שומרים על הגבולות: הישראלים נוהרים לסיורים במקומות הכי קשים, מרתקים ומלאי סיפורים

סוגיית הגבולות הנוכחית של ישראל רגישה ומורכבת מאי-פעם, ואחד האמצעים להתוודע ליחסי הכוחות בינינו לשכנותינו, להכיר את המצב הגיאופוליטי ולהבין את ההשלכות של המלחמה בשטח, הוא בעזרת סיור לאורך הגבול, שמצייר תמונת מצב עדכנית ומשלב גם תיירות, היסטוריה, מורשת, חקלאות ונופים מאופק אל אופק.

> לאט, אבל בטוח: מטולה מתחילה לחזור לעצמה

כמי שגדלה סמוך לגבול הצפוני, הקרבה למדינת אויב הייתה מקור לחשש תמידי לאזרחים, על אחת כמה וכמה לילדים שהיינו. הנרטיב הישראלי תמיד הכתיב תפיסת ביטחון שהותאמה למצב הביטחוני, הפוליטי והכלכלי של כל אחת מהמדינות השכנות, והשתנתה מדי תקופה כשהאויב שינה פניו או הרים ראש.

לפני כמעט שלוש שנים הכל התהפך, חלק מהגבולות השתנו, הנוכחות והערנות התגברו וגם יחסי הכוחות חוו תמורות. כשמסיירים בשטח מבינים שהסיפור מרתק יותר, שברירי ומעניין ומקבל פנים ושמות. לכבוד השנה החדשה, שמגיעה אלינו בשקט יחסי, ליקטתי שישה סיורי גבולות שמועברים על ידי שישה מדריכים, שנותנים טעימה מהמתרחש משני צדי הגדר, מהחיים על הגבול דרך חוויות אישיות ולאומיות. כל אחד מתאר את המצב מזווית שונה מספר בדרכו ומוסיף גם ביקורים באתרי מורשת, בתצפיות מרהיבות, בנקודות עניין היסטוריות וגם באתרי תיירות. כל הסיורים בתיאום מראש בלבד.

הגבול עם לבנון

ליאור בז, מטולה

אורך הגבול: 79 ק"מ

תוואי הגבול: מראש הנקרה במערב ועד הר דב במזרח

משך הסיור: שעתיים

למי מתאים: מגיל 18 ומעלה, משפחות, קבוצות, משלחות, ארגונים וחברות, חיילים בהכשרות (ללא תשלום), תלמידי מכינות

כמה אנשים: 10-50

מחיר: 800 שקלים + מע"מ

טלפון: 052-2465410

יחסי ישראל לבנון ידעו עליות וירידות לאורך השנים, ומי שחוו זאת על בשרם הם יישובי הגליל ובהם הנקודה הצפונית ביותר בארץ – המושבה מטולה. ליאור בז, דור רביעי למייסדים, היה כל חייו איש ביטחון, שירת בשב"כ, היה קב"ט וחבר כיתת כוננות שאף פיקד עליה במשך שנים. לפני כעשור החליט לחשוף את הסיפור המורכב של יישוב צמוד גדר ולערוך למבקרים היכרות עם ההיסטוריה ההתיישבותית והביטחונית, עם האתגרים שניצבו לפתחם וזאת מתוך נקודת מבט אישית ומקצועית.

