למעלה מעשור חלף מאז עלתה לאקרנים קומדיית הנעורים "ילדות רעות", שהפכה לאחד מלהיטי הקאלט של המאה ה-21. הסרט היה פרויקט הביכורים של טינה פיי בתור תסריטאית קולנוע והזניק את הקריירה של שלוש השחקניות הצעירות שהובילו אותו - להוציא את לייסי שבארט, שהתפרסמה עוד קודם ב"שולחן לחמישה".

לינדזי לוהאן הוכיחה אודות לסרט שהיא לא עוד ילדה מנומשת בסרטים לכל המשפחה אלא שם שמוביל סרט, אף כי בשנים האחרונות בעיקר מוביל בעיקר כותרות צהובות לא מחמיאות; רייצ'ל מק'אדמס הקנדית חוותה אז שנה מצוינת כשבמקביל כיכבה לצד ריאן גוסלינג בדרמה הרומנטית המצליחה "היומן", וכיום ניתן לראות אותה בעונה החדשה של "בלש אמיתי"; ואמנדה סייפריד, שעבורה זו הייתה הבכורה הקולנועית, לא מביטה מאז לאחור.

ילדות רעות
שכחו
לימים הופיעה סייפריד (29) על המסך הגדול, בין השאר ב"ג'ון היקר", "לאבלייס" ובהפקה הגדולה של "עלובי החיים" לצד ראסל קרואו ויו ג'קמן, עמו תככב בקרוב גם ב"פן", המבוסס על סיפור פיטר פן. למרות שבקרב מעריצים רבים היא עדיין קארן הקלולסית מ"ילדות רעות", בראיון איתה שהתקיים לפני ימים אחדים בניו יורק היא  מגלה שזה לאו דווקא התפקיד שהכי מזוהה איתה. "ברחוב בעיקר עוצרים אותי על הסרטים "מכתבים לג'ולייט" והמחזמר "מאמה מיה!", למרבה הפלא", היא מודה. "ילדים קטנים ,שבטח לא היו קיימים בתקופת הזוהר של אבבא ואפילו לא כשהסרט יצא לפני שבע שנים, יודעים לזמזם את מיטב הלהיטים".

איך את מקבלת את הפרסום?

"אני מאמינה בראש ובראשונה בענווה. זה מרכיב אלמנטרי באישיות וגם כזה שמושך אותי באנשים אחרים שאני מכירה. אנשים שמתעסקים בעצמם יותר מידי מעייפים אותי ובטח שלא עושים חסד עם עצמם. בתרבות שלנו כיום זה כבר הפך למגפה, אנשים מחפשים שמישהו אחר יאשר אותם. לראיה כל תרבות הסלפי שהפכה לאובססיה לא נורמלית. יש בי מן הבושה העצמית כשאני מצלמת סלפי כדי לשלוח למישהו קרוב, אני לא יודעת איך זה לא קורה לכולם, וזה רק הולך ומחמיר. הנה למשל קים קרדשיאן, שמזוהה עם תמונות הסלפי שהיא מעלה וזוכה למלא לייקים, אז כמובן שהיא רק תמשיך ותעודד אחרים. וגם כשאני מעלה תמונות אישיות של עצמי באינסטגרם הן אוטומטית יקבלו את הכי הרבה התייחסות מהעוקבים".

אז נכנעת לתכתיבי הסלפי?

"כן, אבל מי שגונב את ההצגה זה הכלב שלי פין שכבר קיבל שני תפקידי 'ניצב' בסרטים שלי".

 

אמנדה סייפריד
אל תצפו לסלפי | צילום: Theo Wargo/NBC, GettyImages IL

מסך עשן

סייפריד מככבת כעת בסרט ההמשך "טד 2", מסוף השבוע בקולנוע. שלוש שנים אחרי שהתוודענו לראשונה לדובי הלא ממש פוליטקלי קורקט – אותו יצר ומדבב סת' מקפרלן ("איש משפחה") – והחבר הכי טוב שלו, ג'ון, אותו מגלם מארק וולברג, בסרט שהיה הצלחה קופתית גדולה, וסיבוב שני היה רק עניין של זמן. העלילה נשארת בבוסטון אבל מזמנת מכשול עבור טד, שאף כי נישא לחברתו הטראשית תמי-לין, עומד למשפט באישום שהוא בעצם רכוש ותו לא. בסרט מופיעים גם מורגן פרימן, ג'ון סלאטרי מ"מד מן" וכוכב הפוטבול טום בריידי.

