"הממשלה משתפת פעולה עם רצח עם": הקרב על פארק הרצוג בדבלין חוזר – לצד מחאות ענק ברחובות

סדרה של עימותים והפגנות ענק שפקדו את דבלין במהלך השבוע האחרון חושפים שבר עמוק במדיניות החוץ והפנים של אירלנד. במרכז המשבר ניצבת, ולא בפעם הראשונה, מחלוקת משפטית וציבורית על שינוי שמו של פארק הרצוג בשכונת ראת'גאר, שהפכה לזירת התגוששות בין פעילי שמאל לבין הקהילה היהודית המקומית, וזאת במקביל למחאות ארציות נגד שיתוף הפעולה הביטחוני של אירלנד עם ארה"ב וישראל.

האירועים הגיעו לנקודת רתיחה אתמול, כאשר קבוצת "ספורט אירי למען פלסטין" (ISP) ניסתה לקיים משחק כדורגל "להעלאת מודעות" במגרשי הפארק. האירוע נתקל בהפגנת נגד נחושה בהובלת שר המשפטים לשעבר, אלן שאטר, וקבוצת תושבים מהקהילה היהודית. המפגינים, שנשאו דגלי ישראל, מנעו את תחילת המשחקים בטענה כי מדובר ב"פרובוקציה פוליטית אנטישמית" המכוונת נגד הקהילה המקומית, במיוחד לאור סמיכותו של הפארק לבית הספר היהודי "סטרטפורד": "הם נחושים בדעתם לסמן ולהפחיד את הקהילה היהודית הקטנה שלנו באחד הפארקים הקטנים ביותר בדבלין, בלב הקהילה ובסמוך לבית הספר היהודי היחיד במדינה", אמר שאטר .מנגד, מארגני המשחק טענו כי מדובר ביוזמה לגיטימית וכי הקמפיין לשינוי שם הפארק מתנהל בערוצים רשמיים מול מועצת העיר.

שמו של פארק הרצוג נבחר בשנת 1995 והוא קרוי על שמו של חיים הרצוג, נשיאה השישי של מדינת ישראל, שנולד בבלפסט וגדל בדבלין. עבור הקהילה היהודית באירלנד, השם מהווה הכרה היסטורית בתרומתה למדינה. אולם, מאז סוף שנת 2025 פעילי שמאל במועצת העיר מקדמים הצעות לשינוי שם הפארק ל"פארק הינד רג'אב", פלסטינית בת 6 מעזה, שסיפור מותה בינואר 2024 עורר הדים בעולם לאחר שתועדה כשהיא לכודה ברכב תחת אש ומפצירה בטלפון לעזרה במשך שעות, עד שנמצאה ללא חיים. "אנחנו מרגישים ששמו של הפארק אינו מייצג היסטוריה שעלינו להנציח, בשל ההיסטוריה של השם עצמו", אמרה רבקה אוקיף דוברת ISP.

ההצעה עוררה תגובות נגד חריפות ובוטלה בדצמבר האחרון בשל "כשלים מינהליים וחוסר סמכות משפטית" של העירייה לעקוף משאל תושבים. המשבר הוביל את הלורד מייור של דבלין, ריי מקאדם, לפרסם ב-14 באפריל התנצלות רשמית בפני הקהילה היהודית על "עוגמת הנפש והטיפול הלקוי" בפרשה, צעד שתואר על ידי פרשנים פוליטיים כניסיון נואש של הנהגת העיר להרגיע את הרוחות לפני שהאירועים יצאו מכלל שליטה.

הסדקים בנייטרליות האירית

עם זאת, המחלוקת על הפארק היא רק חלק מתמונה רחבה בהרבה של תסיסה אזרחית. ביום שבת האחרון התקיימה במרכז דבלין הפגנת ענק ב"גן הזיכרון", שבה קראו אלפי מפגינים לממשלת אירלנד להגן על מדיניות הנייטרליות של המדינה. המחאה כוונה ישירות נגד מה שהמפגינים הגדירו כ"שחיקה איטית" של הנייטרליות האירית בשל שיתוף הפעולה עם מערך הלוגיסטיקה הצבאי של ארצות הברית בנמל התעופה שאנון, ועל רקע המתיחות הביטחונית הגוברת מול איראן.

הדוברים בהפגנה תקפו את הממשלה על כך שהיא מאפשרת מעבר של ציוד צבאי אמריקאי המיועד לישראל ולזירות לחימה אחרות, ובכך הופכת את אירלנד לשותפה עקיפה לסכסוכים בין-לאומיים בניגוד למסורת הדיפלומטית שלה. ג'ים רוש, מתנועת Anti-War אמר: "הממשלה משתפת פעולה עם אפרטהייד ורצח עם של ישראל. היא משתפת פעולה עם מלחמותיו של טראמפ באיראן דרך הקלות שניתנות לצבא ארה"ב בשדה התעופה שאנון".

