עלייה בתקריות אנטישמיות באירלנד: דוח חדש חושף מגמה מדאיגה

דוח חדש של מועצת הנציגות היהודית באירלנד (JRCI) מצביע על עלייה מטרידה בתקריות אנטישמיות, ומספק תמונת מצב מדאיגה על היקפן ואופיין של ההתנהגויות האנטישמיות במדינה. על פי הדוח, בין יולי 2025 לינואר 2026, תועדה כמות של 143 תקריות אנטישמיות, וממצאים אלו גוררים כעת קריאות דחופות לפיתוח תוכנית לאומית שתתמודד עם הבעיה הגדלה.

הדוח של ה-JRCI הוא הראשון מסוגו באירלנד ומספק תובנות חשובות לגבי תדירות וסוגי ההתנהגויות האנטישמיות במקומות ציבוריים, בעבודה, במוסדות חינוך ובאינטרנט. הקהילה היהודית באירלנד, המונה כ-2,200 איש, הביעה "דאגה עמוקה" בעקבות הממצאים, ומצביעה על מגמה רחבה של עלייה בעוינות כלפי יהודים.

לפי הדוח, רוב התקריות היו קשורות להעלבות מילוליות ולקריאות שנאה, כאשר 52 מהמקרים כללו גידופים או השמצות מילוליות. יתר המקרים כללו 47 תקריות של ונדליזם, 35 מקרים של איומים או הצקות, ו-29 מקרים של הדרה או אפליה. הטרדות דיגיטליות, כגון הודעות שנאה ודואר אלקטרוני לא רצוי, היוו 24 תקריות. תוקפנות פיזית הייתה פחות שכיחה, עם שלושה מקרים כאלה בלבד.

המקרים התרחשו בעיקר במקומות ציבוריים, כגון רחובות ופארקים (50), אך היו גם דיווחים ממוסדות חינוך (21), מקומות עבודה (8), סביבה מסחרית (13) ואפילו בתנאים פרטיים (6). הרבה מהתקריות התרחשו כאשר זהות יהודית או ישראלית של אנשים נחשפה, בין אם דרך לבישת סמלים יהודיים, דיבור בעברית או זיהוי כישראלי.

מריס כהן, יו"ר ה-JRCI, מדגיש את החשיבות בהבחנה בין אנטישמיות לבין גזענות כלפי קבוצות אחרות. "האנטישמיות מציגה מאפיינים ייחודיים שדורשים תגובה ממוקדת במדיניות", אומר כהן. הוא קורא להקמת תוכנית לאומית ייחודית להתמודדות עם הבעיה, ומצביע על כך שאין כיום מנגנון רשמי במדינה לרישום תקריות אנטישמיות.

הדוח מציין גם מגמה מדאיגה של הכחשת השואה והשפלתה, שהיו חלק מ-25 מתוך התקריות המדווחות. ממצאים אלו מצטרפים לסקר של "הקרן לתביעות" שנערך בינואר 2026, אשר גילה כי אחוז ניכר מהאוכלוסייה האירית לא מאמין בשואה או סבור שמספר הנרצחים היהודים הוגזם בכוונה. ממצאים אלה רק מגבירים את הדאגה בקהילה היהודית.

אחת הדוגמאות המטרידות ביותר שהוצגו בדוח כללה מקרה בו אדם דיווח כי פחד לדבר לאחר ששמע הערות אנטישמיות מצוות רפואי. מקרה נוסף היה של יהודי שנאלץ להפסיק ללבוש את שרשרת מגן הדוד שלו בעבודתו עקב עלבונות חוזרים ונשנים.

