שר החוץ הבריטי: ממשלת בריטניה מסכימה שיש "טיהור אתני" בגדה המערבית

בריטניה מכריזה היום (שלישי) על סנקציות חריגות ויוצאות דופן על ישראל, בדגש על ההתנחלויות ביהודה ושומרון. שר החוץ של בריטניה אד מיליבנד מכריז על העיצומים באופן מיוחד בנאום בפרלמנט בבריטניה בלונדון. במוקד המחלוקת עומדת הבנייה באזור E1, שלטענת מדינות במערב פוגעת ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית ומקשה את מימוש פתרון שתי המדינות.

מיליבנד: "המחלוקת שלנו אינה עם העם בישראל – אלא עם התנהלות הממשלה"

בפתח נאומו בפרלמנט התייחס שר החוץ הבריטי אד מיליבנד לקשר האישי שלו לישראל והדגיש את זכותה להתקיים. "לכל מי שמטיל ספק בזכותה של ישראל להתקיים - אתם טועים", אמר. בהמשך הוסיף: "אני גאה ביהדות שלי ובתמיכה הבלתי מעורערת שלי בישראל", והבהיר כי לדבריו אין סתירה בין תמיכה בישראל לבין תמיכה במדינה פלסטינית.

מיליבנד הדגיש כי בריטניה וישראל ימשיכו לשתף פעולה בנושאים הנוגעים לאינטרסים משותפים של ביטחון לאומי. לצד זאת אמר כי "המחלוקת שלנו אינה עם העם בישראל, אלא עם התנהלות הממשלה שלו".

שר החוץ הבריטי התייחס גם לחמאס ולעתיד רצועת עזה. לדבריו, לחמאס לא יכול להיות תפקיד בממשל העתידי ברצועה ועליו למסור את נשקו. הוא אמר כי לישראל יש זכות לחיות בלי פחד ותחת איום של "משטר טרור", אך הוסיף כי הדבר אינו מצדיק, לדבריו, את מה שאירע בעזה. מיליבנד ציין כי כ-70 אלף בני אדם נהרגו ברצועה, מהם כ-20 אלף ילדים.

"פתרון שתי המדינות הוא כוכב הצפון"

מיליבנד הציב במרכז דבריו את פתרון שתי המדינות. "הבטחת פתרון שתי המדינות במלואו היא כוכב הצפון של מדיניות הממשלה הזו", אמר. לדבריו, בריטניה מבקשת "להציל את הסיכוי היחיד לשלום - פתרון שתי המדינות".

בהמשך התייחס לזינוק במספר ההתנחלויות ולאלימות כלפי פלסטינים ביהודה ושומרון. הוא תקף במיוחד את תוכנית E1 ואמר כי היא תפנה פלסטינים מבתיהם ו"תחתוך בליבה של פלסטין". מיליבנד החריף עוד את הביקורת ואמר כי ממשלת בריטניה מסכימה שיש "טיהור אתני" בגדה המערבית. "היום אנו מציינים את תחילתה של גישה חדשה - לחשוף עוולות ולפעול נגדן", אמר.

איסור יבוא, סנקציות על חברות והגבלות יצוא

במסגרת הצעדים שעליהם הכריז, מיליבנד הודיע כי בריטניה תנהיג משטר עיצומים מקיף חדש נגד גורמים המעורבים בהרחבת ההתנחלויות.

הצעדים שהכריז עליהם מיליבנד:

• משטר עיצומים חדש על חברות ועל יחידים המספקים שירותים להרחבת ההתנחלויות, ובהם בנייה, תשתיות, מימון ונדל"ן.
• איסור יבוא של סחורות ממה שהגדיר "התנחלויות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים".
• הגבלות על יצוא נשק ויצוא נוסף: בריטניה תסרב לבקשות לרישיונות יצוא שלדבריו תורמים באופן מהותי ל"כיבוש".
• לוח הזמנים: החקיקה צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.

