה שהן רואות.

"זה היה אחד התפקידים הכי מהנים שלי מאז 'ילדות רעות', כי נינה שאני מגלמת היא הרבה יותר ממה שנדמה לעין בתחילה. יש כל מיני דינמיקות חבויות שצצות לאט לאט. הרגשתי מאוד משוחררת ואנרגטית, אין דמויות כאלה. זה סרט משוגע שעשיתי בו דברים שטרם התנסיתי בהם כשחקנית. זו צפיית חובה. הבמאי פשוט אמר לי ללכת על זה ולעשות כאוות נפשי - הוא פשוט דחף אותי להשתגע, וזה תפקיד כמו שלא הכרתי קודם. אני מאוד גאה בסרט הזה, הוא ממש טוב".

גרייט ג'ינס

סוויני (28) החלה את דרכה בתפקידים קטנים ב"שקרניות קטנות", "האנטומיה של גריי" והמיני-סדרה "חפצים חדים", אך לפריצה הגדולה זכתה הודות לשתי סדרות להיט מבית HBO: "אופוריה" ו"הלוטוס הלבן". לפני שנתיים הובילה שוב עבור HBO את סרט הטלוויזיה "ריאליטי", בתפקיד רציני של עובדת סוכנות ביטחון לאומי - תפקיד אשר חיזק את מעמדה כשחקנית רצינית ומוערכת, והסרט זכה בפרס הפיבודי היוקרתי על הצטיינות בטלוויזיה.

בחודשים האחרונים היא הצטלמה לעונה הבאה של "אופוריה", וכן ל"השטן לובשת פראדה 2", לעיבוד הקולנועי למשחק הווידאו Split Fiction ולסרט שבו תשחק את קים נובאק; שמה גם נקשר ל"ברברלה" שהיא תפיק, לקומדיית אקשן עבור אפל ולפרויקטים נוספים. אבל לא הכל מצליח בממלכה של סוויני (ולא, אנחנו לא מדברים שוב על דרמת הג'ינס והגנים, שממנה היה בעיקר התעלמה).

אנחנו מדברים על "כריסטי", הסרט הביוגרפי שבו היא מגלמת את המתאגרפת פורצת הדרך כריסטי מרטין. הוא אמור היה להפוך אותה למועמדת מובילה בעונת הטקסים - זהו הרי ביו-פיקשן אליו התכוננה סוויני ברצינות ואפילו חטפה מכות שהותירו בה צלקות, מהסוג שבהוליווד אוהבים להוקיר במיוחד. הסרט, שכבר יצא בארצות הברית (ודי כשל בקופות), הוקרן בבכורה בפסטיבל טורונטו וזכה לשבחי המבקרים - אבל נעדר לחלוטין מרשימת המועמדים לגלובוס הזהב. החלום של סוויני על אוסקר נגוז. בינתיים.

אחרי הבכורה של הסרט, אמרה עליו סוויני כי "מאוד חשוב להראות שנשים הן אינדיבידואליות ומורכבות. יש בנו רבדים רבים, לא רק דבר מסוים או סטריאוטיפ שלרוב אנחנו מכירים מהטלוויזיה בדמויות שונות. חשוב לראות נשים חזקות כמו כריסטי שהייתה קורבן של התעללות, ושהיא הייתה יכולה להיות כל אחת מאיתנו".

מה בעצם את עושה בתור מפיקה?
"מאז שהקמתי את חברת ההפקות שלי, כבר היו לי קרדיטים כמפיקה-שותפה בסרטים ששיחקתי בהם, אבל ב'כריסטי' הרגשתי שמדובר בפרויקט שכולם חייבים לראות, ושהכל חייב לצאת לפועל. הפעם, כל המרכיבים היו שם לפני שהצטרפתי לפרויקט - הבמאי דייוויד מישוד כתב את התסריט הנהדר עם בת זוגו, ובקושי נזקקה עבודה נוספת עליו. הייתי בדמעות כבר בקריאה הראשונה.

