צ'ילה על סף שינוי: אחרי שנים של ביקורת - המדינה צפויה לתמוך בישראל

בחירתו של חוסה אנטוניו קאסט לנשיא הבא של צ'ילה מסמנת תפנית פוליטית חדה בזירה הפנימית, אך גם פותחת פרק חדש ולא ודאי ביחסי החוץ של המדינה, ובראשם היחסים עם ישראל. לאחר שנים שבהן סנטיאגו נקטה קו ביקורתי במיוחד כלפי מדיניותה של ישראל, הן במישור הדיפלומטי והן בזירה הרב-מדינתית, חילופי השלטון מעוררים ציפיות בירושלים ובקרב בעלות בריתה של ישראל לכך שמערכת היחסים בין שתי המדינות עשויה להשתפר באופן ניכר. במקביל, ההתפתחויות האחרונות מעוררות דאגה עמוקה בקרב הקהילה הפלסטינית הגדולה בצ'ילה ובקרב חוגים רחבים הרואים במדיניות החוץ הצ'יליאנית חלק בלתי נפרד ממחויבות היסטורית למשפט הבין-לאומי ולזכויות אדם.

ניצחונו הסוחף של קאסט, עם למעלה מ-58 אחוזים מהקולות, נשען בראש ובראשונה על סוגיות פנים כמו ביטחון אישי, הגירה והאטה כלכלית. עם זאת, כבר בימים שלאחר הבחירות ניכרות ההשלכות הבין-לאומיות של המפנה הפוליטי. ברכות פומביות מצד ישראל, ארצות הברית, ארגנטינה ומדינות נוספות בעלות הנהגה ימנית ממחישות את האפשרות שצ'ילה, בדומה לבוליביה, מתקרבת לגוש מדינות שממשיכות להעניק תמיכה פוליטית לישראל.

>> לנחות בעולם אחר: עכשיו זה הזמן המושלם לטייל בדרום אמריקה

>> "אין עוד מקום כזה": כבר 20 שנה שהמוני ישראלים "נתקעים" בחווה באל בולסון

>> רחוק מהעין: הטיול שבו "ילדים טובים" שמים פס על הגבולות

ממבקרת לשותפה אפשרית

תחת נשיאותו של גבריאל בוריץ' הפכה צ'ילה לאחת המבקרות החריפות ביותר של ישראל בחצי הכדור המערבי. ממשלת בוריץ' החזירה את שגרירה ואת הנספח הצבאי מתל אביב, הצטרפה להליך שמובילה דרום אפריקה בבית הדין הבין-לאומי לצדק בטענה לרצח עם, והעלתה בעקביות את סוגיית זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני בפורומים בעולם. מדיניות זו הוצגה כחלק מתפיסה עקרונית רחבה, המבוססת על כיבוד המשפט הבין-לאומי, זכויות אדם ורב-צדדיות, ללא קשר לזהות המדינה הנוגעת בדבר.

קאסט מייצג תפיסה שונה בתכלית, והרקע האידאולוגי שלו וההתייחסויות הפוליטיות שאפיינו אותו לאורך השנים מציבים אותו קרוב יותר למנהיגים כמו נשיא ארגנטינה חאבייר מייליי וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שניהם מקיימים יחסים הדוקים עם נתניהו. אף שמדיניות חוץ לא עמדה במרכז קמפיין הבחירות שלו, עמדות קודמות של קאסט כוללות ביקורת על מוסדות בין-לאומיים, הסתייגות מהאו"ם והתנגדות למתן עדיפות לאמנות בין-לאומיות על פני חקיקה פנימית. עצם עמדות אלה מעידות כי הקו העימותי שנקטה צ'ילה כלפי ישראל בשנים האחרונות אינו צפוי להימשך באותה מתכונת.

הסימנים לכך כבר נמצאים על פני השטח. מיד עם ההכרזה על ניצחונו של קאסט, נתניהו בירך אותו בפומבי והביע את רצונה של ישראל להעמיק את שיתוף הפעולה עם צ'ילה בתחומים כמו ביטחון, חדשנות, מים, חקלאות וצמיחה כלכלית. המסר משקף את מאמציה המתמשכים של ישראל למסגר את יחסיה הדו-צדדיים סביב טכנולוגיה ומסחר, ולאו דווקא סביב סוגיות ביטחוניות. מבחינת ישראל, בחירתו של קאסט נתפסת כהזדמנות לשקם את היחסים עם מדינה שהפכה בשנים האחרונות למבקרת בולטת שלה, ולנצל את הגל החדש של מדינות אמריקה הלטינית שמשנות את ממשלותיהן בזמן האחרון.

מסרים מוושינגטון ומהימין האזורי

תגובת ארצות הברית לניצחונו של קאסט מחזקת את התחושה של שינוי כיוון גיאו-פוליטי. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו בירך את קאסט זמן קצר לאחר פרסום התוצאות והדגיש סדרי עדיפויות משותפים כגון ביטחון אזורי, צמיחה כלכלית והמאבק בהגירה בלתי חוקית. גם הנשיא דונלד טראמפ התייחס בפומבי לניצחון, אמר כי קאסט הוא "המועמד שבו תמכתי", והביע שביעות רצון מתוצאות הבחירות. הצהרות אלו מציבות את צ'ילה כחלק מגוש ימני רחב יותר באמריקות, המעדיף תפיסות של ריבונות, ביטחון ובריתות דו-צדדיות על פני מנגנונים רב-צדדיים של זכויות אדם.