12 מדינות מתחייבות לצעדים נגד הסחר עם ההתנחלויות

למהלך מצטרפות בסך הכול 12 מדינות: איסלנד, אירלנד, בריטניה, דנמרק, נורווגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה ושוודיה. כולן התחייבו לנקוט צעדים להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.

עיקרי ההצהרה המשותפת של 12 שרי החוץ

• הגדה המערבית ו-E1: המדינות טוענות כי צעדי ממשלת ישראל בגדה פוגעים באפשרות לפתרון שתי המדינות, על רקע התרחבות ההתנחלויות, אלימות מתנחלים ופרסום המכרזים לפרויקט E1.
• הגבלות על הסחר עם ההתנחלויות: קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד, שוודיה ובריטניה הודיעו כי בכוונתן לקדם הגבלות לאומיות ו/או לתמוך בהגבלות אירופיות על סחר במוצרים מההתנחלויות, או שהן שוקלות צעדים כאלה בהתאם להליכים במדינותיהן.
• בריטניה, צרפת וקנדה יקדמו צעדים לאומיים: שלוש המדינות בירכו על הצעדים שכבר ננקטו בידי אירלנד, ספרד, הולנד, נורווגיה ובלגיה, והודיעו כי יקדמו צעדים לאומיים לאיסור סחר במוצרים מההתנחלויות.
• התנגדות לסיפוח ולעקירה: המדינות הצהירו כי יפעלו להגנת פתרון שתי המדינות והתנגדו לצעדים שלדבריהן שקולים לסיפוח אדמות פלסטיניות ולעקירה בכפייה של האוכלוסייה הפלסטינית.
• דרישות מממשלת ישראל: להפסיק מיד את הרחבת ההתנחלויות והרחבת הסמכויות האזרחיות, לפעול למיצוי דין בגין אלימות מתנחלים ולחקור טענות הנוגעות לפעילות כוחות ישראליים.
• לצד הביקורת - הכרה בצורכי הביטחון של ישראל: המדינות הדגישו כי הן מכירות באינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל, גינו שוב את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והתחייבו להיאבק באנטישמיות.
• היעד המדיני: המדינות חזרו על מחויבותן לפתרון שתי המדינות, שבמסגרתו ישראל ומדינה פלסטינית ריבונית, דמוקרטית ובת-קיימא יחיו זו לצד זו בשלום, בביטחון ובהכרה הדדית.

לדברי שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו: "הגדה המערבית נמצאת על סף פיצוץ". הוא הסביר את ההחלטה בהתרחבות ההתנחלויות, בעלייה באלימות מצד מתנחלים קיצוניים נגד פלסטינים ובמעשי טרור שלדבריו גונו גם בידי הרשויות בישראל.

סנקציות גם על חיזבאללה ואיראן

לצד הצעדים הנוגעים להתנחלויות, מיליבנד ציין כי בריטניה כבר הטילה סנקציות על משמרות המהפכה והודיע על סנקציות נוספות נגד איראן. בנוסף הודיע כי יוטלו עיצומים על בנק אל-קרד אל-חסן, הזרוע הפיננסית של חיזבאללה.

עוד על הלחץ האירופי

• "אחד ביום": המסמר בארון המדינה הפלסטינית
• למרות הביקורת בעולם: סמוטריץ' יקדם בנייה בשטח המחלוקת
• הולנד בצעד דרמטי: נאסור לחלוטין יבוא מוצרים מההתנחלויות
• קרע חריף באיחוד האירופי: המהלך שמתגבש נגד ישראל

התגובות בישראל: לפיד תוקף את בריטניה, קריב מאשים את הממשלה

ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, יו"ר "ביחד", תקף את החלטת ממשלת בריטניה להטיל חרמות וסנקציות על ישראל וכינה אותה "טעות חמורה". לדבריו, מדובר ב"מדיניות שגויה ומסוכנת, בעיתוי שגוי ומסיבות שגויות". לפיד טען כי המהלך יחזק את הקולות הקיצוניים בישראל ערב הבחירות ויעניק "זריקת עידוד לחמאס ולארגוני הטרור".

