"בלתי מקובל והרסני": השטח שבמוקד העימות המדיני החריף בין ישראל ובריטניה
שר החוץ הבריטי הבהיר שבריטניה תגבש צעדים נגד ישראל בעקבות קידום ההתיישבות באזור E1, ול-N12 נודע כי גם מדינות נוספות שוקלות צעדים משלהן


החדשות בקצרה
- בריטניה, קנדה ואוסטרליה פרסמו הודעה משותפת נגד ההחלטה של צה"ל שלא להעמיד לדין את החיילים שהיו מעורבים באירוע בעזה שבו נפגעה "שיירת המטבח העולמי" ב-2024: "סגירת החקירה מבישה".
- זאת לאחר ששבע מדינות - בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, נורווגיה וקנדה פרסמו אתמול הודעה משותפת נגד קידום הבנייה ב-E1 וקראו לישראל לחזור בה.
- בהודעה הזהירו המדינות חברות מסחריות שלא להשתתף במכרזי הבנייה בשל "השלכות משפטיות ופגיעה במוניטין".
- שר החוץ הבריטי אד מיליבנד כבר הודיע כי ארצו תגבש שורה של צעדים נגד ישראל; סער תקף בתגובה את "הטון המתנשא" של בריטניה.
יממה לאחר העימות החריף בין בריטניה לישראל סביב הבנייה בשטחי E1, בלונדון יוצאים היום (שישי) במתקפה נוספת נגד ישראל. בהודעה משותפת עם קנדה ואוסטרליה גינתה בריטניה את ההחלטה שלא להעמיד לדין את החיילים שהיו מעורבים באירוע שבו נפגעה בשוגג "שיירת המטבח העולמי" בעזה ב-2024, שבו נהרגו שבעה בני אדם, ובהם אזרחית אוסטרלית ואזרח בריטי-קנדי. "ההכרזה שצה"ל סוגר את החקירה היא מבישה", נכתב בהודעה.
גם טורקיה, מצרים, אינדונזיה, ירדן, פקיסטן, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות פרסמו הצהרה משותפת שבה גינו את "מדיניות ההתנחלויות הישראלית בשטחים הפלסטיניים" ודחו באופן עקרוני את תוכנית E1 להרחבת ההתנחלויות.
גינוי אירופי ואיום בצעדים נגד ישראל
הגינוי מגיע לאחר שרק אמש החריף גם העימות סביב קידום הבנייה באזור E1. מנהיגי בריטניה, קנדה, נורווגיה והולנד הצטרפו לגרמניה, צרפת ואיטליה בהודעה משותפת נגד פרסום המכרזים לבנייה באזור, וקראו לממשלת ישראל לחזור בה מהתוכנית באופן מיידי.

בהודעה המשותפת הגדירו שבע המדינות את החלטת ממשלת ישראל לפרסם את מכרזי הבנייה ב-E1 כ"בלתי מקובלת", וטענו כי המהלך יפגע בסיכוי לפתרון שתי המדינות וברצף הטריטוריאלי הפלסטיני. "אנו קוראים לממשלת ישראל לחזור בה מהתוכניות באופן מיידי ולהפסיק את הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית", נכתב.
הסנקציות החדשות שמגבשת בריטניה עשויות לכלול איסור סחר עם ההתנחלויות, הרחבת סנקציות אישיות גם נגד אנשים שהשתתפו בשיבוש העברת הסיוע ההומניטרי לעזה ואימוץ מפורש של חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי בהאג מ-2024 שלפיה "הכיבוש הישראלי של שטחים שבריטניה מכירה כיום כחלק ממדינת פלסטין הוא בלתי חוקי", כך לפי בלומברג.
הצעדים נשקלים במסגרת מאמציו של ראש הממשלה אנדרו ברנהאם להפגין גישה תקיפה יותר בסוגיה החשובה לבוחרים רבים באגף השמאלי של מפלגת הלייבור.

המנהיגים אף פנו לחברות שעשויות להתמודד במכרזים והזהירו אותן מפני השתתפות בפרויקט. לדבריהם, עליהן להיות מודעות ל"השלכות המשפטיות והפגיעה במוניטין", לרבות הסיכון למעורבות במה שהמדינות הגדירו "הפרות חמורות של החוק הבין-לאומי".
שר החוץ הבריטי הוסיף שהוא זימן את נציג משרד החוץ בבריטניה לשיחה, והוא יקדם סנקציות "על מי שמשתתפים בהרחבת התנחלויות בלתי חוקית". לדבריו הפרויקט החדש יסכן את פתרון שתי המדינות.

שר החוץ גדעון סער הגיב לשר החוץ הבריטי ברשת X, ותקף: "אני דוחה את הצהרתו של שר החוץ הבריטי ואת הטון המתנשא שבו נאמרו דבריו. לעם היהודי יש זכות לחיות בכל רחבי ארץ ישראל, בדיוק כפי שלבריטים יש זכות לחיות בלונדון וברחבי הממלכה המאוחדת. בריטניה עצמה עדיין שולטת בטריטוריות קולוניאליות המרוחקות אלפי קילומטרים מחופיה. אבסורד שבריטניה מטיפה לעם היהודי היכן מותר לו לחיות במולדתו ההיסטורית".
"הצהרתו של שר החוץ הבריטי חד-צדדית לחלוטין. היא מגנה את ישראל תוך העלמת עין מהטרור הפלסטיני. החלטתה של ממשלת בריטניה לפגוע ביחסים בין מדינותינו מצערת מאוד. אך ישראל לא תהיה קורבן פסיבי של מדיניות זו", הוסיף סער.
גם באו"ם גינו את ישראל, ודובר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, אמר כי המזכ"ל "מודאג עמוקות" מהמכרזים החדשים. "המזכ"ל קורא לישראל להימנע מנקיטת צעדים נוספים בעניין זה", אמר הדובר.
עשורים של מחלוקת לגבי E1
שטח E1 נמצא בין ירושלים למעלה אדומים. הוא נחשב לאחד האזורים האסטרטגיים ביותר ביהודה ושומרון משום שבנייה יהודית בו עשויה לבודד את ירושלים ולמנוע רצף התיישבות פלסטינית עתידי. השטח משתרע על כ-12 קילומטרים מרובעים ממזרח לירושלים וממערב למעלה אדומים.
במשך עשורים קידמה ישראל יוזמות שונות לבנייה בשטח, אך בלמה את עצמה פעם אחר פעם בעקבות לחץ מדיני כבד מאירופה ומוושינגטון. בבירות רבות באירופה מתייחסים לבנייה בשטח כסיכול פתרון שתי המדינות, שכן הוא מונע רצף התיישבות עתידי שחיוני לכאורה למדינה פלסטינית.
אך הממשלה הנוכחית ניסתה פעם נוספת להתניע את הפרויקט, ובשנה שעברה אישרה תוכנית לבניית 3,400 יחידות דיור באזור. ההחלטה גררה גם היא תגובות חריפות ממדינות רבות באירופה, וחלקן ניסו להתריע בפני קבלנים שלא להשתתף במכרז.
כעת מקדמת ישראל מכרז לבניית 1,200 יחידות דיור באזור, כאשר המועד האחרון להגיש הצעות הוא עד ה-19 באוקטובר.
