הבוקר (שלישי) ערכו מפגינים ממחאת המילואימינקים "אחים לנשק" מחאה מול ביתו של שר המשפטים יריב לוין נגד צעדי החקיקה המקודמים כחלק מהמהפכה המשפטית. המפגינים הגיעו למקום עם מיצג "נקניק הדיקטטורה מבית מעדניית לוין" ושלטי "יריב מר של ישראל", הקימו גדרות טיל והבעירו צמיגים. 6 מהמפגינים נעצרו, לאחר שבמשטרה השתמשו בגז פלפל לפיזורם. בתיעוד מהמקום נראים המפגינים מתעמתים עם השוטרים, חלקם חסמו ניידת משטרה.
בהודעה שפרסמה המשטרה נכתב כי "שוטרי תחנת מודיעין בסיוע שוטרי מרחב השפלה מטפלים בשעה זו בהפרת סדר חריגה בעיר, במסגרתה פורעי חוק הבעירו צמיג בלב שכונת מגורים, תוך ניסיון חסימת כבישים ושיבוש שגרת החיים. מפקד מחוז מרכז - ניצב אבי ביטון, הנחה לטפל בנחישות תוך מעצר חשודים, הסרת המפגע מהכביש וניתוח אמצעי תיעוד לשם זיהוי ומעצר נוספים בחשד להפרת הסדר הציבורי".
ממחאת המילואימניקים אחים לנשק נמסר כי "ההתנהלות המשטרתית של אתמול והיום היא תוצאה של פעילות השולטים במדינה ראש הממשלה בפועל לוין ושותפיו לחטיפת המדינה סמוטריץ' ובן גביר. הם חטפו מדינה שלמה. אנחנו נשחרר אותה".
אמש נלקח לחקירה מביתו איציק מדינה, פעיל בארגון "אחים לנשק". במשטרה טענו כי החקירה התבצעה "במסגרת בחינת מידע שהתקבל בדבר חשד לכוונות פעילות אלימה". ההחלטה לעכב את מדינה הובילה למחאה של מפגינים רבים מול תחנת המשטרה בפתח תקווה, שטענו כי מדובר במעצר מנע. לאחר שחרורו של מדינה נרשמו שני אירועים אלימות כלפי מפגינים, כאשר אדם שזהותו טרם הובהרה שלף אקדח כלפי המפגינים, ואדם נוסף ניסה לדרוס אותם עם רכבו ונמלט.
החקיקה המשפטית - מה מקודם ומתי?
בזמן שבוועדת החוקה נמשכים הדיונים על החוק לביטול עילת הסבירות על נבחרי ציבור, שר המשפטים יריב לוין והשר במשרד המשפטים דודי אמסלם מעוניינים לקדם את חוק היועמ"שים עוד לפני הפגרה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מעדיף להתמקד בחוק ביטול עילת הסבירות, אך הבטיח לשקול זאת בימים הקרובים. אתמול (שני), בהתאמה, הונח גם החוק להחלשת היועצים המשפטיים, כדי להכינו לרגע שבו ייתן נתניהו את האור הירוק.
אתמול, בהיוועצות לילית אצל נתניהו לחצו לוין ואמסלם לקדם עוד בכנס הזה חלקים נוספים מהחקיקה המשפטית. בעמדה זו מחזיקים גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לאחר שכבר החלו הדיונים על ביטול עילת הסבירות, הם סבורים, כי אפשר כבר להכין את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
אתמול בלילה, לאחר השיחה הזו, יצא תדרוך שלפיו הוחלט לדון ביתר חלקי המהפכה המשפטית לאחר שהחוק לביטול עילת הסבירות יאושר בקריאה ראשונה. נתניהו מעדיף, רוצה ומייחל שבמושב הזה תושלם רק חקיקת הסבירות. לאחר מכן תצא הכנסת לפגרה, אז אין חקיקה למעט במקרים חריגים. עם החזרה מהפגרה, יחוקק אולי חוק היועמ"שים, אלא שזו תהיה חקיקה ממושכת יותר מחקיקת הסבירות. בין לבין, חוק הגיוס יובא ככל הנראה להצבעה.