מנגד, ח"כ גלעד קריב הטיל את האחריות למהלך על הממשלה. לדבריו, "האשמה על הכרזת הסנקציות של מדינות אירופה נופלת על כתפיהם של נתניהו, סמוטריץ', כ"ץ וסער". קריב טען כי מדיניות הממשלה ביחס לאלימות מתנחלים, לרשות הפלסטינית ולבנייה ב-E1 מובילה את ישראל לבידוד בין-לאומי ולפגיעה ב"עורף האסטרטגי" שלה בעולם. הוא תקף גם אישית את נתניהו ואמר כי מי שהציג את עצמו במשך שנים כ"ליגה אחרת" בזירה הבין-לאומית הפך, כלשונו, ל"שחקן ספסל מצורע".

בן גביר דרש סנקציות נגדיות, סמוטריץ': "לגרש את השגריר הבריטי, עוד הערב!"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' תקף אמש בחריפות את המהלך: "לגרש את השגריר הבריטי עוד הערב. לא נהיה אסקופה נדרסת של ממשלה אנטישמית, במדינה שנכבשה על ידי האיסלאם הרדיקלי, ומנסה להינצל משקיעה כלכלית וחברתית באמצעות תקיפת היהודים ומדינת ישראל. המנדט הבריטי בארץ ישראל נגמר".

השר איתמר בן גביר קרא בציוץ בספרדית להכיר בתגובה בריבונות ארגנטינה על איי פוקלנד: "הגיע הזמן שמדינת ישראל תכיר בפומבי בכך שאיי פוקלנד הם שטח ארגנטינאי כבוש, אותו הבריטים גונבים באלימות מהעם הארגנטינאי. אני קורא לראש הממשלה להטיל סנקציות על בריטניה הגדולה כל עוד הכיבוש נמשך".

המאבק סביב E1

אתמול דווח ב"ניו יורק טיימס" כי בריטניה צפויה להכריז על סנקציות שיכללו איסור סחר ורכש של מוצרים וסחורות מההתנחלויות, וכן סנקציות על חברות שעוסקות בבנייה בהן. על פי דיווח בבלומברג, דיפלומטים בריטים עדכנו ביממה האחרונה את ממשל טראמפ כי הצעדים הצפויים יהיו "סמליים בעיקרם", וללא משמעות אמיתית על יחסי המסחר והביטחון עם ישראל - מרצון של הממשלה בבריטניה להימנע מעימות עם ממשל טראמפ.

בחודשים האחרונים החריפו שורה של מדינות במערב את הביקורת על ישראל ועל הבנייה בהתנחלויות. חלק ניכר מהביקורת של מדינות אירופה, קנדה ואוסטרליה מתמקד בפרויקט הבנייה באזור E1. לטענתן, הבנייה באזור תפגע ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית ותקשה על מימוש פתרון שתי המדינות.

העימות החריף כבר באוגוסט

כבר באוגוסט החריף העימות המדיני סביב קידום הבנייה ב-E1. בריטניה, קנדה, נורווגיה והולנד הצטרפו לגרמניה, צרפת ואיטליה בהודעה משותפת נגד פרסום המכרזים באזור, הגדירו את המהלך "בלתי מקובל" וקראו לממשלת ישראל לחזור בה ממנו. במקביל, טורקיה, מצרים, אינדונזיה, ירדן, פקיסטן, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות פרסמו הצהרה משותפת נגד מדיניות ההתנחלויות ודחו את תוכנית E1.

באותם ימים דווח בבלומברג כי בריטניה שוקלת צעדים נוספים, ובהם איסור סחר עם ההתנחלויות, הרחבת סנקציות אישיות נגד מי שהשתתפו בשיבוש העברת סיוע הומניטרי לעזה ואימוץ מפורש של חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי בהאג מ-2024. שבע המדינות אף הזהירו חברות שעשויות להתמודד במכרזי E1 מפני "השלכות משפטיות ופגיעה במוניטין" אם ישתתפו בפרויקט.