תגובת הממשלה: גינוי ותמיכה

פרסום הדוח עורר תגובות מיידיות מצד בכירים בממשלת אירלנד ומנהיגים קהילתיים. שרת החוץ של אירלנד, הלן מקנטי, גינתה את התקריות כ"בלתי מקובלות", והדגישה את מחויבות הממשלה להילחם בכל סוגי הגזענות, כולל אנטישמיות. מקנטי ציינה גם כי הממשלה נקטה כבר בצעדים כדי להתמודד עם בעיות אלו, כמו יישום חוק העונשין לפשעי שנאה בשנת 2024, שמחמיר את הענישה על פשעי שנאה. בהודעה שפרסמה ביום שני, מקנטי הביעה "דאגה עמוקה" מהיקף התקריות והדגישה את המחויבות הממשלתית לקידום חיים יהודיים באירלנד. היא גם ציינה יוזמות חדשות, כמו מימון לתכניות וירטואליות בנושא השואה עבור תלמידי תיכון באירלנד, במטרה להעלות מודעות ולהילחם בהכחשת השואה.

הרב הראשי של אירלנד, יוני וידר, גם הוא הגיב לדוח, וציין כי אף שלא מדובר במציאות יומיומית עבור כל יהודי באירלנד, תדירות התקריות האנטישמיות והנרמול שלהן הפכו את תחושת השייכות היהודית לחלשה ואת חברי הקהילה ל"פגיעים יותר ממה שצריך". וידר הדגיש כי הדוח לא נועד להציג תמונה מוגזמת אלא לשקף את החוויות היומיומיות של חברי הקהילה.

בנוסף, דוברת המשטרה האירית ציינה כי המשטרה לוקחת ברצינות כל פשע שנאה, והיא מחויבת לתמוך בקורבנות במהלך התהליך המשפטי. עם זאת, הדוח של ה-JRCI מציין כי למרות מאמצים אלו, עדיין רבים מהאירועים האנטישמיים אינם מדווחים או מטופלים כראוי, כאשר רק 24 אחוז מהמעורבים בתקריות פונים לרשויות.

תחושת חוסר הביטחון הגוברת בקרב הקהילה היהודית הובילה את מועצת הנציגות היהודית באירלנד לקרוא להקמת תוכנית פעולה לאומית ייחודית להתמודד עם האנטישמיות. ה-JRCI קוראת לממשלה האירית להטמיע אמצעים ממוקדים כדי להתמודד עם הבעיה, כולל הקמת מנגנוני דיווח יעילים יותר, ניטור של פשעי שנאה אנטישמיים, וקמפיינים חינוכיים ציבוריים שנועדו לאתגר סטריאוטיפים תוקפניים ותיאוריות קונספירציה.

דאגה גוברת ברחבי אירופה

ממצאים אלו באירלנד הם חלק ממגמה רחבה יותר של עלייה באנטישמיות ברחבי אירופה. לפי סקר מיוחד של הנציבות האירופית, 41 אחוז מהאירים סבורים כי אנטישמיות היא בעיה במדינה, ו-47 אחוז מאמינים שהיא גברה בשנים האחרונות. נתונים אלו משקפים חשש כללי בקהילות יהודיות ברחבי היבשת, שמרגישות יותר ויותר פגיעות.

באירלנד, גם השיח הציבורי סביב ישראל ופלסטין תרמו לעלייתה של עוינות כלפי יהודים. לאחר טבח חמאס בישראל ב-7 באוקטובר, מספר יהודים באירלנד דיווחו על הידרדרות ביחסים אישיים ומקצועיים, לעיתים קרובות בעקבות חשיפת הזהות היהודית או הישראלית שלהם. אנשים דיווחו על הדרה, סירוב לקבל שירותים או אפילו פיטורים ממקומות עבודה, כמו גם פניות פומביות שלא לקבל אותם לעבודה.

ההסלמה הזו עוררה דאגה רבה, במיוחד בצל העובדה שאירלנד מתגאה בהיסטוריה שלה כמדינה פתוחה ומקבלת. הדוח של ה-JRCI משמש תזכורת לכך שלמרות המאמצים לקדם סובלנות, האנטישמיות עדיין קיימת בקרב חלקים מסוימים של החברה האירית.