"נאציזם מוחלט": הדיון על פארק הרצוג באירלנד עולה שלב – שרת החוץ וסגן ראש הממשלה נגד המהלך

מה שהחל כמחלוקת מקומית על שמו של פארק קטן בדרום דבלין הפך בסוף השבוע האחרון לוויכוח ציבורי חריף ברמה הלאומית והבין-לאומית. ההצעה להסיר את שמו של חיים הרצוג, הנשיא ה-6 של ישראל שנולד בצפון אירלנד, עוררה תגובות חריפות מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית, כולל התערבות של שרת החוץ האירית, הטאנייסט (סגן ראש ממשלת אירלנד), ונשיא מדינת ישראל.

למעשה, החדשות האמיתיות בסיפור אינן ההצעה עצמה, שכבר הועלתה לפני חודשים, אלא ההסלמה המשמעותית בשיח הציבורי, שיצרה זירת עימות בין רשויות מקומיות, ממשלת אירלנד, הקהילה היהודית המקומית והקשר הבין-לאומי עם ישראל.

התערבות ממשלתית והצגת עמדות חריפות

שרת החוץ האירית, הלן מקינטי, קראה למועצת העיר לדחות את המהלך, וציינה כי חיים הרזוג הוא "דמות חשובה עבור רבים, ובמיוחד עבור חברי הקהילה היהודית באירלנד". לדבריה, "הביקורת המוצדקת של הממשלה על מדיניות ישראל בעזה והגדה המערבית אינה קשורה להסרת שמו של אדם יהודי-אירי מהמרחב הציבורי", והבהירה כי המהלך אינו תואם את עקרונות ההכלה של הרפובליקה האירית.

גם הטאנייסט, סימון האריס, הצטרף לעמדתה של מקינטי והצהיר כי הוא "מגנה לחלוטין" את המהלך, וכי הוא "פוגע בעקרונות הליבה של חברה אירית מכילה". במקביל, שר המשפטים לשעבר אלן שטר תקף את ההצעה בשפה חריפה במיוחד, כינה את המהלך "נאציזם מוחלט" וטען כי מדובר בניסיון למחוק את ההיסטוריה היהודית-אירית. שטר הדגיש את חשיבות הפארק עבור הקהילה היהודית, בהתחשב בקרבתו לבתי הספר היהודיים היחידים בדרום דבלין, והזהיר כי שינוי השם עלול להפוך את האזור ל"מקום עוין ולא נוח" עבור משפחות יהודיות.

באופן טבעי, משרדו של נשיא מדינת ישראל, יצחק הרזוג, פרסם הצהרה חריפה הקוראת שקוראת לדחות את הצעת השינוי, וקרא לה "מהלך מביש ומחריד" הפוגע במורשתו של הנשיא השישי של ישראל ובקשר ההיסטורי בין הקהילה היהודית לאירלנד.

מחלוקת זו אינה תופעה חדשה, מאחר שוועדת השמות והמורשת של מועצת העיר דבלין המליצה כבר ביולי האחרון על הסרת השם, והנושא נמצא בתהליך לדיון מלא במועצה. עם זאת, רק בשבועות האחרונים נרשמה הסלמה דרמטית בשיח הציבורי, כשהדיון עבר מעבר לשאלות של פרוצדורה עירונית ונגע בשאלות של אנטישמיות, זיכרון היסטורי וזהות הקהילה היהודית באירלנד.

בנוסף, מספר עצומות מצד קבוצות פרו-פלסטיניות דרשו לשנות את השם לפארק על שם ילדים פלסטינים שנהרגו בעימותים עם ישראל. חלק מהעצומות קוראות לשם "פארק הינד רג'אב'", ואחרות "פארק פלסטין החופשית", וצברו יחד אלפי חתימות. תומכי שינוי השם טוענים כי הרצוג "עבר לארץ ישראל בשנות ה-30 והצטרף לכוחות הצבא היהודיים, ובשנים מאוחרות יותר שירת כגנרל בצבא ישראל. לכן אינו ראוי להנצחה במרחב הציבורי האירי".

בחירה ציבורית תחת פיקוח וציפיות לאומיות

הצבעת מועצת העיר דבלין שתוכננה ליום שני צפויה להתקיים תחת פיקוח ציבורי נרחב, במקביל ללחץ ממוסדות המדינה, גורמים פוליטיים, הקהילה היהודית והתקשורת הבין-לאומית. לפי מדיניות השמות של עיריית דבלין, הנהוגה מאז 2017, כל שם המיועד למרחב ציבורי חייב לעמוד בקריטריון של "לפחות 20 שנה מאז מותו של האדם" או "לאדם שנולד לפני מאה שנה", לפי המוקדם מבין השניים. הקריטריון נועד למנוע הנצחה של דמויות חיות או של אנשים שטרם חלפו 20 שנה ממותם.

הפארק נקרא Herzog Park כבר ב‑1995, רק שנתיים לפני מותו של חיים הרצוג, עובדה שמהווה לפי תומכי המהלך כבסיס טכני וסימבולי לערעור הלגיטימיות של השם. מנגד, מתנגדים לשינוי ובהם דמויות מהמיינסטרים הפוליטי, הנהגת הקהילה היהודית באירלנד וגורמים בין-לאומיים, טוענים כי המהלך מהווה ניסיון למחוק חלק מההיסטוריה היהודית‑אירית, לפגוע בתחושת השייכות של המיעוט היהודי במדינה ולשלול הכרה ציבורית בדמות בעלת משמעות היסטורית וחשיבות קהילתית.