סטארטאפ ניישן או סעד ניישן: מי יפרנס אותנו כשהבינה המלאכותית תעשה הכל?

מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן, זה לא ממש חדש, והיא עתידה לטלטל את שוק התעסוקה והכלכלה העולמית בקצב חסר תקדים. בעוד שבעבר טכנולוגיה החליפה כוח פיזי, הפעם האינטליגנציה האנושית עצמה הופכת למוצר זול וזמין לכל. כיצד מדינות נערכות לעידן שבו מכונות מבצעות עבודות צווארון לבן טוב ומהר יותר מבני אדם? הצצה למודל של סינגפור ולחזון של "מכון מוזאיק" למדיניות בישראל, משרטטת את מפת הדרכים לעתיד הקרוב.

המודל הסינגפורי: לא נגן על כל משרה, אך נגן על כל עובד

סינגפור, מדינת אי קטנה ללא משאבי טבע, תמיד ראתה בהון האנושי את המשאב הלאומי החשוב ביותר שלה. כיום, היא מתמודדת עם משבר דמוגרפי חריף של הזדקנות האוכלוסייה ושיעור ילודה צונח שעומד על 0.87 בלבד (פחות מילד אחד לכל שני אנשים).

במקום לראות בבינה המלאכותית איום שיוביל לאבטלה, ממשלת סינגפור רואה בה פתרון קסם למחסור בעובדים צעירים. גישתה מסוכמת במשפטו של ראש הממשלה לורנס וונג: "לא נוכל להגן על כל משרה, אבל נגן על כל עובד".

כדי לממש חזון זה, סינגפור יצאה בתוכנית לאומית להכשרת 100,000 עובדים לשימוש בכלי AI עד שנת 2029. היא מציעה תמיכה חסרת תקדים לאזרחים שמוכנים ללמוד ולהסב את מקצועם, במיוחד למבוגרים שבהם. כך למשל, אזרח מעל גיל 40 שיבחר לעבור הכשרה מקצועית לתחומים מבוקשים כגון דאטה, סייבר או שירותי בריאות, עשוי לקבל מענק של 4,000 דולר לשכר לימוד וקצבת מחיה של 3,000 דולר בחודש כדי לתמוך במשפחתו בזמן הלימודים. בנוסף, המדינה מספקת מנויים חינמיים לשישה חודשים לכלי AI מתקדמים כדי לעודד התנסות מעשית. עם זאת, התמיכה הסינגפורית מגיעה עם התניה ברורה: המדינה תעזור לך רק אם אתה לומד ועובד, ואינה מוכנה לקבל תרחיש של צמיחה כלכלית ללא תעסוקה אנושית.

האתגר הישראלי: חדשנות לעשירים ותשתיות חסרות

ומה המצב בישראל? למרות שישראלים נחשבים לצרכני טוקנים מהגדולים בעולם, ישראל מדורגת רק במקום ה-12 במוכנות ואימוץ AI נרחב על ידי אזרחים, אפילו אחרי סינגפור.

בעוד סינגפור משקיעה בהכשרת מקצועות הצווארון הלבן (כמו עורכי דין ורואי חשבון) שצפויים להיפגע מהמהפכה, התוכנית הלאומית בישראל מתמקדת כיום בעיקר בטיפוח מצוינות מדעית, חוקרים באקדמיה ותחומים אסטרטגיים נקודתיים כמו סייבר, חקלאות, בריאות וביטחון.

מעבר לכך, ישראל סובלת מחסמי תשתית קשים. כך למשל, רשות החשמל הודיעה לאחרונה על עצירת קבלת בקשות חדשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל בגוש דן לתקופה של חצי שנה, משום שמשק האנרגיה הישראלי (שהוא "אי אנרגטי" מבודד) אינו מסוגל לעמוד בגידול המואץ בביקוש לחשמל שדורשות תשתיות הבינה המלאכותית.

