"האח הגדול" שברה את השיא הכי מטומטם שיש
איזה נתון מוציא את רוני קובן לא טוב בכלל? איך "הישרדות" הכתירה סופית את מלכת הפורמט? ומתי תרצה כהן תצליח להרכיב משפט שלם אחד? רועי אבן רואה את כל מה שיש בטלוויזיה כדי שאתם לא תצטרכו, ושולח אתכם לסוף השבוע עם כמה המלצות
-
נישה עם רוני קובן
בשבת האחרונה סיים רוני קובן עונה תשיעית של "פגישה" (כאן 11) - הארוכה בתולדותיה ששודרה על פני שנה עברית שלמה. והוא סיים אותה עם מאיה קוסובר, יוצרת הפודקאסט (והגרסה הטלוויזיונית) "שיר אחד", אישה מקסימה עם סיפור חיים מרתק שהוגדרה על ידו בתור הגברת הראשונה של הסכתי ישראל. שזה אחלה תואר, רק כזה שלא אומר יותר מדי לציבור הרחב שאליו "פגישה" אמורה לכוון. חשבון קצר: מתוך 32 תוכניות בעונה החולפת, לא פחות מ-13 פרקים הוקדשו לעיתונאים ואנשי תקשורת. זה אומר ש-40% מהעונה עסקו באותה ברנז'ה קטנה, כשרבים-רבים מהאורחים הם אף אנשי התאגיד שבו משודרת "פגישה". מולם היו שמונה אנשי תרבות וספורט ו-11 נציגי פוליטיקה, ביטחון ומשפחות חטופים, וזו עוד ההערכה הנדיבה. ישראל זיו, פנינה רוזנבלום ודדי שמחי, שנספרו תחת הקטגוריה האחרונה, הם יותר פאנליסטים מאשר מנהיגים גדולים בימי שגרה.
ואחרי החשבון מגיע הטיפ לספק-שף ספק-מלצר: גם אם התוכניות שבהן מתארחות דמויות מאותה ביצת תקשורת וטוויטר הן אלה שמגיבים להן הכי הרבה ברשתות, זו לא הצדקה לניוון כל כך מובהק. למרות מה שהתאגיד היה רוצה שנחשוב, קוסובר, מיכאל שמש וקרן נויבך אינם שמות מוכרים בכל בית - ואם יש אדם שצריך להיות הראשון שמתארח פעמיים שונות בתולדות "פגישה", זה כנראה לא יגאל גואטה. השחייה של קובן באותה בריכה נישתית היא חלק ממגמה קיימת בכל כלי תקשורת אפשרי, כזו שבאמת לא מרשימה אף אחת, אבל בשידור הציבורי חייב להינתן איזשהו דין וחשבון לקהל. סריקה מהירה של עונות העבר של "פגישה" מגלה שהקיבעון הזה החל אצלה רק לאחרונה, ולכן לא מאוחר לה לחזור בה. אם האורח של קובן מוכר עוד פחות מקובן עצמו, זה כבר מדד ראשון שאפשר לסנן באמצעותו את העונה הבאה.
מה לראות?
את "העיתון" (יס), סדרת ההמשך הכל כך מיותרת של "המשרד" - ומה אתם יודעים, היא אשכרה עושה כבוד לאחד הסיטקומים הכי אהובים שיש. בדיחות בלתי פוסקות, הופעות משחק נפלאות ואפילו התעסקות די ביקורתית בעולם העיתונות. לקריאה נוספת: הביקורת המלאה, וגם הריאיון של הכוכב הראשי דונל גליסון ל-mako.
