עצת הזהב שנתן לי קלוד כשביקשתי ממנו להכין אותי להרצאה מול רשימת השגרירים
50 שגרירים ודיפלומטים הגיעו לערב על AI, אבל איך מתכוננים להרצאה מולם? קלוד הציע לשים לב שלא כולם מגיעים ממדינות ליברליות. וגם, בישראל כבר מדברים על היום שבו AGI ישנה את העבודה, המיסוי והיתרון האנושי שלנו
בואו לזוז איתי
"שנה וחצי אני בארץ, וזה האירוע הכי מעניין שהיה לי כאן".
עזרא כהן, שגריר פנמה בישראל, הוא אחד משני שגרירים חובשי כיפה של מדינות זרות בישראל. הוא הגיע לכאן אחרי קריירה ארוכה, בין היתר כמנכ"ל הקהילה היהודית בפנמה, והיזם הפנמי הראשון שהנפיק חברה בנאסד"ק.
אני מודה שהתרגשתי מהמחמאה של כבוד השגריר: הוא היה אחד מ-50 שגרירים ודיפלומטים שהשתתפו בערב הרצאות על בינה מלאכותית שארגן מועדון השגרירים הישראלי. דיברתי שם לצד עמיתי ד"ר רועי צזנה ואלכס קפ.
את ההרצאה פתחתי בווידוי: לא הייתי סגור על השיחה עם שגרירים.
אז הגשתי את רשימת השגרירים לקלוד, שכבר מכיר את עולמות התוכן וההרצאות שלי מצוין. שאלתי אותו איך להתאים אליהם. הוא נתן לי כמה עצות זהב. הכי מעניינת הייתה כזו: רבים מהם באים ממדינות לא דמוקרטיות. אל תכפה עליהם את נקודת המוצא המערבית-דמוקרטית שלך סביב הונאות בחירות ופייק. דבר בכללי על אמון הציבור. משהו שכולם יכולים להתחבר אליו. וואלה, חשבתי. עכשיו כשאתה אומר את זה, זה באמת טריוויאלי.
רבים מהם רצו תהליכי המשך. ואז הבנתי מה קרה פה: הנציגים הכי בכירים של עשרות מדינות קיבלו מישראל ומישראלים את המתנה הכי חשובה שיש לישראל לתת - ידע וקידמה. להיות אור לגויים, להביא להם ולמדינתם ערך. במנועי בינה מלאכותית ישראל אולי קטנה, אבל אין עלינו במיינדסט היזמי שמחפש הזדמנויות לזוז קדימה.
רבים מהשגרירים רוצים עוד מזה. ועבורנו, אין אסטרטגיית הסברה יותר טובה מזאת.
מופע הקסמים
מה שראיתם עד עכשיו היה הפרומו. ועכשיו אנחנו עוברים לדבר האמיתי.
כמו סטנדאפיסט טוב באמת, שמצחיק אותך כל הדרך עם אחלה בדיחות, אבל סוגר את הסיפור בפאנץ' גאוני שמפיל אותך מצחוק, מתחבר להתחלה ושולח אותך הביתה במחשבות?
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן
אז כל הבינה המלאכותית שראינו עד כה היא רק שלב בדרך לדבר האמיתי: ה-AGI. אם AI משתדל להגיע לרמה של בני אדם בתחומים ספציפיים, AGI היא הבינה המלאכותית הכללית שתהיה טובה יותר מכל מומחה בכל תחום.
על זה עובדות כל חברות הבינה המלאכותית, ובשבוע שעבר הודיע סם אלטמן שנכנסנו לשלב הזה.
"לא תהיה נקודה שבה השינוי קורה", הבחין אלטמן. התרגלנו לקסם חדש מדי שבוע, עד שזה נראה לנו כמו שגרה, למרות שאנחנו בתוך שינוי אקספוננציאלי שהולך ומאיץ. השינוי של שבוע שעבר היה הרקורד בקלוד. זה של השבוע? אולי העדכון של ה-MCP. וככה הלאה. המומחים כולם חלוקים בשאלה מתי זה יקרה בדיוק, אבל כמעט תמימי דעים שנגיע לזה בשנים הקרובות.
האפקט והדפקט
אז איך נתמודד עם עולם שבו בינה מלאכותית תהיה רופאה, עורכת דין ומהנדסת טובה יותר מכל אדם? מה זה אומר עלינו, על העבודה, ועל המשמעות שלנו? איך המדינות אמורות לעזור לנו לחיות ברווחה?
בזמן שעבדתם התארחו בשבועיים האחרונים שני מגישים רמי מעלה שיודעים משהו על זה, בחסות החופשה של עמיתי דני פלד.
איך יכולה מדינה להתכונן לרגע שבו תהיה הרבה פחות עבודה בשוק - אבל הרבה יותר כסף? על זה דיברתי עם אפרת בכר נתנאל, מנכ"לית מכון מוזאיק שהקימה עם דניאל שרייבר, מנכ"ל למונייד. מוזאיק הוא מכון שמתכנן מדיניות בדיוק לרגע הזה, וכבר מדבר עם מנהיגים מכל המפלגות. הרעיון הכללי מוכר תיאורטית: המדינה תדאג להכנסה מובטחת לכלל האזרחים. סוג של אבטחת הכנסה או מס שלילי, אבל כזה שלא ייעקר את התמריץ לעבוד בכלל.
מהיכן יבוא הכסף?
אם מנהלת מחליטה להחליף עובד בבינה מלאכותית, זה משום שהוא משתלם לה כלכלית. כלומר, החברה תרוויח יותר. ולכן יכולה גם המדינה לבוא ולדרוש ממנה מסים גבוהים יותר, ואותם לחלק לאלה שאיבדו עבודה.
עם ערן גפן, מנכ"ל חברת הייעוץ G^Team, דיברתי על המגזר הפרטי, על חברות ועובדים. איך להתכונן לכמה עתידים אפשריים, ולהכין אסטרטגיה משולבת שבה נצא מורווחים בכל מקרה. אם יתממש ה-AGI וגם לא. גפן הוציא עכשיו ספר בשם "אסטרטגיה עם שריטה - איך לנצח בעידן ה-AGI", על איך יכולות חברות לשנות בזמן את האסטרטגיה שלהן כדי להגדיל את היתרון היחסי. בעידן של חוכמה אין-סופית זמינה לכולם בחינם, אנחנו, האזרחים, נצטרך למצוא את האזור שבו יש לנו ייחוד. "השריטה", קורא לזה גפן. הדפקט הייחודי שלך. לא חשוב דפקט - חשוב שזה ייחודי. ועכשיו שאל את עצמך איך הופכים את הייחודיות הזו למקור משמעות ותעסוקה. קל זה לא יהיה.
הניוזלטר יוצא לחופש לשבועיים הקרובים. מקווה שאצליח להרפות לגמרי, וגם לחזור אחר כך לקצב. שמרו על עצמכם.