הסיור של בז מתחיל בחצר הנחלה המשפחתית או במצפה דדו החולש על הנוף וממנו קל להבין את הרגישות האזורית. הוא מתחיל בסקירה היסטורית התיישבותית ומזכיר את סבו והסבתא רבתא ממייסדי המושבה, ממשיך בתיאור מערכת היחסים הטובה שהייתה בין איכרי מטולה לתושבי דרום לבנון וכיצד נוצר הקשר עם הנוצרים שחיו בכפרים הסמוכים לגבול. בז ממשיך בהסבר גיאופוליטי דרך הקונפליקטים המתעצמים החל ממלחמת לבנון הראשונה ותקופת רצועת הביטחון, דרך נסיגת צה"ל (כולל זווית אישית מתפקידו כאחראי יום הנסיגה בשב"כ) ומלחמת לבנון השנייה ועד מבצע מגן צפוני לחשיפת מנהרות חודרות 7 באוקטובר עד היום. המוטיב המרכזי נוגע להתחזקות ההדרגתית של חיזבאללה תוך התעצמות צבאית, השתלטותו לאורך הגבול ופרובוקציות שלא זכו למענה. הארגון לדברי בז, התנהל בעזות מצב, בביטחון עצמי מופרז ובאין מפריע וכוחות רדואן סיירו על הגדר והתגרו באזרחים וחיילים ללא תגובה רצינית. ישראל הוא אומר הייתה המורתעת באירוע. את פרק האקטואליה הוא מתאר מזווית אישית החל מאותה שבת שבה נסע להביא ציוד צבאי לאנשים שנשארו, כיצד בנה עמדות מיגון בנקודות שונות למקרה שיצטרך לדלג בחירום, איך חי בעלטה בלי חימום, מיזוג, או כל סימן חיים כי הבית מטווח ואין ממ"ד וזאת לצד המשימות הרבות בהגנה השוטפת. "לנו היה ברור שפלישה היא עניין של זמן, ראינו את ההיערכות והבנו את התמונה" הוא טוען ואכן הממצאים מעבר לגדר העידו על היערכות מסיבית לכיבוש הגליל. בז ממשיך ומספר על התושבים שחזרו ואלה שלא, על האתגרים הנוכחיים ומחבר הווה עם עבר בנקודות משיקות. לסיום הוא מזמין משפחות ציוניות חילוניות שמחפשות צביון כפרי לבוא למטולה מתוך שליחות.

הגבול עם סוריה

קובי מרום, נווה אטי"ב

אורך הגבול: 92 ק"מ

תוואי הגבול: מהחרמון בצפון עד מפגש הגבולות בירמוך

משך הסיור: עד ארבע או עד שש שעות (לבחירה)

למי מתאים: קובי עושה סיורים למשלחות מכל העולם ולמנהלים והנהלות ולקבוצות ישראליות/חברים וגם מרצה.

כמה אנשים: 1-40

מחיר: 7,500 שקלים לפני מע"מ

טלפון: 050-8666091

הגזרה הסורית חוותה דרמות משמעותיות בשנתיים האחרונות, שהשליכו על יחסי המדינות, על המתיחות הביטחונית והאיומים שהפכו לנחלת העבר. קובי מרום היה מח"ט החרמון והגזרה המזרחית בלבנון, והיום הוא מומחה לביטחון לאומי ופרשן בערוצי תקשורת שונים ובעל היכרות מעמיקה של הגזרה הצפונית. מרום יודע לנתח בפינצטה את המציאות הגיאופוליטית באזור והוא עושה זאת לאור ההיסטוריה והמורשת במרחב ועל רקע נופי הגולן הנהדרים. הסיור הקצר (3-4 שעות) מתחיל במצפה רונן (קוניטרה), בתצפית שממחישה את המציאות החדשה ומראה את רצועת הביטחון שצה"ל יצר בגולן הסורי עם נפילת משטר אסד, את קו הטילים, מפקדת האו"ם וקוניטרה עתיקה, בירת הגולן לשעבר שנותרו ממנה חורבות. צה"ל שולט בחיץ הזה שעל אדמת סוריה ומרום מסביר מהם האתגרים האסטרטגיים בעידן א-שראע כולל המעורבות הטורקית. סוריה של ערב המלחמה, הייתה לדבריו רכיב קריטי בציר האיראני והשינוי בזירה פגע בציר שכן א-שרע נתפס כאויב של איראן. על המעורבות הטורקית הדרמטית בסוריה, אומר מרום שהיא מייצרת בעיה לישראל, שמציבה קווים אדומים בנוגע לנוכחותה על אדמת סוריה. מעל הכל הוא טוען שישנה הזדמנות להסכם ביטחוני היסטורי עם סוריה שאינה נתפסת כאיום ממשי ולכן האינטרס הביטחוני הישראלי הוא הסכם שיעניק יציבות גם מול איראן.