בהיעדרה של מילה קוניס, שכיכבה בסרט הראשון ולא המשיכה מאחר והייתה בהריון עם ביתה המשותפת עם אשטון קוצ'ר, לוהקה לסרט סייפריד בתור עורכת דין שנחלצת לעזרתם של טד וג'ון ומוצאת איתם מכנה משותף מהסוג המעושן. "הדמות שאני מגלמת היא בחורה כנה שנהנית פה ושם מג'וינט, טוב נו, אולי אפילו באופן יומיומי", היא אומרת. "היא רק סיימה בית ספר למשפטים ומנסה למצוא את דרכה בפירמה שבבעלות דוד שלה בה החלה לעבוד, וצועדת בקצב משלה. זה היה סרט מאתגר בהתחלה כי לא היה קל לקחת את הדמות הוירטואלית של טד בחשבון, כי פיזית הוא לא מן הסתם, אבל מרגע שאתה נכנס לעניינים זה עובד כאילו אימצת חבר דמיוני".

איך החלה המעורבות שלך בסרט?

"השתתפתי בשנה שעברה בסרט 'מיליון דרכים להתפגר' של סת', ומדובר בבחור נאמן. ברגע שהוא מחבב מישהו, הוא מביא אותו שוב. בחיים כמו בעבודה. נדנדתי לו במשך חצי שנה מרגע שסיימנו לעבוד ביחד, ובאחת משיחות הטלפון שאלתי אותו 'נו, את מי מגלמת בסרט ההמשך של 'טד'?'. אחרי כמה זמן הוא הציע לי את התפקיד של מושא האהבה החדש בסרט. על סט צילומים של סת' יש הרבה חופש, בוא נגיד שלקח לנו 70 ימים לצלם סרט קומדיה שבדרך כלל ממש לא דורש כל כך הרבה זמן".

זה רמז שאולי הסט היה אפוף עשן מריחואנה?

"סת' אדם מהימן, והוא פיזר פרטים אודות הדמות שלי לאורך זמן לפי תחילת הצילומים, כולל זה שהיא חובבת מריחואנה, אבל באמת שאני לא ממש מתעכבת על דברים כאלה. שום דבר לא באמת מדהים אותי באסקפט הזה. יש סצנה בבנק הזרע שאולי קצת הפתיעה, אבל בטח את מארק יותר מאשר אותי, מבלי לתת ספוילרים. אבל באמת שאני לא מבינה איך עוד לא הושלם הליך של לגליזציה. אלכוהול חוקי ומריחואנה לא? מאוד מוזר וחבל שהפכו את זה לכזה עניין מסובך".

אין תמונה
בעולם של טד הכל מותר
ובסרט סת' לא חסך בבדיחות על העיניים הגדולות שלך.

"אז יש לי עיניים גדולות, אז מה? אתה מוכרח לדעת לצחוק על עצמך. כשג'סטין ביבר הציב את עצמו בחזית ל-Roast זה היה נהדר לדעתי כי הוא לא לקח ללב את הבדיחות שהטיחו בו, וזה מה שצריך לעשות. מי שאותי באופן אישי הכי מצחיק כיום זה לואי סי.קיי. הייתי בהופעה שלו במדיסון סקוור גארדן ופאקינג שעתיים הייתי על הרצפה בגללו, אין יותר מצחיק מהבן האדם. ואני גם מאוד אוהבת את איימי שומר, כי גם היא כמוהו מצביעה לכל מיני דברים קטנים בחיים שזה מגוחך שאנחנו עושים מהם הרבה יותר ממה שהם. וכמובן שאני אוהבת את שרה סילברמן, היא הזיכרון הכי טוב שלי מ"מיליון דרכים להתפגר". וגם ניל פטריק האריס".

היו לך גבולות באשר לבדיחות בסרט?