בזירה האזורית, הזיקה הפוליטית הבולטת ביותר של קאסט היא לארגנטינה של מייליי, שממשלתה הפכה לאחת התומכות הנלהבות ביותר של ישראל בזירה הבין-לאומית. כבר אושר כי נסיעתו הראשונה של קאסט כנשיא נבחר תהיה לבואנוס איירס, מה שמדגיש את חשיבות הקשר בין שני המנהיגים. בעיני פרשנים, רשת זו של ממשלות בעלות אוריינטציה אידאולוגית דומה מגבירה את הסבירות שצ'ילה תרכך או אף תבטל צעדים שננקטו בתקופת בוריץ' נגד ישראל.

משקלה של הקהילה הפלסטינית בצ'ילה

עם זאת, כל שינוי ביחסי צ'ילה-ישראל מתקיים בתוך מציאות פנימית ייחודית. צ'ילה היא ביתה של הקהילה הפלסטינית הגדולה ביותר מחוץ לעולם הערבי, המוערכת בכחצי מיליון בני אדם. במשך עשרות שנים, ההזדהות עם העם הפלסטיני נטמעה עמוק בחיים החברתיים והפוליטיים במדינה, וחצתה גבולות מפלגתיים. גם פוליטיקאים מהימין הביעו בעבר תמיכה בזכויות הפלסטינים, מה שהפך את מדיניותו של בוריץ' להמשך של מסורת קיימת ולא לחריגה ממנה.

על רקע זה ניתן להבין את התגובה החריפה של הקהילה הפלסטינית בצ'ילה לדיווחים על אפשרות של קשר ישיר בין קאסט לנתניהו. בהודעה פומבית הביעה הקהילה "דאגה עמוקה", והזהירה כי "דיאלוג פוליטי עם נתניהו יהווה הפרה חמורה של המדיניות ההיסטורית של צ'ילה, המבוססת על כיבוד קפדני של המשפט הבין-לאומי והמשפט ההומניטרי הבין-לאומי". בהודעה הודגש כי "נתניהו מבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבין-לאומי בחשד לפשעי מלחמה, וכי כל מגע עמו ישדר מסר סותר ומזיק לאינטרסים האסטרטגיים של צ'ילה".

עמדות אלו ממחישות את המגבלות הפנימיות העומדות בפני קאסט. אף שענייני חוץ לא עמדו במרכז מערכת הבחירות, כל התקרבות פומבית לישראל עלולה לעורר מחאה והתנגדות פוליטית מצד קהילה מאורגנת ובעלת השפעה.

אידאולוגיה, פרגמטיות וגבולות השינוי

למרות הציפיות לשיפור ביחסים עם ישראל, עדיין לא ברור עד כמה רחוק ילך קאסט בשינוי מדיניות החוץ שלו. ממשלתו לא תיהנה מרוב מוחלט בקונגרס, דבר שיגביל את יכולתו לבצע תפניות חדות. נוסף על כך, מאז החזרה לדמוקרטיה ב-1990 שמרה בצ'ילה מסורת של יציבות והמשכיות בעקרונות היסוד של מדיניות החוץ, גם תחת ממשלות ימין.

עם זאת, ישנם תחומים שבהם השינוי נראה סביר. צעדים שנקט בוריץ', כמו הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים או יוזמות משפטיות כלפי ישראל, עשויים להתבטל או להתמסמס בשקט. ייתכן שגם יוזמות שהוקפאו בעבר, כגון קידום הסכם סחר חופשי עם ישראל, יחזרו לשולחן הדיונים. תחומי הביטחון והטכנולוגיה, שהודגשו בברכתו של נתניהו, עשויים להפוך לצירים מרכזיים ביחסים המחודשים בין המדינות.

במקביל, הספקנות האידאולוגית של קאסט כלפי המשפט הבין-לאומי עשויה להוביל לנסיגה של צ'ילה ממעורבות פעילה בפורומים שעוסקים בפלסטין. גם אם לא תתרחש תפנית חדה ומוצהרת, עצם המעבר לשתיקה או לנייטרליות יהווה שינוי משמעותי לעומת הקו התקיף של צ'ילה בשנים האחרונות.

עתיד היחסים בין צ'ילה לישראל בעידן קאסט נותר פתוח, ונע בין אידאולוגיה, שיקולים פרגמטיים ולחצים פנימיים. עבור ישראל ובעלות בריתה, ניצחונו של קאסט מגלם תקווה להשבת שותפה שהפכה למבקרת חריפה. עבור הקהילה הפלסטינית בצ'ילה ותומכי הסדר הבין-לאומי הרב-צדדי, הוא מעורר חשש מסטייה מעקרונות שנתפסו כבסיס לזהותה הברורה והחדה של המדינה.

על אף המתיחות הממשלתית, אין אזהרת מטעם המטה לביטחון לאומי (מל"ל) לישראלים שנוסעים לצ'ילה, וכללי הזהירות הרגילים חלים. צ'ילה נותרה יעד פופולרי עבור תרמילאים ישראלים, במיוחד באתרי הטבע כגון טורס דל פיינה. יחד עם זאת, ההמלצה לתיירים היא לנהוג בזהירות מרבית: יש להימנע מהפגנות פוליטיות העלולות להפוך לאלימות ולהיות מודעים לסכנות פשיעה אזרחית, כגון שיעורי כייסות ושוד גבוהים יותר בערים הגדולות. תיירים מתבקשים לעקוב אחר עדכוני הביטחון של השגרירות בסנטיאגו, אשר מהווה גשר חיוני בין הישראלים למערכת הצ'יליאנית בעת הצורך.

פרטי השגרירות הישראלית בצ'ילה

• כתובת: Alonso de Córdova 5320, Las Condes, Santiago

• טלפון: 56227500500+

• דוא"ל: info@santiago.mfa.gov.il

• אין צורך בוויזה לישראלים המבקרים בצ'ילה