הסיור נע צפונה על כביש 98 המתלווה לגבול. במפקדה הסורית שהיא נקודה בשביל אלי כהן, מתחברים לסיפורו ההרואי של מרגל המוסד המיתולוגי כי כאן היה משרד המודיעין בו עבד. בקיבוץ עין זיוון השכן עוצרים לאתנחתא קלה במתחם העסקים הקולינריים שם אפשר לשתות קפה, לנשנש שוקולד, או ללגום יין. בעמק הבכא שבהמשך, מתמקדים בקרב המפורסם של כוחות חטיבה 7 בפיקודו של אביגדור קהלני, ומציג את העימות האזורי מול סוריה בעבר לעומת המציאות של היום ואיך במקום קווי עמדות יש בשטח כרמי גפנים ליין. לקראת סיום מבקרים במגדל שאמס בגבעת הצעקות ובאנדרטה במגרש הכדורגל, ונחשפים לשינוי העמוק שעברה החברה הדרוזית בשנים האחרונות. הסיבות לכן מגוונות מדגיש מרום ושוזר בין נפילת המשטר הסורי, לאירוע הטרגי של נפילת הרקטה שהרגה 12 ילדים, ועד הטבח של הדרוזים בסווידה שבסוריה ודרישת ישראל מסוריה שלא לגעת בשערה מראשם. החיבוק הישראלי החם שקיבלה העדה בעקבות האירועים המצערים, ותחושה של שותפות גורל, היו קצהו של תהליך שינוי בגישה למדינה והבנה שהגולן לא יוחזר לסורים. הנתונים מעידים על עלייה דרמטית בביקוש לתעודות זהות ישראליות ולגיוס צעירים לצה"ל. בסיורים מיוחדים נערך גם מפגש מרתק עם מנהיג העדה שמדבר על הסוגיות שעל הפרק והמהדרין מקנחים גם בארוחה במסעדה או באירוח ביתי אותנטי במג'דל, בוקעת'א או עין קיניה – לבחירתכם.

קיימת אופציה לסיור ארוך יותר, כשש שעות, שמתחיל בדרום הגולן בתצפית על משולש הגבולות, דרך תל סאקי כולל סיפור הקרב ממלחמת יום הכיפורים ובכמה מהנקודות בשביל אלי כהן.

הגבול עם ירדן

נעם בן צבי, אלון הגליל

אורך הגבול: 309 ק"מ

תוואי הגבול: ממפגש הגבולות בירמוך עד מפרץ אילת

משך הסיור: מודולרי - שלוש עד תשע שעות (יום מלא)

למי מתאים: משפחות (מגיל 15), קבוצות, חברות, גמלאים

כמה אנשים: 15-50

מחיר: 1,500-1,900 שקלים

טלפון: 054-2171951

גבול ירדן הוא הארוך בגבולות הארץ והאתגרים לאורכו אינם זהים ויש הבדלים בגזרות השונות. לכן בחרתי שני מסלולים לאורכו: הצפוני בבקעה והדרומי בערבה (ראו בהמשך). נעם בן צבי, חקלאי בעברו ומורה דרך בהווה, סיים את שירותו הצבאי, פנה לחיים עצמאיים שכללו גם מילואים ובשלב מסוים חזר לשירות קבע במשך עשור וחצי, בין יתר תפקידיו היה גם מפקד יחידת מגלן. ממקום מושבו באלון הגליל הוא מציע מגוון סיורי גבולות והוא מהבודדים שמסייר באזור עמק הירדן בואכה הבקעה.

