ההשלכות של הסנקציות האירופיות: "זה יותר אירוע מדיני מאשר כלכלי"; סער הודיע על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים

בריטניה הכריזה היום על סנקציות חריגות ויוצאות דופן על ישראל, בדגש על ההתיישבות ביהודה ושומרון. שר החוץ של בריטניה אד מיליבנד הכריז על הסנקציות באופן מיוחד בנאום בפרלמנט בבריטניה בלונדון. היקף הסנקציות של בריטניה ושל 11 המדינות הנוספות עדיין לא ברורה, אך שר החוץ הבריטי מיליבנד ציין איסור סחר על ההתנחלויות, וסנקציות כלפי חברות שמספקות שירותים המשמשים להרחבת ההתנחלויות.

שר החוץ גדעון סער הגיב בהצהרה מיוחדת על ההחלטה הבריטית, ואמר כי הצעד הוא "אבסורדי" וכי הפרקטיקה "בזויה". בתוך כך, הודיע סער על צעדים חריפים נגד בריטניה:

1. סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים.
2. סילוק הנציגים הבריטים מהמפקדה הבין-לאומית בקריית גת.
3. הפסקת הפעילות הבריטית באימון כוחות פלסטיניים ברמאללה.
4. מניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים אחרים, המעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית.
   

האזרחים הבריטים שלא יוכלו להיכנס לישראל:

• חבר הפרלמנט ג'רמי קורבין.
• חברת הפרלמנט זאהרה סוטלאנה.
• חברת הפרלמנט נאז שאה.
• חברת הפרלמנט דיאן אבוט.
• חברת הפרלמנט האנה ספנסר.
• חברת הפרלמנט קרלה דנייר.
• חברת הפרלמנט שאן ברי.
• חברת הפרלמנט אלי צ'אונס.
• חבר הפרלמנט ג'ון מקדאוול.
• חבר הפרלמנט ריצ'רד בורגון.
• חבר הפרלמנט אדריאן רמזי.
• ראש התנועה הפרו-פלסטינית "Riverway to the Sea", פאהד אנסארי.

"זה ניסיון בוטה לחלוטין של ממשלה זרה להשפיע מבחוץ על מערכת הבחירות", אמר סער. "הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ייפתר בהצהרות מלונדון ומפריז, וגישה אנטי ישראלית מרחיקה את היכולת להגיע לפתרון".

לדבריו, ההחלטה מצטרפת לצעדים "חד-צדדיים" שאימצה ממשלת הלייבור מאז כניסתה לתפקיד ביולי 2024, ובהם הכרה ב"מדינה פלסטינית", חידוש המימון לאונר"א וסנקציות על שרים ישראלים. "אבהיר מראש - אין לנו דבר נגד העם הבריטי. לצערנו מכהנת ממשלת לייבור עוינת שפועלת באופן שיטתי נגד מדינת ישראל והיא לא הותירה לנו שום ברירה אלא להגיב למהלכים העוינים שלה", אמר.

במוקד המחלוקת עומדת הבנייה באזור E1, שלטענת מדינות במערב פוגעת ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית ומקשה על מימוש פתרון שתי המדינות.

"הצהרה קשוחה מאוד ברמה המדינית, שלילית מאוד ליצוא הישראלי"

רועי פישר מנהל מערך סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, הסביר בשיחה עם N12 שהיצוא של סחורות מיהודה ושומרון לאירופה עומד על כ-250 מיליון דולר, ולבריטניה על כ-45 מיליון דולר. "כל שקל הוא חשוב, אבל כשמסתכלים על כל התמונה הגדולה זה לא אירוע כלכלי מאקרו לישראל, אלא יותר אירוע מדיני", מסביר פישר.

ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים ומרצה בפורום אירופה באוניברסיטה העברית, מעבירה מסר דומה ואומרת ש"הצעד הוא פגיעה אנושה ביצרנים מסוימים" אך מדגישה שהיצוא מההתנחלויות הוא "פרומיל מהיצוא הישראלי".

עם זאת, פישר מזהיר שהצעד עשוי להיות "אפקט מצנן" רחב יותר על מוצרים ישראלים, ועשוי להרתיע את הצרכן הבריטי לרכוש סחורות ישראליות גם מתוך הקו הירוק. "זו הצהרה קשוחה מאוד ברמה המדינית והיא שלילית מאוד ליצוא הישראלי", הסביר.

מנהל מערך סחר חוץ הוסיף שסנקציות על חברות שמעניקות שירותים בהתנחלויות הוא צעד שנותן פתח לפגיעה רחבה יותר בכלכלה הישראלית בכללותה, אך הדגיש שיש קושי גדול להגדיר ולאכוף סנקציות כאלה: "צריך לראות מה יהיה בסופו של דבר, ואם יהיה אפשר לתרגם את ההצהרה הזו בצעדים מעשיים".

איסור יבוא, סנקציות על חברות והגבלות יצוא

"מדינת ישראל מקבלת תמרור אדום ביחס להתנהלות מול פתרון 2 המדינות"

מעבר למשמעות הכלכלית, להצהרה הבריטית משמעות מדינית. "המדינות מציבות תמרור אדום ביחס לאיך שממשלת ישראל מתנהלת מול היתכנות פתרון שתי המדינות", אומר שיאון-צדקיהו, ומגדירה את ההכרזות "רעידת אדמה מדינית".

היא מדגישה את הבידול שהודגש על ידי שר החוץ הבריטי בין ההתנחלויות לישראל ובין הממשלה הישראלית לישראלים. "האצבע המאשימה של הבריטים היא לסמוטריץ' ולבן גביר, ל-E1, לאלימות המתנחלים ולקופת השרצים שהממשלה הזו צברה", אמרה המומחית.

בנוסף, ל-N12 נודע שראש ממשלת בריטניה ברנהאם הוזהר על ידי גורמים בריטיים כי עדיף לא לא להטיל סנקציות - אך הרצון של ראש ממשלת בריטניה להותיר חותם מדיני בתחילת כהונתו גבר. שיאון-צדקיהו הסבירה שראש ממשלת בריטניה הטרי אנדי ברנהאם שאף לרצות את בוחריו ולהחזיר בוחרים שעזבו את המפלגה על רקע אי נקיטת צעדים תקיפים יותר כלפי ישראל, ולצבור קלפים מול ממשלת ישראל הבאה.