"לא תיירים – מבצעי רצח עם": בניו זילנד דורשים שלא להכניס ישראלים למדינה
בעצרת מחאה באוקלנד, פעילים פרו-פלסטינים האשימו את ישראל בניסיון ממוסד להלבין את תדמיתה הבין-לאומית באמצעות תוכנית ויזות ניו זילנדית המאפשרת לעד 200 חיילים ישראלים בשנה לשהות ולעבוד במדינה. הם טענו כי מדובר במהלך יחסי ציבור מחושב על רקע ההאשמות הכבדות נגד ישראל בפשעי מלחמה ורצח עם בעזה, ולא בחילופי תרבות תמימים


פעילה פרו-פלסטינית האשימה את ישראל בניסיון "לטהר" את תדמיתה הבין-לאומית באמצעות תוכנית ויזות ניו זילנדית המאפשרת לחיילים ישראלים להיכנס למדינה, ותיארה את המהלך כ"מעשה מביש" של הלבנה פוליטית על רקע ההאשמות המתמשכות ברצח עם בעזה.
הדברים נאמרו בעצרת סולידריות עם פלסטין בכיכר טה קומיטיטנגה שבאוקלנד, שם אמרה פעילת ארגון הסולידריות עם פלסטין באאוטארואה ניו זילנד (PSNA), לי-אן ואהנואי-פיטרס, כי יש להבין את הסדר הוויזות, המאפשר עד 200 חיילים ישראלים בשנה לשהות ולעבוד בניו זילנד, כמהלך יחסי ציבור מחושב ולא כחילופי תרבות תמימים. העצרת התקיימה במסגרת השבוע ה-119 להפגנות המתמשכות נגד ישראל בניו זילנד.
ואהנואי-פיטרס כינתה את צה"ל "ליתר דיוק 'כוח התקיפה הישראלי' (IOF) ולא צבא הגנה, משום שהוא הכובש הבלתי חוקי של פלסטין", ואמרה לקהל כי חיילים בצבא הישראלי, כולל אנשי מילואים, צפויים להיכנס לניו זילנד בחודשים הקרובים במסגרת תוכנית הוויזות. "במשך החודשיים הקרובים, חברי הכוח הצבאי הזה, כולל מילואימניקים, ישהו באאוטארואה במסגרת תוכנית ויזות שמעניקה בצורה מבישה 200 ויזות עבודה וחופשה לחיילים ישראלים מדי שנה", אמרה."אלה אינם תיירים. אלה אנשים השותפים למנגנון צבאי שמיישם משטר אפרטהייד אכזרי ומבצע רצח עם נגד העם הפלסטיני".
לדבריה, נכונותה של ממשלת ניו זילנד לארח חיילים ישראלים מהווה שותפות לפשעים בין-לאומיים."אלה חשודים בפשעי מלחמה שמבקשים לנוח ולהירגע לאחר פשעיהם, ומתקבלים בזרועות פתוחות על ידי ממשלת ניו זילנד שבחרה להיות שותפה", אמרה.
בעצרת באוקלנד ציינו המוחים כי ישראל נאשמת כעת בבית הדין בהאג על שורה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ועל פי הנתונים שצוטטו באירוע, כוחות ישראליים הרגו יותר מ-71 אלף פלסטינים מאז תחילת המתקפה על עזה באוקטובר 2023, כאשר כ-84 אחוזים מההרוגים הם אזרחים, רובם נשים וילדים.
ואהנואי-פיטרס אמרה כי יש לראות את נוכחותם של חיילים ישראלים בניו זילנד בהקשר הרחב של בידודה הבין-לאומי של ישראל: "זהו תרגיל יחסי ציבור מחושב של מדינה סוררת, נואשת ומבודדת", אמרה."ישראל, שזוכה לגינויים גלובליים על פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות שלה, נואשת לשמר חזות של נורמליות וקבלה בין-לאומית". לדבריה, שילוב חיילים ישראלים בקהילות ניו זילנדיות כ"תיירים", "עובדים" או אף כ"ספורטאים" המתחרים בקבוצות ובמסגרות ספורט מקומיות, הוא חלק מאסטרטגיה מכוונת "להלבין את פשעיה" וליצור קשרים פוליטיים עם מדינות הנתפסות בעיני ישראל כ"מדינות מתיישבות-קולוניאליות דומות. זהו ניסיון להשתמש באאוטארואה ניו זילנד כבמה, בין אם כחוף ים, מגרש טניס או מגרש כדורעף, כדי להעמיד פנים שהיא נותרה חברה לגיטימית בקהילה הבין-לאומית", אמרה.
ואהנואי-פיטרס תיארה את תוכנית הוויזות כ"כלי של יחסי ציבור לרצח עם", ואמרה כי הדרישה לאחריות אינה נתונה למשא ומתן."אחריות היא אבן היסוד של הצדק", אמרה."כאשר מדינות אינן פועלות, כפי שעשתה ממשלתנו בכך שקיבלה את החשודים הללו, הציבור חייב לפעול". לדבריה, עקרון הסמכות השיפוטית האוניברסלית קובע שפשעים נגד האנושות אינם מוגבלים בגבולות מדיניים: "החיילים והמילואימניקים הללו הם חלק משרשרת פיקוד המבצעת רצח עם מתועד, ונוכחותם כאן, בכל תפקיד שהוא, היא עלבון לכל קורבן, לכל שורד ולכל מי שנאבק למען זכויות אדם, ובמיוחד זכויות פלסטינים", אמרה."לא נאפשר שאאוטארואה תהפוך לאתר נופש, לזירת ספורט או למתחם אימונים עבור חשודים בפשעי מלחמה".
ואהנואי-פיטרס הזכירה כי ביולי אשתקד הפנתה PSNA לבית הדין הפלילי הבין-לאומי פניות נגד ראש הממשלה כריסטופר לקסון, סגן ראש הממשלה דייוויד סימור, שר החוץ וינסטון פיטרס ושרת ההגנה ג'ודית קולינס, לצד מנכ"לי החברות Rocket Lab ו-Rakon, בטענה לשותפות לכאורה. היא שיבחה גם את קרן הינד רג'אב, וכינתה אותה "דוגמה מצוינת" לפעולה משפטית ישירה "המחייבת את האנשים החולים והמטורפים הללו לתת דין וחשבון". השבוע הגישה הקרן תלונה פלילית באוסטריה נגד חייל ישראלי, והאשימה אותו בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ומעשים התורמים לרצח עם במהלך המערכה הצבאית של ישראל בעזה. "קמפיין יחסי הציבור של הצבא הישראלי לובש צורות רבות", אומרת ואהנואי-פיטרס."שימו לב אליהם לא רק כתיירים, אלא גם כ’ספורטאים’ לכאורה".
דוברים נוספים בעצרת גינו גם הם את מה שכינו "הלבנת רצח עם באמצעות ספורט". פעיל PSNA אחמט אסאו, במקור מדרום אפריקה, השווה את המצב לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד והזכיר את התנגדותה של ניו זילנד לסיור הרוגבי של נבחרת ספרינגבוק ב-1981. "אין ספורט נורמלי בחברה לא נורמלית", אמר אסאו, בהתייחסו לסיסמת מועצת הספורט הדרום-אפריקאית, שטענה כי ספורט תחת משטר אפרטהייד אינו יכול להיות מנותק מהפרדה גזעית. לדבריו, אותו עיקרון חל גם על ישראל, וציין כי רבות מקבוצות הכדורגל הישראליות פועלות בהתנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית: "אין ספורט נורמלי בחברה לא נורמלית", אמר והוסיף כי הדבר צריך לחול גם על ישראל.