הסיור המלא (והארוך) מתחיל באזור הירמוך וצופה אל הנקודה הצפונית בגבול, בה רואים בבירור בנייה ישראלית של גדר מסיבית. ההיגיון אומר בן צבי, דומה לעזה ומורכב יותר. לירדן יכולים להיכנס בקלות שלל גורמים עוינים (חות'ים, דאעש וכד') ולהגיע לנקודה הגבול הזו שהיא הקרובה ביותר ליישובים ישראלים. המטרה לדבריו, היא למנוע פלישה והוא מסייג שמדובר במשימה מורכבת כי צריך לצלוח את הירמוך והירדן. גם הירדנים בונים גדר חדשה, מסיבות דומות אך שונות ולטענתו, הם לא יכולים לוותר על השלום ותרומתו לארצם (גז, מים, סחורות ועוד). עבורם פגיעה בישראל היא כמו פגיעה במדינה והם מאבטחים את הגבול שבעתיים וחוששים מפורעים ומפגעים שיהיה קשה לעצור/למנוע פח"ע, לכן מתגברים כוחות.

הסיור נע דרומה ומתפתל לאורך הירדן ובן צבי מספר שאת קו המוצבים הישן, שנמצא בכיכר הירדן (האזור הגבוה שצופה אליו) יישבו בשנתיים האחרונות במשפחות מתנחלים שהפכו מוצבים נטושים לחוות צאן וגם אם יש לכך סיבות פוליטיות, בפועל זה מוסיף עיניים אל הגבול. כשאפשר מבקרים באחת מהן. הסיור הזה מיוחד משום שקטעים ממנו מתקיימים בליווי צבאי וחוצים לשם כך מחסומים. בן צבי מספר על היחסים הטובים עם ירדן ועל הקשר הטלפוני היום-יומי בין הצבאות - קישור מול קישור, שעובד מצוין מול איום ההברחות למשל. במעוז חיים עוצרים לתצפית על ירדן, המדינה והנהר ועל הסביבה ובהמשך בטירת צבי מגיעים לגשר שער הירדן הסגור. כאן מתגלה סיפור על שיתוף פעולה מרתק בין המדינות בדמות א.ת. ישראלי בשטח ירדן והוא פורס את יתרונותיו לשני הצדדים אך גם את הקשיים. בכביש הבקעה הוא מדבר על הגבולות באזור, כולל מול הרשות הפלסטינית, מה שייך למי ואיפה. אחרי שחוצים את מחסום הבקעה עוצרים בגשר אדם ומקבלים סקירה היסטורית על הגשרים במקום ועל הדרכים העתיקות והחדשות ומשמעותן. בתצפית גדרון על הג'יפטליק צפים ועולים סיפורי היישובים והאירועים ואם יש זמן נכנסים ליישובי נחל תרצה לצפות באלפי ציפורים במטמנה המייצרת קומפוסט או מבקרים במאגר תרצה ובמוצב טובלן המשקיף על חקלאות התמרים הענפה. מסיימים באנדרטת הבקעה שמחזירה לימי מלחמת ההתשה וארץ המרדפים.

בן צבי מציע גם גרסאות קצרות יותר למסלול בחלק מהמקטעים וניתן גם להתחיל מדרום - בשפך הירדן לים המלח.

הגבול עם עזה

יפעת בן שושן, נתיב העשרה

אורך הגבול: 59 ק"מ

תוואי הגבול: מחוף זיקים בצפון ועד מעבר כרם שלום בדרום.

משך הסיור: שלוש עד שש שעות – לפי דרישה

למי מתאים: תלמידים, משפחות, קבוצות מטיילות, ארגונים וחברות, משלחות וחיילים.

כמה אנשים: 10-25

מחיר: 100-160 שקלים לאדם

טלפון: 054-6700333

הזירה הנפיצה, המורכבת והטעונה מכולן, היא ללא ספק בגבול עזה, והחיים בעוטף הביאו את יפעת בן שושן להכרה שהיא חייבת לספר את הסיפור שלה ושל האזור. בראשית הדרך התנהלו הסיורים במושב מגוריה וסביבתו המיידית וכללו תצפית על עזה, ביקור בחומה ועוד. בן שושן שיתפה את האתגרים האישיים והביטחוניים, על מה שהתרחש מעל ומתחת לפני השטח ובגדול גם איך חיים ומגדלים ילדים במציאות מתעתעת. לאחר מתקפת אוקטובר, הטראומה, השכנים שנרצחו והפינוי מהבית, התלבטה איך נכון להמשיך והסיקה שזו חובה אך באדרת אחרת. היום הסיור מבחינתה הוא מסע שחולף בין תחנות בעוטף (וטרם נמצאה מילה טובה יותר) ומציג את השתלשלות האירועים החוויה והטלטלות שחוו התושבים ופותח צוהר למציאות שנכפתה עליהם.