"כשהתחלנו להרים את ההפקה, הייתי מעורבת בגיוס הכספים ורציתי להבין מה קורה סביבי - מי כל איש צוות, מה התוכניות ליום למחרת, שתהיה לי טביעת יד בכל מקום. הסיפור של כריסטי העניק לי השראה, היא אחת הנשים המדהימות שהכרתי והיא הפכה לחברה שלי לכל החיים. אני בטוחה שהסרט ישנה את חייהם של הצופים".

איך את מגיבה לשבחים שאת מקבלת על הופעת המשחק שלך?
"אני מאוד גאה במה שעשינו. השקענו מאמצים מכל הבחינות כדי שזה ייצא הכי טוב שאפשר, וכל מי שעבד על הסרט נתן מעל ומעבר. אני מתמוגגת מאושר מכל מה שקורה איתו מאז שהוא יצא לאוויר העולם ושכל כך הרבה אנשים מדברים עליו. לאורך כל הדרך דאגתי לדעת מה כריסטי חושבת, והבהרתי שהיא זאת שנותנת את החותם הסופי. מהרגע שהיא נתנה את ברכתה, כל המילים החמות מאז הן בונוס. אני פשוט חיה את הרגע היפהפה הזה ואין מאושרת ממני".

היא מספרת שגדלה כ"חובבת ספורט באופן כללי", התנסתה בקיקבוקסינג ואומנויות לחימה, ואף הייתה "הבת היחידה בג'ודו". לקראת צילומי "אופוריה" נאלצה לפרוש, ומאז חיפשה תפקיד פיזי מאתגר ש"תוכל לנעוץ בו את השיניים". "מאוד רציתי אתגר משחק פיזי שידרוש ממני אימונים ממושכים", היא אומרת כעת בריאיון. "אמרתי לסוכנים שלי שאני רוצה תפקיד כזה – ואז הגיע התסריט על חייה של כריסטי, ולגמרי נפעמתי מהסיפור שלה".

מה מצריך התפקיד ברמה פיזית?
"כל הקרבות שרואים בסרט מדמים קרבות אמיתיים שכריסטי הייתה בהם בחייה. כל קומבינציה של איגרוף היא מה שהיא באמת עשתה, אפילו התלבושות והעדשות שלי היו העתקים של הפריטים האמיתיים שלה. היו לי שלושה חודשים להתאמן עם מאמן משקולות ותזונאי. בבית של סבתא שלי היה מחסן מאובק שהיא הסכימה שאני אסב לחדר כושר. שיטחנו הכל עם בטון, הרכבנו זירת איגרוף וממש שדרגנו את החלל.

"התאמנתי שעה של משקולות בבוקר, איגרוף במשך שלוש שעות ואז שעה נוספת של משקולות בערב. חיסלתי שייק חלבונים, עם תוספי אנרגיה והכל, עד שעליתי 16 קילוגרמים. התאמנתי עם נשים חזקות - תמיד ביקשתי מהן 'תכי אותי חזק יותר'. כל מה שרואים בסרט זו אני מגשימה את החלום שלי להיות מתאגרפת".

אילו תובנות היו לך בסוף הצילומים?
"האמת שלמדתי הרבה איך לעמוד בזכות עצמי ולהתעקש על עקרונות שבאמת חשובים לי. ולחשוב שמדובר באישה שלא שמעתי עליה לפני שקראתי את התסריט, והיום היא אחת הנשים החשובות שנפלה בחלקי הזכות לגלם. האחריות על כתפיי לייצג אותה כראוי שינתה אותי. אני מרגישה יותר מועצמת במקצוע שלי, יותר חזקה במישור האישי. כולנו מתמודדים עם מגוון מאבקים בשלל זירות בסופו של דבר. אני מרגישה הכי מחוברת וחיונית כשאני משחקת, אפילו שזה בתור דמויות אחרות, ומרגישה משוחררת כשאני מבלה עם המשפחה שלי".

תפקיד של פעם בחיים

סייפריד, שחגגה לאחרונה יום הולדת 40, עשתה את הבכורה הקולנועית שלה בסרט הקאלט "ילדות רעות", ובשנים האחרונות התבלטה בסרטי מחזמר מצליחים כמו "מאמא מיה!" ו"עלובי החיים", וכן בדרמות "ג'ון היקר" ו"המילה האחרונה". על סט הצילומים של האחרון הכירה את השחקן תומאס סדוסקי ("חדר החדשות"), לו נישאה ב-2017, ולשניים נולדו בת ובן.

