אי אפשר לתת לתינוק המגודל להסתובב בלי פיקוח

קשר משפחתי

"רוצים לראות משהו מגניב שעשיתי? תוכנת עץ משפחה שיצרתי בתוך מסמך קלוד דיזיין. זה עץ משפחה שמתמחה בלגרום לילדים שלי להתעניין במשפחה שלהם, כי הוא מספר סיפור ממש. הוא מציג בכל נקודה בזמן איך כולם נראו ספציפית. הוא מאפשר לבחור מישהו ולהתבונן בשינויים מנקודת המבט שלו, ובתוך כל בן משפחה אפשר לצבור סיפורים קטנים לאורך החיים. כל הממשק בפרויקט הזה עובד ממש כמו תוכנה אמיתית, ואני משתמש בקלוד בתוך 'מערכת הפעלה'. את הפרויקט עשיתי בשביל הילדים שלנו. מה לעשות, הייתי בשבעה והיו לי הרבה לילות בלי שינה".

זה הסיפור והפרויקט של אבירן רווח, איש עיצוב בכיר. תחשבו על עץ משפחה בסגנון עבודת שורשים (או מיי-הריטג') רק על סטרואידים. הוא מאפשר להציג את המשפחה כפי שנראתה בכל נקודת זמן, שאותה תוכלו לבחור. אנשים זרקו לו בתגובות רעיונות לפיצ'רים נוספים, והוא הוסיף. למשל, אירועי עולם וגם אירועים משפחתיים על גבי ציר זמן. מלחמת ההתשה, נפילת השן הראשונה, טיול בת מצווה ללונדון, מלחמת המפרץ.

בעקבות השבוע שעבר קיבלתי מבול של רעיונות מגניבים. חלקם הולכים להיות מוצרים מועילים ומקוריים ממש, ואפרסם אותם כאן. נפלתם על עוד רעיונות מעולים, שלכם או של אחרים? ספרו לי!

רוח נעורים

פספסתם את אחד הגולים הכי יפים בהיסטוריה – ולא באשמתכם. הוא פשוט לא צולם.

ועכשיו אפשר לצפות בו בעזרת השחזור שביצעו גוגל ומוזיאון פלה בברזיל.

השער עצמו הובקע ב-2 באוגוסט 1959. פלה בן ה-18 כבש את מה שהוא עצמו הגדיר כשער היפה בחייו: הוא הקפיץ מעל שלושה שחקני הגנה ושוער, מבלי שהכדור נגע בדשא, ואז נגח לשער. הטרגדיה? השער צולם בתמונה סטילס יחידה, ושרד רק בזיכרונם של המעטים שצפו בו.

הרגע האייקוני הזה חוזר לחיים בשיתוף פעולה של צוותים מ-Google DeepMind, מוזיאון פלה בברזיל, בתו של פלה, פלאביה, היסטוריונים, עיתונאי ספורט ועדי ראייה שנכחו במגרש. עוד פרטים על השחזור בהודעה המפורטת של החברה.

אין מה להגיד, מהמם. מרגש שטכנולוגיה יכולה להחזיר ככה את הכבוד הראוי לכדורגלן הנערץ. מצד שני, זה גם ממחיש את הסכנה בהנדסת עבר, עובדות ותודעה. אם אתם רוצים להתאמן בחשדנות מותאמת לתקופה, לכו דברו עם איזה ילדה. תראו לה סרטון. אם הוא נהדר ממש, יש סיכוי שהיא תצא מהנחה שזה בינה מלאכותית, אלא אם הוכח אחרת. והיא צודקת.

מה אתה יודע שאנחנו לא?

אחרי שנים של זעקות חוזרות - תעצרו את הבינה המלאכותית לפני שהיא תעצור אותנו! - נראה שהסיפור הוכרע. אי אפשר לתת לתינוק המגודל להסתובב בלי פיקוח. השאלה מי? ואיך?

חתן פרס נובל דמיס הסביס, מנהל חטיבת הבינה המלאכותית של גוגל דיפמיינד, דרש השבוע "פעולה דחופה" כדי להתמודד עם הסיכונים הכרוכים בבינה מלאכותית כללית (AGI) - הנקודה שבה ה-AI משתווה לאינטליגנציה האנושית או עולה עליה. "כבר ראינו את האתגרים שמודלי החזית מציבים בתחום הסייבר, ואיומים נוספים - ובהם סיכונים גרעיניים וביולוגיים - עשויים לצוץ בקרוב", אמר הסביס, שכזכור, עומד בראש אחת משלוש החברות האמריקאיות המובילות. מה הוא יודע שאנחנו לא?

הסביס מציע להקים שותפות ציבורית-פרטית בהובלת ארה"ב, קו שאליו שותפים גם סם אלטמן מ-OpenAI ודריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק. הרעיון הוא שהחברות כולן יעבירו את המודלים למכון ממשלתי לבדיקה של 30 יום לפני השחרור, בהתחלה בהתנדבות, ואחר כך כחובה. הבדיקות יוודאו שהמודלים לא עוקפים את הגדרות הבטיחות שלהם (למשל, לא פורצים למערכות, לא מלמדים להכין פצצות, לא מעודדים התאבדות) ואפילו יחייבו סימון מים (Watermark) לתמונות ווידאו שנוצרו ב-AI. מבקריהם טוענים שזו גם דרך מצוינת עבור ענקיות הטק לחסום מתחרים קטנים שלא יעמדו בנטל הרגולטורי.