בן שושן מתחילה בסקירה גיאופוליטית מתקופת טרום המלחמה, ומתארת את יחסי ישראל עזה, ההיסטוריה של הגבול, רקע על תנועת חמאס וכניסתה לרצועה וכיצד הפכה מתנועה חברתית לארגון טרור פונדמנטליסטי. זה מלווה בלא מעט נתונים מספריים שנותנים פרופורציות להתעצמותו וליחסי הכוחות בין הצדדים. לדבריה בסיורים לצעירים, כמו תלמידי יב', מתברר שהם לא מכירים עזה אחרת ובטוחים שחמאס נולד עם ישראל, וכשהיא מספרת שפעם טיילו בעזה ועשו קניות בשוק – זה נשמע כמו מדע בדיוני.

הסיור מתחיל בתצפית שממקמת את האורחים במרחב הגיאוגרפי והחקלאי של המושב, עם הרקע למלחמה והתפיסה שהתבססה בכל צד. בהדרגה היא מתארת אירועים מכוננים ערב המלחמה ואת הפער עם המציאות. את אירועי היום השחור היא מפרטת מהדקה הראשונה ועד הפינוי ואחריו מזווית אישית ולא חוסכת מחמאות לעם ישראל שהתגייס למען המפונים. בביקור בחומה מגלים את גן ההנצחה שהוקם לזכר 20 נרצחי המושב, שכזכור לא נחטפו ממנו אזרחים או חיילים. כאן היא מדברת גם על התקווה ואיך מרימים את הראש בחזרה. הסיור ממשיך בכמה אתרי הנצחה עיקריים ובהם כפר עזה, גבעת התצפיתניות, חניון רעים, המיגונית של ענר שפירא ומגרש המכוניות בתקומה, כל אחד הוא חלק בפאזל הכואב ובהם נשזרים סיפורים אישיים נוגעים ללב, קטעי קריאה מרגשים וכיצד מייצרים הנצחה. הסיור מסתיים בשדרות עם הסיפור המדהים על הילדה הקטנה ששאלה 'אתם של ישראל'? ועל תחנת המשטרה ואתר ההנצחה שהוקם תוך שיתוף התושבים. בשדרות היא גם דואגת לתחנה קולינרית של קפה/גלידה/ארוחה, כדי לפרנס את העסקים ולסיים עם טעם טוב. בסוכות יפתחו לקהל הרחב סיורים בהרשמה מראש.

הגבול עם מצרים

אורי כפיר, עזוז

אורך הגבול: 208 ק"מ

תוואי הגבול: מכרם שלום בצפון ועד אילת בדרם (מעבר טאבה)

משך הסיור: שעתיים וחצי

למי מתאים: קבוצות מגוונות

כמה אנשים: 20-30

מחיר: 2,500 שקלים לג'יפ (עד ארבעה משתתפים)

טלפון: 08-6555788 (מאוקטובר עד אפריל)

