שתיהן משלבות את השיטור עם הצבא. את שתיהן יהיה מי שישמיץ. ושתיהן מכשירות שוטרים שנמדדים יומיום במוקדים רבים. מ.צ ומג"ב נכנסים לזירה של פז"ם.
בכללי
מ.צ: החבר'ה שאחראים על אכיפת החוק והסדר בצה"ל. בדיוק כמו באזרחות, כולל דוחות וכלא, רק הרבה יותר קפדנים. ביניהם יש את השוטרים הצבאיים, המסתובבים בבסיסים ובסביבותיהם ואורבים לחיילים הלא ממושמעים; אך גם בעלי תפקידים רבים אחרים: הבודקים הביטחוניים הניצבים במעברי הגבול; מדריכי הכלואים, כלומר הסוהרים של בתי הכלא הצבאיים; והחוקרים והבלשים, המטפלים בתיקים הפליליים הכבדים.
מג"ב: שוטרים צבאיים מסוג אחר. יש להם תעודות שוטר, והם מסונפים למשטרת ישראל, אבל בפועל מדובר בחיילים בסדיר – שמשרתים במשטרה כחוד החנית המבצעי. מסובך? גם החיים במג"ב.
סיכום ביניים: מצד אחד, המג"בניקים קרביים יותר. מצד שני, לשוטרים הצבאיים יש חתיכת ג'וב כפוי טובה. חלוקת נקודות תהיה הוגנת לשני הצדדים: 1:1.
תנאי קבלה
מ.צ: פרופיל 72 ומעלה, עם הגבלות המשתנות בהתאם ליחידות השונות.
מג"ב: פרופיל 82 ומעלה.
סיכום ביניים: תנאי הקבלה הגבוהים יותר נותנים את נקודות היוקרה למג"ב. 2:1.
קשה באימונים
מ.צ: טירונות 02 מורחבת, ומכאן משתנה המסלול בהתאם לתפקיד. זה יכול להיות שלושה שבועות, ויכול להיות ארבעה חודשים.
מג"ב: טירונות 05 בבית חורון, מותאמת לפעילות המג"בניקית – כלומר לוט"ר (לוחמה בטרור), שיטור ובטחון פנים, וכמובן אימוני חי"ר בסיסיים. אחריה מתחיל ההכשרה המקצועית, שניתנת לפי סיווגו של הלוחם – מודיעין ובילוש, סיורים, הסתערבות וכו'. כדאי לציין שהמג"בניק מקבל הכשרה צבאית ומשטרתית במקביל, ונהנה גם מסמכויות של שוטר.
סיכום ביניים: שוב, מסלול ההכשרה הקשה והמאתגר יותר של המג"בניקים נותן להם את הנקודות, 3:1.
איזה ראש
מ.צ: מי שרוצה להיות שוטר צבאי, נדרש כמובן לעמוד בעצמו בסטנדרטים הגבוהים שהוא עצמו דורש מחיילים אחרים. לכן, באופן טבעי ולמרות הנטייה לבטל אותם כג'ובניקים, אף אחד לא מוותר ולא מחפף לשוטרים הצבאיים הצעירים.
מג"ב: המג"בניקים נודעים לאורך השנים כילדים הברדקיסטים של צה"ל – סוג של גולנצ'יקים – לאחר ששמם נקשר בלא מעט תקריות בעייתיות של התפרעות, אלימות ושימוש מופרז בכוח. כך שיש יסוד סביר להניח שיש במג"ב נטייה קלה לשחרר את הצווארון ולתת לאדרנלין לשטוף את העורקים.
סיכום ביניים: במשטרה הצבאית קשוחים מדי, במשמר הגבול משתוללים מדי. תיקו. 4:2 למג"ב.
כוכבים נולדים
מ.צ: אין הרבה סלבריטאים מקרב יוצאי המשטרה הצבאית. אולי הם לא ממש גאים לספר על כך. ביניהם בולטים בעיקר חוקרי מצ"ח (שלרוב הופכים לפרקליטים באזרחות), כמו אופיר דלאל מ"הישרדות" וגם, באופן מאוד לא מפתיע, עו"ד שמעון מזרחי. רגע, גם יהודה ברקן ומיכל ינאי שירתו במצ"ח, לא?
מג"ב: גם מג"ב לא ידועים בסלבים רבים, אבל יש להם לפחות שני קלפים חזקים מאוד, נסיכי ריאליטי מוכחים: נתן בשבקין והראל מויאל.
סיכום ביניים: העובדה שלשתי היחידות יש בקאדר המפורסמים בעיקר יוצאי ריאליטי לא מדברת בשבחן. אפילו שמעון מזרחי לא יציל אותן. שוב שוויון, 5:3.
אלופים נולדים
מ.צ: המשטרה הצבאית לא נוהגת לנפק אלופים למטכ"ל. אחד הבודדים לעשות זאת היה רפאל ורדי, ראש אכ"א ואיש ההגנה שכיהן כקצין משטרה צבאית ראשי בשנות השישים – אבל, למען האמת, לא גדל בחיל.
מג"ב: גם משמר הגבול לא מכניס בוגרים רבים למטה הכללי, אך לעומת זאת הוא מכניס לא מעט מפקדים לסגל הפיקוד הכללי של משטרת ישראל. כאלה היו למשל מפקד מחוז תל אביב לשעבר דוד צור, ראש עיריית רמת גן צבי בר, והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. בין בוגרי החיל שהתקדמו מתוכו אפשר לציין את יעקב גנות, ניצב בדימוס והיום מנכ"ל המשרד לביטחון פנים תחת אהרונוביץ', ואת חסין פארס, הניצב הדרוזי הראשון במשטרת ישראל.
סיכום ביניים: שתי היחידות, כאמור, לא מצליחות לייצר הרבה אלופים, אבל למג"בניקים יש לפחות כמה ניצבים בקאדר. 6:3.
סיכום סופי
המשטרה הצבאית מציגה קשת רחבה של תפקידים, מג'ובניקים ועד תומכי לחימה וקרביים. היא גם עושה את העבודה השחורה שאף אחד לא רוצה לעשות – להיות האיש הרע שעומד מחוץ לבסיס ומחלק דו"חות על חולצה מחוץ למכנסיים וגילוח גרוע. אבל לזכות המג"בניקים עומדת העובדה שהם עומדים, מורעלים וגאים, בחזית הלחימה, ועל כן הניצחון שלהם.
>> מה שווה יותר, קורס טיס או קורס חובלים?
חושבים שטעינו בניקוד? טקבקו