"לנטרנים": ככה באמת עוד לא ראיתם את "בלש אמיתי"

קוראים לזה Superhero Fatigue, או "תשישות גיבורי-על". מוזר לדבר על הנושא דווקא כש"ספיידרמן" שובר שיאים וכש"הנוקמים" ממתינים מעבר לפינה, אבל במאקרו - תעשיית עיבודי הקומיקס ניצבת בשנים האחרונות בפני מיצוי כמעט מוחלט. הטלוויזיה, שעוד בימי "וונדה-ויז'ן" ניסתה להעניק איזשהו טוויסט לתחום, כבר לא מסוגלת להרים סדרת גיבורי-על בלי להוסיף לה כוכבית ז'אנרית: "הפינגווין" הייתה קומיקס מאפיוזי, "וונדר מן" הייתה קומיקס פנים-הוליוודי, "ספיידר-נואר" הייתה קומיקס פילם נוארי. וב"לנטרנים" (Lanterns) הכוכבית הזו היא ההשראה הברורה, המוצהרת, החקיינית אפילו, מ"בלש אמיתי".

לצד השתייכותה ליקום הקולנועי החדש של DC, שלושה יוצרים חתומים על "לנטרנים" מבית HBO (המשודרת בישראל ב-HBO מקס): כריס מנדי מכיר היטב את סדרות הפשע בזכות הובלת "אוזרק" והפקת העונה האחרונה של אותה "בלש אמיתי"; דיימון לינדלוף מביא את המסתורין של "אבודים" ו"הנותרים", לצד ניסיון בהפיכת קומיקס מאותו זיכיון לדרמת HBO איכותית ב"השומרים"; וטום קינג, סוכן CIA לשעבר, הוא מהכותבים הבולטים בחטיבת ספרי הקומיקס של DC. שילוב הכוחות הזה מסביר בדיוק את מה ש"לנטרנים" מכוונת אליו - מצד אחד להמשיך לטפח את היקום החדש שמוביל ג'יימס גאן, מצד שני להצדיק את מקומה כדרמת דגל ש-HBO משדרת בימי ראשון בערב. ומול תשישות גיבורי-העל, חלק גדול מהקמפיין של "לנטרנים" מתמקד בצד השני של המטבע. כמו הורים שמסתירים ירקות בקציצות של הילדים שלהם, כשבתפקיד הירקות נמצא "גרין לנטרן".

ההיבט המרכזי שבו "בלש אמיתי" מתבטאת ב"לנטרנים" הוא זה שנכח בכל דרמה בלשית אחרת מאז המעגל השטוח של וודי הרלסון ומתיו מקונוהיי: מערכת היחסים בין שני חוקרים שמתקשים להסתדר, במקרה הזה האל ג'ורדן (קייל צ'נדלר, "אורות ליל שישי") וג'ון סטיוארט (ארון פייר, "רבל רידג'"). וכמו אמה הרוחנית, "לנטרנים" גם הולכת אול-אין על התנועה בין צירי זמן שונים - ב-1996 ג'ון הוא ילד שצופה בטלוויזיה בהאל, הגרין לנטרן הראשון שגויס מכדור הארץ; ב-2016 האל הוא עדיין חלק מאותו חיל של שומרי חוק אינטרגלקטיים, אבל עכשיו הוא כבר חונך את ג'ון, טירון צעיר שעתיד לרשת אותו; וב-2026? שם נגמר פרק הבכורה של "לנטרנים", עם ספוילר משמעותי שמהדהד את התפקיד של צ'נדלר ב"אורות ליל שישי".

מה שכן אפשר לומר על אותו הדהוד הוא שהוא מביא את "לנטרנים" למגרש הפוטבול, מגרש שהשניים נקראו אליו עשור קודם - כלומר בעלילת 2016 - כדי לפצח אירוע ירי שייתכן שחורג מגבולות כדור הארץ. בעוד שהאל פשוט עף לזירה, ג'ון עדיין צריך לטוס אליה כאחד האדם. שם הוא מגלה שלמרות ההערצה של הציבור הרחב לגרין לנטרן, מבחינת כוחות הביטחון מדובר במטרד. הוא לא אמור להתערב להם בחקירה שמתמקדת באירוע ארצי לגמרי, אבל הגיבור המנוסה משוכנע שיש חייזרים בתמונה. את הקאסט משלימים קלי מקדונלד ("אימפריית הפשע") בתור השריף, ג'ייסון ריטר ("מטלוק") בתור בעלה, גארט דילהאנט ("דדווד") בתור אביו איש העסקים שנראה באותו גיל כמוהו, ונייתן פיליון ("הטירון") שמשחזר את תפקידו מ"סופרמן" החדש. גם לורה ליני, שעבדה עם מנדי ב"אוזרק", תהיה שם.

למרות כל מה שמונח על הכף, ההחלטה של HBO להפיץ למבקרי הטלוויזיה רק את הפרק הראשון של "לנטרנים" מעידה על חוסר ביטחון מסוים. מעבר לים היו כמה בני מזל שצפו מראש כמעט בכולה - ואלו דווקא התרשמו ממנה, בטח בהתחשב בהשוואה הבלתי אפשרית ל"השומרים" או "בלש אמיתי" בעונתה הראשונה. על סמך פרק הפתיחה, אין ספק שהדרמה החדשה רואה לנגד עיניה את תשישות גיבורי-העל: האפקט הכי גדול בה לא ממוחשב ולא על-טבעי, אלא נוגע לשם שלה. קוראים לה "לנטרנים", בעוד שכדור הארץ יכול להכיל רק גרין לנטרן אחד. הנוכחות של ג'ון בחייו של האל היא איום נצחי, לכן הגיבור קורא לו "ג'וניור" ובולם כל סיכוי לשותפות אמיתית. היחסים בין בלש אחד לשני יכריעו את גורלו של היקום הפיזי, והיחסים בין ז'אנר אחד לשני יכריעו את גורלו של היקום הקולנועי.