אורי כפיר תושב עזוז, מנהל את חאן בארותיים שלמרגלות הישוב מזה שנים, ושתי הנקודות נמצאות במרחק קצר מכביש 10 הידוע. הציר שבעבר היה פתוח לתנועה חופשית, נסגר תקופת מה ונפתח בשנים האחרונות לפרקים בחופשות ובחגים. הבשורה הטובה של המועצה האזורית רמת נגב, היא שבקרוב יש כוונה לפתוח אותו מחדש באופן רציף וקבוע ולהפוך אותו ליעד תיירותי עם מרכזי מבקרים. קו הגבול עם מצרים הוא לדברי כפיר, מסדרון אקולוגי נטול התיישבות, בעל אופי חולי עם שמורות טבע ונחלים גדולים שחאן בארותיים הוא נקודה אחת לאורכו. זהו מסדרון שנהנה משקט תהומי ומרחבים פתוחים אין-סופיים שהם מהאחרונים בארץ שאפשר לנסוע בהם בלי לפגוש נקודות יישוב עם גדרות/חומות. הקרבה לגבול היא גם יתרון שכן רוב המרחב הוא שטחי אש והמשמעות היא שאין ציד, אין בנייה, אין זיהומים והטבע נשמר בתולי ופראי. הגיאוגרפיה לדבריו לא השתנתה אלא רק הגיאופוליטיקה ועד המלחמה שערערה את כל המדינה, תושבי פיתחת ניצנה הרגישו בטוחים מול היום-יום לפני שמשהו בתוך כולנו נסדק.

כפיר מדריך את הטיולים בג'יפים (שלו או שלכם) ומשלב בהם מבחר נושאים כגון התיישבות, מים, היסטוריה וכמובן גיאופוליטיקה. יוצאים מהחאן וחולפים בחורשת בארותיים שם הוא מדבר על מים והתיישבות במדבר ועל הרכבת הטורקית שהגיעה לאזור בזכות המים. כשכביש 10 סגור הוא מוביל בדרך הפטרולים הישנה שהייתה תוואי הגבול טרום בניית הכביש וכשהוא פתוח נהנים מהנופים מאופק לאופק. הפרשי הגובה לאורך כביש 10, בין שני צדי הגבול, הם לטובת הצד הישראלי לכן יש לאורכו תצפיות נהדרות לסיני. אחד הדגשים הראשונים נוגע לכך שבמבט אל הגבול רואים את החיילים המצרים שפרוסים בשטח במבנים במרחקים קצובים של 300 מ'. זהו הגבול היחיד שבו אפשר ממש לראות את השכנים, את החיילים הניצבים בעמדות נייחות, ומגנים למעשה על הפרימטר ועל הטריטוריה. הדבר עומד בהיפוך לצה"ל שמתנייד לאורך הגבולות כל הזמן במטרה להגן על האזרחים. לאורך הגבול בצפון סיני אין תנועה אזרחית, אין מעבר גבול פעיל ואין אנשים ומאז הסכם השלום זוהי אקס טריטוריה למטיילים בכלל. יתרה מזו, סיני היא מחוז נפרד ולתושביה הבדואים יש ת"ז מיוחדת ואזרחי מצרים שחפצים לחצות את תעלת סואץ ולבקר בצפון סיני או לאורך רצועת החוף של ים סוף, זקוקים לויזה ולרוב מתייחסים לסיני כאל מדינה נפרדת. שטח סיני שגדול פי שישה מישראל מאכלס פחות ממיליון בדואים ולצד הנוכחות הקטנה של הצבא נשאר להם חופש פעולה רחב שכולל מרעה פעיל, תנועת אנשים בלתי מפוקחת ובגדול גם חוסר שליטה שיש לו מיני השלכות. ועם זאת מוסיף כפיר שהסכם השלום נשמר בהקפדה ובמלחמה לא נורה כדור אחד ממצרים כך שמדובר בכלי אסטרטגי שמוכיח את עצמו גם אם קיימות חריגות. הסיור חולף בכמה תחנות נוספות כמו חמוקי ניצנה, תצפית מוצב העוף, בור מים ועוד, ומציג היבטים נוספים של האזור כגון גיאולוגיה ומסלע, ציורי סלע ביזנטיים, חקלאות נבטית של טרסות, דרכים עתיקות, בעלי חיים כמו הפרא וציפור החוברה הנדירה שבסכנת הכחדה ובעונה אפשר לטבול בבורות המים.