-
אין דה שאלואו
במשך שנים התנשאו צופי "הישרדות" האמריקאית על צופי "הישרדות" הישראלית, אבל לאחרונה חלה תפנית: עכשיו מתנשאים על שניהם צופי "הישרדות" האוסטרלית (Network 10). מאז החייאתה לפני כעשור, ובפרט מאז הקורונה, המהדורה הכי רחוקה של הריאליטי הכי טוב בטלוויזיה צברה מוניטין של הגרסה העוד יותר שווה, ובימים אלה היא מוכיחה את זה עם עונת הספיישל "אוסטרליה נגד העולם". גרסה קצרה, מהירה ובלתי נתפסת בטירוף שלה שמציבה כמה אגדות "הישרדות" מקומיות מול כמה אגדות בינלאומיות - ובעיקר מאמריקה. יש בה את שיאן הזכיות טוני ולאצ'וס (אחד משני היחידים שזכו בשתי עונות שונות, יחד עם סנדרה), את שיאנית העונות סירי פילדס (שתחזור ממש בקרוב לעונה השישית שלה, עונת ה-50 של הגרסה האמריקאית) ואת שיאנית היופי, הערמומיות והוותק פרוואטי שאלואו (שחצתה כעת את שיא 152 הימים במצטבר על האי של בוסטון רוב).
למרות שהיא לא זמינה באופן חוקי בישראל, העונה הזאת של "הישרדות" האוסטרלית לחלוטין שווה את הטרחה - מה גם שהפתרון די פשוט, מתחיל ב"יו" ונגמר ב"טיוב". ומרגע שחוצים את המכשול הזה, מגלים אגדות אוסטרליות שלא נופלות מאלה האמריקאיות, מתכונת שידור מסחררת (שלושה פרקים בשבוע, כך שהעונה שהתחילה לפני רגע למעשה כבר מסתיימת), מרכיב דרמטי מדרבן בדמות הגאווה הלאומית ומרכיב דרמטי מפתיע בדמות פערי שפה בין שורדים שמגיעים מכל העולם. ומגלים, אחת ולתמיד, שפרוואטי שאלואו היא לא רק קראש נעורים אוניברסלי אלא באמת הגדולה מכולם: היא שולטת במשחק ברמה שהיא זו שמודיעה למנחה מתי עוברים להצבעה, מצטיינת בפרשנות למצלמה כמו שהיא מצטיינת בהימלטות מהצבעות נגדה, והשבוע אף מצאה דרך לבלף את דרכה למהלך עוצר נשימה שנכנס מיידית לטופ של כל הזמנים. כל מועצת שבט של "אוסטרליה נגד העולם" שומטת לסתות יותר מזו שקדמה לה, וחלק משמעותי מהקרדיט הזה הולך לפרוואטי. המלכה של "הישרדות" סוף סוף קיבלה את התואר הזה באופן רשמי, וטקס ההכתרה שלה הוא אירוע שאסור להחמיץ.
פריים אחד למזכרת
מה יותר מדהים: הכותרת הזו של חדשות 13, או העובדה שאף אחד שם לא חשב על זה ששנייה אחר כך יעברו לדיווח מהלווייתו של עידן שתיוי?
-
קו פרשת המים
מכל הביטויים ש"האח הגדול" (רשת 13) הביאה איתה בעונה החולפת - "גלידה", "או"מניק", "מה זה אומר" - יש רק אחד שמתחשק לתמוך בו באמת: "מוח מים". העניין הוא שעוד כמה ימים, כשהעונה הזו תיגמר, לא בטוח שיישארו אנשים להפנות להם את זה. כי עם כמה שהיא הייתה סוערת (והיא הייתה) ועם כמה שהיא הייתה רעילה (והיא הייתה), עונת 2025 של "האח הגדול" תיזכר בעיקר כעונה מאוד מאוד מטומטמת. לא רק מבחינת שטחיות ופשטנות, זה בסופו של דבר חלק מהפורמט, אלא גם מבחינת האופן שבו העלתה על נס דיירים שהעלו על נס את היעדר הידע שלהם.
