"בניתי סוכן AI שקיצר לי ב-90% את תהליך העבודה"

קורל בונפיל, Talent Acquisition Lead בחברת Evinced, הפכה את עבודת הגיוס שלה לתשתית כמעט אוטומטית בעזרת AI. לדבריה, תהליך פתיחת משרה חדשה שבנתה מקצר ב-90% את זמן העבודה, ומשימות שבעבר לקחו שעות מתבצעות היום בתוך דקות בודדות, ולעתים שניות.

"AI זה לא קסם", אומרת בונפיל ל-mako. "צריך ללמד את ה-AI בדיוק איך אנחנו עובדות ואיך לבצע את המשימות שלנו". לדבריה, היום היא מנהלת את כל העבודה שלה דרך קלוד, ובעזרתו מבצעת פעולות ותהליכים שלמים בצורה אוטומטית.

בונפיל עובדת כמעט שלוש שנים ב-Evinced, שמפתחת כלים למפתחים להטמעת נגישות דיגיטלית באפליקציות ווב ומובייל. ב-8 השנים האחרונות היא עובדת בצוותי גיוס ו-HR בסטארטאפים צומחים, ובחברה היא משמשת פונקציית הגיוס היחידה. לדבריה, מאז שהצטרפה החברה שילשה את גודלה, ולאחרונה היא משלבת גם תפקיד People AI Ops לצד צוות AI DevX, צוות פיתוח שאחראי להטמעת AI בכל הצוותים בארגון.

הכלים שבנתה התחילו בתקופת המלחמה האחרונה עם איראן, כשהייתה סגורה בבית והתחילה לעבוד עם AI מתוך סקרנות. בהמשך היא בנתה "עוזרים" אישיים למשימות ידניות: תהליך פתיחת משרה מבוסס AI workflow, תוסף לאיתור מועמדים למשרות ב-Evinced, מערכת מעקב לתוכנית "חבר מביא חבר", סלאק בוט (צ'אט) כעוזר אישי ופורטל חיפוש עבודה. בין המשימות שהיא כבר כמעט לא עושה ידנית: כתיבת סיכומי ראיונות, סורסינג ידני, כתיבת תיאור משרה, בניית קריטריונים להערכת ראיונות, מחקר שוק וניתוח נתונים.

כיום בונפיל עובדת עם צוות AI DevX על פרויקט אוטומציה לניהול ומעקב תשלומים לספקים, ומספרת שגם צוות ה-HR בחברה עבר סדנת AI מעשית שבה כל אחת בנתה כלי לייעול העבודה שלה. הטיפ שלה למי שרוצה להיכנס לעולם הסוכנים פשוט למדי: להתחיל מכאב אמיתי. "אייג׳נטים הם לא בהכרח הפתרון המתאים ביותר", היא אומרת. "לפעמים יש פתרונות פשוטים יותר, חסכוניים יותר בשימוש בטוקנים, ואף קלים לתחזוקה ולביצוע".

בונפיל בעצמה עוזרת להפיץ את הידע הלאה, כאשר לאחרונה התארחה במיטאפ שהשתתפו בו כ-80 אנשי ונשות גיוס ו-HR מהתעשייה. "דיברתי איתן על איך לשים את ה-FOMO בצד, ולהתחיל לפתור בעיות אמיתיות בעבודה בעזרת דוגמאות פרקטיות, ומתי אפשר לסמוך עליו ומתי לא", היא מספרת. "היה לי חשוב לחבר בין הכלים הטכנולוגיים לבעיות אמיתיות מהיום-יום, תוך שמירה על הפן האנושי בתפקיד, וזה באמת עורר דיונים מאוד מעניינים ופרקטיים".

הכלי ששינה את חווית הגיוס

גל שדה, Director of AI בחברת הספורט-טק Pixellot, פיתח אפליקציה שמתחברת לחשבון הלינקדאין שלו ומפעילה סוכן AI לאיתור מועמדים, אחרי שפרסם שתי משרות וקיבל מאות קורות חיים שרובם לא התאימו לדרישות התפקיד.

"מצאתי את עצמי משקיע שעות רבות בסינון מועמדים, בזמן שהטאלנטים שבאמת חיפשתי, הלכו לאיבוד בתוך הרעש", אומר שדה. לדבריו, המערכת נועדה לאפשר גיוס אקטיבי ופנייה ישירה לאנשים שמתאימים יותר לתפקידים הפתוחים. האפליקציה מבוססת על פרוטוקול MCP: שדה מעלה את תיאור המשרה, והמערכת סורקת את מאגר הכישרונות בלינקדאין, מאתרת מועמדים עם התאמה גבוהה ומציגה אותם בממשק שמזכיר אפליקציות היכרויות. לכל מועמד מוצגים הפרופיל, הניסיון והתמונה שלו.

כששדה מזהה התאמה ומחליק ימינה, נשלחת למועמד באופן אוטומטי הודעה אישית שמציגה את החברה, את התפקיד ואת ההזדמנות לשיחה. מועמדים שלא מתאימים יורדים מהתהליך.

