עליית מדרגה: ניו זילנד הטילה סנקציות אישיות על ישראלים – מצטרפת למערב ואוסרת כניסת פעילי ימין
ניו זילנד מצטרפת לאוסטרליה ולאיחוד האירופי, ומטילה איסור כניסה על שלושה מתנחלים המואשמים בפעילויות אלימות ובעקירת תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון. שר החוץ המקומי הבהיר כי הסנקציות ממוקדות ואינן מכוונות נגד כלל הציבור או נגד ממשלת ישראל, אך המהלך מציב את המדינה בשורה אחת עם בירות במערב הממנפות את חוקי ההגירה והגישה לגבולותיהן ככלי במדיניות החוץ


ניו זילנד הטילה איסורי כניסה על שלושה מתנחלים ישראלים המואשמים במעורבות בפעילויות אלימות הקשורות להרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון. שר החוץ וינסטון פיטרס הודיע כי כניסתם של איתמר יהודה לוי, הראל דוד ליבי ואליאב ליבי לניו זילנד תיאסר, וכי "איסורי נסיעה אלה ממוקדים בשלושה אנשים שפעלו באופן אקטיבי להרחבת התנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית, כולל באמצעות אלימות", כתב פיטרס בדבריו.
לפי פיטרס, "הצעדים הללו מכוונים נגד אנשים המואשמים בתרומה לאלימות ולעקירת תושבים בשטח הפלסטיני הכבוש". הוא הדגיש כי "הסנקציות אינן מכוונות נגד ממשלת ישראל או נגד הציבור הישראלי. פעולותיהם של אנשים אלה מאיימות על השלום והביטחון של ישראלים ופלסטינים, ודוחפות את האזור עמוק יותר לתוך משבר".
בכך מצטרפת ניו זילנד לשותפותיה, ובהן אוסטרליה וחברות באיחוד האירופי ובריטניה, המטילות הגבלות על אנשים המואשמים במעורבות באלימות מתנחלים, ומשתפות ביניהן במידע אודות אותם ישראלים. המהלך משקף את הדאגה הבין-לאומית הגוברת מההתפתחויות בגדה המערבית, לצד הלחץ הגובר על ממשלות להגיב לפעולות הנתפסות כמערערות את הסיכויים להסדר מדיני במשא ומתן לסכסוך הישראלי-פלסטיני. פיטרס חזר על עמדתה ארוכת השנים של ניו זילנד, לפיה ההתנחלויות הישראליות בשטחים אינן חוקיות תחת המשפט הבין-לאומי: "ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים מהוות הפרה של המשפט הבין-לאומי", כתב. "הרחבת ההתנחלויות, והאלימות הנלווית אליה, מערערות את הסיכויים לפתרון שתי המדינות".
ההכרזה מסמנת את אחד הצעדים הישירים ביותר של ניו זילנד בנוגע לישראל בשנים האחרונות. אף שהסנקציות מוגבלות בהיקפן, הן מציבות את וולינגטון לצד שורה של בירות במערב המשתמשות יותר ויותר בהגבלות נסיעה ובצעדי הגירה ככלי מדיניות חוץ, בתגובה לטענות על הפרת זכויות אדם ואלימות הקשורה לסכסוך.

ניו זילנד תומכת בעקביות בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וקראה שוב ושוב לחידוש המאמצים להשגת הסדר במשא ומתן. פיטרס אישר מחדש עמדה זו במהלך ההכרזה על הסנקציות. "רק פתרון שתי המדינות במשא ומתן יבטיח שלום, ביטחון ושגשוג לאזור", כתב. "ניו זילנד ממשיכה לקרוא לפתרון שתי המדינות, עמדה השותפה לרוב המכריע של הקהילה הבין-לאומית".
איסורי הנסיעה הנוכחיים מוטלים על רקע בחינה בין-לאומית מוגברת של המתרחש בגדה המערבית, שם התגברה האלימות, והחששות מפני הרחבת ההתנחלויות עוררו ביקורת מצד ממשלות, ארגונים בין-לאומיים וקבוצות זכויות אדם. למרות שהצעדים של ניו זילנד חלים על שלושה אנשים בלבד, הם מהווים חלק ממאמץ בין-לאומי רחב יותר להטיל אחריות על גורמים ספציפיים שפעולותיהם נתפסות כתורמות לחוסר היציבות ביהודה ושומרון.
גישה זו צוברת תאוצה בקרב מספר ממשלות במערב המבקשות להגיב להתפתחויות בשטח, מבלי להטיל סנקציות רחבות יותר על ישראל עצמה. עבור מדינות המחפשות חלופות לסנקציות כלכליות נרחבות, הגבלות נסיעה ממוקדות מציעות דרך לאותת על אי-שביעות רצון, תוך הימנעות מצעדים המשפיעים על אוכלוסיות שלמות. בעבר ניו זילנד מינפה הגבלות הגירה ונסיעות נגד דמויות פוליטיות וצבאיות במדינות כמו רוסיה, בלארוס ומיאנמר. עם זאת, הרחבת צעדים אלה לגורמים לא-מדינתיים במזרח התיכון מייצגת התפתחות ניכרת בביצוע מדיניות החוץ.

ניו זילנד נחשבת ליעד מבוקש במיוחד עבור מטיילים ישראלים, ובעיקר עבור צעירים אחרי שירות צבאי המגיעים למדינה במסגרת אשרת "טיול ועבודה" (Working Holiday Visa). החלטתה של וולינגטון להטיל סנקציות ממוקדות מאותתת על חריקה מסוימת ביחסים הדיפלומטיים, אף שמדובר בצעד נקודתי ומבודד מבחינה רשמית, הוא עלול להשפיע על תחושות הביטחון, הנוחות והרצון של התייר הישראלי הממוצע המבקש לתכנן חופשה במדינה. חשוב להדגיש כי בשונה משורה ארוכה של מדינות בעולם, המל"ל מסווג את ניו זילנד תחת אזהרת מסע ברמה 1, כלומר ללא אזהרת מסע, למעט המלצה לנקיטת אמצעי זהירות רגילים.