הרשויות האמריקאיות אמרו שהן כבר עובדות בכיוון, אבל האמת שהן מוטרדות מאוד ממשהו אחר, שרואים אותו היטב בגרף הזה:

אפשר לעשות רגולציה בארה"ב כמה שתרצו - אבל הסוסים בורחים מהאורווה, פשוט כי היא בסין. על רקע היריבות בין המעצמות, יותר ויותר חברות אמריקאיות משתמשות במודלים הסינים שצברו תאוצה אדירה - הם מספקים ביצועים שלא נופלים מהאמריקאים, אבל עולים הרבה פחות. מודלים סיניים כמו DeepSeek ו-Z.ai נחשבים כיום לתחרות ישירה למודלי הדגל של אנת'רופיק ו-OpenAI, והם צוברים אחיזה מהירה בקרב חברות אמריקניות שמחפשות לחתוך את עלויות ה-AI הגואות שלהן.

התופעה הזו הובילה השבוע חברי קונגרס בארה"ב לשקול חקיקה שתבלום את אימוץ מודלי ה-AI הסיניים בקרב חברות אמריקאיות. הפיקוח על המודלים הסינים הוא אחר לגמרי, והחשש המרכזי בוושינגטון ברור: לאן המידע המסחרי האמריקאי הולך כשמשתמשים בהם? מי יודע.

התמה של מטא

"מה אתה מדבר, מטא רווחית בטירוף וחזקה מתמיד" כתבו לי בעקבות הטור של שבוע שעבר שבו ציטטתי את ג'וליה אנגווין, שחזתה את מותה של מטא לפני חודשיים בניו יורק טיימס.

האמת שזה נכון. ההכנסות והרווחים בגדילה דו ספרתית, שוברים שיאים ומנפצים את תחזיות האנליסטים. אבל זו לא כל האמת.

אנגווין טוענת שמטא נמצאת בתחילתה של דעיכה ארוכה בשל אסטרטגיית השקעות כושלת ובזבוז חסר רסן. בין השנים 2021 ל-2026 החברה שרפה 80 מיליארד דולר על חזון המטאוורס שנסגר ברובו - זוכרים? עכשיו היא משקיעה ללא תחתית במרוץ ה-AI. מטא עדכנה את צפי ההשקעות שלה ל-125 עד 145 מיליארד דולר השנה. סכומים דומים כבר הושקעו במודלים שאומצו בחלקים מהתעשייה, אבל לא הפכו למובילי השוק. כדי לממן את הפעילות, מטא הכפילה את החוב ארוך הטווח שלה עד סוף 2025 ל-59 מיליארד דולר.

ברבעון הראשון של 2026 רשמה החברה את הירידה הראשונה בתולדותיה במספר המשתמשים היומיים הפעילים, שצנח מ-3.58 מיליארד ל-3.56 מיליארד משתמשים. שינוי קטן, אבל בכיוון חדש. למטה. בתגובה, מטא החלה לדחוס יותר פרסומות למשתמשים ולהעלות מחירים, צעד שאמנם הזניק את ההכנסה הממוצעת ממשתמש (ARPU) ב-27% באותו רבעון, אך צפוי לעורר תסכול ולהאיץ את נטישת המפרסמים והמשתמשים מהפלטפורמות שמייצרות עבורה כ-200 מיליארד דולר בשנה מפרסום.

לצד ההרעה העסקית, מטא ניצבת בפני משבר אמון משפטי וציבורי עמוק, שבו בעיקר התמקדתי. אחרי שהפסידה בתביעה בניו מקסיקו שבה נקבע כי מחדליה אפשרו פגיעה וניצול של קטינים והיא חויבה לשלם 375 מיליון דולר, היא עומדת להתמודד עם תביעות מאוחדות של עשרות מדינות ואלפי תובעים שממתינות להמשך דיונים בטענה שעצבה במכוון מוצרים ממכרים ומסוכנים לנוער. אבל במקום לשפר את המוצרים שלה כדי להתמודד עם הביקורת, היא עושה את ההפך - מאפשרת להן להיות מוצפות בהונאות, ספאם, שקרים ותוכן מסוכן, כדי להגדיל את הרווחים המידיים. איך המדיניות הזו תחזיק לדעתכם לטווח הארוך? בכל מקרה, אם תסתכלו על המניה בשנה האחרונה, תגלו שלמרות התחזקו ההכנסות והרווחים, המגמה השלטת היא למטה.

זה שמגיע לה, אין ספק. השבוע התברר שהיא גם עוקבת אחרי תנועות העכבר של העובדים ומפטרת את אלה שלא מזיזים מספיק. או משהו. האם החברה תיפטר מהרעילות שלה אי פעם? בזה אני ממש לא בטוח.