mako
פרסומת

גם בזמן מלחמה: איך הישראלים כל כך מאושרים - ולמה פינלנד במקום הראשון?

בעיצומה של המלחמה עם איראן, נודע כי ישראל דורגה במקום ה-8 במדד האושר העולמי והצעירים במקום ה-3. בעוד שבעולם מסמנים את הרשתות החברתיות כ"סיגריות של המאה ה-21" והבינה המלאכותית מסתמנת כאיום הממכר הבא, הישראלים נשענים על חוסן קהילתי והפרדה דיכוטומית בין מצבם הלאומי לפרטי. וגם: מה סוד הקסם של פינלנד, המדורגת במקום הראשון במדד האושר?

דרור גלוברמן ודני פלד
mako
פורסם:
הלסינקי פינלנד
צילום: Mistervlad, Shutterstock
הקישור הועתק

בזמן שכולנו עוד מתאוששים מהסבב האחרון עם איראן, נתונים חדשים שפורסמו בזמן המלחמה חשפו תמונה מפתיעה: ישראל דורגה במקום השמיני במדד האושר העולמי, שכלל 100 אלף נשאלים מ-140 מדינות. הנתון המדהים עוד יותר נוגע לדור הצעיר – הישראלים מתחת לגיל 25 דורגו במקום השלישי בעולם ברמת האושר שלהם, כשרק סרביה וקוסטה ריקה מקדימות אותם.

יוצר התוכן עומר קולי שיקף את זה יפה כשהעלה סרטון ויראלי ובו תהה: "לאיזו אוכלוסייה פניתם? את מי שאלתם בסקר הזה? לאוכלוסיית הזוחלים?".

פרסומת

זה לא מפתיע כשמסתכלים על ההיסטוריה של הישראלים ביחס למדד האושר, שתמיד ממוקמים במיקומים גבוהים, אבל זה כן מפתיע כשמסתכלים על השנתיים וחצי האחרונות, שבה "מנסים להרוג כל ישראלי בדרכים שונות", כפי שהגדיר זאת דרור גלוברמן.

איך מגדירים אושר? מחקר של איפסוס דירג עשרה פקטורים שגורמים לאושר לפי סדר חשיבותם: תחושת אהבה והערכה, המשפחה והילדים, בריאות נפשית ורווחה, תחושת שליטה בחיים, מצב כלכלי, משמעות, בריאות פיזית ורווחה, מגורים, זוגיות וחברים.

אז כיצד ניתן להסביר את הפער בין המצב הביטחוני והחברתי לבין תחושת הרווחה האישית? התשובה טמונה כנראה ב"דיכוטומיה הישראלית": היכולת להפריד בין המצב הלאומי הקשה לבין החיים הפרטיים, שנתפסים כטובים מאוד. בנוסף, נראה שהחשיפה למצבי קיצון דווקא מגבירה את היכולת להעריך רגעים של שלווה ושקט, כפי ששר שלום חנוך, "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר".

הרשתות החברתיות כ"סיגריות של המאה ה-21"

בעוד שישראל שומרת על חוסן, מדינות דוברות אנגלית כמו ארה"ב, קנדה ובריטניה חוות התרסקות במדדי האושר מאז שנת 2010. החוקרים, ובראשם פרופסור ג'ונתן הייט, מצביעים על "ניסוי ענק בלתי מבוקר" שנערך בילדי העולם: המעבר לסמארטפונים ורשתות חברתיות.

פרסומת

ההשוואה לסיגריות אינה מקרית. כפי שלקח עשרות שנים להבין ולבלום את נזקי העישון, כך קורה כעת עם המדיה החברתית. המחקרים מראים קשר ישיר בין שימוש אינטנסיבי ברשתות (מעל שבע שעות ביום עבור חלק ניכר מהצעירים) לבין פגיעה בדימוי הגוף, בדידות ודיכאון, כאשר בנות נפגעות בצורה משמעותית ומהירה יותר מבנים.

המאבק עובר כעת לזירה המשפטית והרגולטורית. פסקי דין תקדימיים בארה"ב, כמו הפיצויים בסך 6 מיליון דולר שנפסקו נגד מטא ויוטיוב לאחר שנקבע כי גרמו נזקים נפשיים לבת 20, או תביעת הענק בסך 375 מיליון דולר בניו מקסיקו, מסמנים את סוף תקופת החסינות של ענקיות הטכנולוגיה.

אם הרשתות החברתיות הן ה"סיגריות", הרי שמהפכת הבינה המלאכותית עלולה להיות ה"הרואין". החשש הוא מצ'אטבוטים שממכרים צעירים ומנהלים איתם שיחות ללא מחסומים או הגבלות גיל, תוך ריכוז כוח עצום בידיים ספורות.

הסוד של פילנד

אז מה אפשר ללמוד מהמדינה המאושרת בעולם, פינלנד?

  • ניהול ציפיות: אחד העקרונות הבסיסיים המוזכרים הוא ש"כשאין ציפיות, אין אכזבות". הפינים נוטים להסתפק בקיים ולא לרדוף אחרי פנטזיות בלתי מושגות.
  • "בדידות בריאה": לפינים אין בעיה להיות עם עצמם. הם לא מרגישים "מוזרים" כשהם יוצאים לטיול לבד, יושבים בבית קפה עם עצמם או הולכים להופעה ללא ליווי. היכולת הזו ליהנות מהלבד נתפסת כמרכיב משמעותי בשלווה הנפשית שלהם.
  • קשר חזק לטבע: השהייה בטבע היא חלק בלתי נפרד מאורח החיים הפיני, והמקורות מציינים כי לקשר הזה יש השפעה מוכחת וחיובית על רמת האושר.
  • אמון גבוה במוסדות וניקיון כפיים: בפינלנד קיימת רמת אמון גבוהה מאוד בממשלה, במשטרה ובמוסדות המדינה.
  • רשת ביטחון חברתית ותשלום מיסים: האזרחים בפינלנד משלמים מיסים גבוהים, אך הם עושים זאת מתוך אמונה שלמה שהכסף חוזר אליהם בדמות חינוך חינם, מערכת בריאות מסובסדת ודאגה לפרט. הידיעה שיש מי שידאג לך אם תיפול היא "רשת ביטחון" קריטית לאושר.
  • פרדוקס מזג האוויר: למרות שחצי שנה שורר בפינלנד קור עז וחושך מוחלט, התנאים הקיצוניים האלה הם דווקא חלק מהסוד. לפי המקורות, הסבל והחושך הממושכים מאפשרים לפינים להעריך באמת את רגעי האור והקיץ כשהם מגיעים, בדומה לאופן שבו מצבי קיצון בישראל גורמים לנו להעריך ימים של שקט ושלווה, כשאין מלחמה.

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם" או בקרו אותנו באינסטגרם

פרסומת