"ישראל תחילה או ניו זילנד תחילה?": שר החוץ התעמת עם מפגינים פרו-פלסטינים – כינו אותו פושע מלחמה

מהומה חריגה נרשמה בפרלמנט של ניו זילנד, כאשר שר החוץ הוותיק וינסטון פיטרס מצא את עצמו בלב עימות חזיתי וקולני עם מפגינים פרו-פלסטינים. הדרמה התפתחה במהלך שימוע מתוח במסגרת "שבוע הביקורת" של הפרלמנט, הליך שנתי שבו שרי הממשלה נאלצים לעמוד בפני חקירות צולבות ונוקבות של חברי כנסת בנוגע לתקציבים והחלטות מדיניות.

הרוחות התלהטו בזמן שחבר הפרלמנט מהאופוזיציה, דמיאן או'קונור ממפלגת הלייבור, אתגר את שר החוץ ושאל אותו כיצד הגישה הדיפלומטית של הממשלה שירתה את האינטרסים של עשרות אלפי ההרוגים בעזה מתחילת המלחמה. בזמן שפיטרס ניסה להשיב, נוכחים ביציע הקהל קטעו את דבריו בצעקות והחלו לעשות לו "אמבוש" בשידור חי.

בין המפגינים שהובילו את המהומה היה האהונה אורמסבי, אזרח ניו זילנדי שנעצר רק בחודש שעבר על ידי כוחות ביטחון ישראליים כשהשתתף ב"משט סומוד העולמי" (Global Sumud Flotilla). אורמסבי נעמד וקרא תיגר ישירות על השר כשהוא צועק לעברו: "האם זה 'ניו זילנד תחילה' (New Zealand First, שם מפלגתו של פיטרס), וינסטון? או שזה 'ישראל תחילה'?".

אורמסבי דרש לדעת האם ניו זילנד תטיל סנקציות רשמיות על ישראל או תחקור את טענות הפעילים על כך שהם "הוכו באכזריות ועונו" על סיפון המשט. שר החוץ לא נשאר חייב, הסתובב בכיסאו והטיח באורמסבי: "רק תענה לי על השאלה הזו: כשהאנשים האלה ירדו מהסירה וטופלו על ידי האנשים שלהם, אף אחד מהם לא אובחן כמי שעבר התעללות. איך זה שהם הפכו ל'מזועזעים ועוברים התעללות' רק כשהם הגיעו אליך?".

בשלב זה המהומה החריפה, ויו"ר הוועדה נאלץ להורות על הפסקת הדיון ועל ניתוק מיידי של השידור החי מהאולם כדי לפנות את המפגינים. בזמן שמאבטחי המשכן ליוו אותם החוצה, הצעקות נמשכו. אחת המפגינות צעקה לעברו של פיטרס "אתה פושע מלחמה, אני מקווה שלא תישן בלילה" וקינחה בכינוי "אידיוט" (a***hole) כשיצאה מהדלת. מפגין אחר צעק: "שחרר את פלסטין, וויני!".

לאחר השעיה של כחמש דקות בדיונים, חזר פיטרס לחדר הוועדה כשהוא מתוסכל בבירור מהפרת הסדר, ותהה בפני הנוכחים: "איך זה קרה?". מעניין לציין שמוקדם יותר באותו דיון, פיטרס עוד ניסה להקליל את האווירה כשהתלונן על רעש חזק שהגיע מחוץ לחדר, והוא שלף ציטוט של עלי ג'י (דמותו הסאטירית של סשה ברון כהן משנות ה-2000) וביקש מהנוכחים קצת "כבוד" (RESTECP, השיבוש מכוון). אבל אחרי פיצוץ הישיבה, הטון שלו הפך לרציני לחלוטין והוא הגדיר את האירוע כ"ניצול לרעה בוטה של ההליך הפרלמנטרי".

הפיצוץ הזה בפרלמנט משקף את הלחץ הפנימי העצום שבו נמצאת ניו זילנד סביב המלחמה במזרח התיכון. תחת הנהגתו של פיטרס, המדינה מנסה לנווט בנתיב עדין ומאוזן: מצד אחד, הממשלה קראה להפסקת אש מיידית, דרשה גישה הומניטרית לעזה ותמכה בעקביות בפתרון שתי המדינות. מצד שני, פיטרס הודף לחצים כבדים מצד ארגוני שמאל ופעילים להכיר באופן מיידי במדינה פלסטינית.

במהלך השימוע דחה פיטרס את הטענות שהגישה של הממשלה פחדנית, והגדיר אותה "הגיונית, רציונלית ושקולה". הוא הסביר כי בניגוד למדינות כמו ספרד, אירלנד ונורווגיה שהכירו בפלסטין על בסיס הבטחה לקריטריונים עתידיים, ניו זילנד פועלת מתוך מחשבה על השלכות עתידיות ובוחנת את הדברים בשאלה של "מתי, לא אם". הוא אף חשף כי בשיחה שקיים לאחרונה עם הרשות הפלסטינית, הם הודו בפניו בעצמם כי אין להם כרגע מסורת דמוקרטית וכי בניית מדינה "תיקח זמן".

למרות שהשר מסרב להטיל סנקציות גורפות על ישראל, היחסים הדיפלומטיים בין המדינות כבר ספגו טלטלה לא פשוטה. רק בתחילת החודש עשתה ניו זילנד צעד חריג ביותר והצטרפה לאוסטרליה, בריטניה והאיחוד האירופי כשהטילה איסור כניסה רשמי על שלושה מתנחלים ישראלים (איתמר יהודה לוי, הראל דוד ליבי ואליאב ליבי) בטענה למעורבות באלימות בגדה המערבית.

פיטרס הבהיר אז כי הסנקציות האלו ממוקדות נגד אנשים פרטיים שפוגעים ביציבות ולא נגד ממשלת ישראל או הציבור הישראלי, אך עדיין מדובר באחד הצעדים האסרטיביים והחריגים ביותר שוולינגטון נקטה כלפי ישראל מזה שנים.