למען הסר ספק: תוכניות ריאליטי, בפרט "האח הגדול", יכולות ואף אמורות לארח אצלהן משתתפים שכבר לא ישלימו את הדוקטורט. אבל עכשיו, אחרי מה שהרגיש כמו 450 ימים, אפשר להבין מעט יותר את הסערה הקטנה שהתחוללה בבית כשהתברר שהדייר שאול חכם - כן, האירוניה ברורה - לא יודע מי זה צ'רצ'יל או מתי הוקמה המדינה. בשבוע שעבר היה את המתיחה הבהחלט מהנה לצפייה על תרצה כהן הפרימיטיבית, שהאמינה שנשיא המדינה הוא לא הרצוג (או "הרצבורג") אלא דוד שטרן, ומאז שירז בן ארי נשאלה איך קוראים למחיה השפה העברית ואפילו לא הבינה מה זה "מחיה". היא בסוף הימרה על אלברט איינשטיין, יוסי בובליל התקרב עם "שלום קוּר" ותרצה התחמקה עם "שמעתי את השאלה בדרך הלוך" וחרטטה שידעה את התשובה אחרי שגילו לה אותה. נכון לכתיבת שורות אלה, אותה תרצה גם לא הצליחה להרכיב משפט שלם אחד בשיחות הבלתי נסבלות שלה עם ארז איסקוב, וההתבייתות עליה נובעת אך ורק בגלל היתרון העריכתי שהיא מקבלת לקראת כנראה-זכייה. למעט קומץ דיירים, שאפילו להם לא חסר, בית "האח" היה מלא באנשים שאומרים "כוונת הצהרות" או "חשכה עליי האדמה".
אם צריך לאפיין את העונה הזאת של "האח הגדול", מלבד ריכוז כל כך גבוה של "מוח מים" שאפשר לפזר אותו כבר עכשיו כי זה לא שימצאו שם תרופה לסרטן, הרי שזו העונה שבה הוסרו כל המסכות שעוד נותרו לה. המלחמה צומצמה לכדי מונולוגים של מילואימניקים ונשימות עמוקות של לירון ויצמן, ללא מגבת צהובה אחת שגולגלה למען החטופים (אם כי במקרה הספציפי הזה אולי עדיף בלעדיה). וכשילדיה הבוגרים של הדיירת שני אדרי נכנסו לבקר אותה, היא לא שאלה אותם איך התמודדו עם המערכה מול איראן - שבאופן חריג הדיירים עודכנו לגביה - אלא רק אם היא השמינה לדעתם. יש לזה חן (לא קראוניק) וזה בהחלט עובד בטיקטוק ואצל הקהל, אבל כל עוד זה יימשך "האח הגדול" עצמה דווקא לא תעלה במשקל. קיימים כל כך הרבה דברים שאפשר ללמוד ממנה וללמד עליה, למרות כל עיקומי הפרצוף הקבועים, אך תנאי בסיסי לזה הוא כמות סמלית של בינה. הדיירים באמת לא חייבים לדעת מי זה צ'רצ'יל, וזה שקצינה בצה"ל לא יודעת מי הנשיא זו בעיה בעיקר של צה"ל. רק שיביעו איזושהי נכונות ללמוד את הדברים האלה בניגוד לבוז הנוכחי שהם מפגינים, או לפחות שישלימו משפט. בלי זה, הגילטי פלז'ר שהעונה הזאת הייתה יכולה להיות הפך לגילטי לא מענג בכלל.
בשבוע הבא
פרק הסיום של "התנתקות" (כאן 11, 7.9); עונה חמישית וחדשה של "רק רוצחים בבניין", שגם בה היא מצליחה לשמור על הרמה המאוד גבוהה שלה (דיסני+, 9.9); אחרי אינספור סערות ופרשות, צ'רלי שין מתיישב מול המצלמה בדוקו "הידוע בכינויו צ'רלי שין" (נטפליקס, 10.9); סיפורו של לוכד הנחשים יעקב סלע זוכה לטוויסט נוסף בסדרה התיעודית "איש הנחשים" (יס, 11.9); גמר "האח הגדול" (רשת 13, 13.9); ובעזרת שורת מרואיינים מכובדת, בהם הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי, עמרי אסנהיים וגלעד טוקטלי ינסו להבין "מה קרה לצה"ל" (הוט, כנ"ל).
צילום רוני קובן: מתוך "פגישה", כאן 11 / צילום פרוואטי שאלואו: מתוך "הישרדות", Network 10 / צילום יוסף ישראל: חדשות 13
מצאתם טעות לשון?