"אין לי כאלו. ככל שאתה יותר לא פוליטקלי קורקט ומותח את הגבולות ככל האפשר, זה מה שמוכר. אנשים משתוקקים לזה כי בחייהם הם לא מרשים לעצמם, וכשהם שומעים את הבדיחה הם יכולים לצחוק מבלי להרגיש תחושת אשמה. בעולמו של טד הכל הולך".

אמנדה סייפריד וסת מקפרלן
רדפה אחריו. סייפריד ומקפרלן | צילום: Kevork Djansezian, GettyImages IL
 "אני סובלת מפחד במה משתק"

סייפריד נולדה בדצמבר 1985 בפנסילבניה וכבר בגיל 11 החלה בקריירת דוגמנות, שנמשכה שש שנים. היא הספיקה להופיע באופרות הסבון כמו "כל ילדי", עד להופעת הפריצה בגיל 18 ב"ילדות רעות". במקור היא בכלל נבחנה לתפקיד רג'ינה ג'ורג' האימתנית – שהלך לבסוף למקאדמס – ואף נשקלה לתפקיד של לוהאן. במקביל באותה שנה הופיעה גם בסדרה "ורוניקה מארס" בתור לילי קיין, שתעלומת הירצחה היא במרכז העונה הראשונה, ומ-2006 שיחקה את הבת הבכורה שרה בסדרת הדרמה של HBO "אהבה גדולה" על משפחה מורמונית פוליגמית.

לאחר תפקידי אורח טלוויזיונים ב"האוס" ו"CSI" בין היתר, החלה לפתח קריירה קולנועית וכמי שבצעירותה לקחה שיעורי אופרה ופיתוח קול, גם הפציעה בשירה בסרטים "ג'ון היקר", במחזות הזמר "מאמה מיה!" ו"עלובי החיים" ואפילו ב"טד 2" היא מבצעת שיר. "לא הבנתי למה נחוץ שיר וסת' אמר 'תסמכי עליי, בכל קומדיה טובה יש בלדה' ועניתי לו שברור שאני סומכת עליו, אחרת לא הייתי חותמת להשתתף בסרט הזה לפני שראיתי את התסריט".

אמנדה סייפריד
פחד במה? חה | צילום: GQ
בשנה וחצי האחרונות היא במערכת יחסים עם השחקן ג'סטין לונג ("ג'יפרס קריפרס", "הוא פשוט לא בקטע שלך") ובחודש שעבר עשתה את הבכורה הבימתית שלה במחזה באוף ברודוויי. "מדובר באתגר הכי גדול שלקחתי על עצמי בחיי. זה היה רעיון שפלירטטתי איתו במשך שנים אבל תמיד פחדתי לקחת על עצמי, כי אני סובלת מפחד במה משתק", היא אומרת בעוד היא משילה את סנדליה, עוברת לישיבה מזרחית על הכסא ומלטפת את המלמלה האדומה של שמלת המעצבים של אלכסנדר מקווין, אותה היא לובשת. "כנראה שהגיעה השעה שבאמת רציתי לעלות כבר על במת תיאטרון, והיה עליי לשמוע לקול הפנימי ולזהות מאיפה החרדה הזו נובעת בתוכי. אסור להתעלם אלא פשוט להתמודד. זה לא הפחד של לעלות על הבמה, אלא הפאניקה שתוקפת בזמן שאתה כבר משחק ואולי יקרה משהו והצופים יאבדו אותך. הרגע המפחיד מאלץ אותך לבחור בין לצעוד קדימה או לנטוש לחלוטין, וברגע שאתה כובש את החרדה נוספת לך משמעות לחיים. רוב הפחדים שלי הם די רציונלים, ודווקא אלו שאינם לדעתי הם שטורדים את מנוחתנו".

מה לגבי ביקורות?

"חשוב לי מה הצופים חושבים כשאני על הבמה, אבל למי פאקינג אכפת מה מבקרים אומרים? בטח שלא בסרט קומדיה. לא מזיז לי אם אנשים ישנאו אותו. לא באנו למצוא תרופה לסרטן, אפילו שכן יש נגיעה בנושא אקטואלי חברתי בוער בעלילה. סך הכל המטרה היא להעלות חיוך על פניהם של הצופים. אני לא רוצה משהו מעבר".