"הכלי הזה שינה עבורנו את כל חוויית הגיוס. במקום להשקיע זמן יקר במיון אין-סופי של קורות חיים, אנחנו יכולים להתמקד במועמדים בעלי פוטנציאל אמיתי", אמר שדה. לדבריו, המערכת כבר הובילה ל"מספר גיוסים מוצלחים".

"במקום עשרה אקסלים ומאה לשוניות, יש לנו היום מקום אחד"

אלירן כרמלי, VP Product בחברת הגיימינג mavens by Zynga, בנה עם אשתו אביב את Pace - כלי פנימי לניהול תקציב ותכנון פיננסי של עיצוב בית חדש, מניות, מסים ומטבעות. בריאיון הוא סיפר שהמערכת נולדה אחרי שניסו לנהל את כל זה באקסלים וגילו, לא במפתיע, שזה נהיה "בלגן אטומי".

"הכל התחיל מהבית", אומר כרמלי. "אשתי, אביב, ואני נכנסנו לפרויקט של עיצוב בית חדש. זה אומר לנהל המון ספקים, הצעות מחיר, תשלומים ולוחות זמנים, ולעבוד בצמוד עם המעצבת של הבית". לדבריו, במקביל הם ניהלו גם מניות של שניהם, כולל השאלה מתי ואיך למשוך כסף כדי לעמוד בתשלומים ומה נשאר בנטו אחרי מס.

כרמלי סיפר שהפיתוח נעשה יחד עם קלוד, קודם בסיעור מוחות ותכנון ורק אחר כך בכתיבת קוד. לדבריו, הם עבדו בשני שלבים: תכנון וחשיבה עם Opus, ואז ביצוע וכתיבת הקוד עם Sonnet. האפליקציה נבנתה על Next.js ו-React, עם Supabase מאחור, וכוללת מנוע מס ישראלי, משיכת מחירי מניות ושערי מט"ח בזמן אמת.

התהליך, לפי כרמלי, לקח בערך 6-7 ערבים אחרי שעות העבודה, 3-4 שעות בכל פעם. בכל ערב הם התמקדו במודל אחר במערכת, עד שקיבלו סטטוס עדכני של המצב הפיננסי אחרי חישובי מס והמרת מטבע.

"במקום עשרה אקסלים ומאה לשוניות, יש לנו היום מקום אחד שמרכז את כל הניהול התקציבי והתכנון הפיננסי שלנו", אמר כרמלי. על תקלות הוא אמר: "עד כה אין - המערכת עובדת בדיוק כמו שרצינו, בלי בעיות". הפאשלה היחידה, לדבריו, היא שקלוד לא הצליח לפשר בין הטעם שלו לטעם של אשתו בעיצוב המערכת.

יחד עם ההתלהבות, צריך לקחת בחשבון את הסיכונים

הנגישות הגוברת של כלי בינה מלאכותית מאפשרת כאמור לעובדים לייעל את עבודתם באמצעות פיתוח עצמאי, אבל גם עלולה להביא אתגרי בטיחות עבור הארגון.

"הסיכון המרכזי הוא חיבור בלתי מבוקר בין מידע רגיש לבין מערכות חדשות שנוצרות מחוץ לתהליכי הפיתוח והאבטחה הרגילים", מסביר איתי שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיה של Mind Security.

"עובדים יכולים כיום, באמצעות מספר הוראות טקסט בלבד, לבנות אפליקציות, דשבורדים וסוכני AI שמתחברים למערכות כמו Salesforce, Workday, Google Workspace או Microsoft 365. במקרים רבים, אותם עובדים לא מודעים להשלכות של ההרשאות שהם מעניקים או לאופן שבו המידע נשמר, משותף ונחשף. התוצאה עלולה להיות חשיפה של נתונים עסקיים, מידע על לקוחות, נתוני עובדים או תוכניות אסטרטגיות לגורמים שלא אמורים לקבל אליהם גישה", הוא מזהיר.

שוורץ מסביר שסיכון נוסף הוא יצירת "צל תפעולי" של מערכות AI בתוך הארגון: "כלי שנבנה כדי לייעל תהליך עבודה נקודתי יכול להפוך בתוך זמן קצר למערכת שמקבלת גישה למספר מקורות מידע, מסכמת פגישות, שולפת נתונים ומעבירה תובנות בין צוותים. כאשר תהליך כזה מוקם ללא מעורבות של צוותי IT ואבטחת מידע, הארגון עלול לאבד נראות ושליטה על זרימת המידע", הוא אומר. "במקרים מסוימים, מספיק חיבור שגוי אחד או הגדרת ברירת מחדל לא מאובטחת כדי להפוך כלי פנימי לנקודת חשיפה משמעותית, גם ללא תקיפת סייבר או גורם עוין".

**

רוצים לנסות גם? נסו את המדריך שלנו להתחלת עבודה עם קלוד קוד