דיווידנד הבינה המלאכותית: הפתרון של מכון מוזאיק

אפרת בכר נתנאל, מנכ"לית "מכון מוזאיק" לגיבוש וקידום מדיניות בינה מלאכותית בישראל, מזהירה כי אנו עומדים בפני שינוי דרמטי. על פי תחזיות הפורום הכלכלי העולמי,

כאשר מודלי AI מחליפים עובדים אנושיים, עסקים יכולים לייצר הרבה יותר שירותים ותוצרים מבלי להגדיל את מצבת כוח האדם שלהם. ה-AI לא דורש הפסקות אוכל, לא ימי חופש ומחירו זול משמעותית משכר של עובד מומחה. מצב זה יוצר רווחים אדירים לבעלי ההון והעסקים. התהליך הזה משנה לחלוטין את השיטה הקפיטליסטית כפי שאנו מכירים אותה. כדי למנוע תרחיש של קריסה חברתית שבה המוני אנשים מאבדים את פרנסתם ואינם מסוגלים לצרוך ולשלם מיסים, מכון מוזאיק מציע לממשלת ישראל את "עיקרון הפיצוי":

1. לכידת הרווחים (דיווידנד ה-AI): המדינה חייבת לתפוס חלק מהרווחים העודפים שנוצרים אצל חברות שמחליפות עובדים בטכנולוגיה, למשל באמצעות מס חכם על רווחים שקופצים מעל המגמה הרגילה, או באמצעות מע"מ דינמי לשירותים דיגיטליים.
2. קרן עושר אזרחית: את הכספים הללו יש להפנות ל"קרן עושר" לאומית, בדומה לקרן תגמולי הגז, שתהיה מנותקת מתקציב המדינה הפוליטי השוטף. קרן זו תשמש כדי להעניק רשת ביטחון וקיום בכבוד לאזרחים שיאבדו את עבודתם, ותבטיח שהשפע הטכנולוגי יחלחל לציבור הרחב.
3. נועזות ממשלתית: כדי שהמדינה תוכל לנהל את האירוע, עליה להיות נועזת. בכר נתנאל מציעה אף צעדים רדיקליים, כמו חיתוך תקציב השירות הציבורי ב-50% וחיובו לספק שירות טוב יותר, כדי לאלץ את המערכות הממשלתיות להטמיע טכנולוגיות AI ולהתייעל.

החיים ביום שאחרי העבודה

השאלה הפילוסופית הגדולה המרחפת מעל כל זה היא: מה יעשו בני האדם אם וכאשר לא יצטרכו לעבוד? כיום, העבודה היא המסגרת החברתית המארגנת שלנו והמקור העיקרי למשמעות.

עם זאת, בכר נתנאל מזכירה כי המודל שבו אדם הולך לבית הספר ואז עובד עד הפנסיה הוא המצאה של המהפכה התעשייתית, ולא הדרך שבה התנהלה האנושות לאורך רוב שנות קיומה. בעתיד, חינוך הילדים יצטרך להשתנות ולא להתמקד רק בהכנה לשוק העבודה, אלא בטיפוח שלוש רגליים מרכזיות: סקרנות (היכולת למצוא עניין בעולם), יזמות (היכולת לייצר ערך) ויחסי אנוש (היכולת לייצר הסכמות ואינטראקציה חברתית), לצד אוריינות AI כשפה חדשה.

בסופו של דבר, מדיניות נכונה היא זו שתקבע האם נגיע לדיסטופיה של עקירה ופערים חברתיים עצומים, או לאוטופיה שבה השפע הטכנולוגי משחרר את בני האדם להיות יצורים חברתיים ויצרניים, גם ללא הצורך להחתים כרטיס בכל בוקר.

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם" או בקרו אותנו באינסטגרם

>> בזמן שעבדתם, פרק 274 - רגע לפני הסוף: כל מה שעשה לכם את המונדיאל