הגבול עם ירדן (דרום)

עדי מטמון, עין יהב

אורך הגבול: 309 ק"מ

תוואי הגבול: ממפגש הגבולות בירמוך עד מפרץ אילת

משך הסיור: משעתיים עד יום מלא

למי מתאים: לכל דכפין, קבוצות, משפחות, ארגונים וחברות

כמה אנשים: מאורח אחד

מחיר: החל מ-1,000 שקלים לפני מע"מ לשעתיים, לא כולל ג'יפ

טלפון: 052-8666340

המקטע הדרומי בגבול ירדן חוצה את הערבה מים המלח למפרץ אילת ומציב סיפור שונה לחלוטין מהמקטע הצפוני. עדי מטמון ממושב עין יהב שבערבה, הוא חקלאי, מורה דרך, בוגר הנדסת סביבה וארכיאולוג וכבר למעלה מ-25 שנה מוביל מטיילים באזור ולאורך הגבול בערבה. מטמון טוען שהסיפור החשוב כאן נוגע לעלייה לקרקע של יישובי הערבה שהחלה משנות ה-50 וזאת לצד אי הסכמות על תוואי הגבול והוא כמו זז והשתנה. עד 1994 והחתימה על הסכם השלום, הגבול מבחינת הירדנים היה קו הפסקת האש ממלחמת העצמאות, אך הוא השתנה לאור מבצע עובדה וכיבוש אילת והתווה את הגרסה הישראלית לגבול. 'העיקרון החשוב לירדנים", מדגיש מטמון את גישתם, "שהם לא מוותרים על גרגר מאדמתם, זו הייתה ההנחיה של המלך לוועדות השונות", ומתייחס לשיחות השלום. הישראלים לעומת זאת הגיעו לשולחן הדיונים עם יישובים חדשים לאורך הגבול, מושבים וקיבוצים וחקלאות ענפה. השטחים המעובדים השתרעו ממזרח לבקע ולנחל ערבה החולף במרכזו, ונשענו על גדותיו שסיפקו קרקע טובה ופוריה. אז היכן עובר הגבול גם אתם שואלים? בסוגיה הזו משקיע מטמון הסברים נרחבים על הפער בין הצדדים והאם הגבול הוא הקו הצבאי המפורז בכביש 90 שממערב לנחל ערבה, או ממזרח ליישובים שעלו על הקרקע וזעקו שהחקלאות היא פרנסתם.

הסיפור המרתק משתקף במפות ובתצפיות לאורך הדרך ובהסברים על תנועת הגבול והדיונים לקראת הסכם השלום. מטמון מחדד שבוועדות נאלצו השכנות להגיע להסכמות לא רק על קו הגבול אלא על כלל היחסים הנרקמים ביניהן כדי ליצור ברית יציבה משותפת. כך למשל הושבה לממלכה הירדנית מובלעת של מושב צופר ומאידך מפות בריטיות הראו שטחים לטובת ישראל שנותרו תחת עיבוד חקלאי ישראלי. בסופו של דבר הוסכם שהגבול יעבור במרכז נחל ערבה מה שריצה את שני הצדדים וההסכם שנחתם בין המדינות הקטין את רמת החיכוך גם אם לא מנע חריגים נקודתיים. הסיור שמתחיל בתמר המקראית – עיר אובות, מדבר על משמעות הגבולות החל מתקופות קדומות וזאת בכובעו של מטמון כארכיאולוג. משם נעים מזרחה למושב עידן וממנו על דרך השלום עוצרים בכמה נקודות ותצפיות ומסיימים במושב עין יהב. הנושאים בסיור נוגעים לא רק בגיאופוליטיקה המקומית אלא גם בחקלאות קדומה ומודרנית שהיא החקלאות המדברית מהמפותחות בעולם, וגם בהיסטוריה, בתנ"ך, בבעלי חיים שפוגשים או צופים בעקבותיהם ובין כל אלה שלובות אנקדוטות נוספות ומשעשעות. מעבר לסיור הסטנדרטי, מטמון תופר סיורים מודולריים ארוכים יותר, שיכולים להתחיל בדימונה או בצומת הערבה ולהסתיים במפגש 101 של כושי.