רק לאחר חקיקת חוק הגיוס יקודם "הגביע הקדוש" של המהפכה המשפטית כולה, קרי השינויים בוועדה לבחירת שופטים, מה שככל הנראה יוביל לחידוש מחאות הענק נגד החקיקה המשפטית. זה יקרה, לפי לוח הזמנים הזה, רק ב-2024. אין ספק שלוין, סמוטריץ' ובן גביר היו רוצים לראות את זה קורה הרבה יותר מוקדם. ההחלטה תתקבל ככל הנראה רק לאחר הקריאה הראשונה.
חוק היוע"משים
במקביל, היום הונח בכנסת חוק היועמ"שים, וגם הפעם – הקואליציה חוזרת לתוכנית המקורית. חבר הכנסת אביחי בוארון מהליכוד, אחד מהאנשים היותר מעורבים בחקיקה המשפטית מאחורי הקלעים, הניח היום את החוק שכולל את חזרה לנקודת ההתחלה, רחוק ממה שנידון בבית הנשיא.
לפי הצעת החוק, תפקיד היועצים המשפטיים יהפוך למשרת אמון, חוות הדעת שלהם לא תהיה מחייבת והשרים יוכלו לבחור בייצוג אחר במקרים שנושאים מתגלגלים לבתי המשפט. המשמעות היא שהשרים ימנו אישית את היועצים המשפטיים, חקיקה שונה בתכלית מהדיונים על קציבת כהונה בבית הנשיא. בקואליציה עושים ניסיון להשיג לחוק פטור מחובת הנחה, מה שאומר שהוא יקבל "מסלול חקיקה מהיר". בכל מקרה, ההצעה ממתינה לאישור של נתניהו כדי שברגע שיינתן האור הירוק כבר לא יצטרכו להמתין אפילו דקה.
ביטול עילת הסבירות
בינתיים, בוועדת החוקה החקיקה מתקדמת במרץ. זה היום השני ברציפות שדנה הוועדה בביטול עילת הסבירות על החלטות נבחרי ציבור, משמע בית המשפט לא יוכל לדון או לקבל החלטות בנוגע לסבירות ההחלטות של ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת.
"האם אחרי שתעבירו את החקיקה הזו תפטרו את היועצת המשפטית לממשלה?", תהתה חה"כ אפרת רייטן (העבודה) בוועדה. "האם אתם יכולים לעשות את זה על פי החוק הזה, שאתם רוצים עכשיו לחוקק, והאם אתם תזרמו עם השר בן גביר, עם חברת הכנסת גוטליב ועוד אחרים שזאת הכוונה שלהם".
הייעוץ המשפטי לממשלה הזהיר היום בוועדה מהשלכות מרחיקות לכת. עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, סיפר בוועדה על תחומים שלמים שיישארו לדבריו ללא ביקורת שיפוטית. כך למשל, דיבר על מינוי ופיטורי עובדים בשירות הציבורי, החלטות וחקיקה בתקופה הרגישה של הבחירות וכיבוד חובת ההתייעצות עם אנשי מקצוע.
"המשמעות של החור השחור הנורמטיבי שייווצר היא פגיעה קשה בערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה הישראלית, תקינות פעולת המנהל, טוהר המידות של השירות הציבורי, ההגינות של השלטון ביחסים עם הפרט ושלטון החוק", אמר עו"ד לימון בוועדה.
פירוק לשכת עורכי הדין
לפני יומיים אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק של חנוך מילביצקי מהליכוד, לפירוק לשכת עורכי הדין. מטרת ההצעה, שתיושם על פי ההסכמות החל מהבחירות הבאות ללשכה, היא להפוך אותה לוולונטרית ולהקים את מועצת עורכי הדין.
ההצעה, שלא צפויה לעלות להצבעה השבוע, הועלתה שבוע לאחר שעורך הדין עמית בכר, שנתמך על ידי מתנגדי המהפכה המשפטית, ניצח בפער ניכר את המתמודדים מולו - בהם ראש הלשכה אפי נוה. בכר זכה ליותר מ-70% מהקולות, נוה - 19% בלבד.