הטור הפסימי של הניו יורק טיימס: "המוות דופק בדלת של מטא, היא בתחילת השקיעה"
מטא הכניסה לאחרונה את ה-AI שלה לכל הפלטפורמות שלה - מבלי שתוכלו למחוק, והיא גם דאגה שאפשר יהיה להשתמש בתמונות מחשבונות ציבוריים כדי לאמן את מודל התמונות החדש שלה. טור של ג׳וליה אנגווין בניו יורק טיימס טוען: "צחנת המוות של החברה כבר באוויר"
פורסם:
ריצה קלה
שני חידושים חמודים וקלים לאימוץ:
ההיא שמדברת איתנו מאחורי העיגול הכחול של ChatGPT שודרגה. העוזרת הקולית עכשיו נעימה, זורמת, חכמה ורגישה יותר. נסו אותה, גם בעברית.
גם קלוד עודכן, ועכשיו אפשר לבקש ממנו לעשות בשבילכם דברים על המחשב בבית. צריך לעדכן קודם את האפליקציות בטלפון ובמחשב ולחבר אותן, וגם להגדיר לקלוד CoWork על אילו תיקיות מותר לו לעבוד. אבל ברגע שזה קרה, תוכלו להפעיל בעזרתו גם את המחשב. למשל, "שלח לי את הקובץ ההוא במייל".
אני? הייטר?
יש שחושבים ככה. בעיקר כלפי מטא.
כן, יצאתי נגד פעולות החברה לא פעם, ועכשיו גם נגד ההידחפות של הבינה שלהם לוואטסאפ והניסיון שלהם לזחול לי לתוך חשבונות בחברות אחרות. מה יש לך, כתבו לי, הם כמו כולם.
אז לא. מטא היא לא חברה כמו כולן.
יש הרבה ביקורת על ענקיות הטכנולוגיה, אבל למרבה הצער אם תסתכלו על הקצה הזדוני שלהן, מטא תקפיד לשמור אותו לעצמה.
איך יודעים? זה קל.
איזו חברה מתפרנסת מרעל לא בטעות אלא בכוונה?
איזו חברה נתבעת עכשיו על ידי רוב מדינות ארה"ב על גרימת נזק מכוון לקטינים?
איזו חברה עמדה מנגד כשהיא רואה מערכות דמוקרטיות נחרבות ומעשי טבח המוני?
איזו חברה שלחה אנשים להתחזות לקטינים שמייצרים תוכן מגעיל בסיטונות רק כדי לנסות להוכיח שהמתחרים שלה גם גרועים?
מה אמרת?
וואלה כן.
בסוף יוני נחשף שמאות קבלנים של חברת מטא התחזו לקטינים והכינו טקסטים, פרומפטים ותמונות שעסקו בהתאבדות, בסמים, בהפרעות אכילה ובמין.
את התכנים האלה הם הזינו לתוך צ'אטבוטים של חברות מתחרות, ביניהם ChatGPT, ג׳מיני ו-Character.AI.
התגובות של מנועי הבינה המלאכותית תועדו ונאספו בקפידה ללא ידיעת החברות המתחרות.
מטא הגנה על הפרויקט וטענה כי מדובר בהליך שגרתי של השוואת מדדי בטיחות (Benchmarking) בתחום הבינה המלאכותית כדי לשפר את המערכות מבית מטא. הביקורת טענה שהיקף הפרויקט, החשאיות שלו וההתחזות לקטינים חוצים את הגבול בין בדיקות בטיחות לאיסוף מודיעין תחרותי פסול.
בינתיים, עם התדרדרות הביצועים הכלכליים של החברה, קיבלו עובדיה הוראה להתיר עוד תוכן גבולי ומסוכן - שהוא גם הרווחי ביותר במונחי אינגייג'מנט.
פרסומת
בסוף, לטעויות יש מחיר. ולהרבה טעויות יש מחיר גבוה.
"יש רגע שבו צחנת מוות מתחילה לעלות מחברות אינטרנט. במקרה של AOL זה קרה ב-2003. במקרה של יאהו זה קרה ב-2015. במקרה של מטא המוות דופק בדלת. אני מאמינה שהחברה - אחת מענקיות המדיה החזקות בעולם ובעלת שווי מהגבוהים ביותר במדד - נמצאת בתחילתה של שקיעה איטית וארוכה". כתבה ג׳וליה אנגווין בניו יורק טיימס. הניתוח שלה הוא כלכלי בעיקרו, לא חברתי-מוסרי. אבל הדברים לא מנותקים. שני משפטים תפסו אותי.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן
"יש סיפוק קודר מלראות את הארגון הזה גוסס. זו חברה שהרוויחה מהפכת שקרים לוויראליים, בנתה אלגוריתמים כדי לקדם שנאה ושסעים חברתיים, גנבה את הנתונים שלנו והשתמשה בהם נגדנו, ויצרה תרבות של ממים רעילים שנהפכו למרכזיים בשיח הציבורי המידרדר שלנו".