לאורך השנים היא דיברה בפתיחות על חרדות ופחד במה, נושאים שעלו כבר בראיון ל-mako לפני עשור, אז קידמה את "טד 2". "היית מאמין שאחרי כל השנים אני עדיין עושה כסף בזכות 'טד'? ואני לא מדברת על תמלוגים", היא משתפת את הח"מ כבר בתחילת השיחה. "התחלנו לעבוד על גרסת האנימציה, וסת' הזמין אותי חזרה לדבב את אותה דמות של סמנתה. זה מדהים כמה הכל מרגיש רענן ולא ממוחזר, מאוד מצחיק - ובעיקר ג'וב קליל וכיפי, מה שלא תמיד קורה בדיבוב".

בדומה לסוויני, גם סייפריד מקדמת סרט עם מטרה ברורה לעונת הטקסים - הדרמה המוזיקלית "צוואתה של אן לי". במקרה שלה ידה על העליונה, שכן לגלובוס היא מועמדת פעמיים: גם על תפקידה בסרט החדש וגם על הופעתה במיני-סדרה "נהר ארוך בוהק" - שתיהן בקטגוריית השחקנית הראשית. לפני שלוש שנים זכתה סייפריד בגלובוס ובאמי על המיני-סדרה "עלייתה ונפילתה של אליזבת הולמס".

ב"צוואתה של אן לי" מגלמת סייפריד את מייסדת קהילת השייקרים מהמאה ה-18, שהאמינו בה כהתגלות השנייה של ישו בדמות אישה. "נותרו כיום רק כמה שייקרים בודדים במדינת מיין", היא מספרת ומוסיפה שכהכנה לתפקיד נסעה לבקר בקהילה. "מלכתחילה הרגשתי שזה לא זר לי, גדלתי בפנסילבניה לא רחוק מקהילת האמיש, הכל היה נגיש. שוחחתי עם אנשים שמנהלים מוזיאונים על שייקרים והם הציפו אותי בידע. מפתיע שכמעט אף אחד לא שמע עליה מעולם".

בסרט את גם שרה - וזו לא הפעם הראשונה שבה את משלבת משחק עם שירה.
"כל מי שמכיר אותי יודע כמה אני מאוהבת במחזות זמר, ואני לחלוטין איננה אותה מוזיקאית שהייתי לפני הסרט הזה. השתניתי במובן שהתנתקתי מהאגו, מהאוזן החדה שחרדה מזיופים. אני לא מקפידה על כל תו, אלא מחוברת לרגש שבוקע ממני תוך כדי שאני שרה.

"השירה משדרגת את המשחק ומנעד הרגשות שלי. מוזיקה היא שפה אוניברסלית שמעצימה חוויות אצל כל בן אדם. לא משנה כמה סצנה מרגשת בסרט, אם מוסיפים מוזיקה כמו שצריך - אין מצב שלא תזיל דמעה. ולשיר לייב על סט הצילומים, לוקח את כל ההוויה כשחקן למקום יותר עמוק ומשמעותי. זאת חוויה עוצמתית שאני מאוד אוהבת, זה תפקיד של פעם בחיים".

הסרט הזה הוא די שונה מ"עוזרת בית".
"גילמתי פה אישה שלעולם לא אגלם שוב - אישה יוצאת דופן ואהודה בקרב הקהילה שלה, טהורה, מלאת חמלה ומעניקה, שהייתה פמיניסטית במאה ה-18. היא חידה. וזו צפיית חובה בייחוד למי שמוזיקה היא חלק נכבד מחייו, אבל גם לכל אחד מאיתנו שזקוק נואשות למנהיג שרואה את טוב הכלל לנגד עיניו.

"אני משחקת בשני סרטים שונים ולא מאמינה שהם עולים לאקרנים במקביל. זה מוזר, אבל אני גם מאוד גאה בעבודה שעשיתי בכל אחד מהם. נתתי את כל כולי לשניהם והעבודה שלי הושלמה, ואני מקווה עכשיו שהצופים יבואו לראות".