לב הוויכוח המדיני כיום באירלנד הוא מנגנון ה"מנעול המשולש" (Triple Lock). על פי החוק הקיים, פריסת כוחות צבאיים אירים מעבר לים מחייבת החלטת ממשלה, אישור הפרלמנט (הדאל) ומנדט רשמי של האו"ם. ממשלת אירלנד הנוכחית בוחנת מזה חודשים את ביטול הצורך במנדט האו"ם, בטענה כי זכות הווטו של המעצמות במועצת הביטחון משתקת את יכולתה של אירלנד לפעול באופן עצמאי. שינוי זה נתפס על ידי מפלגות האופוזיציה וארגוני הנייטרליות כבגידה בערכי היסוד של המדינה. חבר הפרלמנט פול מרפי, שהשתתף במחאה בשבת, הצהיר כי הציבור האירי נחוש לשמור על הנייטרליות וכי כל ניסיון לשנות את החקיקה ייתקל בהתנגדות אזרחית רחבה. הוא קרא לקיום משאל עם לאומי כדי לעגן את הנייטרליות בחוקה ולמנוע מהממשלה לבצע מחטפים פוליטיים.

יותר מסתם שלט

החיבור בין הסכסוך המקומי בפארק בראת'גאר לבין הוויכוח הלאומי על מדיניות החוץ יוצר אתגר מורכב לכוחות הביטחון ולמערכת הפוליטית. במועצת העיר דבלין, פוליטיקאים מהשמאל ממשיכים לנסות ולמצוא דרכים עוקפות לעדכון שמות אתרים ציבוריים, תוך שהם מבקשים הבהרות משפטיות משר השיכון ג'יימס בראון. ב-26 במרץ האחרון התכנסה הוועדה להנצחה ושמות כדי לדון באפשרות להעניק לרשויות המקומיות סמכויות חדשות לביצוע שינויים כאלה ללא צורך בהצבעה של כלל תושבי השכונה, כמו במקרה של פארק הרצוג. מבקרי המהלך טוענים כי מדובר בניסיון "לייבא" את הסכסוך במזרח התיכון לתוך השכונות השקטות של דבלין ולכפות נרטיב פוליטי חד-צדדי על המרחב הציבורי.

המתיחות הזו משפיעה ישירות על תחושת הביטחון של הקהילה היהודית באירלנד. גורמים בקהילה הביעו דאגה מכך שהמאבק על פארק הרצוג הפך לפלטפורמה לביטויים אנטישמיים, וכי ההתמקדות באתרים הקשורים למורשת היהודית מעידה על מגמה מסוכנת. מנגד, קבוצות הסברה פרו-פלסטיניות טוענות כי מדובר במאבק מוסרי על זיכרון היסטורי וכי אירלנד צריכה לנקוט עמדה ברורה נגד פעולות ישראל. העובדה שגדודי המשטרה (Gardaí) נאלצו לאבטח אירועי ספורט קהילתיים מעידה על עומק הקיטוב בחברה האירית כיום.

נכון להיום אירלנד נמצאת בצומת דרכים, והדיון המוניציפלי על פארק הרצוג לצד הדיון הלאומי על הנייטרליות הם למעשה שני צדדים של אותו מטבע. בעוד הממשלה מנסה להתאים את מדיניותה ללחצים מצד האיחוד האירופי ונאט"ו להגברת שיתוף הפעולה הביטחוני, חלקים גדולים מהציבור נאחזים במסורת של אי-התערבות וסולידריות עם הפלסטינים, ואפילו עם איראן כפי שעלה מההפגנה בסוף השבוע האחרון. "זוהי מחאה נגד המלחמות של טראמפ וישראל במזרח התיכון, ונגד המחיר שכולנו משלמים על המלחמות האלו. המחיר המזעזע ביותר משולם על ידי הפלסטינים, האיראנים והלבנונים", אמר פול מרפי חבר הפרלמנט האירי.

השבועות הקרובים צפויים להיות קריטיים עבור הנהגת המדינה. מועצת העיר דבלין תצטרך להכריע האם להמשיך בקידום שינוי שם הפארק ובכך להסתכן בהחרפת השסע הקהילתי, או למצוא דרך פשרה שתכבד את המורשת המקומית. במקביל, הממשלה המרכזית תצטרך לתמרן בין דרישות המפגינים לבין הצרכים האסטרטגיים של אירלנד בזירה הבין-לאומית. גורלו של פארק קטן בדרום דבלין עשוי בהחלט לסמן את הכיוון שאליו תצעד המדינה כולה בשנים הבאות.