פרסומת
המסקנה שלה הפחידה אותי.
אם אכן החברה נכנסה לשלב הדעיכה, כולנו הולכים לשלם ביוקר על הדרך למטה.
"הנכסים של מטא, שכבר עתה מלאים בהונאות, צפויים להידרדר על רקע הקיצוץ של החברה בכוח האדם שלה בתחומים חשובים כמו בטיחות ב-AI וזיהוי תוכן מסוכן ולא חוקי", כותבת אנגווין. "המשמעות היא שהאפליקציות שלה צפויות להיות מזוהמות יותר - מסרטוני דיפ-פייק מבוססי AI ועד תכנים על התעללות מינית בילדים".
הבונים החופשיים
כולנו מתכנתים! ראיתי פוסט על תוכנה קטנה שמזהה בוואטסאפ רשימת כיבוד לחגיגה בגן ומצוות אתכם מיד לחד פעמי, שלא תתעכבו ותיפלו בטעות על הפשטידה או ירקות חתוכים. אם אתם שואלים אותי, בשביל הדברים האלה המציאו את הבינה המלאכותית.
לקראת הפריימריז של מפלגת הדמוקרטים בנה הפעיל והמוזיקאי נהדי לזר אתר שיבחר עבורכם את המועמדים/ות המועדפים עליכם - לפי הנושאים וההעדפות האישיים שלכם. אתם מסמנים מה הכי חשוב לכם - שיויון זכויות? חופש מדת? כלכלה ויוקר מחיה? פתרון הסכסוך? - והאתר יבנה לכם את רשימת המועמדים הנכונה.
פרסומת
לזר מספר שבנה את האתר בעזרת קלוד קוד, שחרש את הרשת, מיפה את העמדות והפעולות של המועמדים/ות, ועטף הכל בממשק ידידותי וחכם.
למי שמתעניין בעמדות המתמודדים של הדמוקרטים, שלפי הסקרים העדכניים תהיה המפלגה הרביעית בגודלה בכנסת עם 10 מושבים, זה כלי מועיל בצורה קיצונית.
ואולי מה שקיצוני באתר הזה, זה שהוא בכלל מדבר על "מצע". עמדות, תוכניות, ניסיון, יכולת ביצוע. מי בוחר היום לפי הקריטריונים המוזרים האלה?
אל חשש, המפלגה הסתבכה גם בפוליטיקה קצת יותר טרנדית, כשהמועמד נמרוד שפר התגלה כמי ששלח בסתר מסרוני הכפשה נגד עצמו, כדי להשחיר את מתחרהו רונן צור. כשזה התגלה, שפר קיבל אחריות והתנצל.
ערב ערב
בשבוע שעבר כתבתי כאן על מסע ההסברה הפרו-ישראלי של נאס.
איזה עופר אחד הגיב בעצבים: "באיזה סרט אתה חי שבו זה שונה משאר הזבל ההסברתי? ולמה נראה לך שיש אנטי ישראלי אחד בתבל שסרטון של נאס דיילי על התפלה גורם לו לשנות עמדותיו ב-180 מעלות?כל פיסת מדיה שמטרתה הסברה תיראה ותישמע תמיד בדיוק כמו כל שאר ההסברה שנוצרה אבר".
חמוד כזה. החמיץ את הפואנטה, אבל אולי הוא לא לבד.
"תודה על השאלה החשובה והניסוח הנעים", כתבתי לו. "סרטים כאלה לא ישנו עמדה של אנטי ישראלים. שום דבר כמעט לא ישנה. אבל הם פונים לקהל גדול חסר עמדה מובהקת באמצע. קהל שחלק גדול ממה שהוא שומע על ישראל זה את המסרים של האנטי ישראלים. ואז יש סיכוי לגוון לו את זווית ההסתכלות להעשיר אותה עם עוד נרטיבים שבעומק שלהם סותרים את סיפורי האפרטהייד, ולמנוע ממנו להתדרדר לעמדת האנטי ישראלי. בקיצור, לא לשכנע אנטי ישראלי לשנות ב-180, אלא להזיז מישהו לא מובהק ב-20 מעלות".
וזה בדיוק הדבר שממשלת ישראל מתקשה לעשות כשהיא משגרת לאו"ם עוד גבר לבן בחליפה ומבטא כבד לדבר על זכותנו ההיסטורית. נשמע מצוין לאוזניים ישראליות, מטומטם וחסר תכלית בכל היבט אחר.
מצאתם טעות לשון?